מה לא אמרו על אבי בוחבוט. אמרו שהוא "בובה", שהוא הגיע רק בגלל תעודת הפרו, שדודו דהאן סידר ג'וב הזוי למי שחשב שהעונה הזאת תסתיים אצלו במאבקי העלייה עם ירוחם הצנועה.

הרי בוחבוט, עד לא מזמן, היה בסך הכל עוד מאמן של קבוצה בליגה ב'. מאמן מוערך אומנם, אבל מוערך בעיקר באזור הדרום, ומכאן לא יוצאים לליגת העל, בדרך כלל. גם לא מדובר פה בשחקן מוכר שרק פרש לא מכבר, אלא במאמן שכבר נמצא כמה עשורים בכדורגל, וחולם על ליגת העל.

ומה הוא לא עשה, בוחבוט: ליגות נמוכות, מחלקות נוער, כדורגל נשים, עוזר מאמן בליגה הלאומית ואפילו כמה משחקים ברזומה כמאמן ראשי בליגה השנייה, אבל ליגת העל, היא עדיין הייתה בגדר חלום עבורו. והמרחק בין החלום הזה למימושו, היה בערך כמו המרחק בין ליגה ב' לליגת העל, או כמו המרחק בין אשדוד לקו האדום, כשבוחבוט קיבל את המינוי. רחוק מדיי.

והוא לא בחור צעיר, אבי בוחבוט; למעשה, בדיוק היום "מחזיק תעודת הפרו" של מ.ס אשדוד, חוגג הישארות בליגה, אבל לא רק. היום, בן 50 הילד שהגשים חלום, והוכיח לכולם שכל מה שצריך זו הזדמנות אחת קטנה, ובסוף כבר ידברו אחרת. "חלמתי על זה מילדות", אומר בוחבוט ל"שבע". "עבדתי כל כך קשה, כדי להגיע למעמדים האלה, והיו כמה רגעים מאושרים בכדורגל, אבל זה היה רגע השיא. הכל היה טבעי ואמיתי".

הבאר שבעי של ירוחם הגיע לאשדוד עם תעודה, ומהשבוע יש עליה גם "חותמת על כברת הדרך שעברת", כפי שהגדיר זאת המאמן הראשי של אשדוד בעצמו.

"באר שבע, אני אוהב אתכם"

"כ-7 דקות לסיום, איבדתי שיווי משקל, ולא ראיתי שום דבר", מתאר בוחבוט את הדקות האחרונות במשחק ההישארות. "שמעתי רק צעקות סביבי, וזה היה משהו עילאי. כשבתי נולדה לפני 20 שנה, הרגשתי ככה. סיפרו לי שעמדתי איזה 20 דקות ובכיתי, והתינוקת הייתה עליי", הוא מספר.

ביום ראשון, התינוקת הזאת הייתה מ.ס אשדוד; התינוקת הייתה הקריירה שלו. ניצחון, והוא עשה את הבלתי ייאמן – 3 חודשים של סיפור סינדרלה, עם סוף טוב ומפתיע.

"פתאום, הכל עובר לך מול העיניים", משחזר בוחבוט. "נזכרתי ביום הראשון שהתחלתי לאמן, בבית הספר לכדורגל. זה היה לפני 26 שנה, כשאני עם שחקן העבר אלי וייצמן, והוא נותן לי טיפים איך להצליח. איך להיות מאמן טוב. אלי זינו עבר לי בראש, אפרים אביגדור עבר לי בראש, כל האנשים שהאמינו בי. אני לא שוכח את האנשים, שנתנו לי את הכלים להצליח".

"מגיע לו מברוק גדול", אומר אגדת הכדורגל הבאר שבעית, אלי וייצמן. "אבי בוחבוט הוא בן אדם עם המון שמחת חיים, המון רצון ללמוד ולב גדול", הוא נזכר. "מהמקום שלנו, אזור הדרום, קשה להצליח, וזה כיף לראות שיש לנו נציגים מכובדים, שעשו קפיצה גדולה, ואני מקווה שימשיכו. גם הוא וגם ניסו, זה ממש כיף לשמוע ולראות את זה".

אלי וייצמן: "מהמקום שלנו, אזור הדרום, קשה להצליח" | צילום: ארכיון "שבע"

וייצמן משחזר: "היינו ביחד בקורס מאמנים. אני הייתי שחקן עבר, עם קצת יותר ניסיון, והוא רק התחיל, וניסה לפלס את הדרך שלו. עם הרבה רצון טוב ומה שהוא לא ידע, תמיד הוא שאל. לאורך כל השנים, הוא תמיד אהב את זה, תמיד היו לו שאיפות גדולות, ואני מקווה שכל החלומות שלו יתגשמו; מגיע לו".

וזה בוחבוט; הוא לא שוכח, לא נותן לאחרים לשכוח, ומתחלק בקרדיט. בזמן שהבוס, ג'קי בן זקן, לא ממהר להכריז שבוחבוט יהיה שם גם בעונה הבאה, כשמשה אוחיון מתראיין ומספר לכולם שבפן המקצועי הוא "הבוס", לבוחבוט יש מספיק מקום בשורת הקרדיטים בספר ההיסטוריה. אצלו כולם שותפים להצלחה, מג'קי בן זקן, משה אוחיון, השחקנים והעיר אשדוד ועד לאלי זינו, מימי חיון, אפרים אביגדור, ירוחם ו"באר שבע, אני אוהב אתכם", כפי שסגר את הריאיון המרגש, אחרי המשחק.

בוחבוט ואוחיון. יש מספיק מקום בשורת הקרדיטים בספר ההיסטוריה | צילום: דני מרון

בובה חזקה

בדיוק לפני שנה, עמד בוחבוט בפני אתגר דומה; הוא "הושאל" מירוחם לדימונה, כדי להציל את הקבוצה מירידה לליגה ב'. למרות שלפני שנה זה נגמר בירידת ליגה, מנהל הקבוצה של דימונה חננאל עייש, זיהה את הפוטנציאל כבר אז.

"הוא הגיע ל-6 משחקים אחרונים, אבל קיבל קבוצה מפורקת", משחזר עייש. "היינו בקריסה טוטאלית, אבל גם מהמעט שהיה לו, הוא החדיר בנו אמונה. הוא הצליח לחבר כמה ניצחונות חוץ, משהו שלא האמנו שנוכל לעשות, אבל בבית קצת לא הלך לנו. יחד עם זאת, היה משהו מיוחד איתו", לדברי עייש. "אם היום היה מתאים לו לחזור לרמות האלה, אני חושב שהיינו חוטפים אותו", הוא אומר.

מאמן מוערך בדרום. בוחבוט | צילום ארכיון: עודד עמר

לא צריך להיות חכם גדול, כדי להבין שבוחבוט הגיע לאשדוד כאיש צוות, כשבפועל אוחיון הוא המאמן הראשי. למרות זאת, לטענת אנשי מקצוע נוספים שמכירים אותו, לבוחבוט אף פעם לא הייתה בעיה של הגדרת תפקידים, ואיש צוות זה המושג שהכי משקף את עבודתו, לטענתם. גם בקבוצות, בהן היה המאמן הראשי.

"יש מאמנים שעושים הכל לבד, אבל אבי לקח אותי, ונתן לי לעשות כל מה שצריך", אומר שרלי פרץ, שעבד כעוזרו בירוחם, אבל גם האיש שתיווך בינו לבין סוכן השחקנים דודו דהאן, שהביא אותו לאשדוד. "עזרנו פה קצת; תיווך", מצטנע פרץ. "אמרו שמחפשים מישהו עם פרו, אז אני העליתי את השם של אבי, שיתקדם ויעלה על במת הכדורגל. לא הרבה יודעים שאבי יכול היה להיות מזמן בכותרות, אבל אף פעם לא מאוחר בכדורגל", לדבריו. "עברתי הרבה מאמנים בכדורגל, והוא אחד הטובים שפגשתי", מוסיף פרץ. "יש בו את כל התכונות שמאמן צריך. אם זה בידע המקצועי, בשיחות, במוטיבציה ועוד, למרות שהוא לא היה שחקן גדול". ועדיין, לפי פרץ, "הוא נותן לכולם את המקום שלהם, לבוא לידי ביטוי".

דודו דהאן בירוחם זמן קצר לפני מינויו של בוחבוט | צילום ארכיון: עודד עמר

פרץ ובוחבוט עובדים כ-7 שנים ביחד, וההצלחה של המאמן לא הפתיעה את העוזר שלו לשעבר: "אמרתי לו בשיחות שלנו: 'אל תשמע כל אחד, תן להם להגיד מה שהם רוצים, ואתה תוכיח להם שאתה שווה, כי אתה באמת שווה'. זה מרגיז, ואבי הוכיח שהוא לא בובה, אבל כל אחד מתחיל מאיפה שהוא, מלמטה, ואבי עבר הכל. תמיד, האמנתי באיש הזה. הוא אדם שמאמין, ובכל הזדמנות אמר לי: 'אני אשאיר אותם בליגה'. הוא הוכיח לכל המזלזלים".

"אני לא זלזלתי בו", אומר וייצמן, "אבל האמת, היה קשה לי להבין איך הוא הגיע לשם", לטענתו. "לדעתי, בהתחלה זה היה בגלל התעודה, אבל בהמשך, זה כבר הפך להיות משהו מוכח. בכל זאת, הבחור 30 שנה בכדורגל, הוא יודע דבר או שניים. אני לא חושב שהוא היה בובה שם, לדעתי הייתה לו השפעה".

עייש: "בובה או לא בובה, כל ההמצאות והשטויות, יש לו חלק ענק בהישארות הזו. זה משהו שהוא מעל מאמן כדורגל. אולי בהתחלה הוא בא בגלל התעודה, אבל בפועל, אני בטוח שהוא הביא שם רעיונות שבליגת העל לא הכירו, שלומדים אותם מהשכונה, מלמטה. אני בטוח שלפני אחד המשחקים הוא שם להם איזה שיר, וכולם עמדו במעגל, ורקדו ועלו בטירוף".

והוא נזכר בסיטואציה דומה בדימונה, לפני ניצחון קשה: "הוא לקח את הקבוצה, וקיבץ את כל ה-18 למעגל, אפילו את האפסנאי הביא. הוא שם לנו את צלצולי הפעמונים, והדגיש מלים מסוימות. אני לא אשכח את הסיטואציה. יש לו את הדברים האלה, שאי אפשר לקחת ממנו".

בוחבוט לא מתרגש מהביקורות: "גם כשאמרו את מה שאמרו, הרגשתי שהם מחויבים להגיד, כי הם עובדי תקשורת", הוא אומר. "אבל יש 3 דברים שאי אפשר להחזיר אחורה: מלים, זמן והזדמנויות. את המלים שנאמרו עליי, פחות טובות וגם טובות, ידעתי לשמוע, והתמודדנו איתן. הזמן, זה היה הזמן שלי להוכיח, עם ההזדמנות שקיבלתי מג'קי בן זקן, ואמרתי גם לשחקנים שזו גם ההזדמנות שלהם להוכיח: 'הקריירה שלכם, המשפחות שלכם, הפרנסה שלכם'. והם הוכיחו".

קוסם בשם בוחבוט

"אמונה גדולה וחלום שהתגשם", כך מתאר זאת בוחבוט, שבתקופה כל כך קצרה, הצליח לספק ציטוטים, שיהפכו לקאלט. "היו כמה סימנים שידעתי שזה יהיה שלנו, שיהיה איזשהו תסריט עד הדקה ה-90, ובסופו של דבר נישאר", הוא אומר. "למשל, המשחק מול הפועל תל אביב, כשהפסדנו 5:0 ו-3 משחקים לפני זה לא כבשנו. ואז, עם השריקה לסיום, הבראן כבש שער מצמק, ואמרתי לעצמי שמתחיל משהו חדש עכשיו. הסימן השני שנתן לנו להאמין, הוא חיפושית משה רבנו; באמצע האימון, כשאנחנו מדברים על להישאר בליגה, היא נעמדה לי על היד. אני מנסה להעיף אותה, ולא מצליח. דיברנו על זה, שהדבר היה סימן להישארות".

"לא באמת חשבתי שהם יישארו בליגה", אומר שי מוגילבסקי, כתב YNET, שסיקר את הקריירה של בוחבוט, שנים רבות. "אבל האמנתי לו שהוא מאמין בזה". לדבריו, "כי מה יש לו להפסיד? הכי גרוע, הוא יירד ליגה, עדיין הוא קיבל חוויה לכל החיים: הזדמנות לאמן בליגת העל, אז למה לא להילחם על ההזדמנות הזאת בשיניים"?

אבי בוחבוט | צילום ארכיון: שי מוגילבסקי

בוחבוט: "החדרנו את זה לשחקנים, הם הרימו את עצמם, ואנו הרמנו את עצמנו. ראיתי את החיבור בחדר ההלבשה ובתוך המגרש, וגם אחרי הפסדים ידענו להתעשת מהר. עברנו דברים לא קלים באשדוד, ובכל פעם שהיינו עם הגב לקיר, הוכחנו שאנחנו גברים, ומסוגלים לנצח. אין מאושר ממני".
עייש: "אחרי המשחק, כתבתי לו: 'מהיום הראשון שחתמת באשדוד, ידעתי שהלב הענק והאמונה ישאירו אותם בליגה, ולא משנה כמה עמוק ולמטה הם היו. בכדורגל 'אתה קוסם, כי אתה קודם בן אדם, ואחרי זה מאמן. שאפו, מאחל לך לקבל ספינה בליגות הגבוהות, ולשוט איתה כמו שרק אתה יודע'. אבי בוחבוט הוא באמת קוסם. בצד המקצועי, הוא מביא את עצמו, אבל בצד המנטאלי, כלפי השחקן, לגעת בו בנקודה שהוא בדיוק צריך, הסבלנות שלו, הפאסון ומה שהוא מקרין; לא יודע איך לפני זה הוא לא הגיע לליגות הגבוהות".

מוגילבסקי: "אשדוד הייתה זקוקה לכך שהרבה דברים יתחברו לה, כדי להישאר. גם אם לאבי יש אחוז בהישארות, עדיין זה חלק שבלעדיו כנראה לא היה קורה. זה היה רק כמעט. אם לא הפועל תל אביב, גם לא היינו מדברים עכשיו על בוחבוט; זה הכל ביחד"

מעמד המאמן (הבאר שבעי)

"ההישג של אשדוד הוא גדול, כי קשה למצוא מישהו שבאמת האמין שהיא לא תהיה אחת היורדות", אומר מוגילבסקי. "עברו על אשדוד העונה גם כמה פרשיות מאוד לא נעימות מחוץ למגרש, וכשאבי הגיע לאשדוד, הם היו במינוס 4 מהקו האדום. ברור שהם לא נשארו רק בזכותו, אלא בזכות המון גורמים, אבל אני בטוח שגם לו יש חלק", אומר מוגילבסקי. "אני בטוח שהניסיון שלו כאדם בוגר ומאמן כבר 2 עשורים עזרו ולו במעט, לאשדוד. מי בסופו של דבר קבע הרכבים, אני לא יודע, אבל אני מאמין שהיו שם המון החלטות משותפות, שאבי היה חלק מהשותפים להן".

מוגילבסקי לא האמין שבוחבוט יגיע לליגת העל, "כמו שלא האמנתי שניסו אביטן יגיע לליגת העל", לדבריו. "לא כי חשבתי שהם לא ראויים, אלא כי הייתה תחושה בקרב אנשי הכדורגל בארץ שהמאמן הבאר שבעי, כמו השחקן הבאר שבעי, לא שווה כלום. שאם לא נותנים לו לאמן בהפועל באר שבע, למה שיתנו לו בקבוצות אחרות מהליגות הבכירות? חוץ מזה, תראה לי אחד בעולם שיאמין שמאמן שלא הצליח להציל מירידה קבוצה מליגה שלישית לרביעית (דימונה), יהיה לו אחרי פחות משנה חלק בהישארות של קבוצה בליגה הבכירה? זה הכדורגל. יש המון מאמנים כושלים בליגות הבכירות, שפעם אחר פעם מקבלים הזדמנויות ונכשלים, אבל הם עדיין בסבב".

"הייתה תחושה בקרב אנשי הכדורגל בארץ שהמאמן הבאר שבעי לא שווה כלום". בוחבוט מוכיח אחרת | צילום: דני מרון

אחד הלקחים המרכזיים של העונה בליגת העל לטענתו, "הוא שמעגל המאמנים צריך להתרחב, והכי טוב לנו שזה יתרחב דרומה". לפי הכתב הוותיק, "שמעון ביטון, מוטי עטר, מוטי דהאן ושרון אביטן גם ראויים לקבל צ'אנס. יהיו לא טובים, בעיה שלהם, אבל מגיעה להם ההזדמנות".

וייצמן: "בכדורגל אין סוף; לוזון כמעט לקח אליפות בבלגיה, ועכשיו תראה איפה הוא נמצא. בכדורגל יש מומנטום, ואתה לא נשפט רק על חצי עונה או כמה משחקים. אגב, הצלחה לא תלויה רק במאמן; צריך שתהיה קבוצה עם יסודות נכונים וטובים, בעל בית שמשקיע ועוד. אם כל זה תופס, אפשר להצליח, אבל זה לא פשוט".

וייצמן: "הצלחה לא תלויה רק במאמן". הבעלים של אשדוד, ג'קי בן זקן | צילום: דני מרון

עייש: "אני בטוח שבליגה הלאומית יחטפו אותו, ובמידה מסוימת גם בליגת העל. הוא לא נופל מהרבה מאמנים בליגת העל".

לאן אבי בוחבוט יכול להגיע? מה העתיד מסמן לו?

פרץ: "עברנו כברת דרך ארוכה, אני ואבי, מאז שפרשתי ממשחק. אבי שכנע אותי להיות עוזר מאמן, ועד היום אנו ביחד, כבר כ-7 שנים, אבל אני מקווה שתהיה לו המשכיות, כי אז כולם יבינו מה הוא שווה. אם לא יתנו צ'אנס, איך נדע"?

מוגילבסקי: "אם אני אבי בוחבוט, אני נהנה מהרגע, אומר לג'קי בן זקן תודה רבה, וחוזר לעבוד ב'רב בריח'. אני מקווה שהוא לא יעזוב את מקום העבודה הבטוח שלו, כי להיות מאמן כדורגל זה הכי לא בטוח. בכל מקרה, אם אבי יחליט ללכת בכל הכוח על הכדורגל, לא תהיה לו בעיה לקבל קבוצות בלאומית או עוזר מאמן/מאמן שותף גם בליגת העל. במה הוא שונה מבני בן זקן או גילי לבנדה? גם הם היו 'בובות', ונכנסו למעגל המאמנים בליגות הבכירות. החלום שלו זה נבחרות ישראל הצעירות. אם מישהו בנבחרת ירים את הכפפה, אין מצב שהוא יסרב".

במה הוא שונה מבני בן זקן או גילי לבנדה? בוחבוט | צילום: דני מרון

ובוחבוט עצמו מסכם: "אני חושב שכל מי שהיו מציעים לו לאמן בליגת העל ולקחת את ההזדמנות, לא היה מסרב. כשהגעתי לג'קי בן זקן, היו במעלית עוד מאמנים רבים וטובים, ואני לא אנקוב בשמות. עבדתי קשה בשביל להצליח, ואני לוקח את ההזדמנות הזו, כדי לעלות על הגלגל של המאמנים בליגת העל ובליגה הלאומית, אבל אני מאוד מקווה שאשאר במ.ס אשדוד. אני מאוד רוצה ומאמין ביכולות שלי ובידע שלי, ביכולת שלי להגיע לשחקן. אני מאוד אוהב את השחקן הישראלי, את 'הכחול לבן'. זה מה שאני רוצה לעשות".