אחרי שסיפרו לנו שהפועל באר שבע לא מנצחת את קבוצות הפלייאוף העליון, שהיא לא טובה העונה ושזאת תהיה ליגה צמודה, האלופה הגיעה למאני טיים בפלייאוף העליון, וממשיכה לספור ניצחונות. אחרי הניצחון הגדול השבוע על מכבי תל אביב, הפער מבית"ר השנייה כבר 6 נק', מסגנית האלופה 11. אחד מגיבורי הקבוצה בתקופה האחרונה, הוא הבלם חאתם עבד אלחמיד.

אז מה צריך לקרות כדי שחאתם לא יהיה אלוף העונה? "אומנם לא נראינו הכי טוב מבחינת כדורגל, אבל הרגשתי את העוצמה של הקבוצה", אומר הבלם ל"שבע", אחרי הניצחון על מכבי. "הרגשתי את טוני חוזר להיות טוני שכולם מכירים, את המחויבות של כולם, ואחרי מה שראיתי – אם נביא את זה לכל משחק, אין סיכוי שלא ניקח אליפות".

אלחמיד הוא סיפור סינדרלה, במושגים של כדורגלן. בגיל 16 וחצי, המורה שלו בבית הספר זיהה את הפוטנציאל והחליט לדבר עם אביו, שכנע אותו לקחת את הילד המוכשר, המהיר והטכני שרק משחק עם חברים לכפר לאימונים בבני סכנין. 25 דקות נסיעה מכפר מנדא. באותם ימים אביו החל להתבסס בעבודה טובה, קנה רכב חדש ויכול היה להרשות להסיע את הילד לאימונים.

"הגעתי לאימון הראשון", משחזר חאתם, "ושאלו אותי מה אתה משחק? כדורגל", ענה בתמימות. "לא, באיזה תפקיד?", התעקש המאמן. "אני לא יודע, באתי לשחק כדורגל", ענה בשנית הילד שאת תחילת דרכו על כר הדשא, יתחיל כחלוץ.

וזה לא שהוא היה חלוץ רע, כי 10 שערים בשנתו הראשונה בנוער של מכבי תל אביב, רק שנתיים לאחר שהחל לשחק כדורגל, יעידו על כך. אבל מישהו שם לא מספיק האמין בו, מוטי איווניר שמו.

"כשהייתי בנוער של מכבי, עשיתי שתי עונות ממש טובות ודווקא הייתי חלוץ שם", נזכר אלחמיד. "אבל כשהייתי צריך לעלות לבוגרים ויתרו עליי והלכתי לאשדוד".

"באתי לשחק כדורגל" | צילום: אודי ציטיאט

מאז, הוא הספיק להיות מושאל לשרלרואה הבלגית בגיל 19 (הופעה אחת), לחזור לארץ רק כדי להימכר לאשדוד, כשכמה שנים מאוחר יותר הושאל שוב, הפעם לדינמו בוקרשט הרומנית. שם אלחמיד היה הצלחה גדולה, אך כזו שאולי פגעה בהתקדמות שלו, משום שחצי שנה מצוינת הספיקה לגנט הבלגית לרכוש אותו, גם שם לא שיחק הרבה, גם בגלל פציעה.

11 שנים עברו מאז שחאתם החל לשחק כדורגל, אבל אם תשאלו אותו גם היום, מה אתה משחק? לא בטוח שידע לענות לכם. נכון שהוא כבר בלם בהגדרה והוא יודע זאת, אבל גם היום, גם באלופה, הוא הספיק לשחק כבלם, כקשר אחורי וכמגן.

11 שנים עברו מאז, מה שהאומר שהוא כבר בן 27, חגג יום הולדת רק בחודש שעבר. אז איך כדורגלן בן 27, עדיין נחשב לפוטנציאל?

פוטנציאל בן 27

"לפני שחזרתי לאשדוד, אף אחד לא ידע מי זה חאתם", מסביר אלחמיד. "אבל בשנה האחרונה כל מי שצפה במשחקים של אשדוד, בלי יוצא מהכלל, ראה שחקן עם פוטנציאל גדול. באר שבע רצו אותי מזמן ולא רק השנה, אבל מכל מיני סיבות זה לא יצא לפועל. תמיד היו לי כל הנתונים והפוטנציאל, אבל נתקעתי איפשהו ואני שמח שבשנה שעברה זה התפרץ.

אני לא יודע אם הרבה יודעים את זה, אבל רק בשנה שעברה עשיתי את ההסבה לבלם. זה לא תפקיד שאני משחק אותו כבר שנים. שכנעו אותי לשחק בלם, כשאמרו לי שבעוד שנה או שנתיים שאני אהיה הבלם הכי טוב בארץ. אני אולי השחקן הישראלי הכי מהיר בליגה ואמרו לי 'יש לך כל מה שבלם צריך. אתה מהיר, אתה טכני, גבוה וחזק'. הייתי משחק קשר חמישים-חמישים ומדי פעם שיחקתי מגן, אבל ג'קי בן זקן שכנע אותי לעשות את ההסבה. אף אחד לא לימד אותי איפה לעמוד, פשוט אמרו לי לך לשחק בלם. אני הלכתי ועשיתי מה שאני חושב לנכון וסיימנו עם הגנה הכי טובה בליגה אחרי האלופה והסגנית.

העונה אני לומד ולא חוזר על טעויות, כשהטעויות הם לא מחוסר יכולת, אלא חוסר ניסיון".

אתה שלם עם התפקיד החדש?

"בהתחלה היה לי די קשה לקבל את זה כי באופי שלי אני לא שחקן הגנה. איך שאני מקבל את הכדור, ומה שאני רוצה לעשות איתו, זה לא מאפיין שחקני הגנה. לפני שנה חשבתי שאין לי את האופי להיות בלם, אבל כשלקחתי את זה על עצמי, אני בן אדם שנותן 200 אחוז ללמוד. ממשחק למשחק אני מתחיל להשתפר. אין ספק שיש לי מלחמות עם עצמי ואני שחקן שאוהב לעשות דברים יצירתיים ויש לי את זה, אבל עמיר נוסבאום וברק בכר מנסים לעבוד איתי על זה מאז שהגעתי לפה. אני בלם ואני צריך להוציא את זה מהראש, לא לנסות את הדברים היפים והיצירתיים כי בלם לא צריך את זה".

אם היו מספרים לך על שחקן אחר בליגת העל, שהוא פטנציאל בגיל 27…?

"נכון שזה גיל שאתה כבר צריך להיות בשיא שלך, אבל זה נכון למי שמתחיל לשחק בגיל 8 ובונה את עצמו. אני התחלתי לשחק כדורגל בגיל 16 וחצי ולפני זה לא ידעתי מה זה דשא בכלל. גם כל מי שאומר שאני פוטנציאל, זה לא אני אמרתי על עצמי, זה מי שראה אותי משחק".

פוטנציאל בן 27. אלחמיד | צילום: אודי ציטיאט

יכול להיות שנעשה לך איזה עוול, כי הגעת בדיוק כשויטור נפצע, וכולם ציפו שתחליף אותו. לדעתי, גם אתה ציפית שבשלב הזה, כבר המעמד שלך יהיה יותר גבוה בקבוצה, שתהיה שחקן הרכב.

"אין ספק שגם הם, הקבוצה, הדיבור שלהם היה לבנות את חאתם. יכול להיות שזו הייתה טעות, אבל לא דיברנו על זה בתקשורת וזה היה ביני לבינם ולבין הסוכן שלי. במפגש בין ההנהלה של אשדוד להנהלה של באר שבע אמרו שהם רוצים את חאתם כי הם רואים בו משהו לעתיד, גם אם הוא בן 26. בלם יכול לשחק עד גיל מאוחר. הם ידעו שאני חסר ניסיון, מבחינת עמידה על המגרש, מבחינת אופי, מבחינת כל המסביב. אבל הם מאוד מאמינים במה שיש לי מבחינת כדורגל ומבחינת נתונים. המטרה היא בראייה לעתיד ואנשים חשבו שאני בא להחליף את ויטור שנפצע ואני צריך עכשיו להציג את היכולת של ויטור בשנה שעברה. אני לא באתי רק בגלל שויטור נפצע כי חודשים לפני כן באר שבע רצו אותי. המקרה של ויטור רק זירז את המעבר".

ועדיין, קשה לעמוד בציפיות כשאתה נכנס לנעליו של מישהו שהפך לאגדה ב'טרנר', למפלצת. גם כשאתה נותן משחק מצוין, אתה עדיין צריך לשמוע שכולם מחכים שויטור יחזור. לא פשוט.

"אני מאחל למיגל שיבריא ויחזור כמה שיותר מהר ואני באופן אישי מאוד מעריך ואוהב אותו. אני גם חושב שהוא בלם שלא היו כמותו בליגה שלנו ואני אומר את זה מהלב כי זו לא תחרות בין אלחמיד לויטור. אלחמיד בלם רק שנה. זו גם לא תחרות בין לואי לויטור או למתן, אנחנו שחקנים באותה קבוצה ורוצים שהקבוצה תנצח ותצליח. יחד עם זאת, זה לא יכול להיות שכשאנחנו מנצחים 0:2, ההגנה לא טובה, כשמנצחים 0:3 ההגנה לא טובה. הביקורת לא תמיד הוגנת ולא תמיד מקצועית ואם כן, אני מתייחס אליה. אבל אני רואה ומרגיש שהביקורת לא עניינית, אז אני לא מתייחס לזה. צריך לכבד את כל בלמים של הקבוצה, ויטור וצדק וגם את לואיי, חאתם וגם מתן שהיה מצוין כששיחק".

מהיר ועצבני

כשחאתם עבד אלחמיד היה ילד קטן, בן 14, הוא מאוד אהב את האופניים שלו, אך לבחור מכפר מנדא שבצפון, היה חסר משהו. "מאוד רציתי לנהוג על רכב", הוא מספר. "בדיוק אבא שלי קנה רכב חדש ובשעה אחת בלילה כשההורים נרדמו, לקחתי את המפתחות יצאתי מהחלון והנעתי את הרכב. התחלתי לנסוע בכפר וגם זה לא הספיק לי". אז חאתם יצא לסיבוב בכביש הראשי.

"באתי במהירות לסיבוב קטן, אך שם איבדתי שליטה", נזכר בלם הרכש של האלופה. "האוטו התהפך חמש או שש פעמים ובנס לא קרה לי כלום". אלחמיד יצא מהרכב וראה אנשים רצים לעברו, "לראות מה קרה", אז גם הוא התחיל לרוץ. "פתאום הם התחילו לרוץ אחריי. בהתחלה ראיתי אותם, אבל אחרי זה הם התחילו להיעלם לי. עשיתי סיבוב שלם והגעתי הביתה. הרגשתי שאני טס. הגעתי הביתה מפוחד ואמרתי להורים שגנבתי את האוטו". שם הבין כנראה אלחמיד עד כמה הוא מהיר. שלא יהיה לכם ספק, חאתם לא גאה בסיפור הזה, ובאותם ימים הוא עדיין לא ידע שהוא יהיה אחד השחקנים המהירים בליגת העל, אך הוא למד ממנו והסיפור הזה הוא מעין משל לקריירה שלו ככדורגלן. את הריצות הבאות שלו הוא כבר יעשה על כר הדשא, יעשה טעויות וילמד מהן, כי שום דבר לא בא לו בקלות, אבל פשוט אין לו ברירה. הוא פשוט חייב להצליח בשביל המשפחה שלו.

"רואים בו משהו לעתיד" | צילום: דני מרון

חאתם נשוי, פלוס ילד, מוחמד שמו, על שם אחיו שנהרג לו בידיים, בתחילת דרכו, כשהתאמן הנוער של סכנין, לפני כתשע שנים. חאתם שנהג לקחת את אחיו הצעיר לאימונים איתו, עצר בצד וראה את אחיו יורד מהרכב כדי לקנות אוכל. בדרכו חזרה לרכב, מכונית פגעה במוחמד שהיה רק בן 15. "הוא נפטר לי בין הידיים וזה היה פשוט מזעזע", משחזר הבלם. "אבל עד היום הוא מלווה אותי והחיים צריכים להמשיך. היה לו חלק גדול בעיצוב האופי שלי והמקרה הזה העצים את הרצון שלי להתקדם ולקחת את המשפחה שלי, כי אם לא הייתי מצליח, המשפחה שלי הייתה מתרסקת לרסיסים".

הוא היה גאה בך על מה שאתה עושה היום עם הקריירה?

"אני חושב שהוא היה גאה בי על כל מה שעברתי עד עכשיו ולא רק על העונה בבאר שבע. גם על העונה בבאר שבע הוא היה יכול להיות גאה באח שלו כי לבוא למועדון גדול בישראל והשם שלך לא תמיד מצלצל הכי טוב, לתת משחקים טובים, תקופות פחות טובות ויגידו עליך אפס וירשמו עליך דברים לא נעימים, בטלוויזיה ובתקשורת ובעיתון, ועדיין קיבלתי עוד הזדמנות אחרי חודשיים וחצי ואני חושב שאני מציג יכולת טובה. אני בחור עם מנטאליות מאוד חזקה ולא מזיז לי מה אומרים. אני קם בבוקר כל יום ונותן באימון 1000 אחוז ולא רק 100, אני אוהב את המשפחה שלי ואת הפינה שלי".

הביקורת לא מציקה לך?

"לא, ממש לא. אם זה היה מציק לי, לא הייתי מציג את היכולת שאני מציג עכשיו. אין לי את האפליקציות של אתרי הספורט ואני לא מתעניין במה אומרים או כותבים. מדי פעם חבר שולח לי תראה מה כתבו, או אמא שלי, אבל זה לא מפריע לי".

ובכל זאת, אתם ההגנה הכי טובה בליגה, ספגתם בסיבוב השני אפילו פחות מעונת השיא של ויטור וצדק ועדיין יש ביקורת.

"יש סיבה לכך, כשאני באתי לפה עם אשדוד בשנה שעברה, הפסדנו 5:0 עוד לפני שעלינו על הדשא. אני צריך להתמודד עם זה ואין לי מה לעשות. גם אם עשיתי משחק טוב וכתבו שלא, אין לי איך לשנות את זה. גם אם כל המומחים בארץ יגידו שעשיתי משחק לא טוב ואני חזרתי הביתה והרגשתי שעשיתי משחק טוב, זה לא מזיז לי. אני מכבד כל אדם וזכותו של כל אחד לכתוב מה שהוא רוצה, אבל גם אם עשיתי משחק לא טוב וכתבו ששיחקתי מצוין, אני לא אחזור הביתה ואגיד שהייתי טוב. כשעשיתי טעויות, לקחתי אחראיות על עצמי ללמוד ולהשתפר. זה ההבדל בין שחקן שרוצה לעשות משהו עם הקריירה שלו, לבין אופי של שחקן שחשוב לו מה אומרים. אני יודע מה חושבים האנשים במועדון, המאמן והבעלים וזה הכי חשוב ולא מעניין אותי מה אנשים אחרים חושבים. אני חושב שבגלל שאלחמיד זה לא שם סקסי במיוחד, או בגלל שאני עדיין שחקן חדש שהגיע רק השנה בסכום גדול ואין לו קרדיט גדול, בטעות הראשונה שופטים לחומרה".

אתה מדבר על התקופה הפחות טובה שלך, עם האדום מול מכבי והטעות בליגה האירופית, שהוציאה אותך מההרכב לתקופה?

"הייתי בתקופה פחות טובה, היה את האדום מול מכבי ואחרי משחק או שניים את הטעות מול לוגאנו שהפסדנו ואיבדתי קצת ביטחון. מה שמאפיין אותי זה שאני שחקן עם המון ביטחון ורוב הדעה של הקהל עד הטעות הזו הייתה חיובית, כולם אמרו לי 'איזה שחקן אתה, בלם שקט'. אחרי זה הדעות השתנו אצל חלק מהאוהדים. זה חלק מהחיים של שחקן הגנה שעושה טעות וסובל מחוסר מזל אחרי משחק או שניים ועושה עוד טעות. יש כאלה שמשנים את דעתם בגלל ביקורת אחת או שניים".

חלק חשוב

"בכדורגל אתה לא יודע איך דברים יסתדרו ואיפה תהיה בעוד חודש או חודשיים אפילו", אומר אלחמיד. כשהגעתי לבאר שבע, הגשמתי חלום, שרציתי להגיע למועדון גדול בארץ". "במכבי לא האמינו? זה נכון", הוא מודה, אבל אין לו שום רצון להוכיח להם שטעו, גם אם ייקח אליפות על חשבונם בסוף העונה.

"אני באתי לבאר שבע בשביל להוכיח, אבל קודם כל לעצמי", אומר הבלם. "להוכיח לעצמי שאני שייך לרמות האלה ולהילחם על תארים ולא על הישארות בליגה, כמו באשדוד. זו הייתה המטרה שלי, ועד עכשיו אני, ביחד עם כולם, בדרך הנכונה ליישם את המטרה ומקווה שבסוף העונה נחגוג. בעזרת השם באר שבע תיקח אליפות עוד עונה ואם זה יקרה, אני חלק חשוב מהאליפות הזו".

בלם מוביל | צילום: דני מרון

איך קיבלו אותך בבאר שבע? מה אתה חושב על האוהדים, על 'טרנר'?

"בהתחלה קיבלו אותי מצוין, אחרי משחקים טובים בסיבוב הראשון. בבאר שבע יש אנשים חמים שאם פוגשים אותך ברחוב, רוצים להגיד לך דברים חמים וזה נותן הרגשה מצוינת.

'טרנר' זה משהו אדיר. כשחקן, אף אחד לא יכול להרגיש את זה חוץ ממך, מה זה טרנר. הרגשה מטורפת, האדרנלין בשמיים והאוהדים נותנים הצגה. חברים שלי באים מהצפון ולא רואים את המשחק בכלל. שעתיים וחצי נסיעה והם רוצים רק להסתכל על האוהדים".

הליגה חלשה השנה לדעתך?

"אפשר להגיד על שנה שעברה, כשבאר שבע ניצחה בחמישיות והכל הלך קל, שהליגה הייתה חלשה. אני דווקא חושב אחרת, אני חושב שבשנה שעברה לא היו קבוצות כמו נתניה הפועל חיפה ובני יהודה בפליאוף העליון. בעונה שעברה בפליאוף העליון היו רק מכבי תל אביב ובאר שבע. השנה יש יותר תחרות, קבוצות נותנות פייט ויש גם שחקנים מסוימים בבאר שבע שלמדו אותם. קבוצות שמות על טוני 5-6 שחקנים במשחק, וזה כשהוא הולך ופצוע קצת. כשהוא לא פצוע, גם אם ישימו עשרה לא יעזור להם", צוחק. "אני לא חושב שבאר שבע נחלשה מבחינת שחקנים, כמו שלברק בכר אין זמן להריץ הרכב אחד שייכנס לכושר, מכל הסיבות הבלתי נגמרות שיש השנה".

נתקלת בקריירה שלך בעונה כזאת קשה עם כל כך הרבה דברים שקרו לקבוצה בעונה אחת?

"לא נתקלתי בדבר כזה הקריירה שלי. מה שקורה עם באר שבע העונה, והיא מקום ראשון, זה רק מראה עד כמה היא לא נחלשה. קבוצות אחרות, אם היה קורה להן את מה שקרה לבאר שבע השנה ושחקנים שלא היו בתכניות ישחקו, לא הייתה מגיעה לזה. אומרים שיש לך סגל חלש ושהקבוצה נחלשה, ושמשחקים בלמים שהם חמישי ושישי, כמו שאוהבים להגיד, ועדיין הקבוצה במקום הראשון ועם ההגנה הכי טובה".

אז איפה נראה את הפוטנציאל של חאתם בעוד שנתיים?

"איך שאני עובד ונראה ואיך שעובדים איתי, ואני עוד צריך להשתפר הרבה וללמוד, אבל אני חושב שבעוד שנה וחצי-שנתיים, ידברו על חאתם כבלם מוביל וכשחקן נבחרת".