מאז הגיע להפועל באר שבע, הפך ג'ון אוגו לאחד הקשרים הדומיננטיים ששיחקו בהפועל באר שבע בפרט, ובארץ בכלל. יחד עם זאת, לצד הפיזיות המרשימה, הניגרי גם הציג מזג חם, שגרם לאוהדיו לשיר לו בחיבה "אוגו משוגע".

מצד אחד, השיגעון הזה הוביל את אוגו להעניק לאותם אוהדים רגעי שיא שלא חוו 40 שנה, כמו שער האליפות בנתניה בעונה שעברה. מצד שני, יכול להיות שההתפרקות המנטאלית שלו, באותו מגרש, מול אותה מכבי תל אביב, היא זו שתמנע מהם את ההיסטוריה של האליפות השלישית ברציפות. אז מי אתה ד"ר גון? ולמה מיסטר אוגו מגיע לעיתים תכופות מידי?

מיסטר אוגו. התפרצות במשחק מול מכבי תל אביב העונה | צילום: דני מרון

הירושה של אלישע

ג'ון אוגו הוא ללא ספק עוגן משמעותי בהפועל באר שבע ואחד השחקנים הבודדים העונה, שנמצאים בקבוצה עוד מימי אלישע לוי. מצחיק להיזכר בדרך שעבר הקשר הניגרי, מאותם ימי התרשמות ועד שפילס את דרכו לצמרת הכדורגל הישראלי. אוגו שהגיע לארץ בגיל 26, הרשים את לוי במשחק הכי לא מרשים שיכול היה לקבל, גביע הטוטו מול מכבי פתח תקווה, כשלבאר שבע אין על מה לשחק. אוגו שלא שיחק כחצי שנה לפני כן בקבוצתו הקודמת בפורטוגל, בלט לצד שחקני הספסל, במשחק שהסתיים ללא שערים, אך עם חוזה לארבע שנים. הוא הגיע בהעברה חופשית, מה שהופך אותו לאחת העסקאות הכי משתלמות בכדורגל הישראלי, אי פעם.

החלום שלו, היה לשחק בליגה האנגלית, ואם שם אז בארסנל כמובן, אותה הוא אוהד. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד ובשביל הליגה האנגלית, צריך רישיון עבודה וברכיים עמידות בפציעות. בשביל רישיון עבודה, צריך להיות שחקן נבחרת. ובשביל להיות שחקן נבחרת ניגריה, צריך את הסוכנים הנכונים, עם הקשרים הנכונים וכנראה שחייבים להיות קצת מעבר לעוד כדורגלן בליגת העל הישראלית, הלא נספרת בעולם. צריך שישמעו עליך.

בימים טרום אוגו, לא רק שבאר שבע הייתה קבוצת תחתית, גם אף אחד לא תיאר לעצמו שהניגרי יהיה אחד הגדולים ששיחקו פה.

אלישע לוי כבר מזמן לא פה, אבל בראיון אחרי עזיבתו, טען המאמן שיהפוך למאמן נבחרת ואז לשעבר, שהוא זה שבנה את היסודות לאליפויות ואוגו הוא ראייה מספר אחת בתיק התביעה שלו.

"הוא כל כך גדול שכשאתה מנסה לחטוף לו כדור, עד שאתה מקיף אותו, הוא כבר בצד אחר של המגרש", אמר לנו אחד משחקני קבוצה יריבה שביקר ב'טרנר' בעבר.

אלא שבאותם ימים הוא לא היה לבד, היה לו את אובידיו הובאן לידו. להלן: ראייה מס' 2 של אלישע, והחיסרון המשמעותי של ברק בכר העונה ושל אוגו, שרושם ירידה ביכולתו ללא הרומני לצידו.

אם הניגרי היה מספק את הפיזיות, הרומני היה מאזן עם החוכמה והניסיון. כשאוגו היה משתולל, כשהיה "משוגע", הובאן היה המבוגר האחראי שחיפה עליו. מה שדן איינבינדר, וובה בראון או מהראן ראדי התקשו לעשות. וזה בדיוק מה שבכר ינסה להוציא מהרכש הטרי מרואן קבהא.

היחיד שמאזן אותו. וואקמה | צילום: דני מרון

הגדולים יותר, נופלים חזק יותר

הובאן הלך וזו עובדה, אבל גם בתקופתו, כשראינו הרבה פעמים את ד"ר ג'ון, ברח לניגרי האוגו לפעמים. כזה הוא. לצד תצוגות תכלית ודומיננטיות במרכז השדה, משהו בראש לפעמים משתבש לו. קיצוניות לפה ולפה, סקנדל או פסטיבל.

שלא תטעו, אוגו הוא שחקן אהוב מאוד בחדר ההלבשה, אבל ככה זה בכל פסטיבל. כשקצת פחות הולך, הסקנדל התורן מופיע ולא מעט משחקני הסגל, בכוננות ספיגה מהניגרי. במשחק העונה האחרון, היה זה מאור מליקסון, הקפטן להזכירכם, שפורסם כי התעמת איתו.

כזכור, בעונתו הראשונה, אוגו שעדיין לא הבין מי זה אליניב ברדה בבאר שבע, הרשה לעצמו לריב עם הקפטן ושניהם הוחלפו במחצית. זה קרה לו גם עם אופיר דודזאדה, בן ביטון, גיא חיימוב ואפילו עם האוהדים. בהרבה מקרים, היה שם את מאור בוזגלו שידע להרקיד את ברדה ואת אוגו בסלואו סוער ששבר את הקרח ושהושיב את דודזאדה עם קשר המריבה ל"משחק" שש-בש.

כזה הוא אוגו, קיצוני שמשחק באמצע. עם הלב. מצד אחד, כל שחקני היריבה חוששים ממנו, מצד שני הוא מפחד לטוס; מצד אחד, הוא לא מפסיק לחגוג תארים מאז שהגיע, מצד שני הוא לא מפסיק לחגוג. אפילו שללו לו את הרישיון בעבר לאחר שנתפס כשהוא נוהג בשלילה תחת השפעת אלכוהול. כזה הוא אוגו; מצד אחד, יצא לו שם של כסחן, אבל הכרטיס האדום מול מכבי תל אביב, היה בסך הכל האדום השני שלו בליגת העל בארבע העונות שלו פה, וגם הוא בכלל הגיע לאחר דיבורים מיותרים.

לא ברור מה גרם לכך, אך ברור שלקשר הניגרי סיבות רבות לעובדה שהוא לא מצליח לשחזר את היכולת שהובילה לעיתונאים וכדורגלנים לבחור בו כשחקן העונה באליפות הראשונה בקדנציה של בכר. מעבר לכך שהוא לא נהיה צעיר יותר, והברכיים לא נהיות בריאות יותר, ושאיינבינדר זה לא הובאן, שמענו על כך שאימו של ג'ון אינה בקו הבריאות והוא מוטרד מכך מאוד. תוסיפו לכך את הלחץ להיות בסגל למונדיאל והעובדה שהקבוצה כולה לא בכושר של אשתקד, מה שלא עוזר לו להתעלות, ותקבלו אדם שרק מרוב מחשבות יכול היה לשקוע בדיכאון, השתגע. ואנחנו כבר יודעים ש"אוגו משוגע".

לא מפסיק לחגוג. אוגו | צילום: מאיר אבן חיים

אוגו נתן, אוגו לקח?

במשחק האליפות ההוא בנתניה, כבר בעלייה לדשא בירכו אותו האוהדים הצהובים ב"אוגו מת". הניגרי לא התרגש הפעם והמשיך בשלו. במחצית, כשהקריאות גברו, בחר אוגו לשמוע את הקללות כמוזיקה והחל ממש לרקוד על קו האמצע. לאוהדים שהקניטו אותו, הוא גמל בשער אליפות בדקה ה-90, במגרש שלהם. זה היה ד"ר ג'ון.

לפני שבוע, הוא שוב עלה על הדשא בנתניה, אך הפעם מיסטר אוגו גבר עליו. הקריאות מהיציעים הן אותן קריאות, אך במקרה הזה הוא נתן לאבי ריקן להיכנס לו לראש, כשכבר בתחילת המשחק ריקן ביצע עליו עבירה ברחבה, לטענתו (כנראה בצדק). 25 דקות אוגו היה על המגרש, בהן היה צריך לספוג לפחות כמה צהובים נוספים, אך השופט היה מאופק. אוגו, שלא רצה לצאת ופגע בקבוצתו בכך שהשאיר אותם בעשרה שחקנים, המשיך עם התקף הזעם, שעלה לו בהרחקה לארבעה משחקים, אותו מספר משחקים בדיוק שלא ניתן לערער על עונשם. יכול להיות שאוגו, שהביא לקבוצה אליפות בעונה שעברה, כשהבקיע את השער היחיד שלו באותה עונה בדיוק בזמן הנכון, יהיה חסר לקבוצה העונה במשחקים בהם היא תשחק על התארים החשובים, וזה עלול לעלות ביוקר.

כן, זה אותו אוגו שלקח על עצמו אחראיות בלודוגורץ כשהקבוצה מחמיצה פנדלים, והחליט לבעוט מהנקודה הלבנה. זה גם אותו אוגו ששלח את הכדור לשמיים. זה אותו אוגו שרק טוני וואקמה הצליח להשתלט עליו במשחק העונה וזה אותו אוגו שבגללו הגנרל בכלל משחק בבירת הנגב.

יחד עם זאת, ימים יגידו אם אוגו עלה לבאר שבע באליפות. ההיסטוריה מספרת שהוא כבר הביא לה שתיים.

יביא לה אליפות שלישית? | צילום: דני מרון