המשבר הראשון הוא "משבר ההורים הטריים" אשר טומן בחובו התערבות משפחתית מזיקה של ההורים, הסבים והסבתות שתמיד יודעים יותר טוב מהזוג, מה טוב להם ולרך הנולד. על משבר זה גם משפיעה ההשלכה הכלכלית על בני הזוג כתוצאה מחופשת הלידה של האם וההוצאות הכרוכות בגידול הילד.

לאחר כמה חודשים ומשירדה ההתלהבות מהרכש החדש ורמת ההיסטריה יורדת, נעלמת גם הספונטניות מחיי הזוג הצעיר, אשר מובילה כמעט תמיד להתעלמות מצרכי בן או בת הזוג, כיוון שמרגע הלידה הכל סובב סביב התינוק החדש…  גם העייפות תופסת מקום מרכזי, אחרי ימים ולילות טרופי שינה וכמה יקיצות לא טבעיות באמצע הלילה, אין לזוג הצעיר אפילו כח לדבר זה עם זו.

מפלס החרדה גבוה מאוד ומשפיע באופן ישיר על חוסר היכולת להשיב את החיים למסלולם הקודם. ישנם גברים שחווים משבר אחרי לידה, גברים שתיעדו את הלידה למשל, מוצאים את עצמם ספק נגעלים ספק מתייחסים לגוף האישה בצורה אחרת. האישה הנאה הופכת להיות אשת הטרנינג הנצחית ומפה לשם, הזוג שוכח מי היו לפני בוא הילד.

הסופר הרוסי דוסטוייבסקי אמר: "הנישואים הם מותה המוסרי של החירות".

המשבר המשמעותי השני הוא "משבר גיל הארבעים". בני זוג עוברים משבר תעסוקתי או אישי ופתאום החיים נראים להם כמסע סיזיפי (בית, ילדים, עבודה, משכנתא). הם מגלים שהשגרה השתלטה על חייהם. בדינאמיות של החיים לא מצליחים לשבור את השגרה ובגידות הן בהחלט שובר שגרה.

לעיתים, אנשים סבורים שהמשבר נעוץ בזוגיות ובמקום לטפח אותה ולעשות מעשים שוברי שגרה כגון לטוס לחו"ל יחד, ללמוד, לפתח תחביב – פונים ופנויים לבגידות. כניסתן של הרשתות החברתיות לתוך הבית וההשפעות שיש להן על משפחות הן מהדרמטיות ביותר שידע תחום משפט המשפחה.

האנונימיות שהרשת החברתית מאפשרת לגברים ולנשים לחשוף טפח ולהסתיר טפחיים, לשקר, לחזר, לצוד, לתכנן ולהוציא לפועל, שזורה במעטה קסום של אנונימיות ומסתורין – ההיפך הגמור מחיי הנישואים השגרתיים והמשעממים. כל אדם יכול להציג את עצמו כפנוי/שנון/סקסי ואטרקטיבי, להעתיק פוסט משובח מ"סטטוסים מצייצים/מצחיקים/חכמים", ולהתקשט בנוצות לא לו. בלחיצת כפתור אדם יכול להפוך ל"חבר" של אישיות מפורסמת (אנשים שביומיום לא היה לו סיכוי להתחבר אליהם), יכול/ה להעלות תמונת פרופיל ישנה מאוד או לא כזו שמשקפת את המצב המשפחתי האמיתי ובכך להטעות.

בשיטוט קל שבקלים, אדם יכול לחזור לעברו ולאתר את אהבת נעוריו (שהתגרש/ה בינתיים), ליזום מפגשים, שיחות וכו' וכל הצהרת חברות לגיטימית, יכולה להיות בעצם גלגול טכנולוגי של אתר היכרויות "כשר".

המדינאי והסופר בנג'מין פרנקלין אמר: "כאשר קיימים נישואים ללא אהבה קיימת אהבה ללא נישואים".

ויש את משבר "הקן המתרוקן", השלב המשפחתי בו הילדים עוזבים את הבית ופונים לחייהם הנפרדים. בבית נשארים בני הזוג, שסיימו את תפקידם ההורי הפעיל, ומאותגרים בשינויים האישיים, הזוגיים והמשפחתיים החדשים. שלב זה הינו נקודת מפנה דרמטית בזוגיות.

עזיבת הילדים את הבית מותירה לבני הזוג פרק זמן של כשלושים שנה להיות עם עצמם, במעין חזרה לתחילת הנישואין ללא ילדים בבית. זה פרק זמן ארוך למדי, ובו יש צורך לבחון מחדש את היחסים הזוגיים לכשעצמם, ללא המיסוך של התפקיד ההורי. אם היחסים בין בני הזוג לא היו טובים, או שהנישואין החזיקו מעמד רק בגלל הילדים, כעת מתגלים הבקיעים ביחסיהם. זוגות שלא פיתחו במשך השנים מערכת יחסים שאינה תלויה בהורותם, עלולים למצוא את עצמם עם תחושת זרות, ניכור וריקנות.

אלו הם גירושים של הגיל השלישי או בשמם השני, גירושי גיל הזהב. גירושים הם אף פעם לא דבר קל, אך בגיל השלישי מתברר, לפחות הצד המעשי של התהליך, הופך פשוט יותר. אין שום דמיון בין גירושים בגיל ארבעים לבין גירושים בגיל שישים. להתגרש כשיש ילדים קטנים בבית וכשיש מחויבויות כספיות וחינוכיות כבדות, ופתאום צריך לנהל שני בתים – רגשית וכלכלית – זה קשה מאוד, גם לזוג וגם לילדים.

בגיל שישים אנשים בדרך כלל מבוססים יותר, גם הילדים גדולים יותר, תוחלת החיים עולה, הטיפולים הקוסמטיים (בוטוקס) מצעירים את הנשים (אשר שמחות ללגום ממעיין הנעורים) והתרופות להגברת האון מעודדות את הגברים שהמילה האחרונה שלהם טרם נאמרה וכל אלו הופכים את העניין להרבה יותר קל.

הקומיקאי היהודי גראוצ'ו מרקס אמר: "נישואים הם מוסד נפלא. אבל מי רוצה לגור במוסד?"

ומה אני אומרת? מה שכתוב בתורה….

"לא איש בלא אישה. לא אישה בלא איש. ולא שניהם בלא שכינה" ~  (מדרש רבה, בראשית, פרק ד פרשה כב, ב).

* הכותבת מור אדרי היא עורכת דין פרטית, בעלת משרד פרטי משנת 2005, אשר מתמחה בתחום המעמד האישי.