בוקר יום שני השבוע, והפור נפל.

המשחק בין הפועל באר שבע למכבי חיפה ישוחק ללא קהל.

רק שבוע קודם, נערך משתה בעיר,

4:0 לחיפה את מרדכי אבוקסיס העיר.

ואז בערב, כשכולם קוראים את המגילה,

נס גדול היה פה, ובאר שבע צהלה.

לא פשוט היה להם,  לטבח כולם היו מוכנים.

אבל הרשעים מחיפה נתקלו באדומים מחופשים ל-11 לוחמים.

עופרי ארד הרשע עוד ניסה את החגיגה להרוס,

אבל ויטור וז'וסוואה לא נתנו לחיפה לדרוס.

מרקו כמו בלבול שוב התבלבל,

להבקיע לא הצליח, אחרי שאת שועה סיפסל.

ואחרי שכולם כבר איבדו כל תקווה,

פתאום כך משום מקום "נהפוך הוא" היה.

בן שהר כבש, מבישול של דדיה.

את השער לסבא ז"ל שהר הקדיש,

וכל ממלכת הנגב איתו התרגשה, כי "ככה יעשה לאיש".

ניב זריהן צפה ולא התחמם,

בסוף לא נכנס, אבל אנחנו לא נתלונן.

ונייג'ל ניסה, אבל הוא לא מספיק חד,

וקבהא הלוחם שבר את היד.

וכולם חיכו לשריקה הסופית, זו שתבשר כי זה סופסוף נגמר.

מרדכי אבוקסיס ניצח, באר שבע בחצי הגמר.

ובבאר שבע המשתה שוב נפתח,

פורים הגיע, שמח כל כך.

סנסציה ענקית, באר שבע הורידה מהגב את הקוף.

פתאום היא פייבוריטית ללכת במפעל עד הסוף.

ואם זה יקרה, יכתבו עוד מגילה,

וכולם יצטרכו לבקש מחילה.

שאת באר שבע של אבוקסיס לא ספרו מלכתחילה.

כי בגביע, יש חוקים משלו לאבוקסיס,

רק 2:1, אבל הפעם הוא זה שהביס.

ולא ארד הרשע וגם לא הקורונה,

יהרסו את החג בממלכה של אלונה.

אז פורים שמח, אבל תזכרו שיש עוד דרך לעבור.

ואם נמשיך כך, זה בכלל לא משנה מי הבאה בתור.

כי יענק'לה הודח ושחר חדש הפציע,

אז תנו למיגל להניף ת'גביע.

להתראות ב'טרנר', כי מה שמגיע – מגיע