ואז… כל התסריטים, כל ההכנות, כל התרחישים האפשריים שהרצת בראש, מובילים לכאפה הכי כואבת שקיבלת בחיים.

ואתה אומר לעצמך, איך זה יכול להיות? פעם אחרי פעם ראית כישלון אחרי כישלון, אתה סובל כשאתה רואה את זה, כולם רואים את זה. ועדיין, פעם אחרי פעם, אתה בוחר בזה שוב. כמו תסמונת שטוקהולם, אתה שבוי, כמו אישה מוכה שבוחרת לחזור לבעל פעם אחרי פעם? כך גם אנחנו בוחרים לחזור להפועל באר שבע. את האמת, כמה מכם שראו את הילד ההוא בוכה בצפייה במשחק מול חיפה, הרגישו בדיוק כמוהו?

איש חכם אמר פעם שאתה לא יכול להמשיך לעשות את אותן פעולות ולצפות לתוצאות שונות. והוא ממשיך להיבחר ואנחנו ממשיכים לצפות שהפעם יהיה שונה, למרות שהעם כבר אמר את דברו בעניין ולא פעם אחת. אבל הפעם, הגיע הזמן שמישהו גם יגיד את זה בקול רם: "לרמזי ספורי, כרגע לפחות, לא מגיע להיות בהרכב של הפועל באר שבע". או ברוח הבחירות: "רק לא ספורי".

ספורי יכול להיות כוכב כדורגל והוא אפילו מפתיע לטובה פה ושם, אבל ההתעקשות עליו בהרכב הראשון לא מובנת. הוא צריח להרוויח את זה ובינתיים, הקבוצה מפסידה בגללו משחקים. לא בגלל שהוא שחקן לא טוב, אלא בגלל שהוא חושב שהוא טוב יותר ממה שהוא. וחולצת ההרכב רק עוזרת לו להישאר מבולבל.

ספורי עוד ינצח משחקים בהפועל באר שבע, אבל בינתיים הוא צריך לטרוף את הדשא, להוכיח שמקומו בהרכב ולעשות את זה כשחקן מחליף. בעיקר כי הביאו אותו כדי שישדרג ובינתיים הוא רק השתדרג, באר שבע הלכה אחורה.

איש חכם אחר אמר פעם ש"כוחו של בן אדם שעלה מהתחתית, גדול על זה שנולד לצמרת ונשאר שם". ובכן, בהפועל באר שבע עושה רושם, יש שחקנים כמו ספורי שחושבים לפעמים שהם נולדו לצמרת, הבעיה היא שהם לא נשארים שם. משחק טוב וארבעה חלשים ואז עוד אחד טוב ועוד ארבעה חלשים או בקיצור כמו שהאיש הכי חכם באזור אומר וחוזר על זה והוכיח זאת השבוע פעם נוספת: מה שהיה הוא שיהיה ולא היה כלום, כי אין כלום. ואם תרצו להשוות לבחירות, כרגע ספורי הוא כמו "עוצמה יהודית" ולמרות שכולם אומרים למאמן, יוסי אבוקסיס עדיין בוחר לבזבז את הקול שלו עליו. אולי עכשיו הוא סוף סוף הבין…