מרגע שאבי ברח ודני נשאר, עתידם התעבורתי התפצל. הענישה על דני תהיה קלה יותר, וייתכן שהוא יוכל אף לבטל או לקצר את הפסילה המנהלית שתוטל עליו על ידי קצין משטרה (בעקבות מעורבותו בתאונת דרכים עם נפגעים).

אבי, בניגוד אליו, עומד בפני כתב אישום חמור. כתב אישום שיכלול לא עבירות הקשורות לתאונה (כמו לדוגמה נהיגה רשלנית), אלא גם עבירה של הפקרה לאחר פגיעה לפי סעיף 64א לפקודת התעבורה. עבירה שעלולה להוביל אפילו עד למאסר בפועל מאחורי סורג ובריח.

התנהגותו של אבי לאחר התאונה תקשה עליו להביא לקיצור או ביטול הפסילה המנהלית, וייתכן שאף תגרום לבית המשפט לקבוע כי פסילתו תיוותר על כנה עד לתום ההליכים המשפטיים.

החובה החוקית והמוסרית

תאונות "פגע וברח" אינן נדירות במחוזותינו. על פי נתוני עמותת אור ירוק, בין השנים 2013-2017 נהרגו בישראל 64 בני אדם בתאונות פגע וברח. נתונים דרמטיים יותר נחשפים כאשר אנו לא עוסקים רק בתאונות דרכים קטלניות (עם הרוגים), אלא בהקשר של פצועים "בלבד".

דו"ח עמותת אור ירוק מצביע על כך שבין השנים המדוברות לעיל (2013-2017) כ-300 בני אדם בישראל נפצעו באורח קשה בתאונות פגע וברח, ולמעלה מ-3,100 בני אדם (!) נפצעו באורח קל עד בינוני[1].

גם בית המשפט העליון עמד בפסיקתו על חומרת התופעה, וראו למשל את הדברים הבאים שנאמרו בפסיקתו בהתייחסות לסכנה שבהחמרת מצבו הבריאותי של הפצוע שלא קיבל סיוע: "תאונות 'פגע וברח' כרוכות בתחושת החמצה, שמא אף באותם מצבים שבהם הייתה הפגיעה בלתי נמנעת, הוּרע או נחרץ גורלו של הנפגע אך בשל הפקרתו" (ע"פ 7936/13 לוי נ' מדינת ישראל).

כעורך דין המתמחה בדיני תעבורה, אשר מייצג מדי שנה עשרות נהגים, אני מדגיש בפני לקוחותיי פעם אחר פעם את החשיבות העצומה שיש להתנהלותם לאחר האירוע התאונתי. בפרט אם מדובר על תאונה עם נפגעים. אבי ודני שהוזכרו לעיל הם אמנם דוגמאות בלבד, אך הסיטואציות הללו מונחות תדיר לפתחו של משרדי. יתרה מכך – אני נתקל בהן גם בקרב נהגים נורמטיביים לחלוטין, וזו איננה תופעה המאפיינת אך ורק "עברייני תנועה" כבדים.

קנס בסך 800 שקלים בלבד

הנה, רק לאחרונה, פנה למשרדי נהג אשר פגע בהולך רגל במעבר חצייה. הוא נשאר במקום, סייע להולך הרגל, ובזכות העובדה שעברו התעבורתי היה כמעט ללא רבב, הצלחנו לסייע לו באופן משמעותי.

כבר בשלב ראשון עלה בידינו לקצר את תקופת הפסילה המנהלית ולהשיב את רישיון הנהיגה. לאחר מכן, בזכות האוזן הקשבת שמצאנו בקרב התביעה המשטרתית, ולאור התנהלותו האחראית של הנאשם לאחר התאונה (גם ברמה המשפטית וגם ברמה המוסרית-חברתית), הגענו להסדר טיעון מקל שנגמר בקנס של 800 שקלים בלבד. הפסילה שנגזרה על הנאשם התקזזה לחלוטין עם הפסילה המנהלית.

מעורבות בתאונת דרכים עם נפגעים יכולה להוליד כתב אישום בגין עבירות תעבורה שונות. יתרה מזו, עוד בטרם מתחילים להתגבש ההליכים הפליליים וכתב האישום, הנהג מתמודד עם סנקציות מנהליות ובראשן כמובן פסילה מנהלית המוטלת על ידי קצין משטרה לתקופה של 30, 60 או 90 ימים (בהתאם לחומרת העבירה).

בית המשפט לענייני תעבורה רשאי להאריך את הפסילה המנהלית עד לגמר בירור הדין, אך גם לבטלה או להתנותה בהתאם לבקשה שתוגש על ידי הנהג (לרוב, באמצעות עורך דין המתמחה בדיני תעבורה).

מהי עבירת ההפקרה?

סוגיה חשובה נוספת לגבי תאונות דרכים עם נפגעים היא כאמור ההתנהלות לאחר האירוע. על פי סעיף 64א(א) לפקודת התעבורה, נהג רכב אשר היה מעורב בתאונת דרכים שבה נפגע אדם, חייב לעצור במקום התאונה (או קרוב לכך ככל האפשר), לעמוד על תוצאות המקרה ולהזעיק עזרה.

הזעקת עזרה מבחינה זו כוללת למשל קריאה לגופי הצלה מקצועיים (כדוגמת מגן דוד אדום), המתנה עם הנפגע עד להגעתם של גופי ההצלה, דאגה למניעת נזקים נוספים לנפגע, הגשת עזרה ראשונה וכדומה.

נהגים אשר לא ינהגו כאמור, וימלטו מן המקום ("פגע וברח"), מבצעים עבירת "הפקרה לאחר פגיעה". עבירה בפני עצמה אשר גם עלולה לגרור עונשי מאסר חמורים וגם משפיעה על התייחסות בית המשפט כלפי הנהג מבחינת העבירות האחרות שבוצעו על ידו. זאת ועוד, הפקרה לאחר פגיעה יכולה להעיד על מסוכנותו של הנהג לציבור, ולהשפיע הן על בקשות לקיצור או ביטול הפסילה המנהלית, והן על גזר הדין שיינתן בעניינו במידה שיורשע.

הישארו במקום התאונה והעניקו סיוע

נהגים יקרים, שימו לב. אף אחד מאיתנו לא קם בבוקר מתוך מטרה להצטרף לסטטיסטיקה הקשה של תאונות הדרכים בישראל. אולם בין אם בשל חוסר תשומת לב ובין אם בגין נהיגה לא זהירה, כל אחד יכול למצוא את עצמו מעורב בתאונת דרכים עם נפגעים.

בסיטואציות אלה, חשוב מאד להישאר באזור התאונה, לעמוד על האירוע, להזעיק את גורמי ההצלה ולסייע לנפגעים. בישראל, בה הכל מצולם ומתועד, הנהג הבורח יאותר בסופו של דבר.

הימלטות מזירת התאונה והפקרת הנפגע לגורלו עלולים להחמיר באופן דרמטי את הדין כלפי הנהג. מנגד, כאשר הנהג פועל כראוי – מגיש עזרה ומסייע לנפגע – הוא איננו רק ממלא את חובתו המוסרית והמשפטית. פעולות אלה עשויות לסייע לו גם בהליך המשפטי, כפי שראיתם במקרה שטופל על ידי משרדנו ותואר לעיל.