טורים אישיים

בין מזל, למחדל, למושכל

טורים אישיים7 במאי 2019    2 דקות
0

סיכון מחושב- משולחנו של ארנון גינת

בין מזל, למחדל, למושכל
ארנון גינת | צילום:פרטי

אירוע הפגיעה באוטובוס באתר חץ שחור (12.11.18) אינו מחדל אלא אירוע מושכל.

כולנו התאספנו, אלפים מכל שכבות העם ומסיבות שונות עם כלי רכב צבאיים, אוטובוסים, טיוליות, כבאיות, וכלים חקלאיים, כלי רכב פרטיים וברגל.

מטיילים, חיילים, שוטרים ואפילו קיום הדרכות וכנסים כמו "מסדר הדר" מדי שבוע, במשך עשרות שבועות.

לצבא, למנהיגים, לתושבים ולכולם ידוע שבידי האויב, המחבלים רקטות נ"ט שטוחות מסלול, מדויקות, לטווחים של מספר ק"מ וכך גם נק"ל לצליפות. אלו ואלו יכולות לפגוע באדם ולא רק ברכבת או אוטובוס כפי שראינו בכביש 25 באוטובוס התלמידים של נח"ל עוז וכפי שהיה באוטובוס תלמידים בגבול הצפון.

אי אפשר לעצור את שגרת החיים לתקופות ארוכות, ילדים נוסעים לבתי ספר לטיולים שנתיים, חיילים נעים בטיוליות ואזרחים ואחרים ברכבות. כבישים ודרכים צמודי גבולות וגדרות מכשול, כך שהטווחים קטנים מאוד מהגבול או להגנה מוחלטת מיכולות נשק ומוטיבציית האויב.

רוב רובו של הזמן, השטח לא סגור מנהלתית או צבאית ותצפיות האויב רואות ושומעות ויודעות הרבה עלינו. יחד עם עבודות ביטחוניות רשלניות, כמו נטיעות ביטחוניות או כבישים עוקפים כמו לנחל עוז – ארוך, מפותל, מסוכן ויקר מהנדרש, כשמתבססים על ייעוץ עקום. בדיוק כמו הגידור למספר ישובים ביחד וקיצוץ ברכזי בטחון שיצא מאותו ייעוץ לא מקצועי. האם פינוי ישובים זו תשובה הולמת כאשר הטראומה של המדינה מאז הקמתה זה פינוי כמו ניצנים ויישובי גוש עציון במלחמת העצמאות, יישובי סיני, רצועת עזה ועוד.

זו תמימות לחשוב שהאויב רצה לפגוע בחיילים או תלמידים והאמת רק שרצה להציג אותנו כפגיעים ולהעביר מסר של התרעה ולא לגרור למערכה כוללת.

התמונה ברורה, מחד אירוע בודד וחריג שניתן להפוך למבצע ענק ומנגד להכלה. מכאן שהכרת יכולות האויב והרתעתו אינם תגובה למקרה, אלא שיטת פעילות נכונה ותמידית. בדינמיקה הקיימת, ההסבר של הבנת המצב, במקום לזרוק רפש אחד על השני, מרגישות תסכול של מי שלא קודם או הוזז מתפקידו. התחקיר הצה"לי היה מוטה ולא ענייני או מקצועי וחבל שכך כי לא מפיקים לקחים נכונים ופוגעים בקצינים ובעלי תפקידים אחרים. בדיוק כמו ההנחיה לקצור תבואה כשהיא ירוקה מפחד מבלוני תבערה.

הצבא צריך להגן על ההתיישבות והמתיישבים ולא לפנותם כל אימת שיש איום. כל פינוי הינו הצלחת האויב ומחדל של המדינה בהגנת תושביה, ופגיעה בפרנסתם ורכושם. אולי אפילו שיבוש מתמיד במהלך החיים התקין באזור זה או אחר.

ולסיכום, פעילות מושכלת ובהתמדה, תהיה הרבה יותר מרתיעה ואמינה, מאשר תגובות הזויות להפצצת שטחי חולות ריקים כאילו אימון תקופתי במילואים ליחידות תותחנים למשל.

הכותב ארנון גינת, הינו סגן אלוף במילואים

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

האדמה תחתיי

הילה טביב, יוצרת צעירה מבאר שבע, בעוד טקסט אישי שכתבה

טורים אישיים10 במרץ 2024    3 דקות
0

איך זה להיות חטוף?

הילה טביב, צעירה מבאר שבע, בסיפור קצר שכתבה בעקבות עסקת החטופים הראשונה

טורים אישיים18 בפברואר 2024    5 דקות

כתיבת תגובה