טורים אישיים
המדריך לדיני נפשות | "גניבת זרע"
ברוכים הבאים למבוא לדיני נפשות. תיקים אמוציונליים מאוד, אשר מערבים מטבעם קטינים, הורים, סבתות וסבים, זכו אצלי לכינוי תיקי ספירלה. ספירלה הוא קו שנמשך קדימה, תוך כדי סיבוב סביב עצמו. התנופה/הדף/כאב - עצומים
חברת הטלוויזיה רשת הסירה סרטון שהכינה על גניבת זרע, בשל ביקורת שהוטחה בה ברשתות החברתיות. הסרטון שהועלה בסוף שנת 2018, כבר לא נמצא ברשתות החברתיות, והעמוד שלו באתר רשת נמחק.
בטקסט לקידום הסרטון, שמופיע גם בגוגל, נכתב: "על תופעת גניבת זרע כבר שמעתם? נשים אשר השעון הביולוגי שלהן מתקתק ובמקום לפנות לבנק הזרע מסמנות מועמד ראוי להיות אב לפרי בטנן ומפילות את הגבר בפח".
הביצה שהתחפשה, האמנם ואימתי?
טענה של "גניבת זרע" עולה במשפטים העוסקים בתביעה להכרה באבהות ובתביעת מזונות, שאותה מגיש הקטין שנולד כתוצאה ממעשה זה כנגד אביו, בדרך כלל באמצעות אמו. לעיתים יש חילוקי דעות גם בעניין נסיבות הכניסה להריון זה: האב מציג את הכניסה להריון כ"גניבת זרע", ואילו האם מציגה זאת כתוצאה טבעית וצפויה של היחסים ביניהם.
המונח "גניבת זרע" מתאר תחושה סובייקטיבית של גבר, שאשה הרתה מזרעו בניגוד להסכמתו, בניגוד לידיעתו ובניגוד לרצונו. אין למונח הזה הגדרה משפטית מובהקת. על פי תפיסת השיטה המשפטית שלנו, גבר המקיים יחסי מין עם אשה, אמור לדעת שהוא נוטל על עצמו אחריות לכל תוצאה ולכל התפתחות היכולה לנבוע מכך. כניסה להריון היא תוצאה טבעית של יחסי אישות, ועל כן גבר המקיים יחסי מין צריך להביא בחשבון אפשרות סבירה שזה יקרה.
הגישה של בתי המשפט בישראל בתביעת מזונות מסוג זה היא שהאב חייב במזונות ילדו, גם אם הילד נולד בנסיבות של "גניבת זרע". בלשונו של נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר: "גבר המקיים יחסי מין צריך להיות ער לכך כי בעשותו כן הוא נוטל על עצמו אחריות לכל התפתחות היכולה לנבוע בדרך הטבע מקיום היחסים. רצונו או אי-רצונו בהולדת ילד אינם רלוונטיים, כי אין לאדם שליטה אבסולוטית באפשרויות הביולוגיות היכולות לנבוע מקיום יחסי המין".
טענת הגבר כי הוסכם בינו לבין האם שלא תיכנס להריון, ואפילו התחייבות שנתנה לו להשתמש באמצעי מניעה בטוחים, אינם יכולים להוות הגנה ראויה מפני תביעה למזונות ולאבהות לגבי התינוק שנולד. טענה שהאשה "סידרה" או "רימתה" את הגבר, לא תישמע ככל שהדברים נוגעים לסיפוק צרכי הקטין ולא תיבחן כלל בתביעת אבהות או בתביעת מזונות.
2013, התקדים: האישה תשלם לגבר פיצויים
לעיתים, בעקבות תביעת מזונות של הילד נגד האב, מגיש האב תביעה כנגד האם, שתפצה אותו על הנזק שנגרם לו כתוצאה מהמרמה שהפעילה נגדו. לגבר קושי ממשי להוכיח שאכן הייתה מרמה בקשרים ביניהם, ולכן במשך שנים רבות לא הצליחה בישראל תביעת נזיקין מסוג זה.
בפסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב בשנת 2013, נפסק לראשונה פיצוי לגבר על גניבת זרעו, לאחר שאישה הרתה ממנו לאחר שסיפרה לו שהיא עקרה. בינואר 2017 בוטל החיוב בפיצוי שהוטל על האישה, לאחר שבית המשפט המחוזי שדן בערעור על התביעה, קבע כי יחסי המין לא נבעו ממצג שווא, ולא הוכח שהתובע התעניין באותה עת במצבה הרפואי של הנתבעת או בצורך להשתמש באמצעי מניעה.
* הכותבת היא עורכת דין פרטית, בעלת משרד פרטי משנת 2005, אשר מתמחה בתחום המעמד האישי | צילום: אופיר סיבוני
בשנת 2013 באופן תקדימי בישראל, קבע בית המשפט שהאישה גנבה את זרעו של הגבר, הונתה אותו, הציגה בפניו מצגי שווא וביצעה כלפיו עוולת תרמית. עוד נקבע בפסק הדין, כי האישה פעלה באופן הפוגע בפרטיות התובע. ביהמ"ש פסק פיצוי של כמאה ועשרים אלף שקלים לטובת הגבר.
השניים ניהלו קשר מיני לפני כעשר שנים, כשפער הגילים ביניהם עומד על למעלה מעשור. לטענת הגבר, האשה סיפרה לו כי היא עקרה ועקרותה גרמה לגירושיה מבעלה לשעבר. לדבריו, האישה ניסתה לשכנע אותו כי יוותר על אמצעי מניעה בעת קיום יחסי מין, מאחר שעקרותה אינה מאפשרת לה להרות ותיארה את טיפולי הפוריות הקשים אותה עברם. כעבור שנתיים הם נפרדו והגבר התחתן עם אחרת. ערב נישואיו סיפרה לו האישה כי היא בהריון. הוא התכחש לבן שנולד והיא הגישה תביעה נגדו להכרה באבהות ולחיובו במזונות.
צילום אילוסטרציה: ארכיון, פנתרמדיה
בתביעה טען כי רימתה אותו, הטרידה את משפחתו ו"הרסה לו את שבנה". היא הכחישה שאמרה לו שהיא עקרה, ולפי גרסתה, האשה לא פעלה בצורה מכוונת להביא את הילד לעולם. עוד הכחישה שהטרידה אותו באובססיביות.
השופטת חנה ינון מצאה את גרסת הגבר כאמינה ומשכנעת יותר. "התובע לא צפה כי הנתבעת תיכנס להריון והאמין בתום לב כי הינה עקרה…", נכתב בפסק הדין. "מסקנתי הינה כי התנהגות הנתבעת (האישה) עולה כדי ביצוע של עוולה של 'גניבת זרע', וכי במודע ובמתכוון ביקשה היא להונות את התובע ולגזול את זרעו, והאופציה של הימנעות מכניסה להיריון ממנו כלל לא עמדה לנגד עיניה… אין חולק כי נגרם לתובע נזק הבא לידי ביטוי הן בחיובו במזונות, והן בעגמת הנפש שנגרמה לו ולמשפחתו בעקבות מעשי הנתבעת. מכל האמור עולה כי התובע לא חפץ להפוך לאב באמצעות הנתבעת והדבר נאכף ונכפה עליו", כתבה ינון.
פסק דין זה, הושתת על ההכרה כי למרות שהאב אחראי לתוצאות מעשיו כלפי הקטין, הרי שכלפי האישה – יש לאב עילה נזיקית עצמאית ונפרדת. כך, בהתאם לפסק הדין – כאשר מוכחת הטעייה או תרמית – האישה אינה פטורה מתוצאות מעשיה, ממש כמו כל אדם אחר לגביו מוכחת עוולת תרמית.
2017, הלכה שהתהפכה – הבאת ילד לעולם אינה נזק בר פיצוי
בעניין תיק זה שהוכרע ב-2017, התובע טען שב-2006 הפך להורה בעל כורחו לאחר שקיים יחסים לא מוגנים עם אישה שאמרה לו שהיא עקרה. בפסק דין מקיף עמד השופט על הבעייתיות המשפטית והמוסרית שבתביעה.
בתביעה שהוגשה לפני כשש שנים טען התובע שבשנת 2005 קיים "קשר מיני מזדמן" עם הנתבעת, שהצהירה בפניו שהיא עקרה. כתוצאה מהמפגש המיני הנתבעת הרתה והביאה לעולם ילד.
לדברי התובע, הוא "נפל קורבן למעשה רמיה והונאה" והנתבעת פעלה במודע ובמתכוון לגזול ממנו את זרעו. התובע הוסיף שלאחר לידת הילד הנתבעת לא השלימה עם בקשתו לנתק עמה את הקשר, הטרידה ואיימה עליו ועל אשתו הטרייה תוך פגיעה בפרטיותו.
התובע דרש פיצוי של 900,000 שקל וטען שהנתבעת פגעה בזכותו שלא להיות הורה והעמיסה עליו "נטלים רגשיים, מוסריים וכלכליים כבדים לכל ימי חייו". לביסוס תביעתו טען האיש ש"גניבת הזרע" מהווה בין היתר הפרת חוזה, תרמית, גזל, תקיפה ורשלנות.
צילום אילוסטרציה: פנת'מדיה
הנתבעת מצדה טענה שהכירה את התובע כבר ב-2002 וניהלה עמו קשר זוגי כשנתיים. במאי 2005 חודש הקשר ביניהם וארבעה חודשים מאוחר יותר הם נפגשו בבסיס המילואים של התובע ביוזמתו. וכתוצאה מהמפגש היא הרתה ונולד בנם. לדבריה, התובע שקיים עמה יחסים לא מוגנים צריך לקחת אחריות על מעשיו ותוצאותיהם.
השופט הבכיר מיכאל תמיר מבימ"ש השלום בתל אביב השופט דחה את עילות התביעה אחת לאחת. ביחס לעוולת התרמית הזכיר השופט שהמונח "עקרות" לאו דווקא מתייחס לחוסר יכולת מוחלטת להרות ויכול לבטא גם קשיים להיכנס להיריון. השופט הביא דוגמא מספר בראשית בו מסופר ששלוש מתוך ארבע האימהות – שרה, רבקה ורחל – הרו לאחר שנחשבו עקרות.
לדבריו, במקרה זה הוכח שהנתבעת עברה טיפולי פוריות שכשלו והאמינה "באמת ובתמים" שהיא לא יכולה להרות ולכן אין בסיס לטענת התובע שהיא רימתה אותו במתכוון. השופט הדגיש שהתובע היה מודע לאותם טיפולי פוריות והיה צריך לקחת בחשבון שיש סיכוי כלשהו, גם אם קלוש, שהנתבעת תיכנס להיריון.
עוד לדבריו, הנתבעת לא "גזלה" את זרעו של התובע והוא זה שהעביר לה את אותו במהלך המגע המיני ביניהם ולא יכול להיות שציפה שהזרע יחזור אליו.
השופט דחה את התביעה גם מטעמים מוסריים של תקנת הציבור: "קביעה שלפיה בהיוולדו של הילד נפגעה זכות יסוד של התובע לא להיות אביו עשויה לפגוע משמעותית בילד ובזכותו לכבוד", כתב השופט.
האם ניתן לחייב גבר לעבור בדיקת רקמות, שנחשבת ראיה מכרעת? העיקרון הוא שאין פוגעים בכבודו של אדם. המימוש המעשי של עקרון יסוד זה מונע מבית המשפט לכפות ביצוע בדיקת רקמות, או בדיקה פולשנית אחרת. זכות היסוד של אדם היא "שלא לדעת על עצמו יותר מאשר ברצונו לדעת", אבל היא כפופה לזכויותיהם של אחרים ונבחנת מתוך התחשבות בהן, ובמיוחד כשמדובר בקטינים.
על בית המשפט לערוך איזון בין זכויות היסוד של פרטים שונים המתנגשות זו בזו. לצד זכותו של הגבר שלא לדעת אם הוא האב, וזכותו שלא יכפו עליו בדיקה פולשנית, עומדת זכות יסוד של הקטין לכבוד כאדם, זכותו לדעת את מוצאו ומיהו אביו. זכותו של קטין לדעת מיהו אביו גוברת על זכות הגבר שלא לדעת. בתחרות בין שתי זכויות יסוד אלה, גוברת זכותו של הקטין. בתי המשפט מצאו כי הפגיעה היחסית בילד עקב שלילת זכותו לדעת מי אביו חמורה בהרבה מן הפגיעה בזכותו של הגבר שלא לדעת.על כן, כל אימת שגבר מסרב לערוך בדיקת רקמות, שמורה הזכות לשופט להכריע כי עקב הסירוב מסיקים שהגבר הוא אבי הקטין, מכריזים עליו כעל אבי הקטין ומחייבים אותו במזונות הקטין.
בחזרה לסרטון המטלטל….שיטוט קל ברשת יאתר אותו מיידית
לא ברור אם הסרטון נועד להזהיר גברים מפני גניבת זרע או לעודד נשים לפעול כן, מאחר שהוא מציג את גניבת הזרע כעסקה משתלמת מאד עבור האישה: במקום לפנות לבנק הזרע ולהביא לעולם ילד מתורם זרע אנונימי ללא תמיכה כלכלית, הפילי גבר בפח על-ידי קיום יחסי מין בלתי מוגנים, וכך תזכי בילד עם מימון כספי חודשי צמוד של 3,000 שקל לפחות עד לבגרותו.
המציאות המשפטית המתוארת בסרטון אינה מדויקת כלל ומתעלמת מהעובדה שהבאת ילד לעולם מאב מוכר היא עסקת חבילה, שכוללת לא רק את כיסו של האב אלא גם את האב עצמו. נכון שעצם העובדה שהאב לא רצה בילד לא תביא את בית המשפט לפטור אותו מתשלום מזונות עבור הילד, אך מנגד ההכרה בו כאב, מקנה לו את מלוא הזכויות הניתנות לאב שהביא ילד לעולם מרצונו.
מכאן שאישה המביאה ילד לעולם מגבר שהיא תובעת להכיר בו כאב ולחייבו בתשלום מזונות, צריכה להביא בחשבון שלאב יש זכות מלאה לחלוק את המשמורת על הילד, לקחתו לביתו לשהות עמו מחצית הזמן או בקירוב לכך. המשמעות היא שאב זה רשאי להיות שותף מלא לעיצוב אישיותו של הילד לטוב ולרע, לא רק באמצעות הורשת תכונותיו הגנטיות, אלא גם כהורה מעורב ופעיל.
אם אישה אכן "תגנוב זרע" בשאיפה לשמש כאם יחידנית הנהנית מתמיכה כלכלית בלבד, כמוצג בסרטון, ותנסה להתנגד לשיתופו של האב בחיי הילד באופן אקטיבי, לדוגמה על-ידי הסתה של הילד נגד אביו, היא עלולה למצוא את עצמה נתונה למגוון סנקציות משפטיות – החל משלילת הזכות לקבל מזונות מהאב ועד למקרים קיצוניים שבהם הילד נלקח מרשות האם כדי לנטרל את הניכור שהיא יצרה כנגד האב.
צילום אילוסטרציה: אימג'בנק
כתבות נוספות בטורים אישיים
האדמה תחתיי
הילה טביב, יוצרת צעירה מבאר שבע, בעוד טקסט אישי שכתבה
איך זה להיות חטוף?
הילה טביב, צעירה מבאר שבע, בסיפור קצר שכתבה בעקבות עסקת החטופים הראשונה
מאיר
משעשע הקטע הסופי של המאמר, אבות שהתגרשו שרוצים את הילדים לרוב לא מקבלים כמעט כלום, טענות של ניכור הורי נשמעות בלי סוף ובקושי יש תגובה של המערכת, אז גבר שבכלל לא רוצה את הילד יבקש משותפת?? נו האמת וכם אם יבקש אחרי שלא רצה בו מה הסיכוי שיקבל???