טורים אישיים

זווית מהיציע | לא "מנצחים"

טורים אישיים11 בדצמבר 2018    4 דקות
0

לפי ברק בכר, "אנשים שלא נכנעים" הם המנצחים, אבל האמת פשוטה הרבה יותר...

זווית מהיציע | לא "מנצחים"
עדיין מאמין בניב זריהן? ברק בכר | צילום: אודי ציטיאט

"מנצחים הם לא אנשים שלעולם לא נכשלים, אלא אנשים שלא מוותרים", כתב השבוע ברק בכר בדף ה"פייסבוק" שלו, אחרי שלראשונה בשלוש השנים האחרונות, חג החנוכה, חג המכבים להזכירכם, נצבע צהוב כחול, כשהפועל באר שבע לא מנצחת אפילו פעם אחת, למרות שהיו לה שלושה משחקים, שניים מהם בבית.

המשחק מול בני סכנין סגר את הסיבוב הראשון בליגת העל כשבאר שבע במרחק של 14 נקודות ממכבי תל אביב וכשהפועל תל אביב במקום האחרון בליגת העל, כשהם מקדימים מלמטה רק את בית"ר ירושלים. ובכן, למרות שאי אפשר שלא לאהוב את הפוסט הפואטי של המאמן הבאר שבעי, לפי הגישה הזו, בית"ר ירושלים והפועל תל אביב הם המנצחים האמיתיים. הרי, בהפועל תל אביב עדיין מדברים על פלייאוף עליון ולא על ירידת ליגה ובית"ר, הם אף פעם לא מוותרים; רק במשחק האחרון הם חגגו את הניצחון על תל אביב, כאילו עלו עכשיו למקום הראשון.

ואצלנו? הרי לא מפריע לנו לא לזכות באליפות שנה אחת, גם לא התוצאות או הטעויות. מפריע לנו, כשזה לא מפריע להם, לשחקנים של הפועל באר שבע. כשבמקום לחשוב איך לנצח, הראש שלהם באדמה. מפריע לנו שהם ויתרו על התואר. שויתרו עלינו.

עם הראש למטה, כמו בטבלת ליגת העל. ממן | צילום: אודי ציטיאט

איך זה שאצלנו יותר מתרכזים בלבלות במסעדות וסושיות, במקום בלנצח בליגת ג'פניקה? למה אצלנו רבים ובוכים, וההיפך? ופאניקה ומשבר? למה אצלנו מתרכזים בלחפש אשמים, במקום לחפש את הכדור, להוציא אותו מהר מהרשת, לשים את הכדור על האמצע, ולחדש את המשחק, כדי להבקיע את שער הניצחון? ותגידו, למה באר שבע משחקת כמו אלופה, רק כשהיא סופגת את שער השוויון? הרי, גם אז, גם 6 דקות תוספת זמן, מספיקות רק לקורת השער, ולא לכדור בפנים. וככה בדיוק העונה שלנו נראית: אנחנו תמיד ליד, אבל בתחושת החמצה מתמדת. תרתי משמע.

התרסקות מקצועית. סבע והאסלביינק | צילום: אודי ציטיאט

אבל מה אתם מתפלאים? באר שבע של העונה אלופה בכוונות טובות, אבל איכשהו היא תמיד תשאיר רושם שלילי בסוף. ככה זה, כשלניסו אביטן אסור לעשות טקס הוקרה על הדשא כי הוא מורחק, אבל לקדם את התוכנית של צביקה הדר על  הדשא ב'טרנר', זה בסדר; הרי אפשר להוקיר את ניסו גם ביציע.

וככה זה כשנשות המועדון, בראשות אלונה ברקת, שובתות במחאה על אלימות נגד נשים, אבל שחקן בשם ניב זריהן, שעמד למשפט על תקיפת אישה, מקבל קרדיט בלתי נגמר. ככה זה כשיותר עסוקים בלהיראות טוב, בגימיקים, בסטורי, בג'ל לשיער ותספורות; בסוף, הכדורים הולכים רק לקורה, ולא פנימה. ואני לא מדבר רק על זריהן, אלא על כל הקבוצה.

רואים שאכפת לו, אבל מה עם השאר? מליקסון | צילום: אודי ציטיאט

והיה גם צד חיובי השבוע, בערך; במועדון הוקירו את אוסטין אג'ידה, לוסיו, מוחמד גאדיר ומהראן ראדי. לשלושה מהם, גם הקהל ביקש להגיד תודה. על אג'ידה העדיפו לזרוק כסף מהקהל. כמה סימלי זה, שלפזר שטרות לכל עבר, זה בדיוק מה שאלונה ברקת עשתה בחלון ההעברות של הקיץ. והתוצאה: איבוד נקודות בכל מקום, בו משחק אחד האקסים ששוחררו העונה. טוב, חוץ מבית"ר ירושלים, כי יש גבול עד כמה אפשר לא לנצח; הפסדנו לאשדוד של עמראן אלקרינאווי ועמית ודן ביטון, הפסדנו לנתניה של דודי טויטו, משער של גיא מלמד, וגם לא ניצחנו את הקבוצות של לוסיו, אג'ידה, דודזאדה, ראדי, גאדיר ואפילו חיימוב. מזל שאנסטיס לא חתם בליגת העל, כי היינו מקבלים חמישייה. אבל היי, אנחנו בעצם ניצחנו, כי "אנחנו לא נכנעים", זאת למרות שהשחקנים והמאמן איבדו את האמונה, שאפשר לסיים במקום הראשון.

לא מנצחת את האקסים. אלונה ברקת, מהראן ראדי ומוחמד גדיר | צילום: אודי ציטיאט

צר לי ברק, אבל מנצחים הם לא אנשים שלא מוותרים. מנצחים הם אלה שמנצחים. תשאל את אוהדי מכבי תל אביב ובני יהודה, ואפילו חדרה, לה יש אפילו שני ניצחונות יותר מלאלופה.

ולמרות הכל, אני עדיין מאמין שאפשר לעשות את זה. רק תפסיקו לדבר בקלישאות, ותתחילו לנצח על הדשא.

להתראות ב'טרנר', סיבוב חדש בפתח

כתבות נוספות בטורים אישיים

1
יניב סול   

זווית מהיציע | אחד בפה, אחד בלב

מכירים את הביטוי הניגרי הידוע: "Show me yours, and i'll show you mine"? בתרגום חופשי - "אם תראה לי את...

טורים אישיים20 במרץ 2019    3 דקות
0
יניב סול   

זווית מהיציע | "בגלל לויטה"

מה שהם לא הבינו, זה איך אחרי שהם "נתנו לבאר שבע את האליפות", היא עוד מעזה לנסות לא להפסיד להם....

טורים אישיים13 במרץ 2019    3 דקות

כתיבת תגובה