בהפועל באר שבע, בשיתוף הספונסרית "תדיראן", החליטו השבוע, לצאת במהלך מיוחד לקידום ערכים חברתיים: "כל מי שמגיע לאצטדיון 'טוטו-טרנר' יודע שערכים של שוויון, סובלנות, אחדות והוגנות הם חלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו", אמרה ברקת על המהלך. "זאת יוזמה מבורכת, שמביאה איתה בשורה".

בפועל, במקום הכיתוב הרגיל של "תדיראן" על קדמת החולצה, הופיעו ארבעה כיתובים, שאכן הביאו איתם בשורה. בן ביטון למשל, נשא את הערך אחדות מקדימה שבוע אחרי שהתעמת עם לואיי טאהא, ג'ון אוגו נשא את הכיתוב שוויון והשחקנים הערבים עלו עם סובלנות. מעניין עם איזה כיתוב היה עולה ניב זריהן, אם היה מקבל דקות במשחק.

אגב, גם חנן ממן היה עם שוויון על החולצה, שאולי בסמליות מסוימת אפשר להגיד שלמרות ההופעה הנדירה בהרכב העונה, גם ממן דורש שוויון הזדמנויות. אז, את ההזדמנות הוא קיבל, אבל השוויון במשחק הגיע רק חמש דקות לאחר שהוחלף. ומי כבש אותו, זה האיש שלא מפסיק לעשות זאת כשנותנים לו. זה שהלך עם הערך הוגנות, למרות שזה ממש לא הוגן מה שבמועדון עושים לו מתחילת העונה. אחל'ה שער, אחל'ה שהר, רוצים הוגנות גם בינואר.

ולמה אנחנו מספרים לכם את זה? כי בבאר שבע כנראה עדיין לא החליטו ששהר כאן כדי להישאר, והם ממש לא נותנים לו הרגשה שרוצים אותו.

עזבו רגע את ברק בכר, שנשאל במסיבת העיתונאים על חזרתו של הבן האובד, ולא בדיוק ידע/ רצה לענות. בכר רוצה אותו, השאלה היא האם עד ינואר השערים של שהר יצליחו לשכנע את מי שלא. בכל אופן, יכול להיות שהתנהלות המועדון בחלון ההעברות של הקיץ, והמקצוענות והשערים של שהר יפתרו לשני הצדדים את הבעיה בינואר, אם שהר יעזוב לחו"ל.

הוא הרי "שחקן אירופאי", כמו שאימא בתיה אוהבת להגיד, ואצלנו המנטאליות היא ישראלית; במקום להתעסק במקצוע ובמקצוענים, מתעסקים ב'אכלו לי, שתו לי, פגעו בי'. במקום להתעסק בבן שהר, עושים ניסיונות עם בן בסט. כולם נעלבים על כלום, ושהר כששמו נשמע הוא, ואמור להיות הנפגע העיקרי, ממשיך להבקיע. הוגנות, כבר אמרנו… הלוואי.

שובר שוויון. האסלביינק | צילום: מאיר אבן חיים

מילה טובה מגיעה גם לאריק סאבו, שהופך לברומטר של הקבוצה, אבל היה עוד סיפור מעניין במשחק; בכר בחר, אולי בצדק, לספסל את נייג'ל האסלביינק, לראשונה מאז שהגיע. לדעתי, הבעיה היחידה של ההולנדי, במשחקים ששיחק עד אז, הייתה שהוא לא וואקמה. תחילה, העמדה בה נתנו לו לשחק, כחלוץ 9, עשתה לו עוול. אחר כך, הוא היה טוב, אבל לא מצוין. וגם לא הבקיע. זה הספיק לבכר, כדי להושיב אותו על הספסל.

להבדיל אלף אלפי הבדלות, בהפועל תל אביב זה היה רמזי ספורי, שעליו דובר כל השבוע שלפני המשחק. ספורי שראו בו כאשם בהפסד למכבי חיפה, לא ירד מהכותרות הארציות. יירד לספסל? יפתח בהרכב? רק על זה דיברו. "לי היה ברור מההתחלה, שהוא פותח גם מול באר שבע", אמר ל"שבע" המאמן קובי רפואה. "לא תרגלתי אותו בהרכב, כדי להוריד קצת מהלחץ והעליהום שהיה עליו, אבל ברור לי שהוא פותח".

רפואה כאמור, בחר לתת לו ביטחון, ולהמשיך איתו. בכר הראה להולנדי את המושב ליד זריהן על הספסל. מי צודק? אולי שניהם, כי העובדה היא שנראה שזה עבד, והאסלביינק שאגב, עלה עם שוויון על החולצה, היה אחראי למהפך; הוא דאג לשוויון, כשהתחיל את המהלך שהוביל לפנדל, ואחרי זה גם בישל לשהר. יחד עם זאת, קשה שלא לתהות, מה היה קורה אם בכר היה נוהג כמו רפואה? מה אם היה משאיר אותו בהרכב, ומראה לו שהוא איתו לכל אורך הדרך? אולי אז, לא היינו צריכים מהפך בכלל?

סיפור המשחק. האסלביינק ושהר | צילום: דני מרון

להתראות ב'טרנר', "העיר שלנו, הרחובות שלנו, החוקים שלנו" (ULTRASOUTH 2018)