טורים אישיים

אמא בארשבעית | כל עוד חלב נוטף מחיוכך

טורים אישיים12 ביולי 2018    3 דקות
1

משרד הבריאות סימן לעצמו השבוע יעד לשנת 2020 ובו 97% מהאימהות מניקות את ילדיהן. היעד הזוי אבל המסר חשוב בעיני - כי בעיקר מבהיר עד כמה חלב אם, לפי משרד הבריאות, הוא בריא ונפלא לתינוקות

אמא בארשבעית | כל עוד חלב נוטף מחיוכך
הנקה | צילום אילוסטרציה: לין מימרן

כמו ההריון, כמו הלידה שלי, גם ההנקה לא באה לי בקלות ודרשה ביקורים שוטפים אצל יועצת ההנקה המיתולוגית של באר שבע והמון עידוד ותמיכה. למרות זאת, היה לי חלום להעניק לילד שלי ממיטב חלב אימו, ולכן כמו כל סיפור גבורה שאישה מככבת בו – צלחתי בסוף את האתגר הענק והנקתי את הבן שלי ללא תוספים על שלל מיניהם.

בתקופה שלאחר הלידה שלי, אחרי התאוששות מניתוח מפתיע, יצאתי המון מהבית. גיליתי עולם, גיליתי חברות חדשות. גיליתי גם איך מטפלים בתינוק בתוך ומחוץ לבית.

תורת האימהות המניקות מבוססת על העובדה המשמחת שאין צורך בכל הכנות מקדימות טרם היציאה מהבית, כי קופסת האוכל של הזאטוט מסתכמת בציצי של אמא. הסתובבתי איתו המון, לעיתים בעגלה, לעיתים מנשא בלבד סיפק את שנינו. מה שבטוח – ציצי תמיד היה בינינו.

ציצי הוא מנחם, מעודד, מרגש, משביע, מרווה צימאון ובגדול – עונה על רוב הצרכים הבסיסיים, הקולינריים והרגשיים של תינוק בן כך וכך שבועות.

מוטיב נוסף בתורת המניקה, הוא בופה פתוח וחופשי, כל עוד זה מתאים לשני הצדדים. כשלא מתאים, וכל עוד האמא מתעקשת על הבריאות המקסימלית שיש בחלב האם, אז התינוק מקבל בקבוק של חלב שאוב, שכל הטוב נמצא גם בו.

החיבור שלי עם הבנים שלי היה מיוחד מאין כמוהו, כי הנקת תינוק עושה את הקסמים שלה.

כואב לי לפעמים לשמוע אווילים שמאשימים אימהות מניקות בסטייה מינית. קשה לי להבין את עומק חוסר ההבנה שקיים אצל אנשים כאלה, שלא לדבר על נשים.

אחרי שהסתיימה לה תקופת לאחר הלידה שלי וחזרתי לעבודה, יום אחד קולגה מלאת 'טוב-טעם' אמרה לי: "מה פתאום להניק? מה אני, פרה?". נדהמתי מעצמת הסתימות. נדהמתי.

ההנקה היא בעיני הדבר הטוב ביותר שאמא יכולה להעניק לתינוקה. מתת-אל שזכינו בה, עוד על האדמה.

ועוד מילה טובה קטנה על הגבר שלי, שבימים כתיקונם לא זוכה להרבה כאלה ממני. הנקה זה מאתגר. זה מאתגר בתחילת הדרך, כשאנחנו מתאוששות מהלידה. זה מאתגר באמצע הלילה כשהתינוק בוכה וצריך להאכיל אותו כאן ועכשיו. וזה בעיקר לא קל, כי כמו עוד המון אתגרים אחרים לאחר הלידה, הייתי רוב הזמן עייפה, רעבה, בסערת רגשות כזו או אחרת ועוד.

הבעל שלי, ברגישות וחוזק, דאג לתמוך בי תמיד. להביא אלי את התינוק להנקה כשהייתי עייפה, להגיד דברים מעודדים כשהייתי סחוטה רגשית ואפילו לקום לתת בלילה חלב שאוב במקומי, כשכוחותיי כלו.

מאחלת לכל הגברים אבהות וזוגיות מכילה כמו האבא של הילדים שלי, כי זה משתלם בסוף, וגם לאורך הדרך.

אז מה היא בכל זאת הצידה לדרך שלי?

בימות החורף הסתובבתי עם צעיף רחב אך דק, איתו השתדלתי להסתיר מעט את השד במהלך ההנקה בציבור. העדפתי לא לגרום אי-נעימויות למי שמסביבי, אך גם לא להאכיל את התינוק שלי כשהוא נמצא תחת מעטה בד לא נעים ולא מתאים לבן-אנוש, קטן ככל שיהיה.

לצד הצעיף, הסתובבתי עם כרית מרופטת, בצורת גליל, שזכתה לשם המלכותי 'כרית הנקה'. הייעוד שלה היה כרית לספה שקניתי אי-אז בימי רווקותי בסופר, אבל היא התאימה בול כדי להניח עליה את התינוק ולחלוץ שד.

מאחלת לכל אחת למצוא את הדרך שלה, ולזכור שלהעניק זה לגמרי המזון הטוב ביותר לתינוק.

באהבת אם, הקארי ברדשו של האימהות, מיטל.

עקבו אחרי בדפייסבוק: 'נפלאות – דברים טובים לאימהות'.

כתבות נוספות בטורים אישיים

3

בלוגריות בארשבעיות | "כשהנשמה מאירה, גם שמיים...

אחד המאפיינים המרכזיים במשנת הרב קוק הוא יסוד האחדות, עיקרון זה משלב בין הממד החומרי לבין הממד הרוחני ומאפשר ראיה אופטימית ועין טובה גם במציאות מורכבת ומסובכת

טורים אישיים12 בדצמבר 2019    2 דקות
0
יניב סול   

הרעבים "אכלו אותה"

ביום ראשון הגיעה להיכל הקונכייה מכבי חיפה בכדורסל, יום לאחר מכן גם בכדורגל פגשו את הירוקים, ורק במזל ההפרש בין הבועטים הירוקים לקבוצה של אלונה ברקת לא היה גבוה מההפרש בין הקולעים לסל מחיפה לאלו מבאר שבע

טורים אישיים12 בדצמבר 2019    2 דקות

כתיבת תגובה

  • אולה
    כתבת מעולה! אין כמו הנקה

    מהמם מיטל!
    ההנקה הייתה הדבר הכי נפלא שקרה לי בתחילת האמהות שלי (וגם בהמשך), אין מילים להסביר את התחושה הזאת אחרי שמתגברים על כל הקשיים.
    מבאס שבבתי החולים עדין אין תמיכה ומידע מספיק. מקווה שזה ישתנה בקרוב. לא יודעת אם ההצהרות של משרד הבריאות עושות עלי רושם חיובי אבל אין ספק שכל עוד אוכל לבחור, תמיד אבחר בהנקה.