טורים אישיים

אמנות הסדר | להרגיש בבית

טורים אישיים1 ביוני 2018    2 דקות
0

נוסטלגיה. המומחית לסידור הבית, יהודית אלקובי, עם טור על פרידות, נוסטלגיה, או בקיצור: תיזרקי אותו!

אמנות הסדר | להרגיש בבית
יהודית אלקובי | צילומים: פרטי

פרידה היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלנו.
לאחר תשעה חודשים נעימים ובטוחים בבטן של אמנו היקרה, אנו נולדים ומתנתקים מחבל הטבור: "מיד לאחר הלידה חותכים את חבל הטבור ובכך מושלמת פעולת הלידה והתינוק מתנתק סופית מהאם. מהרגע שבו חבל הטבור ניתק, התינוק צריך לספק בעצמו את צרכיו, כגון: אכילה, שתייה ונשימה", ויקיפדיה.
חיתוך חבל הטבור זוהי הפרידה הראשונה שלנו מהמקום המוכר, הנעים והבטוח.

כל מעגל החיים שלנו כולל פרידות:
הולכים לגן, מציירים, משחקים, מכירים חברים, נקשרים – נפרדים מהגננת והחברים.

אנו עולים לכיתה א׳, ובמשך 6 שנים בבית הספר היסודי לומדים, כותבים, מכירים חברים, נקשרים, נפרדים מהמורים והחברים ועולים לחטיבה והתיכון.
ממשיכים ל-6 שנים נוספות שנים בתיכון… נפרדים…
מתגייסים לצבא… 3 שנים…… נפרדים.
חבר/חברה ראשונה… (נפרדים חוץ מכמה שלא)…
עבודה ראשונה… נפרדים…
הבנתם את הרעיון כבר לא?!

נוסטלגיה | צילום: פרטי

לעיתים קשה לנו להיפרד ולעיתים פחות, ההתמודדות שלנו תהיה שונה מפעם לפעם ובכל מקרה פרידה הנה תהליך מאוד רגשי ויחד עם זה עוצמתי וחלק בלתי נפרד מחיינו, תרתי משמע.

בכל השנים והפרידות אנחנו אוספים פריטים המכונים נוסטלגיה: ציורים מהגן, מבחנים מבית הספר, מחברות, ברכות יום הולדת, מכתבים מהאקס (יש דבר כזה היום?!), חולצת סיום מסלול, מתנות שלא אהבתי, אבל לא נעים, ועוד ועוד ״מזכרות״ או נוסטלגיה.
במקום להיפרד מכל החפצים והנוסטלגיה אנחנו קונים לה ארונות, מגירות, מחסנים, ארגזים, כאשר בסך הכל אנחנו צריכים להיפרד גם ממנה… לפחות מרובה.

מה הסיבה שאנחנו שומרים? כדי לזכור את האירועים שכרוכים בחפץ? האם אין לנו היכולת לזכור את האירוע ללא החפצים? אני מבטיחה לכם שחפץ שאינו שימושי ויועבר הלאה, לא ימחק את הזיכרון מהאירועים הצרובים בזיכרונכם.
ואם אתם כבר שואלים את עצמכם איך זה אפשרי?! אז כן זה אפשרי ובואו ניראה איך עושים את זה פרקטית.

1. רכזו את כל ניירת, ציורים, תמונות במקום אחד ושאלו את עצמכם לגבי כל אחד מהם, האם אתם ממש חייבים לשמור אותם? אם כן עברו לסעיף הבא. בעידן המודרני בו אנו חיים, אפשר בקלות לסרוק ציורים, מכתבים, ברכות, לצלם חפצים שאינם שימושיים וסתם תופסים מקום ואבק, לשמור הכל בספרייה במחשב או דיסק גיבוי ואפילו על ענן…
2. חפצים שונים בעלי ערך נוסטלגי – אם הם כאלה חשובים, תנו להם מקום של כבוד, קנו קופסה יפה או תיבה להניח בה את כל החפצים, סמנו בשם – נוסטלגיה. מדור לדור, חפצי משפחה או כל שם אחר המתאים לכם, הראו לילדים, לנכדים, ספרו מהי החשיבות של החפצים על מנת שיקבלו את הכבוד הראוי להם.

אז מה אתם אומרים? רוצים פרידה שתעשה לכם טוב או נוסטלגיה, או בקיצור תיזרקי אותו. הבחירה שלכם.
אשמח לשיתופים, שאלות ופניות.

כתבות נוספות בטורים אישיים

0
יניב סול   

זווית מהיציע | בין אופי ל"זה כבר...

קצת לפני שנבחרת ישראל הפסידה לנבחרת סלובניה, מוליכת ליגת העל, לה היה רק נציג אחד בנבחרת, התמודדה מול מ.ס דימונה האימתנית מליגה ב' במשחק אימון. תתפלאו, אבל מצאנו קשר ביניהם

טורים אישיים10 בספטמבר 2019    2 דקות
0
יניב סול   

זווית מהיציע | אוהד אמיתי

איפה אתה היית כשבאר שבע הדיחה את פיינורד?

טורים אישיים28 באוגוסט 2019    2 דקות

כתיבת תגובה