אם תשאלו אותי, תושבי באר שבע צריכים להרגיש (לפחות בחודש האחרון…), כסוג של תפאורה להנהלת העירייה, בראשות רוביק דנילוביץ'; שדרות רגר, ציר התנועה הראשי של בירת הנגב, מצומת אלי כהן לכיוון בניין העירייה, נראה בבוקר יום ראשון השבוע מבורדק ביותר, עם כלי רכב פרטיים ואוטובוסים תקועים בפקקים, צפירות עצבניות של נהגים שמיהרו כמובן לעבודה או לעניינים חשובים אחרים ותחושה של אי קיומה של יד מכוונת בכל הבלגן הזה…

הסיבה הייתה, מתברר, סגירת רחובות צמודים לשדרות, בגלל יציאתו לדרך של הקטע הדרומי במרוץ האופניים השני (או השלישי…) בגודלו בעולם, "הג'ירו ד'איטליה", מאזור מבנה העירייה. המרוץ זכה, בחודשים האחרונים, ליחסי ציבור נדירים בעוצמתם, עד כדי כך שמארגניו קיבלו (כך נראה לפחות לכל בר דעת…) יד חופשית כמעט לחלוטין בהשתלטות על שטחי ציבור בבירת הנגב (כולל מזרקת "הסיטי פארק" האומללה, שגם ככה יותר לא פועלת מאשר פועלת…). למה לעזאזל היה צריך להתחיל את הג'ירו הזה דווקא ממרכז העיר, "הסיטי", בו שוכן גם הבניין המרכזי של העירייה (יש עוד כמה מבנים עירוניים כאלו, ברחבי בירת הנגב, אתם יודעים…), ולא מאזור אנדרטת חטיבת הנגב, למשל, שהרבה פחות הומה אדם ותנועה בימי ראשון בבוקר? ממש לא ברור…

מלבד זאת (אם תשאלו אותי…), למרות הפקת הלקחים בשנים האחרונות, והעתקת מרוץ הלילה מימי חמישי בשבוע (העמוסים ביותר…) לימי שני (הפחות צפופים…), גם קיומו של מרוץ זה לא חייב לרתק לבתיהם אלפים רבים מתושבי באר שבע, שאינם יכולים להגיע למרכז העיר, בגלל סגירת הכבישים המתחייבת…

ולכן (רק אם תשאלו אותי…), כל הברדק הזה לתושבים לא מעטים בבירת הנגב איננו שווה אפילו דקה אחת של ראיון "ספורטיבי" משהו של ראש העירייה לאחד מערוצי הטלוויזיה (כשהוא לבוש בהתאם…). לדנילוביץ' אולי אין עיסוקים אחרים (ומשמעותיים הרבה יותר…), כמו לאזרח הבאר שבעי הממוצע, אבל זה לא אומר שמותר לו בהינף החלטה שרירותית אחת להכפיף לטובת יחסי הציבור הבלתי נגמרים שלו עיר שלמה…

כל הכבוד להם על הזכייה, אבל למה על חשבון האזרחים? מרוץ הלילה | צילום: תומר פדר

אגודל נחמד, אבל אפשר לזקוף אותו גם מבלי לפגוע בציבור הבוחרים… דנילוביץ' בתמונת פרומו למרוץ הג'ירו | צילום: עידו רימון