טורים אישיים

תשאלו את יעקב | שמחת עשירים

טורים אישיים26 באפריל 2018    2 דקות
0

מדוע חגיגות האליפות של הפועל באר שבע אינן צריכות להתקבל בתודעה הציבורית כסוג של שמחת עניים?

תשאלו את יעקב | שמחת עשירים
שמחה גדולה הלילה. חגיגות האליפות הראשונה של באר שבע אחדי 40 שנות "יובש" | צילום: דיאגו מיטלברג

אם תשאלו אותי, חגיגות האליפות השלישית הצפויות של קבוצת הפועל באר שבע (טפו טפו טפו, טאצ' ווד, עמה יעמיק, וכל דבר אחר שעולה לכם בראש נגד עין הרע…), על עשרות אלפי חוגגיה, לא יהיו מעין סוג של שמחת עניים לתושבי בירת הנגב.

נכון, השמחה היא רבה ומוצדקת, במיוחד אחרי "יובש" של ארבעה עשורים בתחום. אולם, אם תחשבו על זה קצת, תבינו שנדיר למצוא עיר לא קטנה בישראל (בסדר הגודל של באר שבע…), שזכייתה של קבוצת הדגל הספורטיבית שלה באליפות המדינה מוציאה רבבות חוגגים לרחובות. שלא לדבר על השיח באותם רחובות, במרכולים, ובעצם איפה לא, גם במהלך הליגה, על מה שקורה עם אותה קבוצת דגל. בינינו, זכייה של מכבי תל אביב באליפות המדינה בכדורגל (ובימים טרופים אלה מבחינת המועדון "הצהוב", גם בכדורסל…) לא תוציא לרחובות בירת גוש דן יותר מדיי תושבים של אותה בירה, כמו גם זכייה של בית"ר ירושלים או מכבי או הפועל חיפה.

מלבד זאת (אם תשאלו אותי…), יש כנראה משהו בריחוק הפסיכולוגי של בירת הנגב ממרכז הארץ, הנתפשת בעיני תושבים רבים גם בבאר שבע כמרכז העניינים במדינה, הגורם לרוב מוחלט של תושבי העיר להפגין את שמחתם (בסך הכל, צריך לזכור, על זכייה באליפות ישראל בכדורגל, ענף ספורט שבו המדינה וגם הפועל באר שבע עצמה בעונה הנוכחית, לא ממש מצטיינים בו, בפרספקטיבה בינלאומית…) בראש חוצות. כאילו כדי להגיד לאנשים האמורים לנהל את המדינה, מהמרכז כמובן: "הנה, בזה אנחנו יותר טובים מכם"…

ולכן (רק אם תשאלו אותי…), אין שום סיבה שלא לשמוח מאוד על הישג ספורטיבי משמעותי, אבל לא כשמחת עניים, אלא כעוד תשובה לשאלה למה כדאי וראוי להתגורר בעיר בנגב, ולא בכרך במישור החוף. שכן, למרות כל הבעיות שיש לנו כאן בבאר שבע (שחלק לא קטן מהן מאפיין גם ערים גדולות אחרות, בישראל ובעולם…), החיים בבירת הנגב בגדול לא רעים בכלל, רגועים ושלווים יחסית, ואפילו מהנים לעתים, במידה כמובן…

לפחות יש חוף ע"ש בירת הנגב. חוף באר שבע באשדוד | צילום ארכיון: עיריית באר שבע

היה שווה לשחרר אותה. שחזור ההסתערות הבריטית על באר שבע לפני כ-100 שנה | צילום ארכיון: קק"ל

כתבות נוספות בטורים אישיים

0
יניב סול   

זווית מהיציע | בין אופי ל"זה כבר...

קצת לפני שנבחרת ישראל הפסידה לנבחרת סלובניה, מוליכת ליגת העל, לה היה רק נציג אחד בנבחרת, התמודדה מול מ.ס דימונה האימתנית מליגה ב' במשחק אימון. תתפלאו, אבל מצאנו קשר ביניהם

טורים אישיים10 בספטמבר 2019    2 דקות
0
יניב סול   

זווית מהיציע | אוהד אמיתי

איפה אתה היית כשבאר שבע הדיחה את פיינורד?

טורים אישיים28 באוגוסט 2019    2 דקות

כתיבת תגובה