אם תשאלו אותי, הקמפיין התקשורתי המציף אותנו בשבועות האחרונים ("גירוש מבקשי המקלט"), הוא פשוט ולעניין בלוף אחד גדול. מדהים אותי כל פעם מחדש להיווכח עד כמה רוב מוחלט של העיתונאים באמצעי התקשורת השונים (הכתובה, המשודרת והמקוונת) נופלים פעם אחר פעם למלכודות של יחצנים ובעלי אינטרסים למיניהם בסוגיות חשובות, כשהם לא טורחים לבצע עבודה עיתונאית בסיסית של בדיקת העובדות והצלבתן מול מספר מקורות.

אחד הצדיקים היחידים בסדום הוא העיתונאי קלמן ליבסקינד מ"מעריב" (גילוי נאות: חברת האם של "שבע"), שבטורו מהשניים בחודש ("אין גבול") חתך לגזרים את כל טיעוני הקמפיין השקרי בבסיסו, של שיגור אנשים למותם, לא פחות. גם את נתעלם לרגע ממענק 3,500 הדולר, המוענק לכל מהגר, והוצאות הטיסה שלו שמממנים משלמי המסים בישראל, הרי שכל מהגר זוכה גם בשני לילות בבית מלון (שוב, על חשבוננו…), ואנשי רשות האוכלוסין שומרים עימו על קשר, ואף מותירים בידי המהגרים מספר טלפון לסיוע, במקרה הצורך (שעד היום, לא נעשה בו שימוש…). שלא לדבר על דחיית כל טענות הארגונים, החומלים על "מבקשי המקלט", בבתי המשפט בארץ (כולל העליון, המונע בשיטתיות מהממשלה להרחיק את המסתננים מאפריקה) ועל העובדה הבלתי ניתנת לערעור שמי שיוצאו מהארץ לא יהיו ילדים, נשים או הורים לקטינים, אלא אך ורק רווקים מעל גיל 18, שלא הגישו בקשת מקלט.

שנית (אם תשאלו אותי…), וכפי שכבר כתבתי כאן בעבר, "עניי עירך קודמים"; לא שמעתי על אף ארגון, המנהל מלחמה להשארת כל מסתנן אפריקאי בארץ, נאבק (ולו בצורה מינורית…) למען זכויות משתכני הדיור הציבורי, למשל. ולמה בעצם שהכספים של משלמי המסים בישראל ילכו למימון הגירתם של מסתננים שאינם אזרחים, ולא לרבים מאזרחי המדינה החוקיים (יהודים וערבים…), הסובלים ממצוקות כלכליות קשות ביותר?

ולכן (רק אם תשאלו אותי…) טוב יעשו כל יפי הנפש למיניהם (מימין ומשמאל; לעניין הזה אין בהכרח קשר לדעה פוליטית מדינית…) אם ידאגו לאזרחי מדינתם, ולא לכל חלכאי ונדכאי העולם…

"עניי עירך קודמים". "מבקשי מקלט" מאפריקה… | צילום אילוסטרציה: אריק סולטן מעריב