טורים אישיים

המדריך למתגרש/ת הצעיר | פרק ב'

טורים אישיים7 בפברואר 2018    6 דקות
0

השלב השני לאחר קבלת ההחלטה לפנות להליכי גירושין/לפרק את החבילה/לגרום לו או לה להצטער על היום שהכיר את בן או בת הזוג – הוא לקבל ייעוץ ולאו דווקא רק משפטי

המדריך למתגרש/ת הצעיר | פרק ב'
מיומנה של עורכת דין לענייני משפחה. מור אדרי | צילומים: אופיר סיבוני

היזם האמריקאי ג'ון וונאמייקר אמר משפט שנכנס לפנתאון של עולם העסקים, ודומני שהוא תקף גם כאן: "כשאנשים צעירים מבקשים עצה, הם לא בחיפוש אחר חכמה או אחר הניסיון של המבוגרים מהם. הם רוצים אישוש של שיקול דעתם".

כמו פרפר אל האש, נמשך האדם אל רוחשי רעה ושאר בוחשים בקדירה, שלרוב יוצרים יותר נזק מאשר תועלת. האישה או הגבר (באותה מידה וללא כל קשר לרצון עצמו להתגרש או ללקיחת ההחלטה – מה שנקרא בשפת הנעורים – מי זרק את מי) מפוחדים, מבועתים, חוששים מהלא נודע אל ה – לך תדע… וכל היועצים שמסביב הם בעלי סטנדרטים גבוהים, ניסיון, קבלות ואפילו תעודות – אז שלא תעמוד בציפיות?

הפעמון בזירה מדנדן דינג דונג, הגיעה עת להכאיב, לתעד, לאגור מידע ולאסוף ראיות:  כל הודעה מצולמת, כל שיחה מוקלטת. אודה ולא אבוש, הכותבת אינה חפה מצירופי תמונות ותמלילי שיחות לכתבי טענות (היא אפילו חובבת מדיות ונעזרת בעזרי וידאו ואודיו בדיונים בבית המשפט או בבית הדין הרבני) – הם תומכים ראייתיים מאין כמוהם. כל חבריי לענף הזה של המקצוע ואני, פנתרים וורודים. אנחנו… הפוך אותך לגשש בלש.

עצות שוות זהב, האמנם? כי לא כל הנוצץ הוא זהב.

אז האם לצאת מהבית או לא להעז לעזוב את הדירה? האם להגיש או לא בקשה לצו הגנה/הרחקה/הטרדה מאיימת? האם לתבל את האמת בפיקנטריה עסיסית? האם להיצמד לאמת הפנימית? מה מותר ומה אסור, מה רצוי ומה ראוי בשם השגת יתרון כלכלי והכנעת האויב? למי כדאי לשמוע? מי יודע מה טוב בשבילך? ומי הכי אוהב אותך? אם תשאלו אותי, התשובה היא אחת ויחידה – הילדים שלך.

הבט להם בעיניים ושאל את עצמך, האם אני עומד להכאיב להם כמו שלא כאבו מעולם? האם יש בכוחי למנוע מהם סבל מיותר? האם אוכל להתגבר על יצרי? האם אוכל להתקרב ליוצרי? אבל כתוב שהקם להורגך השכם להורגו, לא? אל נקמות ה', לא?

רן שריג כתב בסדרה המשובחת " מסובך" (על חייו של גבר גרוש) את המשפט הבא:"האדם היחיד בעולם, שאוהב את הילדים שלך כמוך – הוא האדם שאתה הכי שונא בעולם". חברים השנאה הזו היא זמנית. אנחנו עורכי הדין, מנתבים אותה בין נפתולי החוק והרצון שלכם להשיג מזור לנפש (או בשמו השני נקמה) ואנחנו עושים עבודת קודש. אל תטעו – אבל הקברניט של הספינה, מצוינת ככל שתהיה – הוא אתם.

כל השיח שלכם הופך להיות: חלוקת רכוש, גזל, פנסיה, קרנות השתלמות ושאר ירקות, חצי מהבית, משמורת משותפת והמזונות – אוי המזונות… פעם בערב קריוקי חבר אחד שר (לצלילי אייל גולן): "היא לקחה את כל המזונות, איך הלב נשבר לחתיכות, כל מה שהיה לי נתתי לה, כל מה שעובר עלי בגללה".

חברים, צאו מזה. ילדים מאכילים בכסף. כסף קונה אוכל ונייר טואלט, שמפו, חשמל וכן הלאה. צאו מהסרט הזה שהאישה לוקחת את המזונות ורצה איתם ישר לזארה. נכון, זה נשמע מגניב עם ריטואל קבוע אבל הרעיון מיצה את עצמו, חברים די. זה כבר פאתט. וגם לא פסים בשיער. יוקר המחייה הוא בשמיים והכסף לא גדל על העצים.

נשים, צאו מזה! גם לגבר מגיע שיהיה לו איזה מילקי במקרר, להאכיל את ילדיו. וגם הוא רוצה לקנות להם ג'ינס לליל הסדר. נמאס לו שהם מרחמים עליו כל הזמן שהוא תפרן או במצוקה כי הוא הרי לא יוצלח ולכן התגרשת ממנו. כי אם הוא היה בנאדם נורמלי, לא היית מתגרשת ממנו.

צאו מהפנקסנות והתחשיבים כי אתן יודעות בדיוק כמה עולה לו לחיות ועל מה הוא כן ולא מוציא. אז לא, הוא לא יפסיק לעשן, הוא אוהב לעשן. וכן, הוא יוצא עכשיו לבלות וזה גם עולה כסף. וגם לאירועים הוא הולך. חצוף. אך האם את, אישה יקרה, חשבת על הבדידות שהוא צריך להפיג? על הרגע הזה שהמפתח נכנס לדלת והוא מסובב אותו לאט כי הוא מתמודד עכשיו, בשבריר שנייה הזאת, עם הידיעה שאין אף אחד מאחורי הדלת ושהוא לבד. שהוא צריך להדליק את האור. שפעם היו רצים לעברו והוא פרש ידיים וקיבל טונות של אהבה ואולי איזה פרצוף חמוץ אחד… שהיה שווה את גלוני האהבה שגמע בשקיקה ועכשיו כלום. מדבר.

אישה: נראה לך??? מתקלח, מתלבש, מתבשם ויוצא מהבית!! כשהיה בבית לא הצלחתי לגרד אותו מהספה.

אני: אולי כי בדיוק בשנייה שהגיע הביתה השפרצת סנט מוריץ על הגז והתנור והסירים שעל השיש והוא בכלל רצה לתת לך נשיקה.

אישה: נשיקה? אני, לי יש זמן לנשיקות?

אני: אז תפני זמן נשמה. כי הנשמה שלך הולכת להיות ביזי לגמרי.

פרשות השבוע האחרונות מספרות על יציאת מצרים, קריעת ים סוף. כשעם ישראל הלך בתוך הים הם שרו את שירת הים והאמינו כי הם בדרך לגאולה. האם גירושין היא יציאתו ממצרים של המתגרש/ת הצעיר אל הארץ המובטחת?! האם תמיד זה כך?  אתם לא בורחים מהמצרים, אתם לא אשת לוט – לא תקפאו – הביטו לאחור, העריכו נכונה את המצב.

ואני? אני בכלל רציתי להיות זמרת. הקול לא משהו, אבל על הגלובאל שואו אפשר היה לעבוד. סבתא שלי אמרה שגם שחקנית זה לא מקצוע, סבא שלי אמר שאדם צריך ללכת לעבודה עם בגדים נקיים, מגוהצים – שזה מעיד על מכובדות. הוא אמר שמי שהבגדים שלו נקיים, העבודה שלו נקייה. כולם אמרו בקול שמוטב שאנתב את חוש הדרמה לעריכת דין, כי יש לי גם חוש צדק מפותח. אבא שלי הכי רצה. הוא רצה שאהיה כמו עורכת הדין שלו מתל אביב, שיבולת משהו. אשכנזייה מתל אביב שגבתה ממנו שכר טרחה מטורף, שנתנה לו להחזיק לה את התיק ולפתוח לה את הבגאז' – אז הוא רצה יחס כזה גם לבת שלו.

ומה אני רוצה מכם? שתדעו שכל עורך דין הוא שחקן מתוסכל. אבל משחק החיים הוא שלכם. אנחנו אורחים בחיים שלכם ואורח לרגע, רואה כל פגע. היו אחראים ושקולים. אני ממליצה (למעשה זה תנאי אצלי) על קריאת התיקון הכללי פעם ביום.  התיקון הכללי הוא כינוי לקובץ של עשרה פרקי תהילים אשר נבחרו על ידי רבי נחמן מברסלב כתיקון לפגם הברית. לדעת רבי נחמן, התיקון הכללי מהווה תמצות של ספר תהילים, עקב היותו דוגם את כל לשונות השירה שבתהילים {למנצח, מזמור, משכיל, הללויה וכו'}. אפשר גם ביו-טיוב, הגרסה המועדפת עלי היא של ארז יחיאל, אבל יש גם גרסת רגאיי. נמסטה.

* הכותבת היא עורכת דין פרטית, בעלת משרד פרטי משנת 2005, אשר מתמחה בתחום המעמד האישי.

כתבות נוספות בטורים אישיים

0

האדמה תחתיי

הילה טביב, יוצרת צעירה מבאר שבע, בעוד טקסט אישי שכתבה

טורים אישיים10 במרץ 2024    3 דקות
0

איך זה להיות חטוף?

הילה טביב, צעירה מבאר שבע, בסיפור קצר שכתבה בעקבות עסקת החטופים הראשונה

טורים אישיים18 בפברואר 2024    5 דקות

כתיבת תגובה