חדשות

נשנה את העולם

חדשות25 בנובמבר 2021    10 דקות
1

מנכ"ל חברת "מטריסלף", רופא הילדים מעומר ד"ר אסף טוקר, מספר לעיתון "שבע" איך פיתוח עולמי ייחודי של החברה בניהולו, שיזם גיסו פרופ' טל דביר מלהבים, יכול להביא למהפכה, לפחות בעולם הרפואה. "בסוף, גם מהדרום, גם מאנשי הדרום, אנשים שחיים בדרום ועובדים מהדרום, אפשר לעשות דברים מדהימים, שאולי באמת ישנו את האנושות", הוא מדגיש

נשנה את העולם
צילום: באדיבות מטריסלף

ההיסטוריה העדכנית של מדינת ישראל מלמדת שבגיל 49 יכול איש היי-טק בדימוס להתמנות לראש הממשלה. באותו גיל ועם חוסר רצון מופגן ללכת באותו כיוון (“זו לא השאיפה שלי, בוא נגיד את זה ככה”…), מנהל רופא הילדים מעומר, ד”ר אסף טוקר, את חברת “מטריסלף”, שפיתוח עולמי ייחודי שלה עוד עלול לשנות את עולם הרפואה כפי שאנו מכירים אותו, ואולי אף הרבה מעבר לכך…

ד”ר טוקר, יליד באר שבע, וכאמור כיום תושב עומר, הוא רופא ילדים בהכשרתו, בוגר הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון, שהתמחה בבית החולים “סורוקה”, ובהמשך “עברתי ל’הדסה עין כרם’ בירושלים, והייתי עוזר למנכ”ל בית החולים. אחר כך, שימשתי כסמנכ”ל בית החולים ‘שניידר’ ורופא מחוזי במחוז דרום ובמקביל כל הזמן הקמתי סטארט-אפים, והייתי מעורב בסטארט-אפים. בשנתיים וחצי האחרונות, אני המנכ”ל של חברת ‘מטריסלף'”.

לא הרבה רופאים מתעסקים גם בסטארט-אפים…

“למה? רפואה היא מקצוע שיש בו הרבה מאוד חדשנות וטכנולוגיה, ומי שזה ‘מדגדג’ לו, אז זה ‘מדגדג’ לו. אגב, את החברה הראשונה שלי (POCARD,  point of care diagnostic) הקמתי כבר בשנה הרביעית שלי בבית הספר לרפואה. זו הייתה בזמנו חברה שמאפשרת גילוי של דלקות אוזניים בצורה יותר יעילה ממה שקיים היום. החברה עושה היום משהו אחר, אבל היא עדיין קיימת, ומתבססת על אותו רעיון טכנולוגי. אני כבר לא מעורב בה, אבל זה הסטארט-אפ הראשון שהקמתי, והייתי מעורב בו”.

ואם עיסוק אינטנסיבי בהקמת וניהול חברות סטארט-אפ במהלך לימודי רפואה ממש לא קלים, כולל תורנויות מתישות ובלתי נגמרות, נשמע לכם עמוס, אז לטוקר יש עוד הפתעה בעניין והסבר איך הצליח בשני התחומים בהם בחר לעסוק, בו זמנית: “במקביל ללימודים, עשיתי עוד שלושה תארים, חוץ מלימודי רפואה: יש לי תואר בהנדסת ביו-טכנולוגיה, תואר בניהול מערכות בריאות (שניהם מבן גוריון) ותואר במשפטים ממכללת ‘ספיר’; אפשר לעשות את זה, מי שיודע לארגן את הזמן שלו, יכול לעשות הרבה דברים ב-24 שעות”…

מה מיוחד כל כך ב”מטריסלף”?

“‘מטריסלף’ היא למעשה חברה המיישמת טכנולוגיה שפותחה בידי פרופ’ טל דביר באוניברסיטת תל אביב, שגם הוא מהדרום, וגר בלהבים. אנחנו בעצם מפתחים פלטפורמה בהנדסת רקמות ורפואה רגנרטיבית (ייצור מחדש); אנו לוקחים רקמה מהמטופל עצמו, ומייצרים עבורו רקמות ואיברים, שבסופו של דבר נשתמש בהם להשתלות במטופל עצמו. זה מוריד את הסיכוי לדחייה של הרקמה או האיבר בידי הגוף, כמו חלקי חילוף למטופל, רק אורגינליים. כשאתה עושה הנדסת רקמות, אז באופן מאוד גס צריך בשבילה שני מרכיבים: תאים מצד אחד, ופיגום מצד שני שעליו התאים בונים את הרקמה. רוב החברות שמתעסקות בזה בדרך כלל יוצרות את הפיגום מחומרים סינתטיים, ואת התאים לוקחים ממטופלים אחרים. אנחנו לוקחים גם את התאים וגם את הפיגום מהמטופל עצמו. פרופ’ דביר מפתח את זה כבר מספר שנים, קצת יותר מעשור, גם במהלך הלימודים שלו, ואחריהם הוא עשה פוסט דוקטורט ב-MIT ו’הרווארד’, וגם עכשיו כשהוא באוניברסיטת תל אביב הוא מפתח את זה. למדתי איתו, כשלמדנו בכיתה ביחד הנדסת ביו-טכנולוגיה, וגם איתנו בכיתה למדה מעיין שהיא כיום אשתו, והיא במקרה אחות של אשתי. אז טל הוא גם הגיס שלי, כך שיש קשר משפחתי לעסק, אבל אנו מאוד מקפידים בארוחות יום שישי ובכלל כשאנחנו נפגשים מחוץ לעבודה, פשוט לא לדבר על זה, באופן קטגורי”.

 

צילום: באדיבות אסף טוקר

 

ובאופן בלתי צפוי, ד”ר טוקר לא מתקשה במיוחד להתנתק מהעבודה כשהוא בביתו: “אני פשוט יכול להתנתק. כשאני בבית, אני לא מדבר עם אף אחד. אנו מאמצע יוני השנה גם חברה ציבורית, אז כשאני נמצא סביב המשפחה, אסור לי גם ככה לדבר על מה שקורה בתוך ‘מטריסלף’, וזה עושה את העניין הרבה יותר פשוט. הבעלים של החברה הם משקיעים פרטיים, שליוו אותנו מתחילת הדרך, אבל היום 60 אחוזים מ’מטריסלף’ מוחזקים בידי הציבור. אנחנו נסחרים בבורסה בתל אביב, בשווי של בערך 200 מיליון שקלים; עלינו בקצת יותר מ-200 אחוזים מאז ההנפקה. הפיתוח העיקרי שלנו הוא שתל שהוא רקמת עצב, כדי לסייע למשותקים כתוצאה מפגיעות בחוט השדרה. יש לנו ניסויים מאוד מאוד יפים בבעלי חיים, ואנו נערכים לניסויים בבני אדם, המתוכננים כרגע ל-2024”.

ומן הסתם, אין לכם הכנסות כלשהן כרגע.

“בינתיים, זה בעיקר השקעות. אנחנו זוכים בכל מיני פרסים בתחרויות של סטארט-אפים, גם בארץ וגם בעולם, אז זה קצת מכניס כסף לחברה. עלינו גם לגמר גביע העולם לסטארט-אפים, תחרות שהפרס הראשון בה הוא מיליון דולר, ותתקיים בספטמבר הבא בסן פרנסיסקו. התחושה הזאת של לפתח משהו שהוא על גבול המדע הבדיוני, ואמור בסופו של דבר אנו מקווים, לגרום לאנשים משותקים לחזור ללכת, זה מה שמניע אותנו, ולא הפרסים הכספיים. גייסנו סדר גודל של 10 מיליון דולר עד עכשיו. יש לנו 10 עובדים, בעיקר אנשי מדע ופיתוח, ואנחנו יושבים בפארק המדע בנס ציונה. כשרואים את מה שאנו עושים שם, פשוט קשה להאמין, כי זה באמת מדע בדיוני; יש מדע בדיוני שמדברים עליו, ויש מדע בדיוני שעושים אותו ורואים אותו מול העיניים. לראות תאי עצב יוצאים מהשתלים שאנחנו עושים ומחפשים לייצר אינטר-אקציות עם עצבים אחרים, זה באמת מדע בדיוני”.

הדרך ליישום הפיתוח בפועל על בני אדם לא ממש קצרה, כאשר בניסוי הקליני האנושי הראשון ב-2024, “מתוכננים להשתתף בין חמישה ל-10 מטופלים. ואם לא יהיו שם סוגיות של בטיחות, ונראה גם קצת יעילות, זה יפתח את הדרך להתקדם גם לניסויים יותר גדולים וגם למסלול מואץ של אישור, כי זו מחלה שלמעשה למטופלים (שנפגעו מתאונות דרכים, נפילות וכו’) אין שום חלופה אחרת. ולכן הרשויות הרגולטוריות מאפשרות להגיע לקליניקה יותר מהר. כרגע, מדובר בדברים מכאניים של הגוף, אבל זה פיתוח שאם יעבוד, הדבר יפתח לנו פתח לטיפול בעוד הרבה מאוד מחלות שהן תלויות רקמה, בין אם זה פרקינסון, או אוטם בשריר הלב, סכרת, כל מחלה שיש בה פגיעה רקמתית, אנו בעצם נוכל לייצר חלק חילוף, כדי להחליף את אותה רקמה שנפגעה”.

 

עובדים במעבדה | צילום באדיבות מטריסלף

 

למרות ניהול תובעני של חברה בתחילת דרכה, על כל המשתמע מכך, מקפיד טוקר להמשיך לשמור על קשר טיפולי עם ילדים: “אני עובד כרופא ילדים במרפאה בעומר של ‘הכללית’, מספר שעות מאוד מצומצם אומנם, אבל אני עדיין עוסק בזה ומאוד אוהב את זה; זה משהו שכל החיים הניהוליים שלי, גם כשהייתי סמנכ”ל של בית חולים, גם אז עבדתי בזה”.

איך אתה מסביר את העובדה שמישהו שנולד בבאר שבע מנהל חברה שיכולה לחולל מהפכה בתחום חשוב מאוד ברפואה, בזמן שמוסדות רפואיים מפוארים בעולם עם מיטב המומחים הבינלאומיים לא עשו זאת קודם?

“תראה, מעבר אליי, גם טל כמו שאמרתי הוא מהדרום. תמר הראל אדר שהיא הסמנכ”לית למחקר ופיתוח שלנו, גם היא למדה בבן גוריון. וגם סמנכ”ל התפעול שלנו למד בבן גוריון. ומלבד זאת, פרופ’ רבקה כרמי שהייתה נשיאת האוניברסיטה נמצאת בדירקטוריון שלנו. זאת אומרת, אנחנו חברה שמאוד מחוברת לדרום, ובסוף אתה יודע, מפתחים דברים גם מוחות מהדרום, שיודעים לעשות דברים יפים. אנו גאים בזה שאנחנו מהדרום, זו גאווה גדולה. בסופו של דבר, כשאנו מציגים את זה בעולם, גם כמו שאמרתי בתחרויות או גם לשותפים שלנו מרחבי תבל, כולם מבינים שזה באמת פיתוח מהפכני, ואנו מקווים שהוא יעבוד בבני אדם כמו שהוא עובד בחיות. ואם זה יעבוד, זה גיים צ’יינג’ר; זה ישנה את הרפואה; הסלוגן שלנו זה  regenerating the future of medicine, ‘מעצבים מחדש את עתיד עולם הרפואה’. ואנחנו באמת מאמינים בזה; האפשרויות של הפיתוח שלנו הן אינסופיות”.

באופן טבעי, בשל מגבלות היותה של “מטריסלף” כיום חברה ציבורית, ד”ר טוקר איננו יכול להתייחס לשאלה האם יש התעניינות מצד חברות בינלאומיות גדולות לרכוש את החברה שבניהולו, אבל הוא מציין ש”זה תיאורטית לגמרי יכול לקרות, או אקזיט או מיזוג או השקעות, יש כל מיני אופציות שחברה גדולה באה ורוצה לעשות איתך דברים. אני חושב שההזדמנויות כיום הן מאוד מאוד גדולות. בסוף, גם מהדרום, גם מאנשי הדרום, אנשים שחיים בדרום ועובדים מהדרום, אפשר לעשות דברים מדהימים, שאולי באמת ישנו את האנושות. זה נשמע כמו מליצה, אבל כשאנו קמים בבוקר, אנחנו רואים במשרד משפט שאמר בזמנו סטיב ג’ובס: אלה שמשוגעים מספיק לחשוב שהם ישנו את העולם, הם אלה שבסוף באמת משנים אותו”.

זאת אומרת שהסטודנט שלומד בבן גוריון לא פחות טוב מהסטודנט שלמד ב-MIT או ב”הרווארד”, ואולי אפילו יותר טוב.

“חד משמעית. בלי ספק בכלל. צריך להבין שכשאני מתאר את הפיתוח המיוחד מאוד שלנו, זה נשמע ‘מדליק’, אבל כשאתה רואה את זה קורה בפועל… באמת, אנשים נכנסים למעבדה שלנו כשהם חושבים שהם מכירים אותנו, ויוצאים ב’וואוו’. זה ממש לייצר רקמה חלופית לבני אדם מהגוף שלהם עצמם, ולרפא ככה מגוון מאוד גדול של מחלות שהן מחלות רקמתיות. אם זה יעבוד, זה ממש חלקי חילוף מקוריים לבן אדם. אסור לשכוח שבמעבדה של פרופ’ דביר הדפיסו ב-2019 לב ראשון של בן אדם, כך שאנו חולמים בגדול, ורוצים לשנות את העולם. את השתלים העצביים אנחנו לא מדפיסים, אבל אנו יודעים גם להדפיס רקמות ואיברים. את העתיד באמת אי אפשר לדעת; לפני 11 שנה, לא היה לנו ‘אייפון’, ולא חשבנו בכלל על לעשות שיחת וידיאו עם אנשים מרחוק. כיום, אתה לא יכול לדמיין את החיים שלך בלי הדברים האלה. וגם בעולם הרפואה יש היום ניתוחים רובוטיים, ויש מיחשוב בצורה אחרת, והעולם התקדם; אנחנו חיים כיום בעולם שמאוד מאוד יכול להיות שבעוד שנים לא רבות אנשים יוכלו ללכת לרופא ולקבל מרשם לרקמה חלופית או לאיבר חדש, אנו מקווים עם סיכויי הצלחה מאוד גבוהים שהם ייקלטו בגוף שלו”.

כתבות נוספות בחדשות

0

שוב: אוטובוס נרגם באבנים

הפעם, היה זה אוטובוס בבאר שבע שנרגם אמש באבנים

חדשות6 בדצמבר 2021    דקה אחת
0

החטיבה הצפונית באוגדת עזה הדליקו נרות יחד...

חדשות5 בדצמבר 2021    דקה אחת

כתיבת תגובה

  • אלדד לוי
    כל הכבוד

    אסף היקר, נראה שאתה ממש מוצלח. המשך בדרכך וממני יש לך הצלחה!

a href="https