חדשות

רפואה בשגרת חירום

חדשות7 במאי 2020    6 דקות
1

דר' יובל סופרו, סגן מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בסורוקה, מספר בראיון מיוחד ל"שבע" על מחלת אימו שגרמה לו להיות רופא, על הניסיון לשמור על שגרה בזמן נגיף הקורונה ועל הקריאה למטופלים לא לחשוש להגיע לבית החולים, "אני קורא לכל מי שאינו חש בטוב, להגיע לבית החולים"

רפואה בשגרת חירום
צילום: רחל דוד, סורוקה

משבר הקורנה מציב בחזית הלחימה בנגיף את אנשי הצוות הרפואי העוסקים ימים ולילות במלחמה בנגיף. עיקר העיסוק מטבע הדברים מתמקד במחלקות הקורונה בבתי החולים, אך הפעילות השוטפת של בתי החולים, בכל המחלקות ממשיכה. כך גם מתנהל סגן מנהל המחלקה הנוירוכירורגית בסורקה -ד”ר יובל סופרו, שבימים אלה ממשיך לקבל מטופלים אך במה שהפך להיות מושג “שגרת קורונה” שגם שופך אור על ההתנהלות של המחלקות השונות בבית החולים סורוקה בזמן הנגיף.

ד”ר יובל סופרו (47), נשוי פלוס שלושה ילדים מעומר. את לימודי הרפואה סיים בפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון והתמחה בנוירוכירורגיה בבית החולים סורוקה. אחרי כמה שנים נסע לאוסטרליה להתמחות על בניתוחי בסיס גולגולת וניתוחים אנדוסקופים בבית החולים המלכותי במלבורן וכשחזר החל לרכז את המרכז הרב תחומי לניתוחי בסיס גולגולת אנדוסקופיים וניתוחי היפופיזה בסורוקה, “גדלתי בבית שעסקו בו ברפואה, אבא שלי היה טכנאי רנטגן  ואמא שלי הייתה אחות אחראית במחלקה פנימית בבית החיים וולפסון” מסביר סופרו שהבחירה ברפואה היתה כנראה בלתי נמנעת, “כבן לאמא אחות, לאורך השנים, ראיתי את ההקרבה שהמקצוע דורש ואני ממש מעריך ומוקיר את עבודת האחיות ותרומתם למערך הרפואי”.

כשהיה ילד אימו חלתה בסרטן ואחרי מאבק של 3 שנים במחלה נפטרה, “אמא שלי חלתה בסרטן שחלה בגיל 48 ובגיל 52 נפטרה , הייתי אז בן 16 כשבישרו לנו שהיא חולה וזאת הייתה חוויה מאוד עוצמתית ומטלטלת בעבורי. כבר אז הבנתי שאעסוק ברפואה ובהצלת חיים, אבל בדיעבד היום אני מבין שלאירוע הזה היו השלכות גם על סוג הרופא שאהיה. בשלוש השנים שאימי חלתה ראיתי המון רופאים שטיפלו בה, ראיתי כמה הערכה הייתה לה לרופאים שהביעו אמפתיה. אני זוכר שהסתכלתי מהצד על הרופאים שהחזיקו את ידה, שצחקו איתה, ומלבד הטיפול הרפואי מצאו לנכון לחזק מולה את הקשר האישי. הסצנה הזאת נחרטה לי בראש ובדיעבד אין לי ספק שיש לזה השלכה עצומה על הרופא שהפכתי להיות”.

עד כמה הגישה של הרופא כלפי המטופל היא מרכיב  משמעותי בהליך הטיפול ?

“בעיניי זה מאוד משמעותי, רופא יכול להיות איש מקצוע מהמעלה הראשונה אבל בשביל להיות רופא מעולה הוא חייב לדעת לטפח קשר אנושי מול המטופל .רופא חייב לראות את המטופל שלו מעבר לפרוטוקול הרפואי, אני רואה איך גישה מכילה ומתעניינת במטופל מעצימה אותו ומפחיתה את החששות שלו, ויש לכך תרומה משמעותית למצבו, גם אם מדובר באפקט פלסבו. חשוב לי לדבר בגובה העיניים למטופלים שלי, ולהסביר להם את מצבם ככל שניתן . עם חלקם יש לי את הזכות לשמור על הקשר וללוות  תחנות משמעותיות בחייהם. הם חולקים ומשתפים אותי ברגעים של אושר. חתונות, נכדים ולפעמים גם בדברים הפחות משמחים שבחיים. החוויה שעברתי אפשרה לי להבין לעומק את הצד של המטופל ולכן חשוב לי להקפיד על הגישה הזאת”.

אתה תמליץ לילדים שלך לעסוק ברפואה?

“אני ממליץ לילדיי לעשות מה שיעשה אותם מאושרים, אבל יש לי חשדות שזה מדבק ויכול להיות שאחד מהם יבחר בסופו של דבר לעסוק בתחום. בסופו של דבר ,אני חושב שהמקצועות בוחרים אותנו. הנוירוכירורגיה בחרה אותי אני בכלל חשבתי על תחומים אחרים ברפואה. התחלתי לעבוד  כעוזר רופא בחטיבה הכירורגית ואז  פגשתי נוירוכירורג שהשפיע עליי ובניתי  מסלול שהוביל אותי עד להיום”

ולמה בחרת להישאר בנגב ?

“במקור גדלתי בבת ים. הייתי אמור לעשות סטאז’ בבלינסון אבל ללב היו תוכנית אחרות בשבילי. פגשתי את מירב אשתי כשהייתי בשנה חמישית ללימודי רפואה והיא כבר הייתה עובדת סוציאלית. מעבר למשפחה שזכינו להקים, היא מאזנת אותי גם בעבודה ונותנת לי כלים להתמודדות עם המשפחה של המטופל. מירב מאופקים במקור וכך בחרנו לבנות את בתינו בדרום”.

דר’ יובל סופרו בחדר ניתוח. צילום: רחל דוד, סורוקה

מאז שהחל משבר הקורונה הדיווחים על מיעוט ביקורים של אנשים לטיפול בבתי חולים, למקרים שלא קשורים לקורונה גדל. יותר ויותר אנשים העדיפו להישאר בבית במקרים בהם הרגישו שהטיפול הרפואי הוא לא דחוף, לעיתים עד למצב שהיה מסכן חיים. אולי אלה התמונות מבתי החולים הקורסים מאיטליה והחשש מקריסה דומה בישראל, אולי החשש להידבק בקורונה בבתי החולים, אבל גם צוותי הרפואה הבינו שאנשים מזניחים טיפול רפואי בגלל החשש וקראו למי שצריך טיפול בבית החולים להגיע ללא חשש, “אני יכול להגיד חד משמעית שיש פחות פניות לבית החולים והדבר ניכר בכל המחלקות ולא רק במיון. גם בתחום הנוירוכירורגיה אנשים יושבים בבית עם הסימפטומים ולא מגיעים מחשש להידבקות, ויש הרבה מאוד סכנה בהתנהלות הזאת. רק השבוע נחשפתי למקרה של חולה שמקבלת טיפול במדללי דם. מחשש להיבדקות היא לא ביצעה בדיקות דם, והשבוע כשנחבלה הגיעה למצב של דימום תוך מוחי  מאחר ומערכת הקרישה שלה לא תפקדה, דבר שניתן למנוע אם הייתה מגיעה לבדיקת הדם השגרתית. חולים שסובלים מכאבי ראש ולא מגיעים בזמן להיבדק מחשש להידבקות, לוקים בשבץ מוחי. אני קורא לכל מי שאינו חש בטוב, להגיע לבית החולים. ישנה הפרדה ברורה בין נושא הקורונה ליתר המחלקות ובית החולים סורוקה ערוך ומוכן לקלוט את כולם”.

 כיצד הקורונה השפיעה על שגרת העבודה שלכם  ?

“למעשה אנחנו היינו המחלקה הראשונה שעברה בתחילת המשבר לפורמט של מרפאה וירטואלית. יצרנו קשר עם כל החולים שהיו אמורים להגיע למרפאות. הקפדנו להגביר את הנגישות למטופלים ולרופאי הקהילה בכדי למנוע הידרדרות במצב הרפואי, להעניק טיפול איכותי ולאתר מקרים דחופים שבהם יש למטופל חשש להגיע בשל הקורנה. צמצמנו משמעותית את המפגשים הפיזיים של הצוותים ואנחנו עושים שימוש בטכנולוגיה חדשנית ומתקדמת שמאפשרת שיתוף מסכים והמשך  הענקת טיפול רב תחומי בהשתתפות מיטב המומחים. אנחנו ממשיכים את ההוראה למתמחים שלנו בלימודים אחר הצהרים בזום. אנחנו כמובן לובשים ציוד מגן, שומרים על כללי הריחוק החברתי ומשתדלים שהצוותים לא יפגשו ככל האפשר עם צוותים של מחלקות אחרות”.

קרו גם דברים טובים כתוצאה מהקורונה ?

“הדבר המשמעותי שקרה זה שיפור היכולות הטכנולוגיות שלנו. ההבנה של המציאות חייבה אותנו לצמצם פערים ואני מעריך שעשינו קפיצה של שנים קדימה. בנינו מנגנוני עבודה שמייעלים את המערכת ונותנים למטופל טיפל איכותי”.

 

 

כתבות נוספות בחדשות

0

דו”ח חניה של 100 שקלים קפץ ל1800...

דוח נציב תלונות הציבור 2019 התפרסם השבוע עם כמה נתונים מעניינים

חדשות3 ביולי 2020    3 דקות
0

שמעון בוקר למען שדה התעופה הבינלאומי בנבטים

סגן ראש עיריית באר שבע ויו"ר מועצת סניף "הליכוד" בבירת הנגב גייס רבים מראשי מפלגת השלטון באזור למען פרויקט הענק החשוב, וקורא להם להיאבק בכוונה של "כוחות אדירים, כולל שרים חשובים בסיעתנו", כהגדרתו, לטרפוד המיזם

חדשות3 ביולי 2020    2 דקות

כתיבת תגובה

  • שי

    אדם ורופא יוצא דופן❤️❤️