מחקר חדש שערכו חוקרות מאוניברסיטת בן-גוריון והמרכז הבינתחומי הרצליה מגלה כי על אף שמבוגרים  מוגדרים כקבוצת סיכון, הם חרדים לשלום בני משפחתם וחבריהם יותר מאשר לעצמם.

במחקר שנערך על-ידי פרופ' גלית נמרוד מהמחלקה לתקשורת ומהמרכז הרב-תחומי לחקר הזקנה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בשיתוף עם ד"ר אריה רותם מהמרכז הבינתחומי הרצליה וממכון Rotem AR, נבחנו המידה שבה מבוגרים בני 60 ומעלה חרדים מהשפעות התפרצות הנגיף, מהם הגורמים שמגבירים את חרדתם והאם הרגלי צריכת האינטרנט שלהם השתנו.

תוצאות המחקר מעלות תובנות מפתיעות לגבי מקור החרדה של המבוגרים. על אף שהם מוגדרים כקבוצת סיכון, הם חרדים לשלום בני משפחתם וחבריהם יותר מאשר לעצמם. עוד נמצא כי ביחס לדאגות קיומיות מידיות, כמו חשש להידבק, להיפגע כלכלית או להתנתק חברתית, הם פחות חוששים מהחיים בסגר ממושך ומהשלכותיו. בנוסף, המחקר מראה כי אנשים בעלי בריאות פחות טובה, בעלי פחות השכלה ומי שאינם ילידי הארץ מביעים רמות חרדה גבוהות יותר, וכי ככל שהגיל עולה חרדים פחות.

בחינת השינויים בהרגלי השימוש באינטרנט הראתה עלייה משמעותית בהיקף השימוש נוכח ההתפרצות. באופן ספציפי, 64.1% ממשתתפי המחקר העידו על עלייה בשימוש בתוכנות שיח ותקשורת בינאישית כמו WhatsApp, Skype ו-Zoom, ו-41.7% דיווחו על עלייה בסידורים מקוונים כגון קניות, שירותי בנקאות, שירותי בריאות ועוד. 40.1% תיארו עלייה בשימוש ברשתות חברתיות כגון פייסבוק ו-36.6% סיפרו על שימוש רב יותר באתרים הקשורים לתחומי פנאי ועניין.

בדיקת הקשר בין רמת החרדה הכוללת לבין השינויים בשימוש באינטרנט הצביעה על קשר מובהק בין רמת חרדה גבוהה לבין שימוש מוגבר באינטרנט לתקשורת בינאישית.

"השינוי היחיד שנמצא כמועיל הוא הגברת השימוש באינטרנט למטרות פנאי. לכן, יש לעודד את האוכלוסייה המבוגרת לעשות שימוש במגוון אפשרויות הפנאי שהאינטרנט מציע – משחקים מקוונים, האזנה למוזיקה, צפייה בסרטונים, לימודים ואף התעמלות והתנדבות" אומרת פרופ' נמרוד. "ייתכן שפעילויות אלו פחות מהנות ביחס לשגרה, אך הן עשויות לפצות במידת מה על האובדן הזמני שלהן ולתרום לשביעות הרצון מהחיים".