3 משופטי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז ומני מזוז, פסקו באחרונה, שמועצת נאות חובב תשלם בתוך 30 יום לחברות "י.מ הנדסה אופטית בע"מ" ו"אטמוספיר אופטיקס בע"מ" 2.5 מיליון שקלים בצירוף מע"מ, לצורך "סילוק סופי ומוחלט של התביעות בגין היחסים ביניהם, זאת "בהמלצת בית המשפט".

ל"שבע" נודע, שבתקופת כהונתו של יו"ר המועצה הקודם אנדרי אוזן, חתמה מועצת נאות חובב על חוזה התקשרות עם 2 החברות, השותפות במיזם לניטור ואיתור מקורות זיהום אוויר במפעלים השונים שבתחומי המועצה. ההסכם כלל סעיף בלתי שגרתי משהו בהתקשרות בין רשות מקומית לספק שירות, לפיו במקרה שהמועצה לא תהיה מרוצה מתוצאות המיזם, עליה לפנות לבורר שעליו הסכימו הצדדים: נציגה לשעבר של עיריית באר שבע במועצת נאות חובב, פרופ' עדי וולפסון.

לפני כשנתיים, הודיעה המועצה ל-2 החברות על חוסר שביעות הרצון שלה מההתקשרות, שלטעמה לא הייתה מועילה ואף הכבידה עליה, שכן מועצת נאות חובב נאלצה להקצות עובד המועצה שיבדוק מפעם לפעם את מה שמחווה מתקן הניטור היחיד מבין 3 שהיה אמור להיות מוצב בתחומי נאות חובב. הצדדים הגיעו לבורר, שפסק לטובת 2 החברות. עו"ד אלפסי הורה לערער על פסק דינו של פרופ' וולפסון בבית המשפט המחוזי בבירת הנגב, אך גם זה קיבל את עמדת החברות, ולפי פסק דינו מאוגוסט 2018, היה על מועצת נאות חובב לשלם פיצוי של כ-15 מיליון שקלים תמורת ביטול ההתקשרות ופינוי המתקן.

אולם, גם הפעם לא ויתרה המועצה, ובאמצעות עו"ד אהוד ערב ערערה על פסק הדין של המחוזי. בתחילת הדיון בערעור בעליון, ביקשו השופטים מהמערערת והמשיבות לנסות להגיע להסכמות ביניהן. יו"ר המועצה, גדי אלפסי (שהוא כאמור עו"ד במקצועו), הציע לבאי כוחם של 2 החברות פיצוי כספי של 3 מיליון שקלים לצורך ביטול ההתקשרות ביניהן, אך באי הכוח דחו את ההצעה, ודרשו 5 מיליון שקלים. בלית ברירה, ולנוכח אי ההסכמה, חזרו הצדדים לבית המשפט, ושטחו בפניו את טיעוניהם.

וכאן הגיעה תפנית מעניינת בעלילה, כאשר 3 השופטים הציעו לאחר שמיעת הטיעונים השונים לבאי הכוח של המשיבות להסתפק בפיצוי של 2.5 מיליון שקלים, למרות שכפי שצוין קודם יו"ר מועצת נאות חובב הציע להם חצי מיליון שקלים יותר. בסופו של דבר, קיבלו נציגי החברות את הצעת בית המשפט, לפיה יפרקו המשיבות "את המערכת הקיימת בשטח, ולמען הסר ספק אין חובת התקנת מערכות נוספות".