הצוערים החדשים של אגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל (ראה מסגרת) קיבלו באחרונה את "הארון" המיוחל, ומתחילים את תפקידם כקצינים שיובילו את הצבא לקדמה טכנולוגיה ומבצעית. ל"שבע" נמסר, שבין הקצינים החדשים נמצאים זוג חברי ילדות מבאר שבע, סג"מ נבו קורנשטין וסג"מ מתן קורקין, שלא נפרדו אחד מהשני מהגן ועד לגיוסם לצה"ל.

נבו ומתן עברו את חוויות הילדות יחד, היו באותו בית ספר, למדו יחד למבחנים, יצאו לבלות, ואפילו התגוררו דלת מעל דלת. נבו (20) למד במקיף רגר, והגביר פיזיקה ומחשבים. מתן (19) למד באותו תיכון, והגביר ביולוגיה ורוסית. לקראת סיום לימודיהם, החלו לעלות התלבטויות לקראת הגיוס, ואז נחשפו השניים למסלול קציני הקשר הגדודיים.

מסלול הכשרה מפרך. בוגרי הקורס בסיומו | צילום: דו"צ

מתן היה הראשון לקבל את הגיבוש; "בהתחלה, לא ידעתי הרבה על התפקיד", הוא מספר. "שמעתי עליו קצת מחיילים שכבר נכנסו אליו. אבל הבנתי באמת מה המשמעות שלו רק כשהתחלתי את המסלול עצמו". בעקבות תיאוריו של מתן על המסלול המאתגר והחווייתי הנותן הזדמנות להיות לוחם עם ערך מוסף, החליט נבו ללכת לגיבוש גם הוא, והיה הראשון מבין השניים שהתגייס; "שמעתי הרבה על התפקיד, והבנתי שלהיות קשר"ג זה להיות בין הגורמים המשפיעים בגדוד, עם כוח ואפשרות לתרום, לעשות משהו מעבר ללוחמה, ולהיות גורם בלתי נפרד מהגדוד", מסביר נבו.

הוא עשה טירונות, המשיך לקורס היסוד המעמיק, והסתפח לחטיבת "גולני" למשך מספר חודשים, במהלכם למד את התפקיד מתוך התנסות בשטח. מתן התגייס מספר חודשים לאחר נבו, ועבר מסלול דומה עד לסיפוחים בגדוד "בזלת" שבחטיבת הנח"ל. אחרי מספר חודשי סיפוחים, הצטלב מסלולם של החברים הוותיקים, והם החלו יחד את קורס המ"כים, והמשיכו לשלבי המסלול השונים זה לצד זה.

השניים עברו קורס קצינים בבה"ד 1, רכשו יכולות פיקוד וניהול של חיילים, ופיתחו את עצמם כמפקדים. כעבור שנה, הם הגיעו לרגע המיוחל: השלמת הקצונה שהיא השלב האחרון במסלול, שם הבינו והכירו לעומק את מעמד התפקיד וקצין הקשר בגדוד. נבו שובץ לגדוד "רשף" בשריון, ומתן לגדוד "להב" בהנדסה קרבית. "התפקיד מאתגר אך העשייה משמעותית", אומר נבו. "אתה מקבל תחושת סיפוק עצומה, ויודע שיש לך את המקום שלך, ושמפקדי היחידות רואים בך גורם ראשי שניתן לפנות אליו בכל בעיה תקשובית וטכנולוגית. לדעתי קשר"ג הינו התפקיד הכי יוקרתי שהחיל יכול להציע".

צילום: דו"צ

מתן מהנהן ומוסיף: "הבנתי שזה תפקיד חשוב ביותר, הוא מפתח אותך ברמה האישית, ודורש ממך יכולות למידה גבוהות. אתה צריך להגיע אליו עם ראש פתוח ויכולות חשיבה. להיות קשר"ג זה לבצע תפקיד שהוא לא רק לוחמה, זה לעסוק בטכנולוגיה, בתקשורת בשטח, ולדאוג שיהיה קשר רציף עם הגדוד, ולכן מוטלת עליך אחריות רבה".

2 החברים עברו מגוון חוויות ביחד, ביצעו תרגילים מבצעיים, למדו עד השעות הקטנות של הלילה, ותמיד הרגישו שיש להם אחד את השני לכל התייעצות; "כשיש איתך מישהו מהבית זה מקל עליך בכמה מובנים. אתה מרגיש שיש לך אל מי לפנות ועם מי לדבר. יותר קל לך לגשת לבן אדם שאתה מכיר, ולשתף אותו בקשיים שלך או לבקש ממנו עזרה, מאשר ממישהו שאתה פחות מחובר אליו. לאורך כל הדרך, הרגשנו שאני כאן בשביל נבו, והוא פה בשבילי", מסכם מתן.

ונבו מסיים: "אני חושב שכאשר חבר טוב מגיע איתך למקום כלשהו, אתה חווה תחושת הקלה מסוימת. אני אישית הרגשתי שהייתה אווירה יותר מצחיקה, יותר כיפית וקלילה. למדנו יחד את החומר החדש בכל שעה, גם אם זה נמשך עד הלילה. חווינו מספר תרגילים ביחד שקל יותר לבצע אותם כשעומד לצידך דמות מוכרת, וזוהי ההרגשה הכי טובה שיש".

בקרוב, יחלו נבו ומתן את דרכם החדשה כמפקדים; הם יזכו לקחת חלק באירועים מבצעיים, לקבל החלטות חשובות, ולהוביל את צה"ל לחזית הטכנולוגיה. גם עכשיו, למרות שישרתו במקומות שונים, הם עדיין דואגים לשמור על קשר, עושים שבתות ביחד, יוצאים בסופי השבוע כשאינם בצבא, ודואגים להמשיך להוות אוזן קשבת אחד לשני בכל עת.