כיצד מנגישים את ההשכלה הגבוהה ליוצאי העדה האתיופית בבאר שבע? הוועדה לקידום מעמד הילד בעירייה, בראשות ד"ר רות פרנקל, שהחליטה בישיבתה הראשונה בקדנציה הנוכחית, להציב את הסוגיה כאחד מיעדיה המרכזיים, דנה באחרונה בישיבת הוועדה השנייה בקידום העניין.

תחילה, סיפרה ד"ר פרנקל לחברים על פגישות שקיימה בנושא עם נציגים, בין היתר, מאוניברסיטת בן גוריון, מכללת קיי והמכללה הטכנולוגית, שהביעו נכונות לסייע ולקחת חלק בפרויקט. כמו כן, נועדה יו"רית הוועדה עם נציגי אגף הרווחה הרלוונטיים ו-2 מיזמים העוסקים בסוגיה, כאשר בכוונת הוועדה לקידום מעמד הילד לפעול בהמשך לאיתור בוגרי צה"ל מבני העדה לצורך בדיקת אפשרות לשילובם במוסדות להשכלה גבוהה באזור, קיום ערבי חשיפה של המוסדות האקדמיים בעיר למשוחררים מיוצאי אתיופיה, תיווך פרטני בין מועמדים למענים הקיימים וארגון מפגשים בין כל הגורמים בקהילה לשיפור המצב.

"שקופים"

הוועדה שמעה את סיפוריהם האישיים של 3 מיוצאי העדה: ציון שנקור, משה ביאדגו ורוני אשטו; שנקור שיתף את החברים בקשיי ההתבגרות שלו מגיל 14, מעברו לפנימייה, התעקשותו לצאת מהמצוקה והצלחתו לסיים תואר ראשון ושני במינהל עסקים. כיום, הוא גמלאי מהצבא ומשמש כסגן מפקד מחוז דרום בשירותי הכיבוי וההצלה. שנקור חידד, שהנטייה של בני העדה הצעירים היא לעזור ולתמוך בהוריהם ופחות להשתלב במוסדות להשכלה גבוהה. הוא הביע נכונות להשתתף בפרויקט המבורך בגיוס, שיתוף וכל תחום שיידרש, בהתנדבות מלאה.

ביאדגו סיפר, שהוא לא התקבל ללימודי עיצוב גרפי בהם רצה, וכרגע מועסק בעבודות מזדמנות, וביקש את עזרת הוועדה לקידום מעמד הילד בהגשמת חלומו ללמוד עיצוב גרפי, כאשר נציגי המכללה הטכנולוגית שנכחו בישיבה הבטיחו לסייע בידו. ואילו אשטו, הנדסאי מכונות בטכנולוגית, עבד לאחר שחרורו מצה"ל (לאחר שהתגייס לצבא ללא תעודת בגרות) בעבודות מזדמנות. דרך חברים הגיע למכינה במכללה, בה זכה לתמיכה, שיעורי עזר ועזרה כלכלית. היום, הוא משמש גם כרכז נוער בפרויקט "שותפים לדרך", בו הוא תורם מניסיונו לנערים יוצאי אתיופיה חסרי דחיפה של הוריהם, שפחות מכירים את הערכת, ונחשבים ל"שקופים".

ראש מדור רישום בטכנולוגית יפית חדד, ציינה שהמכללה מאתרת מתוך בני הקהילה את אלה הזקוקים לסיוע לימודי והתאמות ולעזרה כלכלית, במטרה לאפשר להם להגיע מקו ההתחלה לקו הסיום, זאת תוך הצמדת חונכים בוגרים לשיעורי עזר, עם בדיקת נוכחות לצורך מניעת נשירה. ורד פרקל משעלי הוסיפה שאין חיבורים בין מסגרות בית הספר למוסדות להשכלה גבוהה, וארגון 'סטארט אפ' נאלץ לאתר בעיקר מפה לאוזן את המועמדים הרוצים ללמוד או כאלה המשולבים במוסדות להשכלה גבוהה, כדי לסייע להם לסיים את הלימודים. פנינה חזן הדגישה, שקצינת נוער מקבלת רשימה של בני נוער שביצעו עבירות, ומסייעת בכל הקשור לסטאטוס הגיוס, הזמינה לפנות אליה לעזרה, והביע את נכונותה לסייע בכל דרך אפשרית.

ראש מינהל החינוך ברשות זהבה הראל, אמרה שבתי הספר עושים עבודה טובה, ויש ריבוי פרויקטים להשגת בגרות. קיימות תוכניות לכלל בני הנוער, כמו 'זינוק בעלייה', המלווות את הנערים מהתיכון, ההכנה לצה"ל והשירות הצבאי. יש להנגיש את המידע על "סטארט אפ" כבר בתיכון לכלל האוכלוסייה, ובעיקר ליוצאי אתיופיה. הראל המליצה לעשות חיבורים בין "זינוק בעלייה" למחלקת הנוער העירונית, ולחבר בין כל המענים הקיימים בעיר. ולסיום, הדגישה פרנקל שמטרת הוועדה בראשותה היא אכן לעשות חיבורים כך שבסופו של דבר יתקבלו בכל מוסד בבירת הנגב עוד כ-10 סטודנטים יוצאי העדה האתיופית. היא סיכמה, שתיקבע ישיבה של כל המענים הנוכחיים, במטרה ליצור חיבורים ואבני דרך להשגת היעד, כאשר היא עצמה תקדם גיבוש רשימה של חיילים משוחררים מבני העדה.