מספר הורים מבאר שבע הגישו בשבוע שעבר תלונה במשטרה בטענה, כי אדם הטריד מינית את ילדיהם, בזמן ששיחקו קט רגל בבית ספר מקומי. החשוד נעצר ושוחרר ממעצרו לאחר 3 ימים, כאשר חקירת המשטרה עדיין נמשכת. כעת, החשוד דני (שם בדוי, 31), מבקש לספר ל"שבע" בראיון בלעדי את גרסתו לאירוע שהסעיר את בירת הנגב.

"כשהייתי עצור רציתי לפגוע בעצמי"

"בשעה אחת, אפשר להרוס לבן אדם את כל החיים. מצבי הנפשי גרוע. רק המחשבה שרוצים להאשים אותי בדבר כזה, עשתה לי רע בגוף. כמה ימים לא ישנתי, לא אכלתי, ובקושי אני שותה. כשהייתי עצור רציתי לפגוע בעצמי, לשים קץ לחיי, מהבושה. עכשיו, אני הולך לשיחות עם פסיכולוג", כך אומר דני, וממשיך: "המשפחה והחברים שלי מחזקים אותי, כי מה שעשו לי זה לא קל בכלל; אני לא מאחל לשונאים שלי מה שעברתי בימים האלה. הכל היה שקרים, המצאות והכפשות. יש לי חברה כבר שנתיים וכשהיא שמעה על המקרה היא נכנסה לשוק, אבל היא יודעת מי אני. בהתחלה, ההורים שלה אמרו לה להיפרד ממני, בגלל מה שהם ראו ושמעו, כי יש להם ילדים קטנים בבית. ואז, הם בדקו את הדברים וקיבלו תגובות חיוביות עליי. אם היה משהו, לא הייתי היום בחוץ, מטייל, אלא נמצא מאחורי סורג ובריח. כל מי שמכיר אותי יודע מי אני, ושלעולם לא אעשה דבר כזה. אנשים צריכים להתנצל בפניי, ולא אני. אצלי הכל תקין. אני עובד בחברת קייטרינג ומחלק כל בוקר אוכל בגני ילדים ובבתי ספר. אתם צריכים לראות כמה אהבה הילדים האלה נותנים לי והגננות של הילדים אוהבות אותי".

מה קרה באותו יום לטענתך?

"מישהו מהצד ראה אותי משחק במגרש הקט רגל של בית הספר עם הילדים של השכנים שלי שגרים לידי, ובגלל זה הם חשבו את מה שחשבו. אני לא מכיר את הילדים שהתלוננו נגדי, לא ראיתי אותם בכלל ולא פניתי אליהם. בכלל לא שיחקתי איתם כדורגל. לא היה שום קשר בינינו. הכל שקרים, לא הצעתי להם שום דבר ולא אמרתי להם כלום. כל מה שפורסם, זה שקר. המציאו עליי שמועה שרצה ברשתות החברתיות. גם ההורה שאמר והתלונן במשטרה שרציתי לדקור אותו, ועוד עם סכין, זה שקר; אין לי אומץ אפילו להרים מזלג. אני מפחד מציפור, אז סכין אני ארים? האבא אמר שניסיתי לדקור אותו עם מפתח. איך בכלל אפשר לדקור עם מפתח? זה הכל שקר. אמרו גם שבאתי שיכור ולא הצלחתי לבעוט בעיטה. אני לא שותה ונמצא בגמילה משתייה חריפה כבר חצי שנה. אני לא יודע מי הילדים האלה ולא ראיתי אותם. אף אחד לא פנה אליי. הכל זה המצאה שקרית גדולה".

"אני נלחם על השם שלי"

דני מוסיף: "יש המון ילדים קטנים בשכונה שאני גר שמעריצים אותי ואני משחק איתם באופן קבוע קט רגל, במשך 10 שנים ובאישור האימהות שלהם, שאפילו מתקשרות אליי שאבוא לשחק עם הילדים שלהם. כל החיים שיחקתי כדורגל עם ילדים; אני מגדל אותם. בכל יום שישי בשעה 14:00, דופקים אצלי בבית 30 ילדים עם ההורים שלהם, בשביל שאלך לשחק כדורגל עם הילדים. הם אומרים לי שאני דמות להערצה וחינוך. אם באמת היה משהו, אף אחד לא היה משחרר אותי".

אז, אתה בטוח בחפותך?

"האמת תתפוצץ בפנים לכל מי שחשב אחרת. כל בן אדם עכשיו מסתכל עליי בעין עקומה. אני נלחם על השם שלי. הכל היה שקר אחד גדול. אני בן אדם ממש טוב; מי שמכיר אותי אישית יודע איזה לב טוב יש לי. כל הדברים שעשו לי, גרמו לי לעוול נוראי. פגעו והכפישו את השם שלי. כל מי שמכיר אותי יודע מי אני. פשוט, 2 הורים עשו מעצמה נגדי".

צילום אילוסטרציה: יהונתן שאול

מה היה בחקירה שלך?

"במשטרה חקרו אותי ועניתי להם מהפרט הקטן עד הגדול; אמרתי להם שיש לי הוכחות עם מי הייתי. הם בדקו את זה וגם הבאתי להם מספרי טלפונים של האימהות של הילדים, ששיחקו איתי באותו היום. הם ביררו את זה. בגלל זה, אפילו לא עליתי לדיון בבית המשפט, ושחררו אותי".

ספר מה עברת באותם ימים?

"השאירו לי הודעות אישיות ב'פייסבוק' שלי בפרטי, וכתבו לי: 'פדופיל ואנס'; כתבו עליי דברים נוראיים. הפוסטים נגדי התפשטו, כמו אש בשדה קוצים. כרגע, אני לא עונה לאף אחד, עד שכולם יראו את האמת שתצא לאור, וכולם ייראו מי זה דני. ואז, אגיב לכל האנשים, שכתבו והגיבו. אני בעצמי הלכתי למשטרה להגיש תלונה, בגלל הפוסטים שהיו נגדי ברשתות החברתיות, כי הרגשתי שפוגעים לי בכבוד ובשם, ואז נעצרתי. הגשתי תלונה במשטרה על הוצאת דיבה, כי זה לא היה נתפש, כל הפוסטים נגדי. מה שעשו לי זה רצח אופי".

ואיך מקבלים אותך עכשיו האנשים ברחוב?

"אחרי שהשתחררתי אני נמנע מלהגיע למקומות הומי אדם, כי אני מפחד מהתגובות של האנשים, אבל כשאני מסתובב ברחוב, אנשים מפחדים ממני בגלל מה שקרה. הילדים רואים אותי ובורחים או שצועקים לי צעקה. כשראיתי את זה, כמעט התעלפתי, נחנקתי, ולא יכולתי לנשום. הגוף שלי רעד, ופחדתי".

ומה אתה מתכוון לעשות?

"כל מי שהיה מעורב בזה ופגע בי, ישלם על זה; יש חוקים במדינה. אני הולך עכשיו לעשות הכל לפי חוק, כמו שכתוב בספר".

אתה נחשב לכישרון כדורגל מבוזבז.

"אני דואג לילדים האלה ומלמד אותם לשחק כדורגל, כדי שלא יהיו פספוס כמוני. כשהייתי בגיל נוער, הייתה לי הצעה עם חוזה ל-3 שנים לעבור לשחק במכבי תל אביב, אבל לא הלכתי. לא היה מי שיכוון אותי. אפילו שיחקתי בנבחרת הנערים של ישראל. הילדים שאני מטפח אותם, ראו את הגביעים והמדליות שלי. גם כיום, כשיש לי בעיית ראייה, אני אחד השחקנים הכי טובים בבאר שבע".

לסיום, מה יש לך להגיד?

"אני רוצה להגיד לילדים שמפחדים ממני, שאין להם ממה לפחד; אני בן אדם מאוד טוב, עם לב טוב. כל מה שהם ראו ברשתות החברתיות, זה הכל היה שקר וכזב. שום דבר מהדבר הזה לא נכון. אני יכול להיפגש פנים מול פנים עם כל מי שרוצה, ואראה להם איזה בן אדם אני, ואז הם יבינו מי אני".