חדשות

מענק יוקרתי ל-2 חוקרים מאב"ג

חדשות26 במאי 2019    3 דקות
0

ד"ר בנימין רוזנטל מהמכון לחקלאות וביוטכנולוגיה ופרופ' רונן שגב מהמחלקה למדעי החיים זכו במענקים מטעם הקרן היוקרתית HFSP, בגין פרויקטים מחקריים ייחודיים

מענק יוקרתי ל-2 חוקרים מאב"ג
1.35 מיליון דולר. פרופ' רונן שגב | צילום: דני מכליס

כבוד לאוניברסיטת בן גוריון: ד"ר בנימין רוזנטל ופרופ' רונן שגב מאב"ג זכו, בימים אלה, במענקי מחקר נכבדים מטעם הקרן היוקרתית HFSP, זאת בגין הישגיהם בפרויקטים מחקריים ייחודיים.

ל"שבע" נמסר, שקבוצת המחקר של פרופ' שגב, ראש בית הספר הבינ-פקולטי למדעי המוח וחבר במחלקות למדעי החיים ולהנדסה ביו-רפואית באוניברסיטה, יקבל מענק בסך 1.35 מיליון דולר, על פרויקט שמטרתו להבין מהו המכניזם המוחי, המאפשר לדגים לנווט בעולם. תופעת ניווט הדגים היא אחת המופלאות בעולם הטבע; על אף שהיא אופיינה בעבר במספר דרכים, שהראו את יכולת הדגים למצוא את דרכם בסביבה ימית, מעט מאוד ידוע על ה-GPS המוחי, ובמלים אחרות, מהו המעגל העצבי, האחראי על יכולת זו.

הקבוצה הבינלאומית התקבצה, כדי לפצח חידה זו, באמצעות טכנולוגיה חדשנית, שפותחה באב"ג. המענק יסייע לקבוצתו של שגב להעמיק את המחקר אודות היכולות הקוגניטיביות של דגים, המהוות מקור עניין לקבוצה מספר שנים. המענק יחולק בשיתוף פרופ' יאקוב אנגלמן מאוניברסיטת ביילפלד בגרמניה, פרופ' תרזה ברט דה פררה מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה ופרופ' תומאס מולר מאוניברסיטת קנזס בארה"ב.

750 אלף דולר | ד"ר בנימין רוזנטל | צילום: דני מכליס

ואילו ד"ר רוזנטל, מהמכון לחקלאות וביו-טכנולוגיה של אזורים צחיחים ע"ש שוחרי האוניברסיטה בצרפת בקמפוס שדה בוקר של אב"ג, זכה במענק של 750 אלף דולר על פרויקט, שמטרתו בחינת תגובות סותרות של מערכות חיסוניות בנקודות מפנה, ודורג ראשון מבין 9 הפרויקטים שמומנו.

המדע טרם הגיע להבנה עמוקה באשר לפעילות המערכת החיסונית בנקודות מפנה, בהן גירוי מסוים יכול לייצר תגובות חיסוניות סותרות. למשל, הפעלה חיסונית לאחר פגיעה או זיהום נדרשת עבור תיקון הרקמה והסרת גורם הזיהום. אולם, לצד היכולת לתקן, היא עלולה לגרום לנזק. תגובות אלה מתבטאות גם בתחום ההשתלות. על אף שניתן לחזות קבלת שתל, דחייה עשויה להתרחש גם לאחר ההשתלה. בניגוד לסיבוכים הקליניים, הנגרמים כתוצאה מהפעלת יתר של המערכת החיסונית, יכולים תאי סרטן להטות את נקודת המפנה לכיוון ההפוך, ולדכא את התגובה החיסונית.

במסגרת הפרויקט, מציעים החוקרים לבסס מודל על תולעים שטוחות, הידועות במערכת החיסון הפשטנית שלהן, שבזכותה יוכלו לכמת ולתפעל התנהגויות חיסון של תאים חיוניים, הן בבעלי חיים והן במערכות מהונדסות. יכולתן לחדש תאים תסייע לחוקרים בבחינת התגובה של מערכת החיסון לאתגרים בתהליך השתלת וקבלת התאים המושתלים. הפרויקט ישלב כלים מגוונים: ניסויים כמותיים, מניפולציה גנטית, מודלים מתמטיים ומעגלי משוב של תאים. בזכות השילוב, יוכלו החוקרים לספק, לראשונה, מערכת שתוכל לבחון את איזון נקודות המפנה, רגישותן וחוסנן. למעשה, זו הבנה מכניסטית, כך שחיזוי יאפשר בנייה מחדש של מעגלי תא החיסון עבור מטרות ביו-טכנולוגיות וטיפוליות.

מטרת העבודה היא ביסוס תשתית להבנת מערכות חיסון מורכבות, תוך סיוע באופטימיזציה לתוצאות הטיפול החיסוני בסרטן, השתלת רקמות, מחלות אוטו-אימוניות והפרעות בהיריון. עבודה זו אפשרית בזכות שיתוף פעולה בינלאומי ייחודי עם ד"ר בו וואנג מאוניברסיטת סטנפורד בארה"ב, המחבר מספר חוקרים מתחומים שונים: אימונולוגיה תאית, גנומיקה תפקודית וביולוגיה כמותית.

כתבות נוספות בחדשות

0

הפסקת אש? ירי מעזה על באר שבע

תושבים מדווחים ששמעו פיצוצים באזור. מד"א טיפל במספר נפגעי חרדה

חדשות16 בנובמבר 2019    דקה אחת
0

מבצע "אירוס"

מפקדי וחיילי פלוגת צאלים וילדי קיבוץ צאלים ותושביו יצאו לשתול פקעות של אירוס הנגב, הנמצא בסכנת הכחדה, בגבעה מוגנת בה יוכלו להמשיך להתרבות

חדשות14 בנובמבר 2019    דקה אחת

כתיבת תגובה