חדשות

פיטורים אסורים

חדשות19 במאי 2019    11 דקות
0

פחות מ-48 שעות אחרי שהודיעה לבוס על ההריון, פוטרה ב' (השם שמור במערכת). לאחר שנים ארוכות של מאבק משפטי, בית הדין לעבודה פסק לזכותה פיצויים על סך 100 אלף שקלים, וקבע כי המעביד, עורך דין במקצועו, הפר את החוק

פיטורים אסורים
צילום אילוסטרציה: אימג'בנק

ללא שימוע בעל פה או בכתב, היתר מפורש בהתאם לחוק עבודת נשים, נימוקים או טענות אי התאמה – הוחלט לפטר את הסטודנטית ששעות קלות טרם הפיטורים, גילתה לטענתה בפני מעסיקיה שנכנסה להריון. ב', תושבת באר שבע, הועסקה על ידי עורך דין מוכר מעל לשנה. היקף המשרה, הכיל כ-5 ימי עבודה בשבוע, בין השעות 8:30 ועד 15:30, ואילו בימי שישי, היא נהגה להגיע לעבודה אחת לשבועיים. זאת, כאשר התעריף לשעת עבודה עמד על 24 שקלים לשעה.

כמה זמן עבדת במקום העבודה המדובר?

"שנה וחצי בערך, כשהייתי סטודנטית להנהלת חשבונות. בהתחלה הייתי נציגת גבייה של החברה, ואחר כך עברתי להיות אחראית על תיקים שסחבו חובות גדולים והגיעו לטיפול הוצאה לפועל".

איך התרשמו ממך בעבודה, איך הדברים התנהלו ביומיום?

"לפני שנכנסתי להריון, אף פעם לא העירו לי, הרגשתי מוערכת. כמעט בכל תלוש שכר קיבלתי קרוב לאלף שקל בונוס, בכל חודש. הבטיחו לי שיקדמו אותי, אפילו נאמר לי-'למה את לומדת? בואי, תתקדמי בחברה, תקבלי תפקידים פה'. הייתי עובדת מצוינת, לא הייתה סיבה מקצועית לפיטורים. אני מרגישה שמלבד ההריון, לא הייתה שום סיבה אחרת. למה לפטר עובדת שמקבלת בכל חודש בונוסים על עבודה טובה? איך זה מסתדר?".

פיטורים תוך יומיים

לדבריה, בשלהי שנת 2013, במהלך יום עבודה רגיל ושגרתי, נקראה ב' לשיחה עם הממונים עליה. כבר במהלך הדרך למשרדי המנהלה, אותה הקריאה נתפסה בעיניה כמשונה. בראשה, החלו להדהד מחשבות אודות אשר חשפה ימים ספורים קודם לכן, בשיחה אחרת שקיימה עם אחת המנהלות, בה התוודתה על הריונה. מתברר שהחששות, הפכו למציאות. במהלך השיחה, ב' פוטרה והתבקשה שלא להגיע עוד לעבודה, תוך הבטחה מפורשת מצד המעבידים שישולמו לה דמי הודעה מוקדמת בהתאם.

מה את זוכרת מאותו יום?

"לפני ההודעה, שיתפתי אותם ברמה האישית, הממונים עלי ידעו חודשים ארוכים שיש לי כוונה להיכנס להריון. דיברתי עם אחת המנהלות שהייתה סוג של חברה עבורי, ואמרתי לה שאני בתהליך כניסה להריון. ברגע ששמעו שבאמת נקלטתי להריון, יומיים אחרי, פשוט פיטרו אותי. קראו לי למשרד, אמרו שמבצעים שינויים מערכתיים ואני מפוטרת".

איך קיבלת את הבשורה?

"ניסיתי להילחם כי הורגש חוסר צדק, זה ממש שקוף למה פוטרתי. בהתחלה שלחתי מכתבים ולא ויתרתי להם, ניגשתי להסתדרות וניסיתי כן לחזור לעבודה ולספר על העוול, תוך כדי ההריון".

ב' מספרת שלאכזבתה, המכתבים ששלחה למעסיק לא נענו, ואף לא אחד מהגורמים בעבודה, הפגין כלפיה נכונות לעזור ואכפתיות.

טלטול נפשי וכלכלי

המומה ופגועה, ב' החליטה לפעול ופנתה לעורכת דין אחרת שתייצג אותה, במטרה לתקן את העוול. כשהיא מצוידת בלשון חוק עבודת נשים, המחייב מעסיקים להשגת היתר לפיטורי נשים הרות, ומתנה את הפעולה בתהליך מורכב ובנימוקים מפורטים, הגישה ב' תביעה לבית הדין לעבודה כנגד המעסיקים.

בכל זאת, לאישה בהריון לא פשוט לתבוע עורך דין.

"כל ההליכים, ערעור מיותר ואז עוד ערעור סרק אחריו – זעזעו את כל חווית ההריון שעברתי. הם טלטלו אותי גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה נפשית. צריך להבין, לשבת בבית תשעה חודשים ללא עבודה ואז לעמוד בהוצאות משפט, זה לא אפשרי. לקחתי הלוואות כשאני כלל לא עובדת, אני לא כמו עורך הדין שעמד מולי, הוא לא צריך מי שייצג אותו, בשבילו זה רגיל ולא קריטי".

עוד על הקושי הכלכלי, היא משחזרת: "ישבתי ושאלתי את עצמי-'איך ממשיכים מכאן?', ברור שלא בכל מקום מקבלים בקלות אישה בהריון לעבודה, אבל אני צריכה להתפרנס בדרך מסוימת". על התחושות שאפפו אותה דאז, בעיצומם של ההליכים, ב' מוסיפה: "שלא נדבר על ההיבט הרגשי, לעמוד בחקירות מול עורך דין ממולח, שיש לו את כל הידע והניסיון להוציא אותך קטנה, היה בכלל לא פשוט".

היא מגלה בפנינו כי "במשפט עצמו, הביאו דוח נוכחות, שמפרט לפרטי פרטים מתי הייתי בעבודה, מתי 'החתמתי אצבע' ומתי לא. הדוח הוגש לשופט, ולי עצמי, הוגש דוח נוכחות אחר לגמרי ממה שהוצג לבית המשפט. בהמשך החקירות, הייתה שאלה שנגעה לדוח. אבל מה בעצם קרה?", שואלת ב' ועונה: "זיהיתי זיוף, לא פחות ולא יותר. הסתכלתי מרחוק וכסטודנטית להנהלת חשבונות, אני מכירה ויודעת איך בנויים דוחות כאלה, ראיתי משהו מוזר. הסתבר שהדוח שהוגש לי שונה מזה שהוגש לשופט. הם הגישו דוח מזויף, מחקו ושינו נתונים". בעניין טענותיה לזיוף הדוח מדובר, בית הדין לא הכריע. אך הטענות לזיוף לא היו מפתיעות. בית הדין פסק באשר לזיוף נוסף שביצע עורך הדין המעסיק. נקבע באופן חד משמעי כי הפרוטוקול שהוצג אודות שימוע שכביכול נערך ל-ב' קודם הפיטורים, מפוברק. השימוע, כך קובע החוק, צריך להיעשות טרם הפיטורים בו בזמן עדכון העובד. אולם, ב' מעולם לא הוזמנה לכזה, לא נערך לה שימוע, לא בכתב ולא בעל פה. אם כי למרבה הפלא, פרוטוקול לאותו שימוע דווקא כן הופיע על שולחן השופט, הוא היה רשמי ועל פניו, גם תקין. את אותו מסמך, בית המשפט לא קיבל כמהימן, מהסיבה הפשוטה – הוא זויף.

"לא נערך לי שימוע וגם לא הוזמנתי לשימוע, איך זה שפרוטוקול כן הוצג? איך זה יכול להיות? הוא זייף את הפרוטוקול שכל מה שנכתב בו על שיחה בנינו, לא באמת קרה. לא מפליא אותי שהוגש פרוטוקול דמיוני. באמצע דיון בבית משפט גיליתי על זיופים, ממש הזוי".

עדות כנה ואמיתית

אחרי הלידה שעברה בהצלחה שנה קודם לכן, בדיון שהתקיים בעניין ב-2015 באותו בית הדין לעבודה שבבאר שבע, נפסק כי הפיטורים אכן נעשו בניגוד לחוק, ואילו לא ניתן ההיתר הנדרש בכפוף אליו. מכורח זאת, הורה בית המשפט לחזרתה המידית של ב' לעבודה. אבל חרף הקביעה הברורה, התובעת לא הושבה לעבודתה על ידי הממונים עליה.

שוב פצחה ב' בהליכים משפטיים, כשהפעם, היא דרשה גם פיצוי בהתאם להפרות הדין והחלטת בית המשפט. עתה, לטענות הקודמות התווספו גם אחרות, שיצרו מפרט נרחב של הלנות על התנהלות מבישה של המעסיקים בשילוב הממונים על אכיפת הדין. מעיקרן עלה, כי הידיעה על ההריון הובאה בפני המעסיקים רק ימים אחדים טרם הפיטורים. כמו כן, נטען שזולת ההריון, לא הייתה לנתבע סיבה אמיתית ועניינית לפטר את ב', שראתה עצמה כעובדת מסורה, נוסף לעובדה שלא נערך כל שימוע לקראת ההודעה או הליך המתיימר להידמות לו. עוד מהטענות, חשף את העובדה שלשיחת הפיטורים לא נערך פרוטוקול תמלול בזמן אמת, שכן התובעת איננה חתומה על כל מסמך פורמלי שיכול ללמד על תיעוד ההליך שנעשה בעניינה. לדברי ב', המעסיק הפר גם את חוק ההזדמנויות בעבודה, וגרם לה לנזקים כלכליים ועוגמת נפש שהתבטאו משמעותית בכל תחומי חייה.

הנתבע, הגיע דרוך ומוכן לדיון, תוך שהוא כופר בכלל הטענות שהופנו כנגדו ומבטל אותן כלא היו. לגרסתו, ב' הייתה סטודנטית שעבדה בהיקף של פחות מחצי משרה, לימודיה שיבשו את התפוקה שתרמה והיא הייתה למצומצמת מאוד. יחד עם זאת, הפיטורים לא נעשו על רקע ההריון, אלא היו כחלק ממגמת צמצום שנערכה במשרדי העסק, הוא טען באמצעות באי כוחו.

ההגנה ציינה כי דווקא ב', היא זאת שביקשה במעמד הודעת הפיטורים שלא לעבוד בתקופה הקרובה, עד לכשיפוג הסכם העבודה בפועל. אך לא די בזאת, בעיצומן של טענות הדחייה נכתב: "התובעת לא הודיעה על הריונה, לא במועד עריכת השימוע ולא במועד בו נודע לה על פיטוריה. הודעתה על ההריון נמסרה ימים רבים לאחר פיטוריה, במועד עריכת השימוע ובמועד הפיטורים כלל לא היה ידוע שהיא בהריון. הנתבע מעולם לא פיטר עובדות בהריון".

כשהוא דוחה את רוב הטענות שהופנו כלפיו, המתגונן הסב את תשומת ליבו של השופט לכך ש-ב' הסתירה את העובדה שלאחר פיטוריה, היא החלה לעבוד במשרה חלקית בסופר-מרקט. לפיכך, הוא גרס שהתובעת ניסתה ליצור מצג שווא לפיו החל מיום פיטוריה ועד יום הלידה, היא הייתה מובטלת מעבודה ככלל. מכאן שלטענתו, אין היא זכאית להגנתו של חוק שוויון הזדמנויות בעבודה או חוק עבודת נשים ולפיצוי מכוחם, מזערי ככל שיהיה.

לנגד עיניו של השופט יוסף יוספי, עמדה ההחלטה הקודמת שכבר ניתנה בעניין ומשום מה, לא יושמה. כעת, עליו להסיר את העננה סביב העובדות, ולהכריע מבין הגרסאות המנוגדות באשר ללגיטימציה לפיצויים הראויים לפיטורים. יתרה מכך, עושה רושם שהמחלוקת שלפניו מלווה בניכור הדדי מצד שני הצדדים, אחד כלפי השני, אף מעבר לשאלה המשפטית כשלעצמה.

"ממסכת הראיות שהתקיימה בבית הדין במסגרת התיק לפנינו, עלתה תמונה דומה בעיקרה לזאת שאליה הגיעה הממונה במסגרת ההחלטה הקודמת", המשיך יוספי את תוקפה של ההחלטה האחרונה. הוא הסביר: "גרסת התובעת, לפיה היא הייתה בהריון במועד הפיטורים לא נסתרה. במהלך כל עדותה, התובעת העידה עדות שהתרשמנו כי היא כנה ואמיתית, אנו מקבלים אותה במלואה", כך הסיר שופט בית הדין את הערפול סביב העובדות ותמך בגרסתה של ב', על שלל טענותיה.

"עדות התובעת הייתה מהימנה עלינו", הודיע נחרצות ומיד ניגש לדיון בשאלת הפיצוי שמגיע לסטודנטית ההרה שפוטרה בעל כורחה.

חישוב הפיצויים הכיל בחובו את חישוב אובדן ההכנסות, פדיון החופשות, קופות הגמל ופיצויי הפיטורים. כל אלה, נמדדו כבמשך השנתיים שקדמו לפסק הדין הראשון שניתן בנושא, בין השנים 2013 ל-2015. בגולת הכותרת, עמד הפיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים, אותו הפר המעסיק כשפיטר את ב' ללא היתר שהתקבל. לא פחות מ-40 אלף שקלים, חויב לשלם הנתבע בעקבות הפרת החוק. עילות הנזק הבלתי ממוני, היעדר ההודעה המוקדמת ועוגמת הנפש שגרם, עלו לנתבע קרוב ל-20 אלף שקלים נוספים, אף על פי הבקשה הראשונית של ב' לקבל ככפול מהסכום, כיאה לנזק המשמעותי שתיארה בפני בית המשפט.

"אני פונה לאותן בנות שנלחמות על הזכויות שלהן", מסכמת ב', "לא צריך לוותר. אמנם עברו חמש שנים, אבל אני לא מתייאשת. למרות שכל ההליך שהיה לא פשוט בכלל והתנהל בתקופה קריטית בחיים שלי, צריך לעמוד על הצדק".

פשרה לאחר 5 שנים

כמאה אלף שקלים נפסקו לטובת התובעת בפרשה, לאחר חמש שנות סחבת משפטית. הפיצויים אמורים לבשר נחמה ונועדו לגשר על תקופת חידלון מעשי בחייה של ב', אך לא ברור, האם בהכרח יצליח לפצות הסכום הנכבד גם על הנזק הרוחני שנגרם. ל"שבע" נודע שבימים אלה, מוגש ערעור המעביד לשעבר על ההחלטה, לפני בית הדין הארצי לעבודה. עושה רושם שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה בסוגיה הסבוכה, וצפויות התפתחויות נוספות.

עורכת הדין אורית פרץ פרוקס שייצגה את ב' בהליכים כנגד המעסיק, הוסיפה: "מדובר במקרה מקומם של נתבע, עורך דין במקצועו, אשר הפר ברגל גסה את האיסור לפטר עובדת בהריון הטבוע בחוק עבודת נשים. המקרה שלפנינו חמור אף שבעתיים – לא זו בלבד שהמעסיק לא פנה בזמן אמת לקבלת אישור לפיטורים, אלא שכאשר כבר פנה בדיעבד ובקשתו נדחתה, הוא החליט לעשות דין לעצמו ולא השיב את העובדת לעבודה. המעסיק התעקש לנהל הליך סרק שנמשך שנים ארוכות, כאשר מהצד השני עמדה עובדת מוחלשת שהפרוטה אינה מצויה בכיסה. אנו מברכים על החלטת בית הדין האזורי לעבודה, שיש בה כדי להחליש ולהכחיד דעות קדומות של אפליות נשים וחוסר שיוויון, המעיבות על אפשרותן להשתלב בשוק התעסוקה, גם בימינו".

מטעם המעסיק לשעבר מסרו בתגובה: "אנו סבורים שבפסק הדין נפלו טעויות משפטיות קשות, שכן המעסיק חויב בפיצוי וזאת למרות שנקבע באופן חד משמעי כי הודעת הפיטורין, ניתנה טרם ידיעת המעסיק על ההריון, בלא קשר להריון ועל רקע צמצומים אותם ערך המעסיק בעסקו".

כתבות נוספות בחדשות

0

מעצר 3 חשודים בניסיון רצח ברהט

שלושה גברים נזקקו לטיפול רפואי. גם העצורים תושבי רהט

חדשות13 בנובמבר 2019    דקה אחת
0

ביקר את אימו נפגעת החרדה ועצר סוחר...

שוטר שהגיע לבקר את אימו נפגעת החרדה בנתיבות עצר חשוד בסחר בסם מסוכן

חדשות13 בנובמבר 2019    דקה אחת

כתיבת תגובה