באווירת הבחירות לכנסת ה-21, יוצאים ראשי רשויות מקומיות ואישים וארגונים בדרום למאבק על זכותם הבסיסית: בריאות. ל"שבע" נמסר, ש"מועצת הנגב" יחד עם קואליציית ארגוני הבריאות באזור עתרו, הבוקר, לבג"צ נגד שר הבריאות (ראש הממשלה, בנימין נתניהו) ושר האוצר (משה כחלון) בתביעה לפרסם בתוך 6 חודשים מכרז להקמת בית חולים שני בנגב, במסגרת צו על תנאי. בין העותרים 7 ראשי רשויות באזור: איציק דנינו מאופקים, ניסן בן חמו מערד, רוני מרום ממצפה רמון, עומאר אבו רקייק מתל שבע, ניר זמיר בני שמעון אופיר ליבשטיין משער הנגב ואחד אלאסד מלקיה.

כזכור, באוגוסט 2014, המליצה ועדת אפק לבחינת שירותי הבריאות בדרום על הקמת בית חולים מרכזי ציבורי חדש בנגב, ובו 500 מיטות, כשבצידו מרכז גריאטרי ומרכז לבריאות הנפש. ההמלצה אומצה בהחלטת ממשלה בספטמבר 2014, בה נקבע שמכרז הקמה יפורסם בתוך שנתיים. בראש הוועדה עמד פרופ' ארנון אפק, מנכ"ל משרד הבריאות דאז, והיא המליצה שיש להתחיל בתכנון המוסד "מיידית", ולפתוח את שעריו ב-2025.

אולם, חלפו 4.5 שנים, ועד כה לא נעשה כמעט דבר: ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד הבריאות והחשב הכללי באוצר לא קבעה מודל מימון, ולא עיצבה מודל הפעלה. היא לא ניסחה אפילו עקרונות למכרז. הוועדה דחתה למועד כלשהו בעתיד את הקמת המרכז הפסיכיאטרי ובית החולים הגריאטרי. האוצר לא הקצה לתכנון או להקמה ולו שקל אחד מתקציב המדינה. חוץ ממיקום המבנה בעמק שרה, הכל נותר ללא הכרעה, ואפילו המיקום טרם אושר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה.

העותר, מיכאל ביטון, ראש מועצת ירוחם ו"מועצת הנגב" לשעבר: "תושבי הנגב לא מוכנים להיות אזרחים סוג ב', ולקבל שירותים סוג ב'. ועדה מקצועית בכירה, בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, קבעה שהדרך הנכונה להבטיח שוויון בשירותי הבריאות בנגב היא להקים בית חולים שני ב-2025. הממשלה אימצה את ההמלצה בספטמבר 2014. חלפו 4.5 שנים, ואין שום התקדמות. האוצר מצפצף צפצוף ארוך על צרכי הבריאות של תושבי הנגב, ומסכל באופן ממוקד את ביצוע החלטות הממשלה".

ליטל גרוסמן, השותפה לעתירה מטעם עמותת "רופאים לזכויות אדם": "הכנסת חוקקה ב-2000 חוק, שקבע שיש להקים בית חולים באשדוד. האוצר עשה כל תעלול אפשרי, כדי לסכל את ההחלטה, ובית החולים נפתח רק ב-2015. אנחנו לא ניתן לתסריט הסיכול המכוון הזה להתרחש שוב. תושבי הנגב לא יהיו בני ערובה של משחקי הכוח בין האוצר למשרד הבריאות".

יענקלה פטרושקה, מראשי "פורום בריאות בדרום": "קואליציית ארגוני הבריאות דורשת להבטיח, שהחולים בנגב לא ימשיכו לקבל שירות מפלה ברמה נמוכה, ולהמתין בתורים אינסופיים לניתוחים ולטיפולים. כיום, לרשות תושב מדינת תל אביב עומדים 10 מרכזים רפואיים, ובהם מגוון חלופות טיפול משובחות. אין סיבה שתושב באר שבע או ערד יצטרך להסתפק בחלופה אחת, וגם היא נחותה. אנו משלמים דמי ביטוח בריאות בדיוק כמו תושבי רמת השרון, ותובעים לקבל בדיוק אותה רמת שירות"!

פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון: "כל המדדים הבסיסיים, כגון מספר המיטות ומספר עמדות הטיפול, מצביעים על כך ששירותי האשפוז בנגב נחותים בעשרות אחוזים מהממוצע הארצי. הנתונים ידועים לכל, אבל לא נעשה מאמץ ממשי לשינוי המצב. אדרבא, בתי החולים במרכז הארץ נהנים מהכנסות עתק מתיירות מרפא ומתרומות עצומות של נדבנים, והפערים מעמיקים".

עו"ד אילנה קוורטין, סמנכ"לית פיתוח משאבים וקשרי ממשל בארגון "ארץעיר", המייצגת את העותרים: "חוק ביטוח בריאות ממלכתי מבטיח לאזרחים שירות זמין ונגיש, במרחק סביר ממקום מגוריהם, ואוסר על אפליה. בפועל, תושבים רבים בנגב, הזקוקים לבדיקה מורכבת או לטיפול דחוף, נודדים למרחקים, כדי לקבל טיפול בתל אביב. לפעמים, הם נוטלים על עצמם הוצאות כבדות, וחווים נתק ממשפחתם התומכת. זהו מצב, המוחק את עקרונות החוק, ואסור שיימשך".

ראש עיריית ערד, ניסן בן חמו הוסיף: "ישנה החלטת ממשלה להקמת בית חולים נוסף בנגב, אך היא אינה מתבצעת. לאור הסיוע שקיבל בזמנו בית חולים 'הדסה', אנחנו מבינים שלא מדובר בשיקול כספי, אלא בעניין של סדרי עדיפויות. לכן, אני רואה בחומרה רבה את המצב, בו תושבי הדרום לא מקבלים שירותי רפואה כמו במרכז הארץ, והפערים רק הולכים וגדלים".

השופטת דפנה ברק-ארז החליטה שהמשיבים יגישו תגובה מקדמית לעתירה עד ה-9.6.