ימים לא קלים עוברים על עובדי ערוץ 20 (ערוץ המורשת), כאשר עתידו לוט בערפל. הערוץ קיבל לפני כשנה אישור להפיק חדשות ובעקבות כך גויסו כתבים, מגישים ועורכים, שהגיעו מכלי תקשורת שונים לטובת העניין. במקביל, הערוץ נדרש על ידי מועצת הכבלים והלווין לעמוד במספר תנאים בטרם יתקבל אישור סופי להפיק חדשות. לטענת אנשים בערוץ, בכל פעם שהם מצליחים לעמוד ברשימת התנאים, מציבים בפניהם רשימה חדשה עם מאות סעיפים. במקביל, פתחו כנגד הערוץ בהליך הפרה ובמסגרת הפעולות שנקטה מועצת הכבלים והלווין לאחרונה כנגד הערוץ, הוחלט גם לחלט ערבויות בגובה של כארבע מיליוני שקלים. לראשי הערוץ נמאס מההתנהלות מול מועצת הכבלים והלווין והם הודיעו כי הם נערכים לסגירתו.

עובדי הערוץ שלא הסכימו לקבל את רוע הגזרה, ערכו בשבוע שעבר הפגנה מול קריית הממשלה בתל אביב, אליה הגיעו גם קולגות מכלי תקשורת אחרים. במקביל נעשתה פנייה לחברי כנסת במטרה לשנות את המצב. בעקבות כך הוחלט על הקמת ועדה בכנסת שמטרתה להסדיר את מעמדם של ארבעה ערוצים ייעודיים, ביניהם גם ערוץ 20, כדי להקל עליהם לעמוד בתנאי הרישיון, זאת מאחר ובתנאי השוק הקיימים קשה להם מאוד לשרוד כלכלית.

ביום חמישי שעבר נערך דיון ראשון בוועדה בין השאר גם בהשתתפות שר התקשורת, איוב קרא, שהיה נחרץ ביותר והבהיר שיעשה הכל כדי שהערוץ לא ייסגר. בעקבות הדיון שנערך בכנסת, החליטו בהנהלת ערוץ 20 להקפיא את הליכי הפיטורין עד ל-11 בינואר, בתקווה שאכן יבוצע הליך חקיקה שיאפשר את המשך קיומו של הערוץ.

"אתה מרגיש מחויב למאבק של המקום בו אתה עובד". איבגי בהפגנת עובדי ערוץ 20 | צילום: פרטי

"למוד מאבקים על קיומם של מקומות עבודה"

אחד הדוברים במהלך הדיון שהיה בכנסת הוא אמיר איבגי, ממגישי הטלוויזיה היותר מוכרים בקרב צרכני האקטואליה בשנים האחרונות. לאחר כעשור ברשות השידור, שם הגיש בין השאר את מהדורת 'מבט', איבגי הצטרף לפני כחצי שנה לערוץ 20 כמגיש תכנית האקטואליה היומית "היום הזה" שמשודרת ב-23:00, והפך תוך זמן קצר לאחד האנשים הכי מזוהים עם הערוץ.

אמיר, עם אילו תחושות יצאת מהדיון בכנסת?

"זה היה דיון ראשוני ואנחנו לא יודעים איזו הצעת חוק בסופו של דבר תתגבש בעניין. דבר אחד ברור לנו – חייב לבוא שינוי מאוד גדול שיאפשר לערוץ להמשיך להתקיים. אנחנו בתחושה שרודפים את ערוץ 20, כנראה בגלל האג'נדה שלו והקולות שהבאנו לתוך השיח הדמוקרטי".

איך מצליחים לתפקד בסיטואציה הזו כשלא ברור האם הערוץ ייסגר או לא?

"זה חלק מהמציאות, אתה מרגיש מחוייב למאבק של המקום בו אתה עובד, בין אם זה להגיע להפגנה, לדיון בכנסת או להתראיין בתוכנית רדיו או טלוויזיה כנציג של הערוץ. ובמקביל, לצד התחושה הלא נעימה שמלווה אותך לאורך היום, אתה חייב מדי ערב להרים משדר בסטנדרט המקצועי הגבוהה ביותר, כי זה מה שמצפים ממך".

איבגי כאמור עבד במשך עשור ברשות השידור שנסגרה לפני כחצי שנה, אך תפקדה שלוש שנים בחוסר ודאות באשר לעתידה. לפני כן הוא עבד שמונה שנים בחדשות המקומיות בטלוויזיה, אשר נאלצו להתמודד במשך מספר שנים עם איומי סגירה, עד אשר הוחלט לבסוף לסגור אותם לפני שנים ספורות, כך שהמצב הנוכחי אליו נקלע ערוץ 20 לא זר לו.

"במציאות הקיימת, שוק התקשורת הוא תחום מאוד לא קל לשרוד בו מבחינה כלכלית", אומר איבגי. "כולם סובלים מכך –  עיתונות מודפסת, רדיו, טלוויזיה ואתרי אינטרנט. לצערי, ברמה האישית אני למוד מאבקים על קיומם של מקומות עבודה. כבר ראיתי מאבקים כאלה מול גורמי הרגולציה ובחלק מהמקרים זה הסתיים לא טוב, אבל אסור להתייאש. ברשות השידור תקופת חוסר הוודאות נמשכה שלוש שנים. לאורך הדרך ישנם חברים טובים שמתייאשים מהמצב, מחליטים לפרוש וזה מאוד מדכא, כי למרות הקשיים אתה נשאר שם מפני שאתה מאוד מאמין במקום. אני מאלה שהאמינו שהרשות לא תיסגר, אך לצערי הרב זה קרה".

כמי שהיום מסתכל מהצד על תאגיד השידור הישראלי, שהוקם במקום רשות השידור, אומר איבגי: "אני לא רואה איזשהו שינוי גדול ודרמטי מבחינת תוכן. גם מבחינת האנשים שמשדרים היום בתאגיד. כשעושים מהלך כל כך דרמטי שמוביל לפיטורים של כאלף עובדים במטרה ליצור משהו חדש, ובסוף מקבלים פחות או יותר אותו דבר עם נתונים צפייה שבימים מסוימים יותר נמוכים מהתקופה של רשות השידור, אתה שואל את עצמך 'בשביל מה היה צריך את כל הבלגאן הזה'? נכון להיום, התוצאה לא מצדיקה את כל המהפכה שנעשתה".

עשור ברשות השידור. לא רואה שינוי בתאגיד השידור | צילום: פרטי

30 שנות קריירה

איבגי (42) המתגורר בבאר שבע מזה כעשור וחצי, נולד באילת. כילד סקרן שרצה לדעת כל דבר, הוא מעיד שתחום העיתונות זרם בעורקיו כבר בגיל צעיר. "כילד חיפשתי לקרוא כל מילה מהעיתון בבית והתמדתי להאזין לרדיו ולראות חדשות בטלוויזיה", הוא מספר. "זה משהו שזורם בך באופן טבעי". כבר בכיתה ג' המורה שלו כתבה בתעודה כי הידע שהוא מביא לכיתה מקריאת עיתונים מועיל מאוד לדיון בכיתה.

הפעם הראשונה שהציבור נחשף לשמו הייתה לפני כשלושים שנה: "ב-87 כשהייתי בכיתה ו', הופיעה הכתבה הראשונה שלי בעיתון המקומי של אילת על מבצע ט"ו בשבט. אני זוכר עד היום את ההתלהבות שהייתה לי באותו יום חמישי כשראיתי את השם שלי מודפס בעיתון". בהמשך איבגי זכה לכתוב בזירה הארצית בשני עיתוני הנוער הפופולאריים "ראש 1" ו"מעריב לנוער", ובמקביל שימש כבר בגיל 16 ככתב כללי במקומון שבעיר הולדתו. לאחר סיום שירותו הצבאי הצטרף איבגי ל"קול הים האדום", תחנת הרדיו האזורית באילת. "למדתי שם המון. ההתקדמות שלי שם הייתה מהירה והתנסיתי בתקופה ההיא גם ככתב, גם כמפיק, גם כמגיש ולאחר מכן כמנהל החדשות".

איבגי עזב את אילת בגיל 28, לאחר שהתקבל כתחקירן בתוכנית "שש עם אושרת קוטלר" בחדשות ערוץ 2. מספר חודשים לאחר מכן, הוא זכה לשיחת טלפון ששינתה את מסלול הקריירה שלו: "הציעו לי לעשות אודישן לחדשות המקומיות למהדורה בדרום. אמרתי לעצמי: 'מה לי ולהגשת חדשות בטלוויזיה? בטוח יהיו שם הרבה מועמדים יותר מתאימים ממני'. להפתעתי, לאחר האודישן קיבלתי תשובה שהתקבלתי". איבגי שהשתקע בבאר שבע בעקבות התפקיד החדש, הגיש מאז 2003, במשך שמונה שנים, את החדשות המקומית בדרום, כאשר בשנת 2007 הצטרף לרשות השידור שהחלה להפיק את החדשות המקומיות ברחבי הארץ.

תעודת העיתונאי של איבגי ככתב ב"ראש 1" לפני 25 שנה

ב-2011 עזב המגיש את החדשות המקומיות והצטרף לחטיבת החדשות של רשות השידור. "התחלתי שם כעוזר של עורך 'מבט'. אתה פתאום עובד ביום-יום עם אנשים שגדלת עליהם כצופה. היה לי חיבור טוב עם האנשים שם כבר מהרגע הראשון. למרות שכל יום הייתי יוצא ב-6:15 באוטובוס מבאר שבע וחוזר הביתה ב-23:30, מאוד אהבתי את העבודה שם". איבגי שהגיע לרשות השידור עם ניסיון שצבר במהלך התקופה בחדשות המקומיות וברדיו האזורי, השתלב בהדרגה בהגשת מבזקים ולאחר מכן במשדרי אקטואליה מרכזיים הן בערוץ הראשון והן בתוכניות הפופולארית "הכל דיבורים" ברשת ב'. גולת הכותרת הייתה מינויו למגיש מהדורת "מבט", ספינת הדגל של הערוץ הראשון, שבעבר הייתה מזוהה עם חיים יבין המיתולוגי, שכונה "מר טלוויזיה".

"זו הייתה סיטואציה מדהימה עם 'מבט'. הייתי עורך משנה של 'מבט' ומי שהגיש אז את המהדורה היו ינון מגל ומירב מילר שיצאה לחופשת לידה. יום אחד מודיעים לנו שינון החליט להתפטר ואז התחיל סבב של אנשים בחטיבת החדשות שהגישו את המהדורה, ויום אחד קראו גם לי להגיש. כשהתקשרו להודיע לי שאני הולך להגיש את 'מבט', החסרתי פעימה. זה היה משהו מאוד מרגש". מה שאמור היה להיות חד פעמי, הפך לקבוע במשך כשנתיים וחצי, שבהם איבגי הפך להיות הפנים של חטיבת החדשות בערוץ הראשון.

מאפריל האחרון איבגי מגיש את "היום הזה" שמשודרת מדי ערב ב-23:00, כאשר מונולוג הפתיחה שלו הפך תוך זמן קצר לשם דבר שזוכה לתגובות ושיתופים רבים ברשת הפייסבוק. כפטריוט של המקום בו הוא גר ודמות משפיעה בתחום, הוא עדיין מנסה להילחם בכל הזדמנות בסטיגמות המקובעות בקרב כלי תקשורת ארציים, בכל הנוגע לאזור הדרום. "זה אחד הדברים שלא מפסיקים להטריף אותי מאז שאני חלק מהתקשורת".

פסגת הקריירה. הגשת מהדורת 'מבט' לצד מירב מילר | צילום: פרטי

הראיון המלא בגיליון סוף השבוע של עיתון "שבע". 2367.