כבר במהלך קיום הריאיון עם מנכ"ל עמותת "נגבה" אליאב גייסמן ובטח לאחר סיור ב"בית נגבה" בבאר שבע, מתעוררת תחושת קנאה מסוימת משפע הפרויקטים שקיבלו ומקבלים ילדי ובוגרי "נגבה" הרבים. כשאתה שומע ורואה מה מקבלים"נגבה", במסגרת חינוך בלתי פורמלית לחלוטין, קשה שלא לתהות מדוע לא כל הילדים זוכים לאותן מתנות יקרות מפז, המאפשרות לילדים ונוער עתיד טוב יותר בכל התחומים.

גייסמן הוא כבר דור שני בניהול "נגבה", אחרי אימו, חנה. הוא עלה ארצה, בגיל 16 בלבד, מפריז בירת צרפת, באמצעות תוכנית נעל"ה (נוער עולה לפני הורים), לאחר שני אחיו, שאחד מהם, חייל נח"ל, שירת בחברון בתקופת האינתיפאדה השנייה. זה היה בבחינת הקש ששבר את גב הגמל, והביא בהמשך לעליית הוריו הציונים, שנותרו בפריז עם ילד בן שמונה בלבד. לאחר סיום כיתות י"א ו-י"ב בישיבה תיכונית בירושלים, שירת גייסמן שלוש שנים בחטיבת "הצנחנים", עבד באבטחת אישים בצרפת, ועשה תואר בכלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת אריאל. במקביל, "כאדם שלא יכול רק ללמוד", כדבריו, הדריך במשך חמש שנים בכפר הנוער "בן שמן", בו "באמת גדלתי וחונכתי להיות ישראלי", ואף ניהל בו את פרויקט נעל"ה צרפת. לאחר מכן, נענה גייסמן לבקשת הנהלת נעל"ה להקיםפרויקט חדש בכפר הנוער "הדסים", ואחרי שאחד מחניכיו, ג'ורדן בן סימון ז"ל, נהרג בפעילות מבצעית בסג'עיה, הוא קיבל את הצעת "הסוכנות היהודית" לצאת לשליחות בת שלוש שנים באירופה: "אמרתי לעצמי שאם לקחו לי ילד, אני אביא עוד אלפים לארץ. עברתי כל הזמן מעיר לעיר, בין היתר בבלגיה, שוויץ ואנגליה". לפני כחמש שנים, בשובו ארצה מהשליחות, הוא החל לשמש כאחראי הלוגיסטיקה של מבנה "בית נגבה" החדש, שנבנה בלב שכונה ד' וכעבור שלוש שנים, לאחר שכיהן גם כסמנכ"ל חינוך, הוא נבחר למנכ"ל העמותה.

"'נגבה' זה בעצם סיפור שהיום אתה מוצא אותו רק בספרים", פותח גייסמן ומדגיש שסיפור חייו "מתחבר בעצם לחזון של 'נגבה'". העמותה הוקמה בידי שלושה בעלי הון יהודים צרפתים שעלו ארצה והופתעו לגלות שגם במדינת ישראל יש שכונות מצוקה ובעיות רווחה. קלוד מאיר, קלוד קדוש וז'אן ביסליש שמעו בטרם עלייתם רבות על ההיי-טק הישראלי, ועל חוזקות מדינת ישראל,כמו כל עולה, הם הופתעו לגלות שגם בישראל סיכויו של ילד להצליח בחיים תלויים בשכונה בה גדל. השלושה החליטו לנצל את קשריהם וממונם, במטרה להפעיל מועדוניות לילדים אחר הצהריים ברמה גבוהה,. הם הציעו עצמם ללרשויות העירוניות, ולפני כ-16 שנים, עיריית באר שבע הרימה את הכפפה, אחריה החל שיתוף פעולה דומה גם עם עיריית ירושלים. כיום, אנו המפעיל הכי גדול של העירייה בתחום השירות, עם 150 ילדים ונערים.

מהו סוד ההצלחה של "נגבה"?

"מייסדי העמותה בנו מודל העובד על בסיס משולש: 'המורים, ההורים ו'נגבה'. חזון העמותה הוא לחבר את שירותי הרווחה והחינוך תחת קורת גג אחת. שיתוף הפעולה עם אגף החינוך ועם אגף הרווחה והשירותים החברתיים, מאוד חשוב לנו. ההצלחה טמונה בעבודה משותפת וצמודה של השותפים. הצוות שלנו מתעדכן עם הצוותים בבתי הספר, באופן פרטני לגבי כל ילד. שלוש פעמים בשנה, אנו מקיימים בעמותה ועדות הערכה, שמאפשרות לצוותי בית הספר, העובדים הסוציאליים של המשפחות, צוות 'נגבה' והורי הילדים לקבוע את המטרות האישיות של כל ילד ונער, ולעקוב אחר יישומן.

באנו לקדם את הילדים.  הרעיון הוא "לתת למשפחות את החכה ולא את הדגים" לכן, ההורים הם חלק משמעותי מהעשייה. הם מחויבים לקחת חלק בערבי הורים ילדים שאנחנו מקיימים במהלך השנה. הצוות שלנו מתכנן את הערבים האלה עם עובדים סוציאליים והילדים מציגים להורים את מה שהם לומדים ועושים כאן ב'נגבה'. יש גם תחנות משחק ויצירה משותפות להורים ולילדים. ההורים מקבלים כאן סדנאות,למתן כלים חינוכיים. אנו עוקבים אחרי הגעת הילדים לפעילות, כאשר מילת המפתח היא 'תהליך'. בגלל זה, אנחנו מתחילים כאן מכיתה א' ומסיימים רק בכיתה י"ב. השנה, שלוש תלמידות י"ב, חניכות בנגבה, שאחת מהן התחילה אצלנו בכיתה א', מסיימות עם בגרות מלאה בבית הספר"

מה בעצם הילדים מקבלים אצלכם?

"קודם כל, בכל בוקר כל צוות 'נגבה' מגיע למבנה המרכזי שלנו, ועובר הדרכות והשתלמויות עם עו"סים, בליווי סמנכ"ל החינוך שאחראי על כל התחום הפדגוגי ורכזת מרכזי הלמידה שעוזרת להם לבנות ולהפעיל את המרכזים. כולם מתפזרים לבתיםוהם מצפיםלילדים מ-13:30. "הרעיון הוא חינוך", והוא ממשיך: "אחרי האוכל, יש להם מרכזי למידה של שעה וחצי:חצי שעה לשיעורי בית (ואם אין, אז יש לנו חוברות למידה שיצרנו כאן ב'נגבה', לפי רמות), חצי שעה אימון מחשבים (תרגילים, שהם בעצם משחקים במתמטיקה, שנותנים לנו הערכה מאוד חשובה על הרמה של כל ילד), וגםמשחקי קופסה בקבוצה. בזמן הלמידה יש מורות להוראה מתקנת שמסייעות בקרוא וכתוב עד כיתות ד', ה' ואפילו ו'. זה הגישור על הפער האמיתי. סטודנטים של מכללת קיי, אוניברסיטת בן גוריון מגיעים גם כן להתנדב ולסייע. אחר כך, יש להם הפסקה פעילה שלנו, שבה חוזרים למשחקים של פעם. בלסיום מרכזי ההעשרה ומ-18:00 זמן פרטני לילד או שניים, בו עובדים על דברים אישיים: לרכב על אופניים בשכונה, להעלות דיון במטרה לשפר את הדיבור ובעצם על כל דבר".

כדי שהילדים ייהנו כל הזמן מהעשרות מגוונות, "בנינו תוכנית תלת שנתית. הם מקבלים חוגי תיאטרון, קולנוע, חמשת החושים ועוד, מיומנויות. . בשנתיים האחרונות, נכנסנו מאוד חזק לנושא הקיימות, באמירה מאוד ברורה גם מול העירייה, שאנו רוצים להפוך את 'בית נגבה' למרכז הקיימות של העיר.אנשים חושבים שקיימות זה רק מיחזור, התקנו פאנלים סולאריים על גג בניין העמותה, וכל קבוצת ילדים יכולה לעקוב בעזרת מסך אחר יצירת החשמל. כך הם גם לומדים על עונות השנה, הילדים מקבלים העשרה בפיזיקה וחשמל. הקמנו גם קירות הידרופוניים הממחזרים מים ונותנים אפשרות לגדל בתוך מבנה מיני צמחי תבלין ומאכל. נחמד שאתה יכול בסוף השנה, להוציא את החסה והירקות ולעשות סלט, אבל אנחנו מדברים על הגדלת ראש, כשהם צריכים לבדוק כל שבוע את ערכי המים. ואז הם הופכים להיות ביולוגים קטנים, בודקים חומציות וכדומה, וצריכים להוסיף כל מיני חומרים ולראות שהמים מאוזנים".

זו גם אחריות

"לגמרי, חשוב לנו להמשיך ללוות,לפתוח להם קלפים לעתיד טוב יותר. אני אומר לצוותים לשאול את הילדים גם בכיתה א', מה החלום שלהם, ובאמת ילד אחד אמר לי שבגלל הקירות ההידרופוניים הוא שוקל ללמוד ביולוגיה. זה בדיוק הכיוון שלנו, עם המון פרויקטים המאפשרים לפתוח קלפים. מבחינתנו, קיימות זה גם כבוד האדם וחברו. לכן, אנו מאמינים שקיימות היא הדבר החינוכי הנכון, המאפשרת לפתוח אופקים. בשנתיים האחרונות, פתחנו גם מרכז בוגרים, שאנו בקשר איתם. יש לנו בוגרים לפני צבא, בשירות, אחרי צבא או בלימודים. השנה, נחלק בפעם הראשונה מלגה לבוגרת שלנו שפתחה עסק לשיווק ומצליחה מאוד, כדי שתסיים את התואר האקדמי שלה באוניברסיטה הפתוחה אחרי שהפסיקה אותם בגלל העסק שהקימה. המלגה מחייבת אותה לעשות זאת. אותו דבר עם חבר'ה שצריכים להשלים בגרויות או זקוקים לעזרה וליווי בצבא. התחלנו לפרסם ברשתות החברתיות סיפורי הצלחה של בוגרים שלנו. המטרה היאלפתוח קהילה של בוגרים שבה נספר במה כל בוגר עוסק, ואז הנערים שלנו יוכלו לקחת מהם דוגמה ולהיעזר".

והבוגרים יכולים לחזור לפה להדרכה…

"ממש, וזה באמת קורה. יש מועדים במהלך השנה כמו יום הזיכרון, יום העצמאותשהם מגיעים לקחת חלק. יותר מזה, אנחנו ממשיכים לפתח ולסייע להם למשל לשלב אותם גם בהתנדבות בקהילה. יש אחד למשל שלמד עיצוב גרפי, ופרויקט הגמר שלו היה לצייר על קיר. אז הוא רוצה לעבוד אצלנו ולצייר על קיר עם הילדים. לבוגר אחר שהוא זמר ששר, הצעתי שיתנדב עם המקהלה שלנו.

מטבע הדברים, לא כל מי שנכנס ל"נגבה" גם מסיים את כל השנים בעמותה: "אנו רואים 53 אחוז מהבוגרים שלנו שמראים שיפור בהישגים האקדמיים שלהם. אנחנו לא מספרים סיפורים. הכל נעשה עם אנשים מקצועיים שיכולים למדוד את הדברים המורכבים הללו. יש כל מיני סיבות למה זה לא צולח עם כל ילד:לפעמים,  מוציאים את הילד מהמשפחה שלו לפנימייה. לעתים, אחרי כיתה ו', ילדים לא רוצים להמשיך ב'נגבה'. בגלל זה, הפעילות שלנו בנוער בנויה אחרת. עם זאת, המשולש של הורים ומורים ו'נגבה' מאפשר לקחת את ההחלטות הכי נכונות עבור כל ילד".

בשנים הקרובות, שואפים בעמותה, להפוך את "בית נגבה" למרכז הקיימות העירוני, להרחיב את הפעילות הקהילתית: "אנחנו כבר בשיתוף פעולה עם 'לקט ישראל', ומחלקים מזון בסיסי, פירות וירקות, למשפחות. אנו רוצים להגדיל את הפרויקט הזה, ובונים מערך של מתנדבים שיעזרו לנו. אנחנו רוצים שתהיה פעילות במבנה שלנו גם בבוקר, כשהילדים בבית הספר. אנו גם שואפים לכך ש'בית נגבה' יקבל כיתות לסיורי למידה . אנחנו רוצים להתפתח, ומקווים גם שהרשויות ימשיכו לתמוך ביוזמות ופיתוח העמותה. יש לנו קושי תקציבי בכל התחומים, גם בגיוס צוותים מתאימים. לכן, כל מי שעובד איתנו בא לעבוד עם הלב, אלה אנשים שממש נותנים מעצמם, וזה לא ברור מאליו". הוא אומר ומוסיף הילדים הם העתיד שלנו והצלחתם היא הצלחת החברה הישראלית כולה"