מגזין

הנוסחה לאיזון

מגזין29 במרץ 2022    7 דקות
0

אריאלה לייבל הייתה צריכה לשמור על איזון המשפחה במשך שנים. בשנה האחרונה, היא השתמשה בוותק שלה כקוסמטיקאית ובקשר שלה עם המשפחה, והוציאה לשוק ליין של תכשירים לעור. הבאלאנס שלה

הנוסחה לאיזון
צילומים:: הגר בדר, פרטי

אחת האמירות הידועות בעולם היא שלא כדאי לשלב ביזנס ופלז'ר. בטח ובטח אם מדובר בערבוב של עסקים ומשפחה. אריאלה ודן לייבל, אם ובנה, מוכיחים שלא תמיד האמירה הזו נכונה, ומה שחשוב הוא בסופו של דבר לשמור על באלאנס. משפחת לייבל היא אחת המשפחות הצבעוניות והמוכרות באזור הדרום. האם אריאלה, דמות חינוכית מוכרת בעיר ואם לשלושה בנים, אותם גידלה לבד. רן, מנכ"ל "איגי" לשעבר וכיום מנכ"ל "מרשה", המכללה הגאה, הראשונה בעולם. דן, מנכ"ל מועדון "הפורום". וטל, זמר ויוצר מוזיקלי. כל אחד מהם הוא מה שנקרא "עולם ומלואו". ועבור כל אימא מהווים אתגר בגידול הילדים.

דן מעיד שהקשר שלו עם אימו הוא קשר מיוחד שמבוסס יותר מהכל על כבוד והערכה: "הקשר שלי עם אימא שלי באמת מיוחד. קודם כל, היא גידלה אותנו לבד, שזה לא ברור מאליו. ואם לומר את האמת, אין לי מושג איך. גם כלכלית. גם מבחינת אהבה אינסופית, ערכים, חינוך, נתינה, אנרגיות. היא לא פספסה כלום. מעבר לכך, באוקטובר 2001, התמוטטתי והגעתי במצב בריאותי קשוח למיון. הזעיקו את הוריי. רק אימא הגיעה. כששוחררתי משם, במצב לא ראוי, הרופאים המליצו לאימא כפר שיקום, לאיזון. הם אפילו אמרו לה שאין לה את הכלים והיכולת להתמודד עם הסיטואציה. אימא ביטלה את הדברים שלהם. ומבחינתה, אמרה שאין מצב בעולם שלא תוכל להתמודד איתו למען ילדיה. וכך, היה. למרות הכל וכנגד כל הסיכויים, היא לא ויתרה עליי. וזה משהו שאני לא אשכח לעולם. זה שאני עומד פה היום ובכללי ב-20 השנים האחרונות, זה רק בזכותה ובזכות סבתי, שתמכו, ליוו, לא עזבו לרגע, בתורנויות עליי. אימא הייתה שם, כשהייתי במקום הכי חשוך בעולם".

קשר מיוחד עם אמא. דן לייבל

אריאלה מצידה, הייתה מאז ומעולם אימא במשרה מלאה, אבל גם כזו שכל רגע פנוי שלה מוקדש לעבודה קשה. היא מחזיקה בותק של 46 שנים כקוסמטיקאית ו-43 שנים כמורה: "יש לי תואר שני בחינוך. עבדתי כמורה ומרכזת מגמה למדעים במקיף ג' במשך 23 שנים, ובמקביל ניהלתי בית ספר פרטי להכשרה מקצועית, בפיקוח התמ"ת, במשך 17 שנים. לפני כ-12 שנים, מכרתי את בית הספר. ומאז, חזרתי ללמד בתיכון 'ברנקו וייס, בית אריאל'. בנוסף, אני עוסקת גם בתרפיה באמנות ובתרפיה בבישול".

כאמור, לאריאלה יש ותק של עשרות שנים כקוסמטיקאית. ועם השנים, היא פיתחה ליין מוצרים משלה. לפני כשנה, בעקבות מגפת הקורונה, היא החליטה לצאת עם ליין המוצרים החוצה: "לפני כשנה, באחת ההפוגות של המגיפה, בניי היו בחל"ת. ולקוחה (תלמידה בוגרת שלי) הגיעה לקחת תכשירים, לנכדתה ולאחייניה. בשיחה שלנו היא הפתיעה אותי, ושאלה: 'מדוע אינך מפיצה את כל הטוב שאת עושה?'. שאלה שפתאום הדהדה בחדר. הוספתי לזה את העובדה שהבנים שלי היו בחל"ת. ומכאן התחלנו לגלגל רעיון. חיפשנו תחילה שם. ומצאנו שם משמעותי מאוד לנו כמשפחה, בלאנס, כלומר איזון. מילה אחת שמסכמת 46 שנים של עשייה. והיא המהות בחיים, בכלל. לא יותר מדיי. ולא בכלל לא. ארבעתנו: דן, רן, טל ואני התחלנו לעבוד, והיינו אחראים גם על העיצוב, גם על הצבע ועל האריזות. כל אחד הביע את דעתו, עד שהגענו לעמק השווה". אריאלה מספרת כי במשך שנה הם עבדו על כל מה שקשור למיתוג המוצרים, אבל מדגישה כי המוצרים היו קיימים אצלה שנים: "חשוב לי לציין שהתכשירים לא נולדו עכשיו. אלו תכשירים שאני עובדת איתם מול לקוחות שלי כבר מעל ארבעה עשורים. למה חשובה עובדה זו? כי יש כבר תוצאות מוכחות. זה תהליך מתמשך של שנים עם קבלות, ולא ניסוי שמתחיל עכשיו".

אומרים כל הזמן לא לערבב זוגיות ומשפחה עם עסקים. לא חששתם מזה?

אריאלה: "העבודה אל מול הבנים היא סוג של גאווה שמשולבת בהנאה. חשש? מבניי? נהפוך הוא. מי אם לא הבנים יהיו הכי נאמנים לרעיון, למותג, לעסק? זה אינטרס משותף לנו, כמשפחה: להפיץ, לגרום לא.נשים חוויית שימוש הגונה, אמיתית ללא 'סיפורים' ועם תוצאות. וגם סוג של 'ירושה'. יש לי גיבוי מלא מבן זוגי, יעקב קגן, שמפרגן ותומך. מה גם שהקשר המיוחד עם בניי מורכב מאינסוף של אהבה, הערכה, אמון, הכלה ודאגה".

דן: "לא חששתי לעבוד עם אימא שלי. וגם אם טיפה כן, זה כבר מאוחר מדיי. לעבוד עם אימא שלי יכול להיות פשוט ולא פשוט, כי לאימא שלי יש עיסוקים רבים. היא לא נחה לרגע. בסוף, אני עשיתי את המיתוג, ודחפתי אותו בכלים שאני מכיר. לידע כללי, אני אחראי יותר על אסטרטגיה וחיבורים. זה לא ממש רחוק מהדברים שאני עושה היום ב'פורום'. רק עם אנשים שונים".

התכשירים מבית "בלאנס" מיועדים לטיפול בבעיות עור ושימור הקיים. אומרת אריאלה: "המוצרים שלי ממוקדים לבעיות שמבצבצות בעור הא.נשים, לאורך השנים. מטפלים בזכות המרכיבים האיכותיים ומסמלים, במדויק, את דרכי וה'אני המאמין' שלי: שהצורך היחיד שלהם הוא במתן עזרה לעור לשמר על הקיים, לתת תמיכה לטוב שבו, ולנסות למגר את הפחות טוב. מבחינתי, אני אומרת תמיד: אין קסמים. אין הוקוס פוקוס. אין סיפורים. אין צורך בהתעסקות של עשרות מוצרים על העור. ריבוי של תכשירים מביא ל'רעלת תכשירים'. והם אלו שגורמים, בדרך כלל להחמרה במצב העור. חלב העזים לדוגמה, ידוע בסגולותיו הרפואיות ובכושר פעילותו הידידותית לעור לשמירתו. ובאתר פירטתי את יתרונותיהם של כל שאר המרכיבים, מתוך אמונה אמיתית וכנה, שכל מה שאני משתמשת וממליצה, יש בו יעילות מרבית, יכולת הגנה על העור מפגעי חוץ ופנים והיכולת לריפוי כשיש צורך. התכשירים שלי עובדים. ויש לי ארבעה עשורים להוכיח את זה".

דן מבחינתו, מדגיש כי הצטרף "לפרויקט" הזה מתוך אמונה אמיתית שהמוצרים טובים. לזכותו של דן ייאמר שלאורך שנותיו, הוא קיבל הצעות רבות, גם בגלל קשריו וגם בגלל כישוריו. לכולם הוא סירב. לאימו הוא כבר לא יכול היה לסרב, ולא רק בגלל הקשר המשפחתי: "לאורך כל הקריירה שלי, קיבלתי לא מעט הצעות. מעולם לא הלכתי על אף אחת מהן. מעבר לכך שאני טוטאלי ותמיד היה לי חשוב להיות הכי טוב במה שאני עושה, כנראה גם לא ממש האמנתי בפרויקטים האלו, למרות שהיו שם המון כסף ואפס מחויבות. כשהגיעה הקורונה והעולם כולו התהפך, פתאום נפל לי האסימון. אם יש משהו שהייתי מוכן לשים עליו את השם שלי וגם המון כסף, זה המוצרים האלו. מהיום שאני זוכר את עצמי, תמיד חברות שלי, מכרים ומכרות הגיעו לטיפולים אצל אימא שלי. ואני לא זוכר אפילו תגובה אחת לא טובה. אימא שלי היא בעלת מקצוע שלקוחותיה הולכות איתה 46 שנים. כולל הילדים וכבר הנכדים. זה לא משהו שהוא ברור מאליו. אימא שלי זה 'הפורום' של הקוסמטיקה. היא מגיעה ממקום אחר. עם 46 שנות ותק, שהיא למדה ושולטת בכל הנושאים: מאנטומיה, פיזיולוגיה, דרמטולוגיה, מבנה העור, מערכת השרירים ועד לעבודה צמודה עם רופאים מומחים לאורך השנים. היא עבדה עם משרד הקליטה, משרד הביטחון, משרד הרווחה, ביטוח לאומי, שיקום שכונות, לשכת התעסוקה, קידום נוער, שיקום נערות והרשות למלחמה בסמים. אני בעצמי יצאתי וחקרתי את הלקוחות שהשתמשו במוצרים. ואני אומר בלב שלם, שפשוט 100 אחוז היו מרוצים. הייתי בהלם. לא משנה כמה חיפשתי, לא שמעתי תגובות לא טובות. הבנתי שזה פרויקט חיי. ואני הולך על זה בכל הכוח".

כתבות נוספות במגזין

0

בנעלי בית | "התגובה שלימדה אותי חמלה"

מור אזולאי, מנכ"לית תיאטרון לילדים ולנוער באר שבע

מגזין29 במרץ 2022    דקה אחת
0

מי אני ומה שמי?

מי תמיד רצתה להיות ברבי? מי חלם להיות גיבור העל הכי אנושי שיש? ומי אף פעם לא מתחפש? לכבוד פורים, חמישה צעירים מבאר שבע נזכרים בפורים כילדים, ומה חלמו להיות כשיהיו גדולים

מגזין10 במרץ 2022    7 דקות

כתיבת תגובה