מגזין

"המקצוע  שלי הוא נתינה לזולת"

מגזין20 בינואר 2022    9 דקות
0

כך אומרת ג'ולי קייט, פעילה חברתית והחל מהשבוע שעבר ראשת סניף "ישראל ביתנו" בבאר שבע. בראיון ל"שבע", היא מספרת על המעבר חזרה לבאר שבע, מה דעתה על אובדן המשילות בנגב, מדוע הוציאה רישיון לנשק ולמה לדעתה דווקא לנשים יש את הכוח להוביל מאבקים חברתיים

"המקצוע  שלי הוא נתינה לזולת"
צילומים: שי שמואלי

ג'ולי קייט היא מה שנקרא בפי העם "אקטיביסטית חברתית". היא ניהלה מקלט לנשים מוכות בנגב, הקימה יחידה להגנה על נשים בדואיות בסכנת חיים, כיהנה עד לא מכבר כחברת מועצת מיתר, והקימה יחד עם אורטל פרלמן-שמואלי את "הפורום לקידום הנגב". ממש לפני כשבוע, היא גם הצטרפה לאביגדור ליברמן כראשת סניף "ישראל ביתנו" בדרום. ואת כל זה היא עושה כשהיא רק בת 38:"עליתי ארצה ב-97' מליטא. גדלתי והתחנכתי בעיר באר שבע. סיימתי תואר ראשון ושני בעבודה סוציאלית ותואר שני נוסף במינהל ומדיניות ציבורית במגמת שלטון מקומי בהצטיינות באוניברסיטת בן גוריון ולימודי גישור והסמכה תלת שנתית בפסיכו-תרפיה בחסות אוניברסיטת בר אילן. את הקריירה המקצועית שלי התחלתי בחקירות ילדים נפגעי התעללות במשרד הרווחה. לקחתי חלק בפרשיות מורכבות ביותר, לרבות מבצע פירוק הכת של גואל רצון. בהמשך, ניהלתי מקלט לנשים נפגעות אלימות בנגב. הקמתי את היחידה הראשונה בארץ להגנה על נשים בדואיות בסכנת חיים ויחידה לנשים עם ילדים מתבגרים. השתתפתי בוועדות רבות בכנסת, וקידמתי חקיקה בתחום מניעת האלימות במשפחה, והומלצתי לקבלת אות הוקרה על פועלי. בהמשך, שימשתי כיועצת אסטרטגית ב'קואליציה הישראלית לטראומה', הקמתי מרכז מומחים לטיפול נפשי וקהילת יזמיות ויזמים בתחום הטיפול, וגם היום אני מטפלת בנפגעי חרדה והלומי קרב".

קייט, נשואה פלוס 2, מדגישה שמאז ומתמיד, המעורבות החברתית הייתה חלק ממנה: "תמיד הייתי מעורבת. כסטודנטית התמודדתי ונבחרתי לאגודת הסטודנטים בבן גוריון, ושימשתי כיו"ר ועדת התרבות. תמיד התנדבתי לוועדי שכונות וועדי הורים. כאשר עברתי למיתר לפני מספר שנים, ארגנתי ירידי התרמות לילדי 'סורוקה' וקבלות שבת קהילתיות, והחתמתי 2,000 תושבים על עצומה להקלה על עומסי התחבורה ביציאה מהיישוב. אנשים התחילו לפנות אליי, כדי שאתמודד בבחירות, והחלטתי ללכת עם התשוקה הגדולה לשנות את הסביבה בה אני גרה. כשנבחרתי למועצה, ביקשתי לעמוד בראש ועדת התרבות והרווחה. ארגנתי אירועי תרבות לתושבות ותושבים, בדגש על מה שמאחד את המגזרים הרבים והשונים המתגוררים ביישוב. קידמתי תוכניות לטובת הנוער והנשים, כגון סיירת הורים, שיעורי הגנה עצמית לאימהות ונערות, גיוס 2 כיתות מתנדבים להגנה על היישוב מפני אירועי פריצות ומפגשים קהילתיים. פעלתי יחד עם ראש המועצה כדי להשאיר את הטבת המס שהתושבים זכאים לה, בהיותנו יישוב צמוד גדר. וכמובן, לאורך כל הדרך סייעתי לכל תושב ותושבת שפנו אליי לעזרה. בסוף, זו המטרה הגדולה שצריכה לעמוד לנגד עיניו של כל נבחר ציבור: הציבור. פוליטיקה עבורי היא אמצעי לעשייה, כי העשייה היא היעד המרכזי. בסוף, המקצוע שלי הוא נתינה לזולת. פוליטיקה היא עוד דרך לנתינה הזו".

בין שלל המאבקים שלה, קייט נאבקת לא מעט על שוויון מגדרי: "אני מאוד מאמינה בשוויון מגדרי וקידום נשים. אימי חינכה אותי שכל אדם, לא משנה מה המגדר שלו, צריך לעבוד קשה, וזכאי ליהנות מהישגי עמלו. מצער אותי לראות שבחברה שלנו, שמתיימרת להיות מתקדמת, עדיין קיימים פערים עצומים בין גברים ונשים. אין מספיק נשים בעמדות ההשפעה ובפקידות הבכירה. אין מספיק נשים שמהוות מודל לילדות של היום, כדי שמחר תגענה למיצוי כישוריהן בראש מורם ולב שלם. הבית שלי מאוד שוויוני. שנינו עובדים. מפרנסים יחד. דוחפים האחד את השנייה להצליח. ומגדלים יחד את בנינו. פעלתי רבות לטובת הנשים נפגעות האלימות בתקופת עבודתי במקלט. אני לוקחת חלק בהתארגנויות לטובת בעלות עסקים ונשים מוחלשות, ומסייעת לנשים במצוקה שפונות אליי לעזרה. כל אישה מצליחה, בעיניי, מחויבת לעזור לנשים אחרות להצליח. זו ההצלחה האמיתית".

צילום: פרטי

בקרוב, תעזוב קייט את היישוב מיתר ותחזור לבאר שבע: "אחרי מספר שנים במיתר, אני חוזרת לעיר נעוריי, שבעצם מעולם לא באמת עזבתי. יש לי משפחה בבאר שבע. בני הבכור לומד בתיכון בבאר שבע בכיתת מחוננים. התעסוקה, העסק, הפעילות החברתית, הכל מתנהל בבאר שבע. לאחר לבטים, קיבלנו החלטה לחזור. אני מאוד מתרגשת לקראת החזרה. מטבעי, אני אדם עירוני. באר שבע הפכה לעיר מובילה בתחומים רבים, ביניהם תחום הסייבר והחדשנות. שמחתי לקחת חלק בוועדת הכספים, בה הוחלט לאמץ את המלצת שר האוצר אביגדור ליברמן, ולהעביר 25 מיליון שקל לטובת פיתוח החדשנות בבאר שבע. תמיד חייתי בנגב. גדלתי כאן. אני לא רואה את עצמי בשום מקום אחר. הקסם הייחודי של האזור הזה, הערכיות של האנשים שגרים כאן, המשמעות הציונית והאסטרטגית שיש לנגב כחלק מהעתיד של מדינת ישראל, מהווים גורמים שהופכים אותו לאזור יקר ערך שהמדינה חייבת לפתח ולהוקיר. לצערי, האזור הזה אינו מיוצג. כמעט שאין נבחרי ציבור שמגיעים מכאן. ובמשך שנים רבות, הוזנחנו בידי השלטונות".

המקרה המזעזע של אונס הילדה ברמת הנגב היה מבחינת קייט, הקש ששבר את גב הגמל. מבחינתה, היא לא יכלה לעמוד יותר מהצד מבלי לעשות מעשה: "המקרה המזוויע של אונס הילדה ברמת הנגב הוציא את כולנו לרחובות. זה התחיל בהפגנה ברמת נגב, והמשיך בהפגנות נוספות בצומת שוקת, צומת להבים ובאר שבע. זעקנו את כאבנו על ההפקרות וההתעלמות, המחסור בכוחות האכיפה והענישה המקלה לעבריינים. לאחר תקופה מסוימת, הבנו שלזעוק ברחובות זה לא מספיק. צריך לפעול לשינוי. ואם האזור לא מספיק מיוצג, אנחנו נדאג לייצג אותו. הקמנו את 'הפורום לקידום הנגב', שהוא בעצם התארגנות של פעילים מכל המפלגות, שפועל כלובי לטובת קידום החקיקה והעלאת המודעות לאתגרים שתושבי הנגב מתמודדים עימם. התחושות אינן פשוטות. הוזנחנו שנים רבות. ולאט לאט, צמחה כאן חבית נפץ מבעבעת שמתלקחת מכל גפרור. לצד זה, יש לי תקווה, כי מקודמת חקיקה חשובה שתקל על החלת הריבונות באזור, כגון הרחבת סמכויות השוטרים, הגדלת מספר השוטרים באזור, תקציבים רבים לטובת המאבק בפשיעה והחרמת הנשק הבלתי חוקי. אנחנו כאן על המשמר, כדי לדאוג שהשינויים יקרו, ונקבל את הביטחון שלנו בחזרה. זה ייקח זמן, אבל זה יקרה. זה פשוט חייב לקרות".

את "הפורום" הקימה כאמור, יחד עם אורטל פרלמן-שמואלי. ומבחינתה ישנה אמירה של שתי נשים המובילות מאבק לקידום הנגב: "אנחנו שתי נשים שמובילות את המאבק, אני ושותפתי לדרך, אורטל פרלמן-שמואלי. וזה לא במקרה. נשים יודעות לפתור קונפליקטים בדרכי נועם. להתגבר על האגו, ולהתרכז במטרה. אנחנו לומדות כל בעיה לפרטי הפרטים, משתפות האחת את השנייה, ומנהיגות את הארגון בכבוד ושותפות מלאה עם הפעילים הרבים שהצטרפו ומצטרפים לאורך הדרך".

בינתיים, ההפגנות והאמירות לא עוזרות, כי בשבוע שעבר, שוב אירעו מחאות אלימות בכבישי הנגב: "המהומות בשבוע שעבר, הן עוד סימפטום לבעיה הגדולה של אובדן המשילות באזור. כאשר למשטרה אין די משאבים ובתי המשפט מקלים בעונשיהם, העבריינים האלימים חסרי הרסן מרגישים חופשיים להתנהג כרצונם. המדינה חייבת לפעול נגד העבריינים והמחבלים ביד קשה ובנחישות, ללא פשרות. אני מאמינה שהרפורמות האחרונות הן הסנונית הראשונה בהבנת המנהיגים שאסור לוותר על הנגב".

את בעצמך החלטת להוציא רישיון לנשק. זה הגיע מהחשש האישי שלך?

"ההחלטה להוציא את הרישיון לנשק הגיעה לאחר מספר נסיעות מעוררות אימה בתקופת 'שומר החומות', כאשר לצידי הכבישים עומדים נערים עם אבנים בידיים ומבטי שנאה. חוסר האונים והחשש מלינץ' או אונס הביאו נשים רבות למצב בו הן מבקשות ליווי בנסיעה הביתה. אני החלטתי שעליי להיות מוכנה לכל תרחיש, גם לכזה בו אותקף כשילדיי לצידי. כולי תקווה שהאקדח יישאר תמיד כאמצעי פסיכולוגי להגברת תחושת המוגנות במצב הלא מוגן עימו אנו מתמודדים".

בשבוע שעבר, נכנסה קייט רשמית לתפקידה החדש כראשת סניף הדרום של מפלגת "ישראל ביתנו". אישה אחרת מבאר שבע שכיהנה כראשת סניף הדרום של "יש עתיד", יסמין סאקס-פרידמן, היא כידוע היום כבר חברת כנסת: "החיבור למפלגת 'ישראל ביתנו' הוא חיבור טבעי מאוד עבורי. משפחתי מאז ומתמיד, הצביעה למפלגה. אני מזדהה עם האג'נדה הציונית ליברלית ומורשתו של ז'בוטינסקי, עליה מושתת חזון המפלגה. כראש סניף עליי האתגר הגדול והחשוב לרכז את הפעילות בעיר באר שבע ולייצג את תושבות ותושבי העיר אל מול המפלגה. לנבחרי הציבור מהמפלגה יש את הרצון והכלים לסייע לתושבים, כאשר אני אהיה הקול של התושבים והכתובת עבורם".

צילום: באדיבות ישראל ביתנו

דיברת על המהומות בשבוע שעבר, אבל צריכים להודות שזה קורה גם במשמרת של ראש המפלגה שלך, אביגדור ליברמן..

"מה שקורה היום בנגב, לא התחיל במשמרת של ליברמן או בנט. זה התחיל שנים רבות קודם. כעת, נעשים מאמצים אדירים להעברת תקציבים וקידום חקיקה לטובת האזור. בכל פניותיי לאביגדור ליברמן עצמו, לשרים וחברי הכנסת מהמפלגה, זכיתי לאוזן קשבת ורצון לשנות. רק לפני חודש, מיד אחרי הקמת השדולה לקידום הנשים בפריפריה, שבראשה עומדות שלוש ח"כיות מ'ישראל ביתנו' (שרון רופא אופיר, אלינה ברדץ יאלוב ולימור מגן תלם), הן הגיעו לפגוש את נשות באר שבע בכנס גדול שהתקיים באוניברסיטת בן גוריון. שבוע אחרי, שרון רופא אופיר הגיעה למפגש עם נשות העסקים בעיר. כפי שכבר ציינתי מקודם, שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים קידמו את ההשקעה בחדשנות בעיר. בקרוב, מתוכננים סיורים נוספים, כדי להעמיק בהבנת האתגרים ולסייע לנגב. אני רואה את עצמי בכל מקום בו אוכל להשפיע לטובת עתיד הנגב. זו המטרה החשובה ביותר בעיניי. חשוב שהנגב יהיה מיוצג. וככל שאוכל ואזכה לתרום, אעשה זאת בנחישות אינסופית ובנפש חפצה, כי אין לנו נגב אחר".

 

כתבות נוספות במגזין

0

הנוסחה לאיזון

אריאלה לייבל הייתה צריכה לשמור על איזון המשפחה במשך שנים. בשנה האחרונה, היא השתמשה בוותק שלה כקוסמטיקאית ובקשר שלה עם המשפחה, והוציאה לשוק ליין של תכשירים לעור. הבאלאנס שלה

מגזין29 במרץ 2022    7 דקות
0

בנעלי בית | "התגובה שלימדה אותי חמלה"

מור אזולאי, מנכ"לית תיאטרון לילדים ולנוער באר שבע

מגזין29 במרץ 2022    דקה אחת

כתיבת תגובה