מגזין

אור גדול מאיר הכל

מגזין30 בדצמבר 2021    10 דקות
1

גיא בלילה, אחד היוצרים והבמאים של הסדרה "בני אור", הלך לעולמו השבוע, והשאיר אחריו תעשייה ועיר שלמה בהלם. חבריו מספרים על איש יצירתי ומצחיק, שחגג כל רגע בחייו, שלא תמיד האירו לו פנים

אור גדול מאיר הכל
צילומים: סלגה מבית ליצ'י

בראשון האחרון, הלך לעולמו גיא בלילה, היוצר והבמאי של הסדרה המצליחה "בני אור", ששודרה ב"יס", וגרפה מחמאות ופרסים רבים. גילוי נאות: את בלילה אני מכיר מגיל 16. הסתובבנו באותם פארקים ועם אותם מעגלי חברים. הלווייתו נראתה כמו פגישת מחזור של מקיף ח', שם למד, כשעשרות הגיעו ללוות אותו בדרכו האחרונה.

אחד מחבריו סיפר: "המוות של גיא כאילו נכתב בידי גיא בעצמו. הוא עבד על הסדרה 10 שנים. היא הצליחה. ולמרות שגם היו ביקורות, הקהל אהב את הסדרה. היא זכתה בפרסים. והוא ואלעד התחילו כבר לכתוב עונה שנייה. ואז, כאילו גיא אמר: 'רגע, צריך איזה טוויסט', כי כזה הוא היה. זה כמו סוף שהוא כתב לתסריט של עצמו".

מאור לוי, ששיחק ב"בני אור" את התפקיד הראשי של אלי בן דוד, כשלא מעט מהדמות נכתבה על חוויותיו האישיות של בלילה, סיפר: "גיא הוא בנאדם כל כך מיוחד עם כל כך הרבה תכונות שהערצנו בו; המקוריות, התשוקה, היצירתיות. הרצון הזה לספר סיפור. כששמענו את ההודעה על המוות שלו, אני ואני חושב שגם שאר השחקנים בסדרה פשוט הרגשנו תחושת פספוס ענקית. 'בני אור' זו יצירה שגיא עבד עליה קרוב ל-10 שנים. הוא עכשיו סיים את המסע שלו. וזה פספוס שהוא לא יכול להמשיך עם זה הלאה. הכרנו את גיא. וידענו עד כמה הוא יכול להתפתח, וכמה הוא יכול להעביר את היצירה שלו הלאה. וזה פספוס גדול".

מאור לוי (במרכז) ושחקני הסדרה בני אור | צילום: נטי לוי

מבחינתו של לוי, הקאסט של "בני אור" הרגיש כמו משפחה, כשבלילה הוא ראש המשפחה: "אנחנו היינו משפחה בתוך הקאסט של 'בני אור'. לגיא לא היו משפחה וילדים. ובכל זאת, הוא הקים משפחה, שזה אנחנו. לא הרגשנו שאנחנו באים לעשות עוד תפקיד. זו הייתה ממש שליחות לספר את הסיפור של גיא. אני וגיא היינו מחוברים ברמה האישית, כי אני משחק את הסיטואציות שקרו לו בחיים. זה יצר חיבור מאוד גדול, כי אם הייתה סצנה שקרתה לו במציאות, הוא לא היה מרפה ממני עד שהיה גורם לי להבין מה הבנאדם בחיים האמיתיים מרגיש בדבר הזה. גיא היה מסוג האנשים שמה שאתה רואה, זה מה שאתה מקבל. הוא שם את הנשמה שלו על השולחן, בלי פילטרים, בלי מגננות. הוא סיפר לנו על צלקות שהיו לו בילדות וקשיים שיש לו היום, כדי לחבר אותנו לסיפור שלו. לא יכולנו שלא להתחבר אליו ברמה האישית. ובגלל זה, המוות שלו מאוד קשה לנו. זה כמו קבוצת כדורגל. הוא לא היה רק המאמן. הוא ייסד את הקבוצה הזו שנקראת 'בני אור'. הוא לקח אותה למקומות הכי גבוהים שיש. אנחנו קוראים לו אבא. ואנשים לא מבינים למה. אנשים צריכים להבין. מי היינו לפני? היינו אנונימיים. רובנו לא עשו כלום לפני. חלק אולי איזה משהו קטן. גיא לקח אותנו, ויצר דמויות, יצר אותנו. ואנחנו מרגישים שהוא היה אבא שלנו. ויש לנו תחושה של ילדים אבודים היום. הוא היה עמוד השדרה של המשפחה".

אמיר זרד, שגילם את דמותו של דאטו, שיתף ברשתות החברתיות את הקשר שלו עם בלילה: "אני זוכר שדיברנו לפני שבועיים בערך. והצקתי לך: 'מתי תסיים כבר את העונה השנייה, כי כל העולם מחכה ומצפה'. ואמרת לי: 'מה אתה דואג דאטו? תהיה עונה מהסרטים'. אני זוכר איך נלחמת עליי. איך התעקשת שאני אהיה דאטו. ואיך כשהתקבלתי, היית יותר מאושר ממני. אני זוכר על הסט כשישבנו לאכול, אמרת: 'אתה הדאטו שחלמתי, כשישבתי על המחשב וכתבתי'. אני חייב לך תודה ענקית, גיא. על הדלת שפתחת לי… תודה על הרגעים של החיוך. היית האדם אולי עם הכי הרבה שמחת חיים שהכרתי. אני זוכר איך אחרי שהסדרה פרצה, דאגת להתקשר ולשאול מה שלומנו, ואם אנחנו כבר מעכלים. אז לא, אנחנו לא מעכלים. אני אוהב אותך, גיא. תשמור עלינו מלמעלה".

נאור ביטון היה חבר ילדות של בלילה. אחיו הגדול של ביטון, אלעד, היה גם שותפו לכתיבה של 'בני אור'. והשניים גם החלו בכתיבת העונה השנייה. למעשה, אלעד היה זה שמצא את גיא ללא רוח חיים, כאשר הגיע אליו לסשן כתיבה. נאור מספר שיחד עם גיא, הם עברו תחנות רבות בחיים: "אני וגיא חברים מכיתה י', אז הגיע לבית הספר שלנו. איך שהוא הגיע, מיד התחברנו. גם אחי הגדול, שאחרי זה כתב איתו את הסדרה. היה לי חדר מחוץ לבית. ועד שהוא עבר לשכונה שלנו, הוא היה נשאר לישון אצלי הרבה פעמים. היינו יושבים לילות שלמים. מנהלים שיחות על מהות החיים, על מה הוא רוצה להיות. הוא חיפש את עצמו מההתחלה. היינו בכל מקום ביחד. אחרי הצבא, בדרום אמריקה. אחרי זה, הוא הצטרף אליי לארה"ב. וגרנו יחד חצי שנה בדירת חדר. למדנו יחד ב'ספיר'. אני למדתי כלכלה, והוא קולנוע. היינו גם בהודו ביחד. בסיני. הכל. גיא היה מצד אחד אדם סופר הזוי, אבל גם סופר שאפתן. כל הזמן, היו לו רעיונות לעשות דבר כזה או אחר: סדרה, סרט, תוכנית רדיו. כל הזמן, הוא חשב מה לעשות. הוא היה אדם מצחיק ברמות מטורפות. הוא היה מכניס הומור לכל סיטואציה. אין אדם אחד שתשאל אותו על גיא, והדבר הראשון שהוא יגיד לך לא יהיה שהוא היה קורע מצחוק. אחרי המוות שלו, אתה משחזר את כל מה שהוא כתב ב'פייסבוק'. ואתה מבין שלמעשה, אלה היו מחשבות שלו על עצמו שהוא העביר דרך ההומור".

"הוא היה אדם מצחיק ברמות מטורפות" ביטון עם בלילה ז"ל

ביטון מספר על כמה סיטואציות, שגורמות להבין מי היה בלילה: "נכנסתי השבוע, לאחת המכולות בשכונה. ורציתי לתלות שלט עם מיקום 'השבעה' של גיא. כשבעל המכולת שמע, הוא אמר לי כמה הוא היה מצחיק אותו. הוא היה נכנס אליו, אדם מבוגר, והיה מגיע לאשתו, ואומר לה: 'מה את מחפשת עם המבוגר הזה? בואי נהיה יחד. אני בחור צעיר. יהיו לך ריגושים'. זה הצחיק אותו נורא. הוא הבין את ההומור, והתחבר לגיא. כזה הוא היה. מבחינתו, כל החיים היו בדיחה אחת גדולה. אני זוכר גם מהטיול בדרום אמריקה: ירדנו מהמאצ'ו פיצ'ו. והוא ראה את הרכבת יוצאת. הוא אמר שאין מצב שהוא חוזר את הדרך הזו באוטובוס, ופשוט התחיל לרוץ אחרי הרכבת, כמו בסרטים. זו הייתה סיטואציה קורעת מצחוק. הוא גם היה אדם נחוש שרדף אחרי החלום שלו. אם הוא במאת רצה משהו, הוא היה עושה הכל כדי להשיג אותו. לדוגמה, עם 'בני אור' הוא התרוצץ שנים. הוא התחיל עם חברת הפקה אחת. אחרי זה, עבר ל'הוט', ומשם ל'יס'. אף אחד לא רצה להקשיב לו. והוא לא הפסיק לדחוף עוד ועוד. הוא היה לוחם".

אורלי זינו הייתה אחת מהחברות הכי טובות של גיא. גם היא הולכת איתו יד ביד מהתיכון, ומספרת על אדם מצחיק, מלא בשמחת חיים: "גיא היה האיש הכי יצירתי ומוכשר שיכול להיות. יש לו סיפורים לא מהעולם הזה. והוא אחד האנשים המצחיקים שיש. עד היום, לא פגשתי אדם אחד כמוהו. מאז שהיה קטן, הוא היה כל כולו בקולנוע. רצה להגשים את עצמו. רצה להתפרסם. הוא חלם את מה שהוא הגיע אליו היום. וראינו את זה מהילדות. היה לו לב זהב. מהרגע שהגיע לשכבה שלנו בבית הספר, כולם כבר ידעו מי זה גיא בלילה. אי אפשר היה לפספס אותו. היית מרגיש את הנוכחות שלו בכל מקום. כשגיא באזור, הוא לוקח את כל תשומת הלב אליו. מה שייחד אותו לאורך כל השנים זה שהוא איחד הרבה אנשים מכל מיני עולמות. בשנה האחרונה, הוא קטף את הפירות של הסדרה, שלא הלכה לו בקלות מההתחלה, אבל גם בתהליך היצירה הוא לקח אחריות, והיה גם הבמאי. הוא רצה לתת את המילה שלו. אם הייתה לו תמונה בראש, הוא התעקש שזה יהיה כמו שהוא רוצה. יש לי עם גיא אינספור חוויות. לכולנו. הגענו איתו למקומות שלא היינו מגיעים בלעדיו. הוא הביא לנו הרבה דברים טובים".

 

אורלי זינו עם בלילה ז"ל

זינו מספרת שמה שסימל את גיא, אולי יותר מכל, זה הקשר והאהבה האינסופית לאימו: "מה שהכי אפיין אותו זה הקשר העמוק עם אימא שלו. הוא היה מאוד קרוב אליה, ועירב אותה בכל דבר. גם היא הייתה מאוד קשורה אליו. בכל מצב. בכל מקום, אימא שלו הייתה בתמונה".

יפעת ניצני, אשתו של אלעד ביטון, שותפו של בלילה לכתיבת "בני אור", כתבה ביום היוודע הבשורה: "זה אמיתי??? עשרות שיחות נפתחו כך היום, לאורך כל היום. ולרגע הייתי צריכה לחשוב, אבל מהר מאוד המציאות מכה בפנים. כן, זה אמיתי. זו לא מתיחה. וכמה חבל שלא. ככה ברגע אחד, זה נגמר. האיש שתמיד יש לו מה להגיד, העלים בשנייה לכולם את המלים. דמעות על גבי דמעות נשפכו ויישפכו בלי סוף. אני לא יודעת אם דמיינת בכלל כמה אנשים אוהבים אותך ובכמה אנשים נגעת. ואנחנו עומדים מחוץ לביתך בקור שחודר כמו סכין ללב. רגעים של שתיקות, מלאי מחשבות מה עבר עליך שם ברגעים האחרונים. האם הרגשת את הסוף? האם יכולנו לעזור? לעשות משהו? האם כאב לך? אני מקווה שלפחות הסוף שלך, כמו בתסריט הזוי, היה מלא נחמה. שתהיה לך שלוות עולמים. ושתשמור על כולנו מלמעלה, ובמיוחד על אימא שלך… כן, זה התחיל כמו עוד שבוע רגיל, ומכאן הכל יהיה אחרת. תודה על הזכות להכיר אותך, בהחלט אדם יחיד במינו. לחייך, שם במרומים".

רן פחימה, חבר ילדות של בלילה ספד לו גם: "חבר שלי היקר, גמרת אותי. אני בשוק טוטאלי מהקטע הזה שעשית לנו. אני עדיין לא מעכל, ולא יודע בכלל איך מעכלים דבר כזה. כבר 33 שנה שאנחנו חברים, אחים מפאקינג גיל שש. לא מאמין שאני כותב את מה שאני כותב. אחרי כל מה שעברנו ביחד בארץ ובעולם מכיתה א' עד היום, תודה על כמויות של שטויות בלתי מוגבלות שהיו בך, ושנים שקרעת את כולנו מצחוק עד כאבי בטן. אני פשוט לא מאמין. דווקא כשאתה בשיא השיאים, לעזוב אותנו מלאי ציפייה. ברוך דיין האמת. תהיה נשמתך צרורה בצרור החיים. אוהב אותך, אח".

 

 

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה

  • ציון

    אבידה גדולה
    כל מילה בסלע
    יהי זכרו ברוך😔