הנשירה ממערכת החינוך הערבית בכלל והבדואית בפרט גבוהה הרבה יותר משיעור הנשירה במגזר היהודי, גם כפועל יוצא של השתתפות נמוכה ביותר של תלמידים ערבים ובדואים בחוגים, המתנהלים במסגרת החינוך הבלתי פורמלי. יוזמה חדשה ומסקרנת, שעשויה לעניין לא רק את האמונים על מערכות החינוך הערבית והבדואית במדינה, מבקשת לטפל בשתי הבעיות הקשות, במהירות וביעילות גבוהים ביותר, וכך לצמצם את "הפעילות השלילית", אותה חווים תושבי הנגב בעוצמה גדולה בשנים האחרונות, ובמיוחד בשבועות ובחודשים החולפים.

ביום ראשון שעבר, חתמה קואליציית "היום שאחרי" ביוזמת קרן "מנומדין" על הסכם ראשון מסוגו, שמטרתו פיתוח אפליקציה מבוססת למידת מכונה, המיועדת למניעת נשירה בעיר הבדואית הגדולה בעולם, רהט. טקס החתימה נערך במעמד ראש העירייה פאיז אבו סהיבאן, נשיא "מנומדין" חיים טייב וסמנכ"ל תנועת "אור יאיר שרף. את האפליקציה מפתחים אנשי חברת "סאדיל טכנולוגיות", בית התוכנה הבדואי הראשון בישראל. בראש "סאדיל" עומדת קבוצה של מתכנתים, שחזרו לעיר כדי ליצור פלטפורמה למימוש חזון חברתי, המבקשת להשיג כמטרות העסקה של מהנדסות ומהנדסים מצטיינים מקרב החברה הבדואית בדרום ויצירת אימפקט חברתי בקהילה בה הם פועלים. במסגרת המיזם, תפותח אפליקציית SmartRahat, שתאתר תלמידים מוכשרים, תציע להם תוכניות חינוך מותאמות בשעות אחר הצהריים, ובאמצעות יצירת עניין ומעורבות, תמנע נשירה.

מבדיקה שערכו מפתחי התוכנית מתברר, ששיעור הנשירה ברהט עומד כיום על 13 אחוזים, לעומת ממוצע ארצי של 3.6 אחוזים בלבד. בנוסף, שיעור ההשתתפות בחינוך הבלתי פורמלי ברהט עומד על 40 אחוזים, מול 63 אחוזים במגזר הערבי ו-74 אחוזים במגזר היהודי. הנגישות הנמוכה לחוגים ופעילויות העשרה יוצרת פערים משמעותיים, עליהם האפליקציה באה לגשר. המפתחים זיהו שלושה פרמטרים, המנבאים נשירה סמויה: היעדרות ממושכת, ירידה עקבית בציונים ומצב סוציו-אקונומי בעייתי. על שלושת הפרמטרים הללו הם מפעילים מערכת של למידת מכונה, המאפשרת לחזות את הסיכוי לנשירה. על כל תלמיד שהאלגוריתם מזהה שיש לו סיכוי גבוה לנשירה, מתריעים לגורמים המטפלים (הורים, יועצת, מורים וכו'), עוד בשלב שהתלמיד נמצא בכיתה.

"מדברים לא מעט על 'עיר חכמה' בהקשר של תחבורה, תאורה, אינטרנט, אבל אף אחד בישראל לא הכניס את המושג 'עיר חכמה' לתחום החינוך היישובי", אומר איברהים אלסאנע (מנכ"ל "סאדיל"), יזם הפרויקט, שחקר את הנושא במסגרת עבודת התזה שלו, ולראשונה הצליח לרתום לתחום החינוך אלגוריתמים המשמשים בעיקר בתחום השיווק. "הפלטפורמה שלנו תדע לזהות כל תלמיד ברהט, ליצור עבורו פרופיל פדגוגי חברתי רגשי, לבצע פרסונליזציה, ולהתאים עבורו תוכנית חינוכית אישית לפי המאפיינים האישיים שלו. הבעיה המרכזית ברהט היא שלהורים אין מושג מהם החוגים והפעילויות המוצעות בעיר. וגם אם יש, אזי אין להם יכולת לבחור את החוג או התוכנית המותאמת לבן שלהם. SmartRahat תיתן פיתרון לשתי הבעיות הללו, תתרום לצמצום הנשירה הסמויה והגלויה מבתי הספר, ותביא לראשונה בישראל את הקונספט של 'ערים חכמות' אל תחום החינוך".

"ברהט יש פי ארבע נשירה ופי שתיים פחות השתתפות בחוגים משאר המדינה. העובדה שמהנדסים מקומיים מפתחים טכנולוגיה המותאמת לצרכים של האוכלוסייה עשויה לשנות את המצב", מסביר טייב (כאמור, נשיא "מנומדין", המובילה את פעילות קואליציית "היום שאחרי"). "המטרה שלנו היא לתת את המשאבים הדרושים לפיתוח הטכנולוגיה ולתמוך במיזם וללוות אותו, כך שיוכל להביא שינוי משמעותי למערכת החינוך בעיר ולמנוע, בסופו של יום, נשירה. הדבר המרגש בעיניי הוא המחויבות של מהנדסים בדואים לקהילה שלהם, דבר המתבטא גם בהסכם, לפיו אחוזים מהרווח יחזרו להשקעה בקהילה הבדואית".

"אנחנו חברת היי-טק המעסיקה מהנדסים מהחברה הבדואית מהדרום, ואנו יושבים בפארק ההיי-טק בעומר, ומתמחים בפיתרונות לעולם החינוך", מספר אלסאנע לעיתון "שבע". "מוצר הדגל שלנו הוא 'קינדקס', שהוא פלטפורמה המאפשרת לבתי הספר להתנהל בצורה מאוד קלה, ממש מ-א' ועד ת'. הפלטפורמה הזו מאושרת בידי משרד החינוך, עברה את כל האישורים מבחינת אבטחה ומבחינה פונקציונלית, וכיום נמצאת ביותר מ-250 בתי ספר בארץ. הגענו לכמות כזאת גדולה של בתי ספר, תוך פחות משנה, כי הצענו פיתרון מאוד מאוד חדשני לבתי הספר, שמתבטא בעיקר בשלושה דברים: דבר ראשון, שמנו דגש על פשטות של הפיתרונות; אנחנו מבינים שמורים ובכלל אנשי בתי ספר רוצים לעבוד עם פיתרונות שמאוד עוזרים להם להתנהל בשוטף, ולא עם משהו שהופך להיות מעיק או נטל בשבילם, כך שאפילו פיתחנו טכנולוגיה שלמה של פשטות, של סימפליסיטי. דבר שני, שימוש בטכניקות של 'ביג דאטה', המאפשרות לנו לעשות אנליזה מאוד עמוקה בנתונים של בית הספר, ולהוציא ממנה כל מיני תבניות בעלות משמעות פדגוגית. למשל, אנו יודעים לזהות תלמידים שיש להם תסמיני נשירה סמויה, ולהתריע לגורמים הרלוונטיים, בין אם זה למנהל, למחנך וגם להורים וגם לרשות המקומית, שבעצם אחראית מתוקף חוזר מנכ"ל מ-2002 על אכיפה של חוק חינוך חובה. ואנחנו יודעים להתריע על תלמידים שיש להם פוטנציאל נשירה גבוה. ודבר שלישי, שקשור למיזם שהגשנו ברהט, זה היכולת להסתכל בצורה יותר רוחבית על עולם החינוך, ולא רק על בתי ספר".

אנחנו לא מתיימרים לפתור את כל בעיות החינוך הבדואי צילום וואליד אלעוברה

והוא מסביר: "ילד שלומד בבית ספר, אחר כך הוא צריך להמשיך במסגרת חינוכית כזאת או אחרת, במתנ"ס, בחוג או בכל מיני מקומות אחרים. והצענו פיתרון שבעצם מחבר את כל תשתיות החינוך בעיר למערכת חכמה אחת, שתדע לענות על שלושה אתגרים: הדבר הראשון הוא שאנו עוזרים להורים לשפר את רמת האוריינות הדיגיטלית שלהם, ובעצם לצמצם את הפער הדיגיטלי בכלל. דבר שני, אנחנו יודעים להעלות את שיעור ההשתתפות בחוגים ובמסגרות החינוך הבלתי פורמלי. ויותר חשוב מזה, אנו מסוגלים להתאים לכל תלמיד בבית הספר תוכנית חינוכית ש'בנויה' אליו באופן אישי, באמצעות הכרה של הפרופיל החינוכי פדגוגי של התלמיד, ולפי האישיות שלו, הפרמטרים שקשורים לאישיות ולהישגים. ואז, אנחנו יודעים להמליץ להורה שלו על תוכנית חינוכית שמתאימה לו באופן פרסונלי, שזה בעצם חידוש שלא קיים באף פיתרון שיש בישראל ובכלל בעולם. זה גם מחבר את שני העולמות ביחד, העולם של החינוך הפורמלי עם החינוך הבלתי פורמלי. ועל זה בדיוק הגשנו את היוזמה הזאת ל'קואליציה', ולשמחתי זכינו במקום ראשון בתחרות שנערכה לבחירת המיזמים".

"אנחנו לא מתיימרים לפתור את כל בעיות החינוך הבדואי" מצהיר מנכ"ל "סאדיל". "אנחנו יודעים שיש ספקטרום של בעיות כאלה, ויש לנו יכולת לשים את הזרקור על בעיה אחת ספציפית, ולפתור אותה בצורה מושלמת. ברור לנו קודם כל שסטטיסטית שיעור התלמידים הבדואים המשתתפים במסגרות החינוך הבלתי פורמליות הוא פחות מ-40 אחוזים. כשאתה מדבר על האחוז במגזר הכללי במדינה, אז הוא עומד על 75 אחוזים ויותר. עכשיו, דבר כזה מעיד שיש כמות מאוד מאוד גדולה של בני נוער מהאוכלוסייה והחברה הבדואית שאינם משתתפים בכלל בפעילות הבלתי פורמלית. מחקרים מראים שלהשתתפות בפעילות בלתי פורמלית יש המון השפעה על האוכלוסייה והקהילה בכלל: דבר ראשון, וזה מוכח, היא יודעת לצמצם פעילות שלילית, שזה אומר שמה שאנחנו שומעים וקוראים בחדשות שקורה אצלנו בחברה הבדואית (על כל הפעילות השלילית והפשע בכלל במגזר הערבי), המקורות והשורשים של זה הם בחינוך; תלמיד או בן נוער שלא מוצא לעצמו שום מסגרת אחרי שהוא מסיים את הלימודים בבית הספר, מחפש מקומות אחרים לשחרר את האנרגיה שלו. אז כשאנו מכניסים אותו למסגרת שיכולה לעזור לו ולהעצים אותו ולהכין אותו לחיים ולעולם התעסוקה העתידי, זה מאוד עוזר לו בשני דברים: גם מוריד את הפעילות השלילית בעיר, ויותר חשוב גם מוכח מדעית שזה יכול להשפיע לטובה על ההישגים של התלמיד בבית הספר".

ואלסאנע ממשיך: "החינוך הבלתי פורמלי הוכיח את עצמו בכלל בעולם, שהוא באמת מסגרת שהיא לא פחות חשובה מהחינוך הפורמלי. ולצערנו, במגזר הבדואי כפי שאמרתי לך, שיעור המשתתפים נמוך, והוא כמעט 50 אחוזים משיעור ההשתתפות במגזר היהודי. אז, זה דבר אחד שאנו יודעים לפתור בצורה מאוד מאוד פשוטה. אנחנו מראים להורים איזה אפשרויות קיימות ביישוב: חוגים, קייטנות ומסגרת אחרות. ויש המון מסגרות כאלה שנפתחות, ולהורים אין שמץ של מושג איך הם נרשמים אליהן ואיזו תוכנית מתאימה לילדים שלהם. ברמת הדרום, כמעט 99 אחוזים מבתי הספר עובדים איתנו. אנו יודעים להגיד להורה: 'תשמע, אנחנו רואים שהבן שלך יש לו את המיומנות הזאת והמיומנות הזאת וזה המבנה האישיותי שלו, ואנו ממליצים לך לרשום אותו לחוג הזה שמתקיים במתנ"ס רהט. ההשמה נעשית בצורה מאוד פשוטה, באמצעות האפליקציה של ההורה, היודע להשתמש בה בשוטף בעבודה מול בית הספר. וכך בעצם אנו מעלים בצורה אינהרנטית את שיעור ההשתתפות של התלמידים ובני הנוער במסגרות החינוך הבלתי פורמליות, כי להורים אכפת מאוד מהילדים שלהם; זאת ההנחה שלנו. אין באמת הורה בעולם שלא אכפת לו מהבן שלו. וכשאתה חושף אותו ומנגיש לו את החוגים האלו ואיזה תוכניות קיימות ביישוב, הוא מתחיל לרשום את הבן שלו אליהם. וככה אנחנו מאמינים שבצורה מאוד פשוטה כזאת אנו מעלים את שיעור ההשתתפות של בני הנוער בחוגים ובכלל בתוכניות של החינוך הבלתי פורמלי".

המכובדים באירוע החתימה על ההסכם צילום אליאב מייסון

והוא מוסיף: "אנחנו גם יודעים שהנשירה מבתי הספר במגזר הערבי בכלל היא פי שתיים ואפילו פי שלוש יותר מהמגזר הכללי. וכשאתה מדבר על האוכלוסייה הבדואית, באזורים מסוימים (באזורי הפזורה), שיעור הנשירה מגיע אפילו ל-30 אחוזים, שזו מכה חברתית קודם כל; תחשוב, תלמיד שמתחיל מהגן, הסיכוי שלו להמשיך עד כיתה י"ב הוא פחות מ-70 אחוזים. ושיעור מאוד גדול מהתלמידים הבדואים בפזורה נפלטים מהמסגרת הזאת, ומחפשים אלטרנטיבות אחרות. אנו, באמצעות הפלטפורמה החדשנית שלנו, יודעים לאתר את התלמידים הללו עוד לפני שהם יוצאים מהמסגרת החינוכית שלהם, לפני שהם נפלטים מבית הספר. זה ממש כמו לגלות את מחלת הסרטן לפני שהיא מתפשטת בגוף. ואז, אנחנו יודעים להגיד לאגף הרווחה למשל: 'חבר'ה, שימו לב. קבוצת התלמידים הזאת מבית הספר הזה נמצאת בסכנת נשירה. טפלו בהם'. כך בעצם אנו מצליחים לפתור את הבעיה הקשה הזו, ומעלים אותה לגורמים הרלוונטיים, שיכולים לקחת את אותה בעיה ולטפל בה בכלים שהם מכירים".

לסיום, מה ייחשב הצלחה מבחינתכם?

"אנחנו עובדים מול 'הקואליציה' על יעדים מאוד ברורים: אנו רוצים בתוך שנה להעלות את שיעור ההשתתפות בחינוך הבלתי פורמלי לפחות ל-60 אחוזים, ותוך שלוש שנים לסגור את הפער לעומת המגזר היהודי. אני בתור תושב לקיה למשל, יודע שיש המון המון תוכניות במתנ"ס המקומי שלי, אבל אני לא רואה בפועל איזה תוכניות מתקיימות. ברגע שאני אראה את זה ויהיה לי קל להיחשף ולהירשם אליהן, אני בטוח שאני ועוד המון הורים כמוני ירצו לרשום את הילדים שלהם לאותן תוכניות. כך שלא מדובר ביעד שאפתני, כי ברגע שאתה חושף את זה בצורה קלה, ההורים שאכפת להם מהילדים שלהם 'יעופו' על הדבר הזה. הבעיה המרכזית היא עניין האוריינות הדיגיטלית, שחסרה לחלק מההורים, במיוחד המבוגרים; יש להם קושי אפילו להעביר כסף מהחשבון שלהם בצורה מקוונת, משום שאף אחד לא לימד אותם איך עושים זאת. בדיוק את זה אנו רוצים לעשות בעולם החינוך, וברהט לדוגמה בגלל שאנחנו כבר כמה שנים טובות עובדים שם, אנו רואים את ההצלחה הזאת, כשהורים רוצים כל הזמן להשתמש בטכנולוגיה החדשנית שלנו, ומבינים את החשיבות הגדולה שלה. בקיצור, רק כשאתה מנגיש את זה בצורה טובה, תראה את התוצאה".