בשבוע שעבר, הודיעו בתיאטרון לילדים ולנוער באר שבע על מינויה של מור אזולאי למנכ"לית התיאטרון. אזולאי, ששימשה בחודשים האחרונים כממלאת מקום, החליפה באופן רשמי את המנכ"לית היוצאת איילת בראל. אזולאי (34) היא אומנם מנכ"לית חדשה, אבל הקשר שלה לתיאטרון לילדים ולנוער לא חדש, ולמעשה, יחד עם בראל, היא הייתה בצוות שהקים את התיאטרון.

אזולאי, בעלת תואר ראשון ושני במנהל ציבורי מאוניברסיטת בן גוריון, למדה וגדלה בבאר שבע. היא עבדה בעמותת "נגב בר קיימא" 8 שנים עד שנכנסה לתפקיד מנהלת השיווק של התיאטרון לפני כ-4 שנים, וכאמור הייתה למעשה כמעט מיום הקמת התיאטרון: "כשנכנסתי, זה היה ממש בהתחלה. לא היה מערך שיווק, בנינו את מערך השיווק מ-0, יצרנו קהל קניינים מכל הארץ, זה חשוב להגיד כי אנחנו אומנם תיאטרון לילדים ונוער באר שבע, אבל עובדים בכל הארץ. בנינו את הכל מההתחלה, ממש הארד קור ברמה של שיווק ברגליים. פגישות מחמש בבוקר ועד 10 בלילה, כדי להיכנס לשוק הזה". שוק הצגות הילדים הוא שוק קשה ותחרותי מאוד, בטח עבור תיאטרון חדש מהפריפריה שרק קם וצריך לתת תחרות לשמות גדולים וותיקים הרבה יותר: "שוק הילדים הוא מאוד מאתגר, כי יש הרבה מתחרים ואופציות. היינו קטנים ולא הכירו אותנו, אז עשינו את זה ממש דור טו דור. היום המצב הרבה יותר טוב, השם הולך לפנינו. ההצגות שלנו כבר מכורות וקיבלו פרסום, אז ככה שהשם התגבש כתיאטרון מאוד איכותי ומותג מאוד טוב".

לאחר הבחירה. צילום: באדיבות התיאטרון

אחרי תקופה לא פשוטה שלוותה בהרבה אתגרים וקשיים, הגיעה הקורונה, ותיאטרון הילדים והנוער, כמו שאר עולמות הבמה, נכנס להדממה ארוכה. אין הצגות, אין תקציבים והעובדים, במקרה הזה שחקנים ואנשי במה, יצאו לחל"ת כשהאופק התעסוקתי לוט בערפל. אט אט, עולם הבמה חזר, ולפני כמה חודשים איילת בראל, המנכ"לית, הודיעה על עזיבה, ואזולאי נכנסה לתפקידה כממלאת מקום: "כשנכנסתי לתפקיד כממלאת מקום, זה היה בדיוק אחרי תקופת הקורונה. היה משבר קשה של התיאטרון בכלל, ואצלנו היה עוד יותר קשה, כי היו קשיים כלכליים עוד לפני. למזלי, עיריית באר שבע, משרד התרבות וסל תרבות רצו בטובתנו ושנמשיך להתקיים, וזה מה שקרה. בתקופת הקורונה יצאנו לחל"ת, חזרנו, ואיילת עזבה, ואני נכנסתי. ואז האתגר הראשון שלי היה מבצע 'שומר החומות', ממש נכנסתי לתוך מלחמה. בארבעה חודשים עבדתי בעיקר להעיר מחדש את התיאטרון אחרי שנה וחצי שלא עבדנו. זה נעשה בשיתוף פעולה עם יאיר נגיד ראש מינהל תרבות, ראש העירייה ומשרד התרבות. הם ממש סיפקו לי כרית ממש רכה, ועזרו לנו בכל מה שרק אפשר. בינתיים עשינו שתי הפקות חדשות, פסטיבל בסוכות, שלושה ימים של הצגות שהיו מאתגרים מאוד, אבל צלחנו את זה. הצלחנו להביא בדיקות קורונה, כדי שאנשים יוכלו להגיע, ולשמחתנו הגיעו".

אזולאי אומנם מדברת על אתגרים אבל מודה שדווקא הכניסה לתפקיד המנכ"לית הייתה קלה יותר מבניית מערך השיווק בתחילת הדרך: "אני חייבת להגיד שכמנהלת שיווק היה קשה לבנות מערך שיווק מ-0. לעומת זאת, להיכנס לתפקיד של המנכ"לית היה לי יותר נוח ויותר טבעי, אני ואיילת עבדנו בשיתוף פעולה טוב, עשינו המון דברים בשיתוף פעולה. ההכנה והחפיפה היו כמו שצריך, והכניסה הייתה חלקה וטבעית לתוך תקופה מאגרת. לדוגמה, סל תרבות שאי אפשר לקיים בגלל 'התו הירוק' והרבה ביטולים בגלל הגבלות".

זה מרגיש, כמעט מההתחלה, שהתיאטרון נמצא במעין מלחמת הישרדות?

"היום אני מרגישה שאנחנו במלחמת הישרדות בגלל שזו תקופה בעייתית. הקורונה הביאה אתגרים חדשים. כשאיילת הייתה, זה היה קשה, כי לא הוכרנו ולא קיבלנו תקציב מהממשלה. היום העובדה שיש תקציב מהממשלה מאפשרת לנו קצת לנשום אוויר. להגיד שהיום העולם ורוד? לא. זה רחוק מהמציאות. יש אתגרים, אבל יש לנו תקציב ממשרד התרבות. אחד הדברים ששמתי לעצמי כיעד זה לייצר שיתופי פעולה בתוך העיר, שיהיה לנו בסיס טוב בתוך העיר שלנו, כשרוכשים את ההצגות בתוך הבית שלי. באר שבע זו עיר מדהימה, עיר מחבקת. אני מקבלת את התמיכה של כולם, 'כיוונים', תיאטרון באר שבע, הפרינג'. אני מרגישה שכולם רוצים בטובתנו ויודעים שיש לנו זכות קיום, וזה מדהים בעיניי. לשמחתי, כמעט כל העובדים חזרו, כל הצוות שלנו חזר. לשחקנים בתקופות הקורונה היה מאוד קשה. חלק מהמפעילים שלנו לא חזרו לעבוד איתנו בגלל שהם סגרו את העסק".

אז מה המטרות לשנה הקרובה?

"אני חושבת שב-2022 עדיין נרגיש את המשמעויות של הקורונה. המטרה היא קודם כל להמשיך עם ההפקות. יש לנו 3 הפקות שעתידות לצאת ב-2022, יש לנו גם הפקות בערבית, הפקה אחת חדשה שיצאה עכשיו, וחשוב לי לקדם את ההפקות שלנו גם בחברה הערבית, וחשוב לי ברמת העיר שנהיה נוכחים, שירגישו אותנו, שתיאטרון הילדים והנוער יהיה משהו טבעי מאוד לתושבי העיר, להגיד אותו, לדבר אותו, להבין על מה מדובר, החשיפה הזו ברמת העיר ומסביב חשובה לי. יש לנו הרבה מטרות שחלקן כבר כתובות. יהיה לנו פסטיבל שיהיה יותר גדול, ימי חשיפה שאנחנו עושים כל שנה. בעיקר המטרה שלי היא לעשות טוב לילדים שלנו שלא ראו כלום. הבן שלי בכיתה ג', ולא חווה כמעט תרבות".

ההצגה אל הירח ובחזרה. צילום: מעין קאופמן