מגזין

באר שבע פינת הונג קונג

מגזין14 בספטמבר 2021    9 דקות
0

עמיר לאטי, שגדל והתחנך בבאר שבע, ייצא בקרוב לשליחות בהונג קונג כקונסול הכללי. בראיון מיוחד, הוא מספר על האתגרים בשליחות, ההזדמנויות העסקיות שיכולות להיפתח (גם לחברות מהנגב) וגם מדוע הוא צעק משמחה בשלוש לפנות בבוקר בסין

באר שבע פינת הונג קונג
צילומים: באדיבות הקונסוליה הישראלית צ'אנגדו

לבאר שבע, ואת זה כולם כבר יודעים, יש נציגים בתחומים שונים בכל העולם. בקרוב, יצטרף לרשימה נציג באר שבעי נוסף בהונג קונג, כשעמיר לאטי (47) ייצא לשליחות כקונסול הכללי שם.

המזרח הרחוק בכלל וסין בפרט לא זרים ללאטי, שנמצא במשרד החוץ כבר קרוב ל-22 שנה, ובין היתר היה פעמיים בשליחות בסין, בנוסף לניגריה ואוסטרליה. לאטי, שמשפחתו עדיין גרה בלהבים, גדל והתחנך בבירת הנגב, למד ב”אשל הנשיא”, ומאוחר יותר עבר עם הוריו ללהבים: “למדתי כלכלה ולימודי סין באוניברסיטה, כשאנשי משרד החוץ הגיעו והציגו את עבודת המשרד. הזמינו אותנו למבחנים, וזו הייתה נראית לי עבודה מרתקת ודרך חיים. יש כמובן את העניין החשוב של לייצג את מדינת ישראל, וזה מאוד קרץ לי. עברתי את השלב הראשון והשני, סיימתי את הלימודים, ונסעתי לסין ללמוד סינית במלגה. בבייג’ינג קיבלתי טלפון שהתקבלתי למשרד החוץ, ותוך שבועיים חזרתי ונכנסתי לעבוד במשרד החוץ. נכנסתי כרווק, והיום אני כבר נשוי + 3 ילדים”.

כאמור, יותר משני עשורים לאטי נמצא במשרד החוץ, ויצא ללא מעט שליחויות ברחבי העולם, דבר שמבחוץ יכול להיראות נוצץ, אבל מבפנים כולל לא מעט הקרבה: “משרד החוץ זה דרך חיים; קוראים לזה שליחות, כי זו באמת שליחות במלוא מובן המילה. זה ללמוד, זה להתרגל לתרבות חדשה, להתנתק מהמשפחה לתקופה מסוימת. עכשיו זה יותר מתחדד, כשנושא הטיסות יותר מורכב. גם מבחינת הילדים זה אתגר; מצד אחד, יש לזה ערך מוסף שרוכשים שפה וחברים מכל העולם, פותחים לעצמם את האופקים, ונפתחים לתרבויות חדשות ולטכניקות למידה חדשות. מצד שני, זו התנתקות מכל מה שמכירים, התנתקות חברתית מסבא וסבתא, להתחיל כל פעם במקום חדש. הבת האמצעית שלי הגיעה לסין בת חמישה חודשים, והייתה לה מטפלת שלא ידעה מילה באנגלית. היא שמעה רק סינית מהמטפלת, וגם גן הילדים היה גן סיני, היא ו-20 ילדים סינים. אז בגיל 3.5 היא כבר דיברה סינית לא רעה בכלל. חזרנו לארץ, והעברית שלה לא הייתה ברמה כמו שכאן, והילדים לא רצו לשחק איתה, כי היא לא ידעה עברית. אז מהיצר ההישרדותי, היא שמה את הסינית בצד, ממש שכחה אותה, ותוך חודשיים למדה עברית. עכשיו אנחנו חוזרים פעם נוספת, והן צריכות שוב להתנתק מהמסגרות שלהן. הן עדיין בגילאים שנוח לעבור ולהסתגל, העניין יגיע בתיכון, שם הפן החברתי הוא יותר משמעותי”.

אשתו של לאטי היא עורכת דין, וגם היא צריכה לא פעם לעשות התאמות בהתאם לשליחות: “אתה גם מנתק את בן הזוג מהעבודה שלו והקריירה שלו; זה מאוד קשה לפתח קריירה, כשאתה נדרש לשים את זה בהקפאה כל כמה שנים. למרבה המזל, ההחלטות שלנו משותפות, והשיקול של התעסוקה שלה חשוב. אנחנו מגיעים למקום שהיא יודעת שהיא יכולה להמשיך לעבוד ממקום העבודה בישראל, שמאפשר לה לעבוד”.

בשלוש השנים האחרונות, לאטי מנהל מחלקה במשרד החוץ, שמכסה את הטיפול המדיני בצפון מזרח אסיה. בשנה וחצי האחרונות העבודה, מן הסתם, הפכה להיות מורכבת ומאתגרת יותר, עם נגיף הקורונה: “כמו כולם, גם אנחנו היינו צריכים להסתגל למציאות חדשה”, אומר לאטי. “למפגשים מקוונים ו’זום’. זה הפחית את כמות הביקורים שהגיעה לארץ, אבל לא ביטל אותם לחלוטין; לפני שבועיים לדוגמה, היה שר החוץ היפני בישראל, שזה ביקור חשוב, יפן היא מדינה חשובה לישראל. יש לזה היערכות מוקדמת. זה אפשרי. מובן שגם מבחינתנו, כשיוצאים לשליחות עכשיו בהונג קונג, אז אני צריך להיות בבידוד שבועיים, והילדים שלושה שבועות, כי הם קטנים ולא מחוסנים. ברמת העבודה בשנה האחרונה, הייתה יותר עבודה מקוונת וירידה במשלחות הרשמיות, אבל מצד שני, נפתחנו לשיתופי פעולה שבעבר לא היו, כמו בתחום הבריאות. לדוגמה, עם קוריאה חתמנו על עסקה של חיסונים, העברנו להם 800 אלף חיסונים, ואנחנו נקבל מהם בחזרה כשנצטרך. זה העלה את שיתופי הפעולה של משרדי הבריאות בין המדינות”.

לאטי כאמור, כבר יצא לשליחות בסין כשהונג קונג, הבית החדש של לאטי בשלוש השנים הקרובות, היא חלק מסין, למרות שרבים נוהגים להתבלבל: “אגף אסיה כמעט הכפיל את עצמו גם עם מדינות כמו סין או הודו, מדינות שהן שחקניות מפתח ברמה העולמית. סין היא הכלכלה מספר 2 בעולם, ונמצאת בתהליך צמיחה שנמשך עד היום. הפוטנציאל מאוד גדול, יש אתגרים ברמה המדינית מהשנים האחרונות, אבל זו מדינה שהיא מדינת מפתח באסיה, ולא רק. גם הונג קונג עוברת שינוי בשנים האחרונות, ונחשבת לאחד המרכזים הפיננסיים הכי חשובים בעולם, מבחינת כמות הכסף שיש שם ויוצא משם להשקעות. במובן הזה, אנחנו פותחים דלת לחברות בתחום הכלכלי והמסחרי, ומפתחים קשרי מסחר שחשובים לא פחות מהקשרים המדיניים. אני רואה בשליחות את החשיבות הכלכלית ואת הידוק קשרי המסחר וההשקעות בין ישראל, הונג קונג וסין. יש לנו כבר נציגות של כמה עשרות חברות ישראליות, ויש גם קהילה יהודית של 5,000 יהודים, שזה נחשב הרבה באסיה”.

ב-2014, הגיע לאטי לצ’יאנגדו שבמערב אסיה, ולמעשה פתח את הקונסוליה הראשונה שם: “הגעתי לפתוח את הקונסוליה ב-2014 ממש מאפס, משרדים וגיוס עובדים. ראינו בזה תזמון לדריסת רגל, שהפיתוח לפניהם, ולישראל יש מה לתרום, אם זה בריאות, חקלאות או טכנולוגיות סביבתיות. אחד האתגרים היה לשכנע חברות ישראליות לבוא למערב סין, ושיש שם הזדמנויות. לדוגמה, יחד עם אוניברסיטת בן גוריון, פיתחנו את היכולת להתמודד עם מצבי חירום ברמה העירונית; אחד מהדברים שעשינו עם האוניברסיטה זה לשלוח בתשלום 30 משתלמים לקורס של התמודדות במצבי חירום. היו כנסים בבן גוריון ובאוניברסיטה בסצ’ואן”.

אתה מרגיש באיזשהו מקום גם שליח של הנגב?

“במשרד החוץ, הרבה יותר בשנים האחרונות, מנסים לשאוף לכך שמי שעובד במשרד ודיפלומטים לעתיד, ייצגו את החברה הישראלית; יש חשיבות גדולה שייכנסו אנשים למשרד המגיעים מהדרום ומהצפון. אני מעודד וחושב שזה חשוב לראות אנשים מהנגב שייכנסו לעבודה במשרד החוץ. אתה כמובן, מייצג את מדינת ישראל בכללותה, אבל חשוב שהנציגים ייצגו את החברה הישראלית, גם מהדרום והצפון. חלק מהדברים שלי הוא כמו שאומרים ‘אדם הוא תבנית נוף מולדתו’. גדלתי בדרום, ואני מביא את זה לכל מקום שבו אני נמצא, וחושב איך אפשר להחזיר למקום שגדלתי בו. אתה נע בין מקומות, ואין דין ניגריה כדין סין; בדיפלומטיה מה שחשוב זה הקשר הבינ-אישי, ואלה כלים שגם קיבלתי במקום שבו גדלתי”.

ויש רצון לפנות לחברות מהנגב?

“אני יכול להגיד, שכבר סייענו לכמה חברות להיכנס לשוק פה, ואני אפילו מנצל את הבמה להגיד שהנציגויות שלנו בחו”ל יכולות להיות הגורמים המקשרים לחברות שרוצות לצאת לשווקים גלובליים; אם יש חברות שיש להן באסטרטגיית הצמיחה שלהן רצון לצאת לשווקים אחרים, כמו הונג קונג, הן צריכות לפנות לאנשי משרד החוץ במדינה שהם רוצים לפתח בה את הקשרים, כדי ליצור את ההתקשרות הראשונית. היו פניות מחברות בדרום או חברות סיניות שהופנו גם לדרום, ואני שמח שהיו גם הזדמנויות עסקיות לדרום. בפארק ההיי-טק החדש, הייתי כמה פעמים עם משלחות שונות, וזה אחד המקומות שיכולים בקלות להגיע לשיתופי פעולה”.

בשנים האחרונות, מדברים הרבה על פיתוחה של העיר באר שבע, הן ברמה התחרותית והן ברמה הכלכלית עסקית וכמובן גם מבחינת ההיי-טק והסייבר. לאטי כמי שגדל בעיר, והכיר את באר שבע של לפני שניים ושלושה עשורים, יכול להעיד מבחוץ על השינוי שעוברת העיר: “אני עדיין מגיע לבאר שבע לא מעט. ההורים שלי עדיין גרים בלהבים, ואני מגיע לדרום. יש מקומות שאני כבר לא מזהה כמקום שגדלתי בו. אין ספק שהעיר גדלה, התפתחה ומפתחת לעצמה ערכים מוספים שהיו פחות בולטים בעבר. פארק ההיי-טק היא דוגמה טובה למקום שמביא דברים שלא היו בעבר, וחשוב להמשיך ולצמוח שם, ושהפארק יצמיח הזדמנויות, במטרה להשאיר את צעירי הדרום ולמשוך אוכלוסייה שתמשיך ותיתן תנופה לאזור החשוב הזה. אני עכשיו יוצא לכמה שנות שליחות, ובפעם האחרונה שהייתי בשליחות בעולם, הפועל באר שבע לקחה שלוש אליפויות ברצף. אני מקווה שזה יקרה גם עכשיו. אני זוכר שבאליפות האחרונה נשארתי ער עד שלוש בבוקר, כדי לעקוב אחרי המשחקים, והשכנים הסיניים לא הבינו למה בשלוש בבוקר כל כך שמחים בדירה ליד. כמובן, אתגעגע לאווירה ב’טרנר’. ‘טרנר’ זה אופרה אחרת; אני גדלתי ב’ווסרמיל’, ובתור ילד שגדל בתוך שנות מדבר רבות, למעט הגביע של 97′, אני מאוד שמח וגאה לראות את ההתפתחות של השנים האחרונות”.

אז כאמור, בעוד כשבוע, לאטי ייצא לשליחות של שלוש שנים בהונג קונג, עם לא מעט תקוות וציפיות: “במישור האישי, אני מקווה שתהיה נחיתה והתאקלמות קלה; מבחינה משפחתית, זה משהו שיכול להיות רווי הזדמנויות וחוויות וגם מלווה באתגרים. במישור המקצועי, אני מקווה שנצליח להעמיק את הקשרים בין ישראל להונג קונג, ולמשוך השקעות לישראל, שזה אחד הדברים הכי חשובים בעיניי, להעמיק את הקשרים הכלכליים שלנו בעולם”.

 

 

כתבות נוספות במגזין

0

להיות מארק צוקרברג

מייסד חברת "פייסבוק" הוא רק אחד הידוענים, שלמדו בשיטת החינוך המונטסורית. באחד בספטמבר השנה, נפתחה בבית הספר "נטעים מיתרים" בבאר שבע כיתה א' ראשונה לפי השיטה, שהמציאה מריה מונטסורי. אחת מיוזמות הבאתה של שיטת מונטסורי לבירת הנגב, לי אמיתי, מספרת לעיתון "שבע" איך עושים את זה נכון. לחשוב מחוץ לקופסה

מגזין5 בספטמבר 2021    12 דקות
0

השנה שלהם

את מי אפשר לסמן כבר מעכשיו כמי שיעשו את שהנה הבאה?/ אנשי השנה חלק ב'

מגזין2 בספטמבר 2021    8 דקות

כתיבת תגובה