מגזין

השנה שלהם

מגזין2 בספטמבר 2021    16 דקות
0

שנה מורכבת עברה על כולנו. לקראת השנה החדשה, בחרנו את האנשים שעשו את השנה ואת אלה שעוד תשמעו עליהם הרבה בשנה הבאה. אנשי השנה/ חלק א'

השנה שלהם

 בר רולוב / תשפ”א

צילומים: עדן זמר

בר רולוב (23) היא עוד תוצר של ההיפ הופ הבאר שבעי והקולג’ של דן אודיז, שם התחילה לרקוד כבר בכיתה ה’, הפכה לאחת המדריכות הראשונות של הקולג’, וסומנה כהבטחה גדולה מההתחלה. היום, היא כבר מופיעה בקליפים והופעות, ויצאה לדרך עצמאית: “אני רוקדת מגיל ארבע, והיפ הופ בפרט מגיל 12. בשנה האחרונה, יצא לי לרקוד בקליפים של אמנים שונים, כמו שירי מימון, אנה זק בשיתוף פעולה עם נסרין קדרי ודולי ופן ואן בי. בנוסף, השתתפתי בהופעות עם עדי ביטי, בסיבוב ההופעות הרשמי של ה’טיקטוק’ וגם בפרסומות שונות”.

השנה האחרונה הייתה מאתגרת גם עבורה, שנה בה במקום להיות סביב הריקוד 24/7, היא מצאה את עצמה סגורה בבית: “בין סגר לסגר, העברתי שיעורים בכל מיני סטודיו ברחבי הארץ, והכרתי רקדנים וכורי-אוגרפים מדהימים. השנה האחרונה הייתה מלווה בקשיים חדשים, עזיבה של מקום הנוחות שלי והתמודדות עצמאית לחלוטין עם התעשייה, תוך לימודי תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה, אבל זה גם הביא המון מתנות והסתכלות מעמיקה פנימה. בסגרים, השתדלתי לעשות כמה שיותר עבודה עצמית, שיעורי ריקוד און ליין, ולבלות זמן איכות עם המשפחה ובן הזוג”.

מה את מאחלת לעצמך?

“החלומות שלי הם קודם כל להרגיש שלמה עם עצמי כבן אדם, להתפתח וללמוד עוד קצת בכל יום, ולהכניס את תרבות ההיפ הופ כמה שיותר חזק לאזור הדרום. אני מאחלת לעצמי שאצליח להביא את עצמי למימוש של המטרות שלי בצורה הכי נכונה. אני מאחלת לתושבי הנגב בעיקר בריאות; תשמרו על עצמכם ועל ההנחיות, ותמשיכו לרדוף אחרי החלומות שלכם”.

 

 

     יאיר שושן / תשפ”א

 

צילום: rdvideo

יאיר שושן (יו”ר ארגון “נאיר”) נמצא מבחינתו, בימים העמוסים ביותר, הימים שלפני החג, בהם הוא עובד מבוקר ועד לילה בתרומות ואריזת סלי מזון למשפחות נזקקות. גם השנה, שושן לא הפסיק לעבוד בשביל אלה שידם אינה משגת, עם עזרה לעשרות ומאות משפחות: “השנה הזו הייתה מדהימה; הייתה שנה של הרבה מעבר לעשייה ציבורית. אני מרגיש שהצלחנו בארגון מעל הכל להחדיר ולהעצים את ערך הנתינה בעיר שלנו באר שבע. הקורונה הביאה איתה ביקושים גדולים יותר. הרגשתי את זה בא לידי ביטוי בכך שהגיעו אליי פניות גם מאנשים שהיו מוגדרים כמעמד הביניים, ומצד שני המשפחות המתקשות הרגישו שהקושי הולך ומחמיר. בגל האחרון, אני חייב לומר שאני מרגיש שהמשפחות מצליחות לאט לאט להרים את הראש מעל המים. אני, יחד עם כל חברי הארגון המדהימים שלי, לוקחים את המציאות שבה אנשים צריכים עזרה, מנסים לסייע להם, ומשתמשים בפעילות ככלי להוכיח ולהראות במעשים ממש כמה אנחנו עם מיוחד, מאוחד מלא נתינה ואמפטיה כלפי האדם האחר, כך שתחושת הסולידריות עוזרת ממש לקבל כוחות ולסייע לעוד ועוד פניות”.

יש פרויקט שריגש אותך במיוחד השנה?

היו הרבה פרויקטים, אבל הכי מרגש היה חד משמעית, מבצע גיוס ההמונים עבור רכישת ציוד שיקומי לילדי ‘צעד קדימה’, ילדים עם מוגבלות פיזית ותקשורתית; בנינו קמפיין, יצרנו רעש בכל העיר, ותוך שבועיים גייסנו רבע מיליון שקלים עבור רכישת הציוד; כל הכסף כולו הוקדש לרכישת הציוד. לפני מספר חודשים, פרסמנו סרטון שמראה את כל הציוד החדש כבר בתוך הגן, וההתרגשות עד היום קיימת בתוכי בכל פעם שאני נזכר במבצע המדהים הזה”.

מה אתה מאחל לעצמך לשנה הקרובה?

“את מה שאיחלתי לעצמי בשנה שעברה: שברכת ה’ שאני זוכה לקבל ולהרגיש תוך כדי עשייה ציבורית, תמשיך לגדול, להתרחב ולצמוח, ושבזכות זה נצליח להכניס אור לעוד יותר אנשים שחיים בחושך ובצורה משמעותית עוד יותר גם לטווח הרחוק. לנו אני מאחל שנצליח להכניס לתוך חיינו יותר נתינה עבור האחר ולא רק מעבר למעשה, אלא כי זה באופן ישיר ישפיע על עוצמת האושר האמיתי של כל אחד ואחד מאיתנו בחיים; נתינה גורמת לנו גם להרגיש משמעותיים וגם להעריך עוד יותר את החיים שלנו ואת מה שיש לנו”.

ציפורה חלפון / תשפ”א

צילום: אלבום אישי

ציפורה חלפון המשיכה גם השנה להיות האימא של החיילים בדרום; היא לא נתנה לקורונה או למבצע הצבאי בעזה לעצור אותה והייתה שם כדי להמתיק, גם אם בקצת, את השירות לחיילים: “השנה האחרונה הייתה משמעותית ביותר עבורי; שנה של טלטלה בכל התחומים: חברתית, כלכלית וגם מקצועית. השנה האחרונה כללה עבורי המון שינויים, והכרתי את העצמי שלי. התאהבתי בלבד שלי. מבצע ‘שומר החומות’ החזיר אותי אחורה למבצע ‘צוק איתן’, לחרדות, לדאגות לחיילי צה”ל ולבנים שלי שמשרתים כל אחד בקצה אחר. כל בוקר, הדלקתי נרות. התחננתי לאלוקים שישמור על חיילי צה”ל, ושיחזיר אותם לשלום. כל בוקר בדרכי לעבודה, הייתי מקשיבה לדיווחים, והדמעות זולגות, מבלי יכולת להיעצר. המבצע הזה נתן לי אגרוף בבטן וסטירות מצלצלות. ייחלתי לעצמי ולעם ישראל שלא נחזור לשם”.

חלפון נזכרת בכמה אירועים מרגשים, שעברו עליה השנה: “לפני חמישה חודשים, בראל חדריה שמואלי ז”ל התארח עם היחידה שלו אצלי שבועיים, למבצע שנערך בדרום. במוצ”ש, עם הידיעה והתמונה שפורסמה, השמיים נפלו עליי; ישר זיהיתי אותו. כשאתה מכיר את הלוחם, התמונה תופסת מקום. הכי מרגש אותי כל פעם שאני מגיעה לפעילות עם לוחמים, שתמיד יש לוחם שאומר: ‘את היית הדוברת של הפועל’, ‘פעם עזרת לי לרכוש כרטיס’, ‘פעם עזרת לי להיכנס למשחק’; זה סיפוק אדיר. השנה גם שיפצנו בית של לוחם מבית קשה יום, ודאגנו לו מאלף ועד תו”.

מה את מאחלת לעצמך לשנה הקרובה?

“אני מאחלת לעצמי לקנות משאית שתיסע ממוצב למוצב, ותפנק את הלוחמים שלנו. אני מאחלת לעצמי לעשות כמה שיותר מעשים טובים, למצוא את הזמן לפנק את הלוחמים שלנו, להתנדב יותר, לאהוב יותר את עם ישראל, לחבק את המשפחה שלי, להיות יותר חכמה, ולהתקרב יותר לאלוקים. אני מאחלת לכולנו שנה של שלום, ביטחון בעיר, שנה של אהבת אמת, שנה שנלמד להכיל אחד את השני, שנה שבאר שבע תמשיך לצמוח, להתפתח ולהיות העיר הכי מושלמת בעולם”.

      גיא בלילה ואלעד ביטון / תשפ”א

צילום: סלגה מבית ליצ’י

איזו שנה עברה על גיא בלילה ואלעד ביטון, שנה בה הפכו מאנונימיים לשניים מהאנשים הכי מדוברים בתעשייה, אחרי שהסדרה שכתבו, ‘בני אור’, הפכה לאחת הסדרות המדוברות ביותר השנה, וגם הביאה לכך שהשניים כבר כותבים את העונה הבאה. “מבחינה אישית, השנה עברה עליי מצוין, עם תחושה של אנחת רווחה, כאילו סיימתי פרק חשוב בחיי, ואני מוכן לעוד בייבי חדש. התגובות לסדרה היו מעורבות, אבל רוב התגובות השליליות היו מאנשים שלא ראו את הסדרה בכלל אלא ניזונו מתגובות של אנשים אחרים. הסדרה היא לא על פשע ומכות אלא על בחירות שאנחנו עושים בחיים ועל כך שתנאים יוצרים מצב. אני לא כתבתי רק על שכונת בני אור בבאר שבע; כתבתי על מציאות שקיימת בהמון שכונות בארץ, על טוב ורע ואין ברירה”, מסכם בלילה את השנה. “זו הייתה שנה של הצלחה מאוד גדולה, גם עבורנו וגם עבור העיר באר שבע, שבאה ואומרת שיש פה יצירה של אנשים שנשארים בעיר ויוצרים מפה. מובן שהיו תגובות מעורבות לסדרה, אבל בסוף אני מקווה שפתחנו דלת לעוד יוצרים מהעיר שיש להם רצון לעשות”, מוסיף ביטון.

האמנתם שהסדרה תיצור כזה באזז?

בלילה: “תמיד האמנתי בסדרה, כי היא ראויה; היא משלבת כל כך הרבה עולמות ורגשות בתוכה, וקולעת להמון טעמים. לא האמנתי שיהיה עליה כל כך הרבה דיבור, וזה בהחלט הפתיע אותי. אני שמח שהיא הצליחה, בגלל שהיא תוצאה של כנות ואהבה ענקית לקולנוע ורצון עז להעביר גם הנאה בצפייה. אני ‘חולה’ קולנוע וטלוויזיה, וכשאני רואה סדרה טובה שאיתה אני רץ, אני מרגיש כאילו מצאתי חבר חדש, וזו הייתה גם המטרה”.

ביטון: “מבחינתי, מהרגע הראשון שהתחלנו לכתוב את הסדרה, הבנתי מה אני הולך להגיד, מה המסר, והייתי בטוח שהיא תצליח; באמת האמנתי בסדרה”.

מה אתם מאחלים לשנה הבאה?

בלילה: “אני מאחל לעצמי בשנה הקרובה להתאהב, ושהקרובים אליי יהיו מאושרים ובריאים. וכמובן, פרנסה בשפע, שזו ברכה שבבית הכנסת צועקים בה ‘אמן’ הכי חזק; פרנסה זה חשוב. אני מאחל לתושבי באר שבע שימשיכו להיות חמים ונעימים  ופרנסה בשפע לכולם, ושיעשו רכבת לים של חמש דקות. ואני מאחל לכל בני אור באשר הם להיות בפיהם של כל מי שמעז לחלום”.

ביטון: “אני מאחל לעצמי שני דברים: קודם כל, יש לי תינוק חדש, ואני רוצה להיות אבא טוב שמצליח לחלק את הזמן בין שני הילדים. הדבר השני הוא שהייתי שמח שהיצירה שלנו תקבל את ההכרה שלדעתי מגיעה לה בפרסי אופיר, שתהיה חותמת על היצירה שלנו. אני מאחל לתושבי באר שבע להמשיך להיות אנשים טובים, שיעזו ולא יפחדו מה אומרים עליהם, ושיזכרו שרק מי שמעז הוא זה שמתקדם”.

 

     נדיר אליהו / תשפ”א

 

את נדיר אליהו סימנו כבר לפני כחצי שנה כדבר הבא ברשת, והנה חלפו להם כמה חודשים, ונדיר אליהו הוא דפנטלי הבן אדם לעקוב אחריו ברשתות החברתיות; הוא שנון, ציני ומלא בסטייל. בדיוק מה שצריך, כדי להגדיל את מספר העוקבים שלך בכל יום. השנה, אליהו לקח את ההצלחה ברשתות צעד קדימה, והחל לעבוד גם כמעצב גרפי ואחראי סושיאל במשרד הפרסום “אביב פרסום”: “השנה האחרונה הייתה בהחלט מאתגרת עם הקורונה, אבל בהחלט הייתה שנה מלמדת ושנה של פתיחת דלתות מטורפת. להיות מוביל דעת קהל זו עבודה לכל דבר, בלי שעות עבודה שמדפיסים כרטיס והולכים הביתה, עבודה סביב השעון. אומנם משהו שהוא לגמרי כיף, אבל עדיין עבודה. באחרונה, אני מוצא את עצמי ממש מפנה זמן במהלך היום, כדי לענות להודעות ב’אינסטגרם’, לפעמים אנשים אומרים לי: ‘יואו, אני בהלם שענית’, אבל מבחינתי, אם בן אדם עוקב אחריי, ואני מוצא שנייה להגיב, אני מחזיר לו. אני חושב שתוכן איכותי צריך להיות קודם כל אותנטי, לא לראות משהו ברשת ולעשות חיקוי; אפשר תמיד לקחת השראות ורפרנסים, אבל להביא את היד שלך והטעם האישי שלך, גם אם זה סתם סטורי פשוט, פשוט ליצור לעצמך שפה משלך”.

אגב, אליהו יודע מה הוא אומר, ומי שעוקב אחריו ברשת, יודע להגיד שעיניו נמצאות בכל מקום, ושהוא לא חושש לשחוט “פרות קדושות”.

מה אתה מאחל לעצמך לשנה הבאה?

“אני מאחל לעצמי להמשיך לפרוח ולצמוח, לקחת את השנה הזו, ולגדול ממנה עוד”.

 

             שחר חיון / תשפ”א

נכון שלא נהוג לטפוח לעצמך על השכם, אבל כבר לפני קרוב לשנתיים, צפינו את הפריצה הגדולה של שחר חיון, היום בת 21 ואחת הדוגמניות העסוקות בסצנה. חיון עשתה השנה, כמעט כל קמפיין אפשרי; צילומים למותגים כמו “אפרודיטה”, פרזנטורית של המותג “גונג” וקמפיין ל”אופטיקנה” עם קליפ יחד עם עומר אדם פרזנטור החברה: “זו הייתה שנה מדהימה. עשיתי המון קמפיינים, צילומים, עבודה נון סטופ, אבל מבחינתי, זו לא שנת הפריצה שלי; אני מעריכה כל קמפיין וכל עבודה שעשיתי, אבל למה שאני מכוונת אליו, יש לי עוד הרבה עבודה. עוד לא התחלתי”, אומרת חיון. “אני מכוונת למשחק, סדרות, סרטים, ואני גם יודעת שאהיה שם, זה רק עניין של זמן. כשאני ננעלת על מטרה, אני עושה הכל כדי להגיע אליה. אם זה לא לישון, אם זה ללמוד טקסטים מהבוקר עד הלילה, אעשה את כל מה שצריך, כדי להשיג את מה שאני רוצה. אני עכשיו לומדת משחק אצל גל אמיתי, וכמובן ממשיכה בכל מה שקשור בדוגמנות”.

מה למדת בשנה האחרונה?

“למדתי שדוגמנות זו עבודה לא קלה, אבל משתלמת, לא רק מבחינה כלכלית. אני מרוצה מהדברים שאני עושה; יש לי ערכים שאני הולכת איתם, והלקוחות שאני עובדת איתם מכבדים את העקרונות שלי. בסוף, למדתי שלא לוקחים את שחר חיון רק בגלל החזות שלי, לוקחים אותי גם בגלל האופי שלי. ברשתות רואים את האופי שלי ומה אני מביאה לשולחן, והם רוצים את זה ביום הצילום שלהם, רוצים את זה למותג שלהם. את הסטייל שלי, את האנרגיות, את הצחוק. זה משהו בלתי נפרד היום. זו עבודה לכל דבר, ויש גם ימים קשים, ימי צילום של 8, 10 שעות ויותר. אין דבר כזה להיות עייפה; אני אשתה עוד כוס קפה, אני אתעורר ואביא את עצמי בצורה הטובה ביותר. מבחינתי, לעבוד זה הדבר הכי כיף בעולם, ומה שיוצא ממני ב’אינסטגרם’ ובצילומים, זו האני אמיתית”.

מה את מאחלת לעצמך לשנה הקרובה?

“אני מאחלת לעצמי לעשות כל דבר ולהיות שלמה איתו בלי חרטות ובלי כלום. להיות שמחה ומאושרת. אני מאחלת לעצמי חתונה בשנה הקרובה. כן, אני לא אוהבת לבזבז את הזמן. אין כיף מלהיות במקום שאתה שלם איתו עם בן הזוג שלך; זה משהו שהוא טוב בעיניי. לכל תושבי באר שבע, העיר שאני הכי אוהבת בעולם, אני מאחלה להיות חזקים ומאוחדים אחד בשביל השני. אני הכי אוהבת את באר שבע, והולכת להישאר פה עוד הרבה. לא אעזוב באמת אף פעם. זה הבית שלי”.

 

     יואב מאיר / תשפ”א

צילום: ארי אושרי

יואב מאיר הוא מהדמויות הצבעוניות והמוכרות בישראל, הן בתחום האופנה והן בתחום ה-diy. לפני כשנה, הוא עבר יחד עם בן זוגו לבאר שבע, החל ללמוד באוניברסיטת בן גוריון, התאהב בעיר, והפך לאחד משגרירי העיר באר שבע בכלל והקהילה הגאה בעיר בפרט. בשנה האחרונה, העלה את באר שבע על נס: “השנה האחרונה הייתה שנה מלאה בעשייה ויצירה: יזמתי את פרויקט ‘צבעים של גאווה בנגב’, ויחד עם מתנדבים נוספים, יצרנו את דגל הגאווה הכי גדול במזה”ת, ושמנו את באר שבע על המפה הבינלאומית. השתתפתי בתצוגת האופנה הראשונה של הקהילה הטרנסית בבאר שבע; אסף פרן ואני הצגנו כל אחד קולקציה א-בינארית שהוצגה על חברי הקהילה הבאר שבעית בתצוגת אופנה מרהיבה ב’מרכז הצעירים'”.

איך אתה מסכם את השנה הזו, מבחינה אישית?

“מבחינה אישית, הרגשתי שזו שנה של התפתחות אישית והגשמה עצמית; בזכות הקורונה, הייתה לי הזדמנות להביט פנימה ולהבין מה חשוב לי ומה הצעד הבא. השקתי מיני קולקציה חדשה, ונטע ברזילי אהבה ולבשה את אחד הדגמים. מבחינתי, זה שיא”.

הפכת להיות מעין נציג של באר שבע. מה אתה הכי אוהב בעיר?

“אני מאוד אוהב את באר שבע. בעיקר אני אוהב את הרוגע שלה ותחושת המרחב; יש כאן תחושה של קרקע יציבה, ובכלל אני מטורף על רוחות המדבר. הקורונה בהחלט הייתה מאתגרת; בן זוגי ואני מאורסים, ולא הצלחנו להתחתן השנה, מכיוון שאנחנו לא יכולים להתחתן בארץ, ולטוס לחו”ל זו בעיה בימינו. אני מקווה שהשנה נצליח להתחתן ולמסד את הקשר. גם המלחמה הייתה מאוד מלחיצה; זו פעם ראשונה שאני חווה מבצע צבאי ברמה כזו מבאר שבע. מאוד פחדתי וחששתי מהמצב, ואני שמח שהוא מאחורינו”.

מה אתה חושב על הקהילה הגאה בעיר?

“אני חושב שהקהילה הגאה בעיר היא משפחה; הם קיבלו אותי בזרועות פתוחות, ומהווים עבורי קרקע פורייה ליצירה ושיתופי פעולה. אני חושב שמצעד הגאווה השנה היה מרהיב’ ו’הבית הגאה’ עשה עבודה מדהימה. לדעתי, הקהילה היא לגמרי חלק מהמרקם המדהים של העיר באר שבע, ואני שמח שבאר שבע מחבקת את הקהילה הגאה”.

מה אתה מאחל לעצמך לשנה הקרובה?

“אני מאחל לעצמי השנה להתחיל תהליך פונדקאות ולהפוך לאבא, זה החלום שלי. אני מקווה שנצליח להתחתן, ואז גם להירשם לתהליך אימוץ. ובכללי, אני תמיד מאחל לעצמי בריאות, אהבה, אושר והגשמה עצמית”.

מה אתה מאחל לכולם לשנה הקרובה?

“אני מאחל לכולם בריאות, שלווה ואהבת חינם. אני פשוט רוצה שיהיה לכולם טוב, ללא הבדל של גזע, מין, עדה, דת, לאום, נטייה מינית וזהות מגדרית. שנה טובה”.

 

כתבות נוספות במגזין

3

עמוד התווך

נועה גלעד ועדי לנגר סלוטקי הן לכאורה עוד שתי צעירות שרק חיפשו להביא מבאר שבע שהיה חסר להן. את פתחו את סטודיו פולנע, סטודיו לספורט על עמוד ואקרובטיקה אווירית והביאו את הבשורה גם לעיר. ראיון שיסובב לכם את הראש

מגזין5 בדצמבר 2021    10 דקות
0

“לא אנחנו צריכים לפחד”

התגובות בימים שאחרי האלימות בפתח בית החולים "סורוקה" לא איחרו להגיע. ראש עיריית באר שבע כינס מסיבת עיתונאים, ראש עיריית רהט נפגש עם מנהל "סורוקה", והתנצל בשם תושבי רהט, ונראה שכולם מבינים שמדובר בקו פרשת המים.

מגזין17 בנובמבר 2021    12 דקות

כתיבת תגובה