מגזין

נפרדות בסטייל

מגזין17 ביוני 2021    9 דקות
0

אם מישהו רצה עוד דוגמה לכך שהקורונה כבר כמעט מאחורינו, הוא יקבל אותה בדמות נשפי הסיום הגרנדיוזיים. 4 תלמידות י"ב, שבקרוב מסיימות את לימודיהן, מספרות על ההחלטה להשקיע אלפי שקלים בערב אחד, השנה שהן עברו והאם כל זה שווה את זה

נפרדות בסטייל
צילום: סלגה. שמלות : סטודיו עדן טייב. איפור: גלית שלי. לוקיישן: מועדון הפורום

חודשים של תכנון, אלפי שקלים והכנות ליום הגדול, שיתחיל בשעות הבוקר, ויכלול איפור, שיער והתאמה אחרונה של השמלה. לא, לא מדובר על סדר יום של כלה ביום חתונתה, אלא דווקא על יום ממוצע של תלמידות י"ב בסוף השנה הבאה עלינו לטובה, יום גדוש שבסופו מגיע הנשף הגדול, ה-prom שאולי לא נוצץ כמו בארה"ב, אבל כבר מזמן הוא האירוע הנוצץ והיקר ביותר של התלמידות.

השבוע ובמהלך השבועיים הקרובים, תלמידי ובעיקר תלמידות י"ב, יעלו על הביגוד האופנתי, ויסיימו את לימודיהן. לקראת סיום שנת הלימודים וההכנות לנשף, "שבע" אסף 4 י"בניקיות, רגע לפני שהן מחליפות את חולצת בית הספר בשמלות נשף מהודרות לשיחה קצרה על הנשף, על הקורונה והשנה האחרונה והתוכניות לעתיד.

 

יעל קורוטקין, בת 17 וחצי

"כדי להתכונן לנשף השכבתי שלנו, בחרתי לסגור איפור ושיער שלושה חודשים לפני", מסבירה קורוטקין על ההכנות שהחלו מזמן: "חודש לפני, מצאתי שמלה, והיה לי מספיק זמן לתיקונים של תופרת. אני השקעתי 1,500 שקלים על ההופעה באותו ערב. האם זה הרבה כסף? אני אישית חושבת שנשף י"ב הוא חוויה חד פעמית, אירוע מהנה רק עם החברים שלי, שיקרה פעם בחיים, וזו הסיבה שאני בוחרת לקחת חלק בנשף כזה, למרות העלות הגבוהה".

איך עברה עלייך השנה האחרונה, שכללה גם סגרים והרבה למידה מרחוק?

"כתלמידת י"ב שהייתה צריכה ללמוד ב'זום' בתקופה הקורונה, הרגשתי שהייתי צריכה לקחת אחריות אישית ולהיות עצמאית, כדי באמת להצליח. במקצועות שאני טובה בהם, הסתדרתי בקלות, אבל יש מקצועות שבהם הייתי צריכה את ההכוונה של המורים ואת השיעורים באופן מעשי, שה'זום' לא יכול להחליף בעיניי. אני חושבת שהצלחתי למרות הקורונה לשמור על הציונים שלי, ולהצליח".

חששת שבגלל הקורונה לא יתקיים נשף הסיום?

"באופן כללי, הקורונה הובילה לסגרים, ובתחילת השנה אין ספק שחששתי שאולי נשף הסיום לא יתקיים. אנחנו בחרנו לשמור על סבא וסבתא שלי, ולכן ניסינו שלא להיפגש יותר מדיי בתקופה הזו, ואם כן אז לשמור על מסכות וריחוק. התבאסתי שלא יכולתי לחגוג ולצאת עם חברים כרגיל בתקופה הזו, אבל לשמחתי אנחנו אחרי זה, והכל מוכן לנשף".

מה התוכניות לעתיד?

"אני מתכננת להתחיל לעבוד ולחסוך כסף לפני הצבא, לטוס עם המשפחה ופשוט ליהנות עם חברים ואנשים שאני אוהבת. אחרי הצבא, אין לי עדיין תוכניות ברורות; כנראה שאעשה טיול, ואחרי זה אלמד לתואר שאני עדיין מתלבטת בדיוק במה".

 

עדי אלכסנדר בת 18

"יום אחרי שהודיעו על התאריך של הנשף, כבר סגרתי מאפרת ומעצבת שיער", מספרת אלכסנדר שכבר חודש וחצי לפני היום הגדול ידעה בדיוק איך היא רוצה להיראות בנשף: "שמלה מצאתי יותר מאוחר, אחרי שחיפשתי שמלות גם בבאר שבע וגם בתל אביב, יחד עם חברות. ידוע שנשף סיום זה אירוע שבדרך כלל משקיעים בו סכום גבוה; אני אישית השקעתי קרוב ל-2,000 שקלים. נשף הסיום הוא המסיבה האחרונה שלנו ביחד עם השכבה והחברים, ולדעתי זו דרך טובה ומיוחדת לחגוג סיום של 12 שנות לימוד. נכון שהדרך הזו נחשבת ליקרה, אבל זו חוויה של פעם בחיים, ואפילו עוד יותר בתקופה הזו עם הקורונה, שגרמה לביטול של המון טיולים ואירועים שכבתיים".

איך עברה עלייך השנה האחרונה, שכללה גם סגרים והרבה למידה מרחוק?

"זו הייתה שנה קשה ומוזרה; בכל זאת, פספסתי חלק די גדול מהחוויות שלי בתיכון, וגם הלמידה דרך המסך לא הייתה עבורי אפקטיבית ויעילה, כדי לעבור את הבגרויות. הצלחתי להסתדר עם ה'זום' פחות או יותר; זה הרבה יותר קשה מלמידה בכיתה. למדתי לבד וגם עם חברים, ובסופו של דבר הצלחתי להגיע להישגים ולציונים גבוהים, כמו שרציתי".

חששת שבגלל הקורונה לא יתקיים נשף הסיום?

"כן. זו הייתה תקופה מבלבלת, שלא ידעתי למה לצפות. בתחילת השנה, עדיין הייתה תחלואה גבוהה של הקורונה, והיה פחד שגם האירוע הזה לא יקרה' כמו דברים אחרים שבוטלו. לשמחתנו, חזרנו לשגרה".

מה התוכניות לעתיד?

"אני מתכננת לעבוד עד הגיוס ולבלות עם המשפחה והחברים. כנראה, אעשה טיול אחרי צבא בחו"ל, כמו שתמיד רציתי, ולאחר מכן אלך ללמוד תחום שארצה לעסוק בו בעתיד".

 

שיר דדון, בת 18 וחצי

"כמו בכל שכבה י"ב, מתחילים את הארגונים לנשף הסיום כבר בתחילת השנה", מספרת דדון על התהליך של מסיבת הסיום: "זה מתחיל ממפגש עם מפיק, תיאום ציפיות, בחירת אולם וכו'. בנות ובנים מתכוננים עם שמלה וחליפות, שזה סכום לא קטן, וכמובן איך אפשר לשכוח, איפור ושיער לבנות. אומנם, יש השקעה גדולה של סכום לערב אחד בלבד, אבל אחרי 12 שנות לימוד, מי לא רוצה לחגוג בגדול".

איך עברה עלייך השנה האחרונה, שכללה גם סגרים והרבה למידה מרחוק?

"השנה האחרונה עברה לא פשוט בעקבות הקורונה, הלימודים ב'זום', דרך המיטה, המבחנים והעבודות. אני חושבת שכמו שלכל אחד היה קשה להסתגל לדרך הלמידה החדשה, ככה גם אני; הציונים שונים, טוב ופחות טוב, אך לא הייתה ברירה, ונאלצנו להסתדר ולעבור את התקופה הזו בצורה הכי טובה".

חששת שבגלל הקורונה לא יתקיים נשף הסיום?

"מובן שכל השנים האלה חיכינו לנשף הסיום, ובגלל הקורונה ובגלל הסגרים, והעובדה שלא היינו בבית הספר כמעט, היה חשש שהוא לא יתקיים, בעקבות המצב הבעייתי הזה. לשמחתי, צלחנו ועברנו אותו בהצלחה, ואפשר לחגוג".

מה התוכניות לעתיד?

"הצבא בפתח, ולפני שאני מתגייסת, אני רוצה לעשות טיול עם חברות לחו"ל, עוד קצת עבודה, עוד חופשה קטנה בארץ, ואז להתייצב בבקו"ם. אחרי הצבא, אולי עוד אהיה מאמנת כושר, כמו התפקיד שלי בצבא, מדא"גית (מדריכת אימון גופני)".

 

עדי דניאלי בת 17 וחצי

"התחלנו את ההכנות לנשף משהו כמו שלושה חודשים לפני", מספרת דניאלי, שחיפשה שמלה מתאימה לא מעט זמן: "התחלנו לחפש אחרי תופרות ומעצבות שמלות, הסתובבנו בחנויות, ובסוף הבנו שהאופציה הכי משתלמת וטובה עבורנו היא לתפור שמלה. גם את המאפרות ומעצבי השיער סגרנו משהו כמו שלושה חודשים לפני, ככה שהיינו מוכנות. ההשקעה בהחלט גבוהה, ויש שיגידו שפחות משתלמת, אבל מה שתמיד ליווה אותנו בראש זו המחשבה שזה ערב אחד שלא יחזור על עצמו. זו התקופה הכי יפה בחיים, מעין סיכום של כל שנות הלימוד, המסמל את הבגרות שלנו והמעבר לשלב הבא בחיינו. אז זו הוצאה יחסית גדולה, אבל רובנו עובדים ומשלמים מכספנו האישי".

איך עברה עלייך השנה האחרונה, שכללה גם סגרים והרבה למידה מרחוק?

"השנה האחרונה כתלמידה בכיתה י"ב הייתה בהחלט שנה מאתגרת ולא פשוטה; כל החוויות שציפינו להן לקראת כיתה י"ב נעלמו. לא חווינו מה שבדרך כלל חווים בכיתה י"ב,  כמו טיסה לפולין, פתיחת שנה ופורים אחרון כשכבה. הבגרויות והמבחנים עברו להיות באופן פרונטלי, וחלק מהתגבורים היו ב'זום', וזה לא היה פשוט, אבל התגברנו על זה".

 

עדן טייב, מעצבת שמלות כלה וערב

עבור עדן טייב, השבועות האחרונים הם שבועות עמוסים, בהם היא עובדת מבוקר ועד לילה, ואחרי שנה בלי עבודה, היא כמובן שמחה על כל רגע. עונת החתונות בעיצומה, ואליה מצטרפות מסיימות י"ב, שרוצות גם הן להרגיש, לערב אחד, כוכבות: "כל אחת רוצה להיות הכי יפה בערב האחרון שלה כתלמידת בית ספר. הבנות משתפות אותי שהן לא מתפשרות על מעצב שיער, מאפרת וכמובן השמלה, ואפילו המקום בו יתקיים הנשף. הן יודעות שמדובר בהוצאה גבוהה, ויחד עם זאת הן עושות את זה עם התרגשות עצומה. לכל אחת יש את הוויז'ן שלה לשמלה שלה; אחת רוצה שמלה נפוחה ולהרגיש כמו נסיכה מהאגדות, אחרת רוצה שמלת מיני קטנה. לי כמעצבת חשוב להתאים ולרצות את הבנות שמגיעות אליי. היום הכל הרבה יותר מושקע והרבה יותר יוקרתי, בטח אחרי שנה שכמעט שלא יצאנו מהבית. אני חייבת לציין שזה מזכיר לי את מסיבת הסיום שלי, שלא היה לנו נשף ולא משהו קרוב. הייתה לנו מסיבת סיום בבית הספר, ולבשתי שמלה שקניתי ב-50 שקלים. מובן שזה מייצר לי עבודה, אבל אני באמת רואה את זה כדבר כייפי לבנות. אני רואה איך הן יוצאות מחויכות מהסטודיו, וזה ממלא לי את הלב".

 

גלית שלי מאפרת

המאפרת גלית שלי חושבת שההשקעה של הזמן והכסף לקראת נשף הסיום הוא דווקא הגיוני: "הכסף והזמן שווה את זה. צריכים להבין שזו סיומה של תקופה עבור הבנות האלה. הן מסיימות תקופה של 12 שנות לימוד, מגיעות אחרי הרבה למידה ובגרויות והן עוברות הרבה, מתבגרות תוך כדי עד שמגיעות לרגע המרגש הזה. בסוף, זו חוויה חד פעמית, זה משהו שנשאר למזכרת כל החיים. התמונות יישארו איתן לנצח ולכן זו חוויה חד פעמית ששווה את ההשקעה הגדולה".

הרבה מרגישות ממש כמו כלה ביום חתונתה…

"זה נכון. מבחינתי כמאפרת אין הרבה הבדל. כמו כלה, גם הבנות מרגישות מלכות ליום אחד. הדרישה שלהן היא להיות בולטות, זוהרות ומבחינתי העבודה היא כמעט זהה. אולי מלבד העובדה שאת הכלה בסוף פוגש החתן. ההתאמה שלי לכל אחת היא באופן אישי לפי מבנה הפנים, הגוונים. לכל אחת אני מתאימה מייק אפ וצלליות לפי הגוון המדויק. יש תיאום ציפיות מולן, מה כל אחת אוהבת, מה מתאים להןומה יתאים לסגנון ולשמלה אותה הן הולכות ללבוש"

 

 

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה