מגזין

להעביר את זה הלאה

מגזין22 באפריל 2021    10 דקות
0

לפני קרוב לשנתיים, נפטרה המעצבת הבאר שבעית שירן סאעת ז"ל בבית החולים "סורוקה", לאחר שילדה את בנה השלישי. מאז, קהילת המעצבות בעיר, חברות וקולגות, פועלות ביתר שאת להנציח את זכרה של סאעת

להעביר את זה הלאה
צילום: סלגה מבית ליצ'י

לפני כשנתיים, נפטרה בבית החולים "סורוקה" שירן סאעת ז"ל, לאחר שילדה את בנה השלישי. לאחר הלילה, מצבה הידרדר, והיא נפטרה בחדר הניתוח. מאז אותו יום, קהילת המעצבות בבאר שבע ששירן הייתה מהראשונות להצטרף אליה, 40 מעצבות פנים מהאזור, חלקן הגדול חברות שלה, פעלו להעלות את זכרה בפרויקטים שונים.

רויטל אמר, הבעלים של מתחם "קוואטרו דיזיין" בארבע השנים האחרונות, הייתה קולגה וחברה של סאעת. היא זו שהקימה את קהילת המעצבות, "מתוך מטרה ליצור משפחה של כל המעצבות. שירן הייתה המעצבת השנייה להצטרף, ואני גם חייבת להגיד שהיא גם פתחה לי צוהר לעבודות בתחום. היא הייתה קולגה וחברה. הרעיון של הקהילה היה ליצור בית למעצבות, לא רק מקום לקנות, אלא מקום שיהיה להן מרכז שכולן נפגשות בו, שיש בו אירועים, שזה לא רק ביזנס, אלא גם הרבה פלז'ר וגם הרבה הון אנושי. נוצרו חברויות שמעולם לא היו, ושירן הייתה מהמובילות של הקהילה. היא פתחה לי את הדלת לפרויקטים שונים".

נטלי גנון, מעצבת פנים מבאר שבע ב-6 השנים האחרונות, היא גם חלק מקהילת המעצבות: "כולנו באנו לפה גם עסקית, וזה מהר מאוד הפך להיות בית. זה מקצוע מאוד סוליסטי, האינטר-אקציה היחידה שלך זה עם הלקוחות, ופה ושם הספקים. לפני רויטל, לא היה דבר כזה פה, ואני יכולה להגיד שמעצבות מהמרכז והצפון מסתכלות עלינו בקנאה. הדי. אן. איי של המקום השתקף אצל שירן. מבחינתי, היא הייתה סוג של מנטור. היא הייתה ותיקה ממני בתחום, ותמיד התקשרתי להתייעץ איתה מקצועית; בכל שאלה הייתי פונה אליה. להיות עצמאית זה דבר מפחיד, וכשראיתי את שירן יוצאת לדרך עצמאית זה היה מרגיע. היא עשתה את זה בענק, בנתה את העצמאות שלה, את החיים האישיים שלה ואת הבית. אף אחד לא נפגע בדרך. היא סופר וומן מבחינתי".

נטלי גנון

ואמר ממשיכה: "שירן הייתה מטאור מבחינה מקצועית. אם היא הייתה היום בחיים, היא הייתה בטופ של המעצבות. כשאתה רואה עבודה, ואתה יודע לזהות של מי העבודה, אתה יודע שהמעצבת יצרה לעצמה שם, שזו החותמת שלה. וזו הייתה שירן. כששירן הייתה נכנסת לחלל, לא היה אפשר לפספס אותה. היא הייתה צבעונית מאוד. אי אפשר היה לפספס אותה גם עם לקוחות. הייתי רואה אותה מהצד, והיא הייתה מאוד מסורה ודייקנית, ויכלה להתקשר אליי 6 פעמים כדי לוודא שאני יודעת בדיוק מה היא רוצה. יום לפני שנפטרה, דיברתי איתה, והיא סגרה איתי פגישה ביום ראשון. גם הכרתי את בעלה, שהוא חבר ילדות שלי".

אחד הדברים שכל מי שהכיר את סאעת מיד יציין הוא החיוך הגדול שלה. סאעת, ועל כך מעידות כולן, הייתה חייכנית וקורנת: "אי אפשר היה להתעלם ממנה, זה התחיל מהצבעוניות בבגדים, הסרט הצבעוני בשיער, החיוך, וגם באופי היא הייתה צבעונית. לא משנה מה, היא תמיד חייכה".

רויטל: "היא גם לא כעסה אף פעם, אם הייתה טעות בהזמנה, משהו שקורה מפעם לפעם, והיא לא הייתה עושה מזה עניין. מבחינה מקצועית, היא פשוט הייתה מצוינת בכל הרמות".

נטלי: "מעצבת יכולה להיות כמו בת בית או רחוקה כמו איש מקצוע. כל הלקוחות שלה יגידו לך שהיא הייתה בת בית. אני הבנתי את זה רק אחרי שהיא נפטרה, כמה היא התחברה לכל משפחה".

רויטל אמר

אמר נזכרת בטלפון הראשון, בו התבשרה על מותה: "אני הייתי בסרט עם הבת שלי, ובזמן הסרט קיבלתי 6, 7 שיחות במקביל ממעצבות. לא עניתי, וחשבתי שזה קשור לעבודה. אחת המעצבות, סיגל מלכה, כתבה לי הודעה: 'מה קורה'. כתבתי לה שאני בסרט, והיא חשבה שאני בסרט ממה שקרה, וכתבה לי: 'כן, אז שמעת'. לא הבנתי. אחרי זה, בת של לקוחה של שירן שולחת לי הודעה. יצאתי החוצה, והתקשרתי לסיגל, ואז היא סיפרה לי ששירן נפטרה. באותו רגע, לא ידעתי מה אני עושה. לקח לי 10 דקות, וחזרתי לקולנוע, ראיתי מסך שחור. ומאותו רגע הבנתי שהנורא מכל קרה".

ונטלי גנון מספרת איך היא שמעה על מותה חברתה: "אני הייתי בדיוק באותם רגעים בחנות עם עוד מעצבת. קיבלתי טלפון שבישר לי ששירן נפטרה, וזה היה הלם גדול. מיד התקשרתי לחברת הילדות שלי שהייתה חברה טובה שלה, ואחרי כמה שיחות החלטתי גם לספר לה. זה היה נורא".

לאחר מותה של סאעת, ואחרי שיחה של אמר עם בעלה, היא החליטה לרתום את כל המעצבות במטרה להמשיך את הפרויקטים ששירן התחילה: "היו לשירן 20 פרויקטים פתוחים שהיא התחילה. אפילו היה פרויקט אחד שהיא סגרה ממש שבועיים לפני שנפטרה. כל הלקוחות שילמו מקדמה. כשהגעתי ל'שבעה', בעלה רצה להחזיר את הכסף, ולא רצה להשאיר את הדברים ככה פתוחים. מדובר בהרבה כסף, וזה משהו שחשבתי שיהיה מאוד קשה להחזיר ככה ללקוחות, בטח לבעלה שלפני רגע איבד את אשת חייו. לבעלה היה חשוב שהלקוחות לא ייפגעו. ב'שבעה' הוא דיבר איתי על זה, ואמרתי לו שיעזוב את העניין עכשיו. הוא אמר לי שהוא לא רוצה ששירן תהיה באי נחת, ושהיא תנוח בשקט. שיתפתי את החברות, ושאלתי אם הן ירצו לקחת את הפרויקטים של שירן, ולהמשיך מהנקודה שהיא הפסיקה, כפרויקט שיהיה לזכרה. הלקוחות כבר שילמו מקדמה, והמעצבות ימשיכו מאותה נקודה, ורק יגבו את מה שסוכם מול הלקוחות, מלבד המקדמה. ההתגייסות הייתה מדהימה; לא הייתה אחת שאמרה לא. שאלנו את הלקוחות, וחוץ מזוג אחד כולם הסכימו. כל לקוח קיבל רשימה של 3 מעצבות, ובחר אחת שהמשיכה את הקו העיצובי שהלקוחות ושירן סיכמו יחד".

"מוכשרת ברמות הכי גבוהות שיש". שירן סאעת ז"ל | צילום: מאור מויאל

 

גנון לקחה על עצמה שני פרויקטים בבאר שבע. את הראשון סיימה ממש לא מזמן, והשני נמצא עכשיו בתחילת הדרך: "מבחינתי ומבחינת כל המעצבות, לא הייתה שאלה בכלל. אף אחת לא חשבה על הכסף. אני זוכרת שהייתי בחופשה ביוון, וסיגל מלכה שנרתמה המון לפרויקט סיפרה לי על זה, וזה פירק אותי, והחזיר אותי שוב למוות של שירן. מובן שאמרתי כן, ועשינו פגישות. לקחתי שני פרויקטים שהלקוחות בחרו בי עבורם, ויצאנו לדרך. מבחינה עיצובית, הייתה שאלה. מבחינתי, תמיד שאבתי השראה משירן, ומאוד אהבתי את מה שהיא עשתה, אז היה לי קל להתחבר לטאץ' העיצובי שלה. היא הייתה בכל אחת מהבחירות שלי, גם כדי לשמר את הזיכרון שלה כי זה שלה, וגם כדי לקבל ממנה את ברכת הדרך. זה יישמע מאוד רוחני, אבל הסתובבתי בחנויות, והרגשתי אותה בבחירות שלי. היה מהלך שעשיתי, כשכבר היו הדמיות והכל, ומשהו בי לא הרגיש שזה שירן, אז הלכתי אחורה, חזרתי ועשיתי בחירות חדשות בגלל שזה לא הרגיש שלה".

ומה הלקוחות אמרו?

רויטל: "קודם כל, הלקוחות מאוד התרגשו שמישהו חושב עליהם. צריכים להבין, היא רק נפטרה, וחלק מהלקוחות שהרמתי אליהם טלפון אמרו: 'כפרה הכסף', אבל אנחנו ובעיקר בעלה לא רצינו להשאיר את זה ככה. זה עשה לי משהו מאוד עמוק, וגם אני הקדשתי לכך המון זמן; אני זוכרת שבאותה תקופה בני המשפחה שלי אמרו לי שאני באמוק על זה".

אחד הפרויקטים שהמשיכה גנון. צילום: מאור מויאל

 

פרויקט הנצחה נוסף לזכרה של סאעת הוא פרויקט לתנועת "הצופים" תחת השם "קשת שירן", אותו יזמה אמר: "הרגשתי שצריך להנציח את שירן, והתלבטתי מה אפשר לעשות. הבן שלי מדריך ב'צופים', ואמרתי שאם יש קהילה שיכולה להמשיך הלאה את זכרה, זה 'הצופים'. הם בדיוק עברו לשבט שלא נראה טוב בלשון המעטה, אז פניתי ל'צופים', ואמרתי להם שיש לי דיל: אני מגייסת ספקים, מעצבות והכל, ומשפצת להם את המבנה מאפס, ובתמורה הם יעשו פעילויות חברתיות לזכרה של שירן. אחת לשנה, ביום המעשים הטובים, הם יעשו פעילות, ויחזירו לקהילה בתחום של שירן; צביעת בתים, ניקיונות, משהו שיחזיר לקהילה וימשיך את המורשת של שירן. קראנו לפרויקט הזה 'קשת שירן'. ראוי לציין את המעצבות סיגל מלכה, ספיר הרמן ופזית חזן שנרתמו המון לפרויקט. התחלנו לעבוד, ובמשך חצי שנה הרמנו את כל באר שבע; לא היה ספק בעיר שלא שמע עלינו, כולל עיריית באר שבע שהתגייסה ותרמה לנו. עשינו שיפוץ, ריצוף, אלומיניום, וילונות, דלתות, פרקטים, הכל בתרומה, הכל בהתנדבות. כל המעצבות הצטרפו בהתנדבות מלאה. בגלל הקורונה, ממש בישורת האחרונה הכל נעצר, ונשאר לנו להביא את הווילונות והריהוט. אנחנו מקוות שכולם עדיין בעניין התרומה, ואנו רוצות לדחוף ולסיים את זה במהרה".

איך זה מרגיש להנציח את זכרה, הרגשתן גם קושי?

נטלי: "אני רואה את זה כזכות לחלוטין. הייתי קולגה שלה, וגם אם לא הייתי הכי קרובה אליה, זה נגע בי, ונגע בכל אחת. זה הדי. אן. איי שלנו הדרומיים, זה קהילה, כשיש משהו שנוגע בך אישית ומקצועית אתה עושה את זה. זו תחושת שליחות".

רויטל: "זה גם היה קשה, כי אני לדוגמה הייתי צריכה לשתף את בעלה כל הזמן; היה חשוב לי שלא ירגיש לבד, שהקהילה עוטפת אותו, ולהכניס לו וויב חדש. לדבר על זה כל הזמן היה קשה. להעלות פוסט על זה היה קשה. אני מאמינה שזה להעביר את זה הלאה. שירן הייתה עושה טוב, אנחנו עושים טוב לזכרה, ו'הצופים' ימשיכו את זה הלאה. זה גלגל שלא יעצור. יש שני שלבים בחיים של אנשים שהם מאוד חזקים: החתונה והבית שלך. שירן התייחסה ללקוחות שלה כייעוד שלה, כשהיא הופכת להיות חלק מהבית. אתה חי וגר במקום שבנאדם עיצב לך. כל הלקוחות שלה התחברו אליה באופן אישי. היא הייתה בנאדם כזה, מאוד טוטאלית לעבודה שלה. וזה מה שרצינו להמשיך".

נטלי: "כל ספק שידבר איתך, יגיד אותו דבר. לאחד הצלמים שהיום נחשב לאחד הטובים בתחומו, שירן פתחה את הדלת. מצד אחד, היא הייתה אישה מקצועית. ומצד שני, שירן הייתה חברה ואשת משפחה. היא סמל לשילוב של אשת מקצוע ואשת משפחה".

ומה הלאה?

רויטל: "מבחינתי, כבר השבוע, נתחיל להחיות את הדברים מחדש, לסיים את הפרויקט ולהעביר אותו הלאה. אני מבינה שהיו כאלה שנשרו, אבל מאמינה שהרבה יירתמו מחדש. גם נשתף את בעלה מחדש, גם בשביל עצמנו כי זה לזכרה, ואני לא רוצה שזה יישאר תקוע, וגם בשביל 'הצופים' שהכירו את שירן, ודיברו על שירן, שזה בדיוק היה העניין. אני מאמינה שעוד כמה חודשים נסיים את הפרויקט".

 

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה