מגזין

"אנחנו כבר לא אדונים שיכולים לעשות הכל"

מגזין24 במרץ 2021    14 דקות
0

הרב יהודה דרעי, רב העיר באר שבע, בראיון חגיגי לכבוד הפסח, מספר על השנה המאתגרת, על הקריאה לציבור להתחסן ומה הוא מאחל לכבוד החג

"אנחנו כבר לא אדונים שיכולים לעשות הכל"
הרב יהודה דרעי

שנה לא פשוטה עברה על ישראל ועל הנגב ונראה שהשסעים בהוויה הישראלית רק העמיקו. אחד השסעים הבולטים הוא השסע בין הדתיים לחילונים שנראה שרק גדל בעקבות משבר הקורונה. בריאיון מיוחד לעיתון "שבע", משתף הרב יהודה דרעי,  הרב הראשי של באר שבע וראש אבות בתי הדין בבירת הנגב, בין השאר, כיצד הצליח לעמוד בפרץ מול ההנחיות המשתנות של משרד הבריאות וצרכי הציבור הדתי ושומר המסורת בעיר, על הסיוע והתמיכה בעסקים שומרי הכשרות שנתנה הרבנות בהובלתו ומהו היתרון של מי שמאמין לעומת מי שלא בהתמודדות מול משברים כמו מגפת הקורונה.

הרב דרעי נזכר בראשית ימי הקורונה לפני כשנה: "שמעתי בפעם הראשונה על העניין של הקורונה בסביבות פברואר בשנה שעברה, כשהתחילו להגיע ידיעות  בתקשורת על איזשהו וירוס מסתורי שיצא מסין. ככל שהידיעות התחילו להתרבות יותר ויותר, ונכנסנו לקראת חודש אדר, הנושא קיבל יותר חשיבות ומשמעות. אני זוכר שסעודת פורים בשנה שעברה הייתה כבר בסימן של אזהרות יותר מוחשיות, וכולנו הבנו שזה כבר עבר משלב הידיעות בתקשורת לשלב מסוכן, והתחלנו כבר אז להיזהר. ברוך ה', בכל שנה בסעודת פורים הבית שלי הומה אדם, ובאים אליי המון אנשים, נציגי ישיבות ומשלחות מהעיר, והבית מתמלא מתחילת פורים ועד סוף החג. לכן, הבנות והבנים שלי הזהירו אותי בפורים הקודם לשמור על מרחקים; עדיין לא היו בזמנו הסיפורים של המסכות, האלכוג'ל וכו', אם כי כבר התחילו לדבר על ריחוק חברתי ושמירה. אחרי פורים ולקראת חג הפסח, חשנו על בשרנו את התוצאות של מה שהיה בפורים, והתחלנו לקבל את הגזירות והסגרים וההגבלות, בליל הסדר במיוחד ובסגירת בתי הכנסת, ונכנסנו למצב של התגוננות".

ואז, כמו מערכת משומנת, "המועצה הדתית בראשות הממונה זה כשבע שנים שותפי שוקי דמרי ורבנות באר שבע בראשותי התחילו מיידית לפעול לפי הנחיות משרד הבריאות, כאשר במועצה וברבנות המשיכו להעסיק רק עובדים חיוניים, ומתוקף תפקידי ברבנות וכראש אבות בתי הדין בעיר נכללתי בין העובדים הללו. אגב, אני לא זוכר שהחסרתי אפילו יום עבודה אחד מתחילת תקופת הקורונה ועד היום; אני נוהג להגיע כל בוקר רגיל בשעה מוקדמת מאוד ולעבוד עד שעות אחר הצהריים המאוחרות. כשאין אירועים בשעות הערב אני חוזר ללשכה שלי ועובד עד 10 בלילה ויותר לפעמים. בכל אופן, ההנחיות של משרד הבריאות השתנו חדשות לבקרים, והיינו צריכים להתאים את עצמנו כל הזמן לשינויים התכופים, למשל לגבי מספר האנשים שיכולים להיות במקומות פתוחים או סגורים, עדכונים הנוגעים לבתי הכנסת, מקוואות הטהרה, המון שירותי דת שנתנו כמו ביצוע כשרויות, והמון שאלות שהתעוררו בהתאם ובכפוף להנחיות".

נשמע מאתגר מאוד.

"נכון. היינו צריכים להיערך למצב חדש, שלא הכרנו קודם, וזו לוגיסטיקה ומבצע לא פשוט בכלל. אני חייב לציין את שיתוף הפעולה היוצא מגדר הרגיל, ואני ממש מביע התפעלות ממנו, בין הרבנות לבין עיריית באר שבע; היה קשר ישיר בינינו, וכל הנחיה שהוצאנו הייתה יחד עם העירייה שפרסמה את ההנחיות בכל אמצעי הפרסום שיש לה, כמובן כאשר המועצה הדתית משתתפת במימון. אני זוכר לפחות 14 מנשרים של הנחיות מפורטות לבתי הכנסת, שיעורי התורה, המקוואות לנשים והמקוואות לגברים ועוד ועוד, שבהם הייתי צריך לתדרך באופן מלא ומסודר את הציבור וגבאי בתי הכנסת עד לפרט האחרון. כך שהמשולש רבנות, עירייה, מועצה דתית עבד בשיתוף פעולה מלא, והיה ממש לברכה לעיר ולתושביה. כשהציבור רואה הנחיות אחידות, משותפות, הוא מקבל אותן בצורה מכובדת ויפה. לפי הדיווחים שאנחנו קיבלנו ומקבלים, ההנחיות נשמרו וקוימו ביותר מ-90 – 95 אחוזים מבתי הכנסת. אפשר להגיד שכולם נענו להנחיות, סגרו כשהיה צריך, ופתחו עם קפסולות כשזה הותר".

הרב מביא דוגמה מייצגת לעניין, יום הכיפורים האחרון: "יום הכיפורים הוא כידוע לכולם היום הקדוש בשנה בעולם היהודי. מי שזוכר, יום הכיפורים הזה היה יום חם ביותר. במשרד הבריאות מאוד רצו לסגור את בתי הכנסת, וזו הייתה תקופת שיא בסגרים ובתחלואה עד הסגר השלישי. אולם, אי אפשר לסגור בתי כנסת ביום הכיפורים, ולכן המשרד נענה לרחשי הלב של הציבור, ופתח את בתי הכנסת ליום אחד בלבד בתקופת חגי תשרי. מחד גיסא היינו אז במצב מאוד מסוכן של שיא ההתפרצות, אבל מאידך גיסא כיפור זה כיפור. ולכן, לנוכח החום הכבד, קיבלתי החלטה ברורה, שאני חושב שהייתה גם חכמה, שמכיוון שיש ציבור גדול שלא יכול להיכנס לתוך בתי הכנסת עצמם, שכל בתי הכנסת יתחילו את התפילות לא יאוחר מ-5:30 בבוקר ויסיימו אותן לא יאוחר מ-10:30 בבוקר, בצורה זריזה ועם פחות פיוטים. והמשכנו עם זה גם לחלק השני של התפילות ביום הקדוש, כאשר פסקתי שתפילת 'מנחה' לא תתחיל בשום בית כנסת לפני 15:00. בצורה הזאת, המתפללים היו בבתים שלהם לפחות בין 10:30 ל-15:00. לפי הדיווחים שבידינו, רוב מוחלט של בתי הכנסת עמד בזה. למעשה, אני לא מכיר מקום שלא שמר על ההנחיות הללו; כולם התחילו בזמן וסיימו בשעה שקבעתי, וזו הייתה הצלחה גדולה מאוד, וזו רק דוגמה אחת מאינספור דוגמאות של דרך הפעילות שלנו בתקופה הזו".

וכשבתי הכנסת היו פתוחים עם הגבלה של 10 אנשים בכל בית כנסת, מה עשיתם כדי לעמוד בהנחיות?

"ניסינו לנצל את כל החללים הסגורים, שהיו בכל מקום ומקום. כך למשל, נשים שאינן חייבות בתפילה בציבור, תואלנה בטובן להתפלל בביתן, וכך אפשר להשתמש בעזרת הנשים לצורך תפילת גברים. בדרכים כאלה יכולנו להיענות להנחיות משרד הבריאות ולעמוד בהן בצורה ראויה. ומצד שני, גם לתת מענה למתפללים שכן רוצים להתפלל".

ללשכתו כרב הראשי של באר שבע, מספר הרב דרעי, הגיעו "שאלות הלכתיות רבות סביב כל נושא הקורונה, כמו האם אומרים תפילת 'מעין שבע' במרחב הציבורי מחוץ למבנה בית הכנסת. לקראת חג הפסח שעבר, מאוד רצינו לקיים את מבצע הגעלת הכלים המסורתי, ואפילו נערכנו לכך לפי כל ההנחיות, אבל בסופו של דבר הוטל סגר כללי, ולא יכולנו לערוך את המבצע, כי פשוט אי אפשר היה לצאת מהבית. בגלל הזמנים המיוחדים של ההגבלות הקשות, במיוחד על התקהלויות, אפשרנו בהוראת שעה מיוחדת וחד פעמית להשאיר בבתים אפילו חמץ גמור, כמו ביסקוויטים. את סיום המסכת שבתום תענית הבכורות שלפני ליל הסדר לא יכלו הצמים לעשות בבית הכנסת, וכדי לאפשר לקיים את הצום למי שצריך, העברנו את סיום המסכת בטלפון, ברדיו וב'זום'. ובערב ראש השנה האחרון עשינו גם את התרת הנדרים באמצעות ה'זום', הטלפון והרדיו, משום שגם אז לא ניתן היה לעשות זאת בציבור".

מה היו הרגעים הקשים ביותר שלך בשנה האחרונה?

"הדבר הכי קשה לציבור הדתי בעיר היה ההימנעות מלהתפלל בציבור בבית הכנסת; זו כמעט גזירה שהציבור לא יכול לחיות איתה, אבל למרות זאת אנשים עמדו בזה. זה היה קשה במיוחד בחגים, כמו יום טוב ראשון של פסח וסוכות, כאשר התפילות התנהלו במקומות כמו חצרות או אפילו מרפסות בתים. גם סגירת מקוואות הגברים שרגילים כל יום או לפחות ערב שבת לטבול הייתה לא פשוטה, וגם שיעורי התורה שנעשו באמצעים בעייתיים כמו טלפון, שלא לדבר על בתי הספר ותלמודי התורה שנסגרו, ועוד קשה להבין עד כמה גדולה הייתה הפגיעה בתלמידים; כל כך קשה להשאיר ילד זמן רב כזה בלי לימודים, זה כמעט נזק בלתי הפיך, שלא לדבר על הפגיעה באברכים בבית המדרש, שצריכים להכין את עצמם למבחנים. זה שובר את הרצף של הבחינות ותוכניות הלימוד, וההתמודדות היא מאוד קשה. בגדול, השתדלנו למרות הקורונה לחיות ולנהל אורח חיים רגיל עד כמה שאפשר".

כמו עבור כולנו, גם בשביל הרב דרעי, הייתה מגפת הקורונה ניסיון ראשוני ולא פשוט של התמודדות מול מגפה קטלנית עולמית, ועל אף שכבר היו מגפות הרסניות בשנים עברו, גם בעולם היהודי הוא מדגיש כי, "אנחנו לא חווינו מגפה כזאת אף פעם, ובשבילנו זו הפעם הראשונה לעבור דבר כזה. במהלך השנה האחרונה, גיליתי כוחות לא פשוטים אצל התושבים בבאר שבע, בהתמודדות מול המגפה בצורה זהירה, כולל השהייה בבידודים ארוכים. היו גם כאלה שבגלל שחלו בקורונה והיו בקבוצת סיכון רצינית, נאסר עליהם לצום בתעניות שונות, גם אם לא היו חולים ממש, ובעבורם זה היה כמו קריעת ים סוף. היו מצבים שלא התמודדנו מולם לפני כן, ואחד מהם היה לשכנע אנשים שאובחנו כחיוביים לקורונה ובלי תסמינים לא לצום, כדי לא להיכנס לסכנת נפשות ממש".

ואיך סייעתם לבעלי העסקים עם כשרויות של הרבנות, שנסגרו לתקופות ממושכות?

"יש לנו בבאר שבע יותר מ-600 עסקים עם כשרות של הרבנות, וכמעט 25 אחוזים מהם כשרים למהדרין. לכל אורך התקופה של הקורונה, השתדלנו להקל מעליהם את העומס הכלכלי; ידענו שהם סובלים מאוד, ושלא קל לסגור עסקים, הצוברים הפסדים משמעותיים בגלל סגירתם. לכן, החלטנו מתוך התחשבות באותם עסקים, לקזז מהאגרה השנתית לכשרות שבעלי העסקים משלמים, את התקופות שבהן הם לא עבדו. ידענו שאין לבעלי העסקים הללו מספיק לקוחות, ולא חיכינו שהם יבואו אלינו לרבנות, אלא שלחנו מיוזמתנו את המשגיחים שלנו לכל העסקים שתחת השגחתנו, ושאלנו אותם אם הם רוצים להגיש בקשות לקיזוז חלקים מהאגרה".

וזה עוד לא הכל: "השנה, לקראת חג הפסח, קיים צפי לפתיחת עסקים יותר מכל שנה אחרת. אנחנו מבינים גם שהציבור 'צמא' לצאת ולקנות דברים. ולכן, למרות שהוראות הרבנות הראשית לכל המדינה קובעות כל השנים כולל השנה שעושים את ההכשרות של בתי העסק עד יומיים לפני הפסח, כלומר השנה לא יאוחר מיום רביעי בלילה (מה שמחייב את סגירתם לפעילות), הבנתי שיומיים לא לעבוד זה הפסד גדול מאוד לאותם עסקים, ואמרתי שבבאר שבע זה לא יהיה, וניתן עוד יום לפתוח, כך שההכשרות יהיו עד יום חמישי בלילה. הרי, העסקים רק חזרו לא מזמן, אז בוא ניתן להם 'לאכול משהו' ושיהיה להם משהו לחג. אנשים גם יוצאים יותר למסעדות, פיצריות, בתי קפה וכו'. זה אומנם יהיה קשה יותר למשגיחים שלנו, כי יהיה להם עומס גדול יותר, אבל צריך גם להתחשב בציבור. ואת זה אני יכול להגיד לך בוודאות, אין בשום מקום בארץ. אגב, הופעתי לא מזמן בכנס לראשי מועצות דתיות, כחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, והודעתי לנוכחים שמי שירצה ללמוד מאיתנו, שילמד".

לרב דרעי יש גם דעה ברורה מאוד לגבי מבצע החיסונים: "מי שמאמין, לא דואג אף פעם, כי הוא מאמין שהקב"ה נתן את המכה מתי שצריך היה לתת אותה, והוא מאמין גם שלכל מכה יש תרופה בזמנה. לכן, כשהגיעו החיסונים, כל מי שהאמין שהקורונה הייתה גזירת שמיים ולא איזה משהו בטבע שנכפה עלינו, מיד האמין שהחיסון הוא התרופה משמיים למגיפה. בוא נאמר, שלא לקח הרבה זמן לאנשים כאלה להשתכנע לקבל את החיסון. זה היה מאוד קל לציבור המסורתי והמאמין והלאה, להבין שהחיסון הוא התרופה לקורונה, כי הרי הקב"ה גוזר לא רק איזו מחלה תהיה אלא גם מי יהיה הרופא שירפא את החולה ואיך הוא ירפא אותו, וזו אמונה שלמה שכל מה שהקב"ה עושה, זה לטובה. ועד כמה שאני מכיר, אין שומר מסורת אחד בעיר שלא קיבל את שני החיסונים כדת וכדין, עם כל הפחד, כי זה לא שאנשים לא חוששים או מפחדים; אולם, אם הם מאמינים לרבנים שאומרים שזו דעת תורה לקבל חיסון, ולא שואלים שאלות מיותרות, אז הם גם הולכים להתחסן. אני שומע שהיום יש היענות של 90 אחוזים מהתושבים לקבל חיסון. הראשונים שיצאו לציבור, עם כל האחריות, ואמרו שאין מה לפחד מהחיסון, ושלא יהיה שום נזק ממנו, היו הרבנים פה ובבני ברק וירושלים. וזו הייתה אמירה ברורה וחד משמעית, בלי שום גמגום וסייגים".

הרב דרעי מתחסן וקורא לכולם להתחסן.

 

מה אתה צופה שעתיד לעבור עלינו בעידן של החיים לצד הקורונה?

"אני לא רואה שום שינוי מהותי שהולך להיות לגבי בתי הכנסת ושירותי הדת. צריך לזקוף את זה לחסד הגדול שנעשה איתנו, של סיום מהיר יחסית של המגפה שמעתי שבזמן שבעולם מצפים לצאת לגמרי מהמגפה הקטלנית הזאת בעוד שבע שנים תמימות, אצלנו בישראל הקטנה יחזרו לשגרה בתוך חודשיים. זה נשמע לך דבר שהוא מובן מאליו? הרי, ישראל היא מדינה קטנטונת, פסיק קטן בעולם מול כל המעצמות האדירות. זה לא נס גלוי?! יכולים לומר שיש לנו ראש ממשלה טוב ודברים כאלה, אבל כולם יודעים את האמת, שלא בן אדם אחד או שניים או יותר יכולים לעשות את מה שה' עשה איתנו בשנה האחרונה, מראשית השנה ועד אחרית השנה. יש אנשים שתמיד אוהבים להתלונן, אבל צריך לראות את חצי הכוס המלאה: אנחנו יוצאים ממגפה נוראה כזאת תוך שנה כמעט לשגרה מוחלטת, כאשר אנו רואים שמדינות רבות בעולם נכנסות בימים אלה לגל שלישי קטלני, עם התפרצויות אדירות של אלפי מתים בכל יום באירופה, המרוחקת בסך הכל שלוש שעות טיסה מאיתנו".

ומה לגבי החיים בכלל בתקופה של איום קורונה קבוע?

"ברור שהחיים בגדול לא יחזרו למה שהם היו לפני הקורונה; ההסתכלות שלנו על הדברים תהיה אחרת, אחרי שנוכחנו שנגיף קטן יכול לזעזע עולם ומלואו, להמיט אסונות איומים בנפש וגם כלכלית, ולמוטט מעצמות עם נשק ועושר וכוחות עצומים. ברור שהמסקנה היחידה שעולה מכל ההסתכלות על הדברים האלה היא, שאנחנו כבר לא אדונים שיכולים לעשות הכל. הפרופורציות שלנו יהיו אחרות, והאמירה של 'כוחי ועוצם ידי' נחלשת משמעותית. אני מקווה שזה ישפיע גם על סדר העדיפויות שלנו בחיים, ושנבין שלא הכל כסף וכוח, יש דברים יותר חשובים. הגיע הזמן שנתחיל לחשוב על תוכן לחיים שלנו, דברים אמיתיים למלא בהם את הזמן ותוצרים שהאדם ישאיר לאחר לכתו. כולנו הבנו בשנה האחרונה שהחיים הם דבר חולף, הרבה יותר מהר ממה שחשבנו בעבר"…

ולסיום, הנה ברכתו לחג הפסח של הרב דרעי לתושבי באר שבע: "אני רוצה לברך את כל תושבי העיר באר שבע, לקראת חג החירות הבא עלינו לטובה. השנה, כשנאמר כולנו שאנחנו 'בני חורין', אני מקווה שתהיה לזה משמעות גדולה יותר מאשר בשנים קודמות. אני מאחל לכל התושבים שנצא לחירות אמיתית מכל המצבים שעמדנו בפניהם השנה, ושנסב כולנו לשולחן החג בשמחה, בריאות וטוב לבב, יחד עם כל בית ישראל, אמן"!

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה