שנה עברה מאז התחיל משבר הקורונה והפוקוס על האוכלוסייה בישראל השתנה. אם בתחילת הדרך דיברו על האוכלוסייה המבוגרת, בשבועות האחרונים, בעקבות החיסונים והיווצרות המוטציות, הפוקוס עבר אל הילדים ואל נשים בהריון. זו גם הסיבה שבחרנו לשוחח עם פרופ' אייל שיינר מבית החולים סורוקה על השנה שלו ועל הדרך, גם לנפץ כמה מיתוסים.

פרופ' שיינר הוא מנהל מחלקת נשים ויולדות ב' במרכז סבן למיילדות בבית החולים סורוקה וסגן דיקאן הפקולטה למדעי הבריאות. עבורו, כמו עבור רופאים רבים, השנה האחרונה היתה שנה מאתגרת ומורכבת עם שינויים תכופים: "זו היתה שנה מאתגרת מאוד. שנת הקורונה היא לא שנה שציפינו ופיללנו אליה אבל זו שנה שהייתה בית ספר עבור כולנו, בית ספר להתמודדות עם תחלואה לא פשוטה. זו הייתה שנה מאתגרת בעיקר בתקופת הסגרים ושנה שלמדנו תוך כדי המחלה על ההתמודדות. יתרה מזאת, למדנו גם איך היא היא מתנהגת עם נשים בהריון. אם התחלנו את השנה עם סטטיסטיקות מעודדות על נשים בהריון ולעובר, היא המשיכה עם פחות אופטימיות ותחלואה יותר קשה גם לאמא וגם לעובר ואני מקווה מאוד שהיא תשתנה חזרה עם החיסונים".

הקורונה עצרה את המשק, עצרה כמעט לכולנו את החיים אבל הטבע חזק מהכל והלידות כידוע, לא הפסיקו ופרופ' שיינר יחד עם כל הצוות בבית החולים היו צריכים לבצע התאמות לרוח התקופה: "הלידות המשיכו בתנופה כמו תמיד רק שהפעם צריך להתמודד עם נשים חשופות למחלה, נשים חולות ונשים בבידוד. כל הצוות הבין ישר שמדובר באתגר ומיד כולם נרתמו למשימה".

פרופ' שיינר מדגיש כי הרפואה הפכה להיות פחות 'חברתית' כהגדרתו, ואת מה שהיה אפשר להעביר ממפגש אישי למפגש מרחוק העבירו: "הרפואה הפכה להיות פחות חברתית וחברותית, העברנו את מה שאפשר לזום. כנסים, ישיבות, אפילו הארוחות המשותפות של הצוות, שהיו עבורנו מפלט קטן בשביל הנפש הופסקו. יש אנשים בחטיבה שאתה כמעט לא נפגש איתם, עבדנו בקפסולות וכל הצוות היה כל הזמן עם מסכות, ממוגן מכף רגל ועד ראש. פתאום בניתוחים של נשים עם קורונה הצוות נכנס עם 'חליפות חלל'. למרות זאת הקושי היה בהתמודדות עם האנשים. לדוגמה, פתאום אישה יולדת לא יכולה לקבל אורחים. הביקורים צומצמו, כמעט ואין מבקרים. אני חייב להגיד שאישה אחרי לידה פתאום הבינה שהיא קצת יותר מרוצה מהמצב הזה. הביקורים היו מפריעים לא מעט ובגלל הקורונה הורדנו אותם. בסגרים היה יותר קל, הבעיה היתה כשפתחו את הסגר ושם צמצמנו. הסברנו ליולדות ולמשפחה שזה עבור כולם. אני יכול לתת דוגמה של מקרה שההורים של הבעל הגיעו לבקר את היולדת, אחד מבני המשפחה היה חולה והכניס את כולם לבידוד. אז אני יכול להגיד שדווקא רוב היולדות שמחו והיה להן זמן לעצמן, למשפחתיות, להירגע".

לכל היולדות הפוטנציאליות, פרופ' שיינר נותן הצצה ללידה בזמן קורונה: "בסופו של דבר, לידה נראית אותו הדבר. מה שהשתנה לדוגמה זה שוב עניין המלווים. הסכמנו רק לבעל, מקסימום גם לאמא בתקופות מסוימות להיות נוכחים. אין דבר כזה שכל המשפחה באה כי זה פשוט מגביר את הסיכון לאישה ולילד. רוב הזמן בלידה הצוות והיולדת נמצאים עם מסכה, חוץ משלב הלחיצות ששם אין ברירה וחייבים להוריד את המסכה. אני חייב להגיד שבעקבות הקורונה יש יותר שקט במחלקה שכמובן עוזר מאוד ליולדת טרייה. יש לנו חדרים מיוחדים לנשים שחולות בקורונה. היא יולדת בחדר אחר, עם לחץ שלילי כדי שלא תהיה אפשרות של זיהומים".

כאמור, בחודשים האחרונים הקורונה פיתחה מוטציות והמחלה "השתנתה" ואם בעבר סברו שאין סיכון ליולדת היום הדעות השתנו: "הקורונה זו מחלה קשה, מחלה שיכולה לסכן את האמא כבר בתחילת הדרך" אומר פרופ' שיינר, "הבנו ששיעור הסיכונים יותר גבוה. לדוגמה, יש 40 אחוז לידות מוקדמות בהתחלה לא היו דיווחים על תמותה של אימהות ובהמשך נוספו דיווחים על תחלואה של נשים בהריון. בהתחלה חשבנו שהמחלה לא יכולה לעבור שליה ועכשיו מבינים שיש מקרים שכן. יש הצטברות מקרים של תמותה בתוך הרחם ושל מעבר דרך השליה. לנשים שתכננו הריון אמרנו לשמור על כללי הבידוד, על ריחוק של 2 מטרים, לשמור על הגיינה. זה חשוב, בטח לנשים שרוצות להיכנס להריון או בתחילת הריון להיות כמה שפחות חשופות לסביבה כי זה יכול להיות מאוד מורכב ומסובך. עכשיו הגיעו החיסונים ולמזלנו רואים שהם אפקטיביים".

פרופ' שיינר, כמו רוב הצוות בסורוקה התחסן והוא ממליץ לכל אישה בהריון להתחסן: "הסטטיסטיקה במדינה היא של כמעט 99 אחוז ליעילות נגד תחלואה קשה. זה נכון שחברות החיסונים לא עשו ניסוי על נשים הרות וכל המידע על נשים הרות נמצא בהתהוות, אבל צריך לזכור שמדובר בחיסון שמבחינה ביולוגית לא עלול לסכן את העובר. זו נקודה נורא חשובה שנשים צריכות להבין. יש יותר ויותר עדויות על מקרים קשים של תחלואה של אימהות בקורונה. הסטטיסטיקה נכון לשבוע שעבר הייתה על  50 נשים הרות שמאושפזות עם קורונה, 8 במצב קריטי. החיסונים לא כוללים את הווירוס, הם לא גורמים למחלה, לא נכנסים לדי אן איי, ואחרי יממה למעשה אי אפשר למצוא את החיסון בגוף. החיסונים לא משפיעים על הגנטיקה התאית ולא כוללות את הנגיף. זה חיסון בטוח".

פרופ' שיינר מדגיש כי ההמלצות היום לנשים בהריון הן להתחסן החל מהשליש השני להריון: "יש תופעות לוואי אבל רוב תופעות הלוואי הן מקומיות. אין לנו עדיין היפוטזה ביולוגית על החיסון בנשים בהריון. ההנחיות של איגוד למיילדות וגניקולוגיה בארץ השתנו. בהתחלה אמרו שאין מניעה מחיסון והיום אנחנו ממליצים על חיסון בתקופת ההנקה ובהריון החל מהשליש השני והשלישי. גם זה לא בגלל שאנחנו חושבים שיש פוטנציאל לנזק אלא בגלל שבשליש הראשון יש הפלות ודימומים גם כך אז לא רוצים לקשר את זה לחיסונים. בכל הריון יש סיכון של 3-5 אחוז למומים והפלות ולכן לא רוצים לתת את החיסון בשליש הראשון ואז ליצור קשר מקרי בין חיסון להפלות, דימומים או מומים".

אחת הטענות של מתנגדי החיסון היא על סיכון לפגיעה בפוריות. גם פרופ' שיינר מדגיש כי אין שום ראיה או הוכחה לטענה הזו: "אני לא יודע מאיפה יצאה האגדה הזו שהחיסון פוגע בפוריות, אין שום הוכחה שזה פוגע בפוריות ואין שום הוכחה שהוא גורם לירידה בפוריות או להפלות. מחלת הקורונה יכולה להביא לפגיעה דלקתית במערכת הפוריות של הגבר. אז למעשה החיסון יכול להגן מפני זה. אני חד משמעית ממליץ לנשים להתחסן ולדחות את הרצון להיכנס להריון בחודש. כמו שאנחנו ממליצים לקחת חומצה פולית ואז לנסות להיכנס להריון, כך גם עם החיסון. אני יכול להגיד שאם בחודשים הראשונים נשים בהריון, כמו האוכלוסיה הכללית חששו להגיע לבתי חולים בגלל הקורונה,  היום אני רואה נשים שיותר ויותר חוששות מהדיווחים על תחלואה ונשים שמתחסנות. הרופאות שלנו שחשופות לחולות קורונה דואגות להתחסן. כל אישה עושה ניהול סיכונים. אני יכול להגיד שבמשמרת האחרונה הייתי בניתוח דחוף שבסוף התברר שהיולדת היתה חיובית לקורונה".

פרופ' שיינר הוא גם יו"ר הוועד המנהל של תיאטרון באר שבע. התיאטרון, כמו כל עולם התרבות, סגור כבר שנה. מלבד פתיחה מאוד קצרה בין הסגרים, התיאטרון סגר את שעריו ובקרוב מאוד ייפתח מחדש, בתקווה שהפעם זה יהיה לתמיד: "התיאטרון זה אחד המוסדות שנפגע הכי הרבה במשבר הזה" אומר פרופ' שיינר: "הוציאו כמעט את כולם לחל"ת, התחילו חזרות ואז שוב סגרו. זו אחת האנגימות הגדולות בכל מה שקשור לקורונה. אני אישית משתוקק שהמסך כבר יעלה. זה ברור לכולם שזה יהיה אחרת, שלא יהיה אולם מלא, שתהיה שמירה על מרחק, אבל זה ענף שספג פגיעה ענקית ואני מקווה שעכשיו עם הדרכון הירוק יצליחו להחיות אותו מחדש".

כמה אתה מתגעגע לתיאטרון?

"מ-1 עד 10 אז זה 10. אני מאוד מתגעגע לתיאטרון באר שבע, זה מאוד חסר לי ואני חושב שזה מאוד חסר לעיר, זה העוגן התרבותי של באר שבע. יש בתיאטרון הכל. אני בקשר עם שמוליק יפרח כל הזמן והוא כל הזמן חושב מחוץ לקופסה. הוא עובד לפתוח מחלקה צעירה ועל הקשר בין התיאטרון לבית הספר למשחק. הם מנסים לחזור עכשיו לחזרות ויש שתי הצגות מקוריות שיעלו. יש את הדירה של רוזה, ההצגה שעלתה ממש לכמה ימים לפני שסגרו שוב ועברה כמה וכמה שינויים, יש את 'דרך השלום' שהולכת להיות הצגה מטורפת. מחזה מקורי של גיא מרוז שהולך להיות משהו מטורף ואני בטוח שתצליח בגדול. אני לא יכול לחכות. תן לי רק להגיע לראות הצגה, תן לי למחוא כפיים.