לימודים ללא מבחנים, קבוצות קטנות ותלמידים עם השפעה משמעותית על נושאי הלימוד. נשמע כמו פנטזיה חינוכית, אבל מסתבר שעוד מ-1987 פועלים מוסדות חינוך במדינה בדיוק ככה, לפי שיטת החינוך הדמוקרטי, ומשנת הלימודים הקרובה, התשפ"א, גם בבאר שבע יפעלו מסלול דמוקרטי בבית הספר היסודי "אמירים" וגן ילדים ברחוב יעקב כהן.

חופית קורן מצוות ההורים שהביא להקמת בית הספר והגן הדמוקרטי בבירת הנגב ויזם את הפרויקט המיוחד, וכאמור בשיתוף העירייה ומשרד החינוך יתחילו בהפעלת בית הספר והגן כבר משנת הלימודים הקרובה, מספרת: "הכל התחיל לפני כ-3 שנים, בהתארגנות של צוות ההורים להקמת מוסדות חינוך דמוקרטיים בעיר, ובשנה האחרונה גייסנו לעניין גם את מינהל החינוך של הרשות ואת המשרד; הם באו איתנו לסייר בבית הספר הדמוקרטי בכפר סבא, ולמדו את הנושא לעומק. המסלול הדמוקרטי ייפתח בבית הספר 'אמירים', והוא יהיה די אוטונומי מבחינת הפדגוגיה, אבל אנו כן מתבססים על התשתית הקיימת של בית הספר, גם מבחינת כוח האדם וגם מבחינת המבנה. את המחנכת הבאנו מבחוץ, אבל גם צוות בית הספר ילמד את חניכי המסלול".

קורן מציינת, ש"השנה תיפתח כיתה א' אחת, שאליה נשארו ממש מקומות בודדים, כי אנחנו עוצרים ב-25 ילדים ועברנו כבר את ה-20. זה נעשה, כדי שלתלמידים יהיו היחס האישי וכל האפשרויות ללימוד דמוקרטי. יש לנו גם גן ילדים אחד בשכבות חובה וטרום חובה ברחוב יעקב כהן. בגן יהיו 28 ילדים נכון לעכשיו, אבל אליו ההרשמה סגורה. זה יהיה גן דו גילאי, שרובו בגיל חובה בעדיפות; כולם ילמדו ביחד באותה מסגרת, ובכללי הלמידה הדמוקרטית היא רב גילאית. זה יתבטא יותר בבית הספר בשנים הבאות מאשר עכשיו, אבל אין שם חלוקה לפי שכבות גיל; אין שום סיבה שילדים לא ילמדו יחד אמנות, או אם ילד טוב ממש בחשבון אז הוא יכול ללמוד עם שכבת גיל מעליו, ולא צריך לקבע אותו לגיל שלו, כמו גם בכל מקצוע אחר".

למה צריכים התלמידים במסלול ובגן הדמוקרטי לצפות עם פתיחת שנת הלימודים?

"קודם כל, בגלל שזה חדש, הכל דינאמי, ולהורים יש המון  אפשרות להשפיע כבר מההתחלה, וגם במהלך כל השנה. הרעיון הוא שאנחנו מערבים גם את המבוגרים; אנו יודעים שההורים הם גם חלק משמעותי מהחיים של הילד וגם בית הספר, אז כולם יחד משתפים פעולה, כדי שלילד יהיה טוב במסגרת. זה בא לידי ביטוי גם ברמה שהילדים יכולים לחוקק חוקים בבית הספר, וההורים גם יכולים להציע חוקים יחד איתם. כולם יכולים להצביע יחד; הקול של כולם הוא שווה, גם של ילד, גם של הורה, של מורה ושל מנהלת בית הספר. זה כבר משהו ייחודי שאפשר לצפות לו".

במקרה של חילוקי דעות, האם ההכרעות מושגות בהצבעות?

"לרוב בהצבעות, הצבעות והמון שיח; יש גם גישור וועדות משמעת שפותרים איתן בעיות, פחות עבודה דרך סמכות של מורה שקובעת ומענישה, אלא הכל ממש עם שיח ועבודה משותפת עם הילדים. דיאלוג הוא ערך מאוד מרכזי בחינוך הדמוקרטי. חוץ מזה, הבחירה של הילדים והיחס הזה מגיעים עם המון למידה של אחריות אישית, דווקא בגלל שנותנים בילד אמון והוא חלק פעיל בלמידה"…

האם זה אומר שהשנה יכולים להתנהל בדרך מסוימת, ובשנה הבאה ואולי עוד במהלך שנת הלימודים הקרובה יכולים לשנות את ההתנהלות הזו?

"פחות בדרך, כי הדרך היא בגישה יותר הוליסטית, שמלמדים באמצעות פרויקטים. לדוגמה, דרך הנושא של ציפורים נודדות הילדים לומדים גם קריאה, גם חשבון אם הם סופרים אותן וגם פורשים מפה ולומדים את הכיוונים, צפון דרום מזרח מערב, גיאוגרפיה, לאן הציפורים נודדות, ומאיפה הן מגיעות. בנוסף, ההורים גם יכולים לבוא ללמד בעצמם; מי שיש לו נושא שהוא מאוד קרוב לליבו, ורוצה ללמד אותו, לא משנה מה, זה יכול להיות סריגה, לוליינות, חוץ מהנושאים הרגילים של משרד החינוך, כל דבר, יכול ללמד".

האם יש תוכנית לימודים בסיסית במסלול?

"כן, אנחנו כפופים למשרד החינוך ועומדים ביעדים שלהם, ובית הספר הוא גם תחת פיקוח, אבל הלמידה מתנהלת בצורה קצת שונה, יותר מותאמת לכל ילד. יש למידה פרונטאלית אבל חוץ ממנה אפשר ללמוד גם דרך פרויקט, וחלק מהלמידה תתנהל גם בחוץ; יש בוסתן צמחי ארץ ישראל די מקסים בבית הספר, שבו ישהו התלמידים על בסיס יומי; הלמידה היא מתחת לעצים בצל, ויש שם מעין ביתן של קק"ל שאפשר לשבת בו. חלק מהעבודה תהיה דרך פיתוח של הגינה עצמה, וגם דרך זה הילדים יכולים ללמוד. הם גם יהיו מעורבים לא רק בתוך בית הספר עצמו, אלא, בהנחה שהקורונה תאפשר לנו, הלמידה תהיה גם מחוץ לבית הספר, ותערב גם את הקהילה באזור".

ברמה אישית כאימא לילדים שלא למדו עד היום בחינוך הדמוקרטי, האם אין איזשהם "פרפרים בבטן", מה יהיה? הרי, אומרים שהדמוקרטיה זו שיטת השלטון הגרועה פחות…

"יש הבדל בין שיטת שלטון לדרך חינוכית; השאלה היא מה המטרה שלך מתקופת בית הספר עבור הילדים שלך; והמטרה שלי היא גם ליצור בוגר מאוד ורבאלי, חלק מההתמקדות היא סביב זה, למשל שהילדים יכולים לחוקק חוקים; זה לא דבר של מה שבכך: הילד צריך להחתים קודם כל 10 אנשים מהקהילה (זה יכול להיות מורים, תלמידים או הורים), ואלה 10 אנשים שהוא עובר ומסביר להם מה הרציונל של החוק שלו, ולמה זה חשוב לו להעביר אותו. אחרי שהוא מחתים, זה עובר ביקורת של ועדה, ואחרי הביקורת הוא צריך לעמוד ולהציג את זה בפני הפרלמנט שיהיה שם. וכל זה נעשה בתוך מסגרת הלימודים".

ומה לגבי מבחנים ושיטות הערכה כאלה?

"לא יהיו אצלנו מבחנים. הלמידה מאוד מותאמת אישית, ולכן התפקיד של המורים הוא לעקוב אחר הילד, ולקדם אותו לפי הרמה שלו, בלי צורך במבחנים. אם אתה יושב ומדבר עם הילדים שלך על איזשהו נושא או עובד איתם על עניין כלשהו, לא תדע מה הרמה שלהם? ובטח אם תשב איתם 25 שעות בשבוע, כמו שהמחנכת תעשה. המקסימום של התלמידים בכיתה הוא 25, וגם חלק מהשיעורים יהיו מפוצלים; אנו מגייסים עוד כוח אדם, יש פה תוכנית להכשרת מורים לחינוך הדמוקרטי, שנקראת תוכנית 'שבילים' ופועלת במכללת קיי לחינוך, וסטודנטים משם יגיעו ללמד אצלנו, ובעצם יהיה עוד כוח אדם שיאפשר לפצל את תלמידי הכיתה ולתת להם יותר יחס אישי".

מה המסר שלך להורים שקצת חוששים ולא בטוחים בשיטת החינוך הזו?

"קודם כל, מבחינת העתיד אני יכולה להגיד לך שעשו מחקרי עומק על בוגרים של חינוך דמוקרטי, והם עומדים בממוצע הארצי של הבגרויות והולכים לאקדמיה בדיוק כמו בוגרים של בתי ספר רגילים. ההבדל היחיד הוא שבמדד האושר הם תמיד עוברים את הממוצעים הארציים. יש לנו גם קבוצת 'פייסבוק', שנקראת 'בית ספר דמוקרטי בבאר שבע', ששם גם יש מידע ופרטים על התהליך. אפשר להתקשר לכל בית ספר דמוקרטי בארץ, ולראות את רשימת ההמתנה שיש להם, ויש כאלה שיש להם אפילו הגרלה כדי להיכנס ללמוד"…

אז, אם זה כל כך טוב, למה שיטת החינוך הזו לא יותר נפוצה בארץ? ולמה צריך 3 שנים לארגן מסלול וגן כאלה בעיר מרכזית כמו באר שבע? זה קיבעון של המערכת?

"כי בהתחלה חשבנו לעשות את זה פרטי, כמו המוסדות הדמוקרטיים ברוב הארץ. ואז, הבנו גם את סדר הגודל של העלויות והדרישות, וראינו שגם אנחנו רוצים את הפיקוח, ופנינו עם זה לעירייה. אנו רוצים שזה כן יעמוד בסטנדרטים מסוימים, וכמו כל מערכת גדולה, לוקח קצת זמן להניע את הגלגלים. אנחנו רוצים שהפרויקט יהיה מאוד אחראי, כי יש מחויבות כלפי התושבים שזה יהיה כמו שצריך, כמשהו עירוני".