מגזין

הסטורי של קווין

מגזין25 ביוני 2020    9 דקות
3

קווין פיקדו הוא מולטי טאלנט. דיג'יי, אושיית רשת בהתהוות ולאחרונה גם דוגמן. הצעיר האתיופי מלא הסטייל והסוואג מספר כמה רחוק הסטריאוטיפ על האתיופי, מודה שגם הוא חווה גזענות ואפליה אבל תמיד מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה

הסטורי של קווין
צילום: אדי גוריאנסקי

אם אתם מאלה שאוהבים לבלות את לילות הסופ"ש שלכם בבר הצ'צ'י, וודאי נתקלתם בו. אם אתם מאלה שנמצאים ברשתות החברתיות, וודאי ראיתם אותו. קווין פיקדו הוא ללא ספק מהאנשים הכי צבעוניים והכי מגניבים שיש לבאר שבע להציע היום, ובגיל 26 הוא לא עוצר בדרך להיות הדבר החם הבא בתעשייה.

אם תשאלו את פיקדו את השאלה "מי אתה" הוא יתקשה לענות. הוא יגיד לכם שהוא דיג'יי, מוביל דעת קהל ואחד שעוסק לא מעט באופנה. הוא יגיד לכם שהוא חי את השילוש הקדוש מבחינתו , אופנה בידור מוזיקה.  והוא באמת כזה. הוא דיג'יי מוערך בסצנה האלקטרונית, הוא אושיית רשת בהתהוות ויש לו את הסטייל הכי מגניב בסביבה.

פיקדו הוא קודם כל דיג'יי. אם בעבר זה היה עוד משהו שהוא עושה להנאתו היום הוא מדגיש שזה חלק בלתי נפרד מהחיים שלו. הייתם מצפים שהוא יהיה מאסטר במוזיקה שחורה, שינגן רגאיי או אפילו יילך למקורות עם מוזיקה אתיופית, אבל פיקדו דווקא הלך על המוזיקה האלקטרונית, "אני חושב שההורים שלי מאוד מוזיקליים בלב שלהם, הם אוהבים מוזיקה אתיופית אבל מעבר לזה אוהבים מאוד את הלהיטים של שנות ה80 וה90. גם השמות שלי ושל האחים שלי הגיעו משם. קיילי לורן קווין, זה סוג של תרבות שהם גדלו עליה יחד עם העלייה שלהם" פיקדו נזכר שכבר מגיל קטן הביט משך אותו, " אני זוכר שהייתי נאבד להם בסופר. הייתי לוקח שני שיפודים והולך למדף השימורים ומתחיל לתופף. כשהייתי נאבד הם כבר היו יודעים למצוא אותי. מגיל קטן הם ראו את הכמיהה שלי למוזיקה, לקצב, הייתי בורח לשם".

 

בגיל 10 דוד שלו הביא לו ציוד והוא התחיל לעשות ימי הולדת בשכונה. ככה הוא המשיך עד הצבא ואחרי שהשתחרר החליט לקחת את צעד אחד קדימה. הוא נרשם למכללת bpm והחליט ללכת אחרי החלום. היום כאמור, הוא רזידנט בבר הצ'יצ'י. פיקדו, מנגן מוזיקת טכנו והאוס, לא בדיוק מה שהייתם מצפים ממנו שיעשה, "אלה שני ז'אנרים שבתוכם אני משלב את הערך שלי במוזיקה, את המוזיקה השחורה. מי שלא יודע, מוזיקת האוס זו מוזיקה שהומצאה על ידי אדם שחור בשנות ה80. אני יודע שאני בין השחורים הבודדים בישראל שמנגן טכנו והאוס, אבל על זה גדלתי. אני מנגן גם מוזיקה שחורה אבל אני לא עושה משהו כי מצפים ממני בגלל איך שאני נראה, איך שאני מתלבש או איך שקוראים לי. ברחוב לדוגמה, שואלים אותי כל הזמן איך קוראים לי קווין, כי הרי אני אתיופי. אז אני אומר להם שיש לי אמא סופר מגניבה שקראה לי ככה".

פיקדו הוא בחור ממוצא אתיופי אבל רחוק מכל סטירואטיפ שאתם מכירים. הוא גם לא מאלה שאוהבים או רוצים להתמסכן. האם חווה גזענות? כן, האם הרגיש אפליה? גם כן והוא גם יכול לספר על אלימות משטרתית והתנכלות של החברה. אבל הוא מעדיף להסתכל על חצי הכוס המלאה, ולעשות את הדברים שהוא אוהב, בחיוך, "חצי מהחיים שמעתי שאני אמריקאי, כאילו שאמריקאי נראה בצורה אחת אתיופי בצורה אחרת. זה החמיא הרבה פעמים כי בישראל כל מה שמגיע מארצות הברית הוא קול ומגניב. אבל ההורים שלי חינכו אותי שיש גזענות, ומצד שני אמרו לי תמיד תרים את הראש שלך למעלה ותעשה מה שאתה רוצה. לא בגלל איך שאתה אמור להיראות. בגלל זה כבר בגיל 4 היו לי שני עגילים, בגלל זה הייתי הולך לחוגים שונים ומשונים, מתלבש שונה. הייתי צבעוני, משהו שלא היה מקובל בשכונה. אבל אני לא מתמסכן. אבא שלי מגיע מתחום החינוך, אמא שלי קוסמטיקאית הרבה שנים, לא היה חסר לנו שום דבר".

 

אז נשמע שלא חווית את מה שאחרים מהמגזר האתיופי חוו?

"חוויתי גזענות מצד שוטרים, אפליה מצד אחרים ברחוב. אני זוכר שערב אחד הייתי בדרך לחברה "הלבנה" שלי ובדרך עוצר לידי אוטו עם מלא צעירים שצועקים לך שאתה לא שייך, שאתה שחור. זורקים עלייך ביצים. אתה קופא במקום. למזלי זוג עברו לידי ושאלו אם אני בסדר. אמרתי להם שאני בסדר, זה העולם שדפוק. אבל אני אחד שממשיך קדימה, אני לא אוהב להיתקע על זה. אני אוהב לפעול, לעשות, לחייך לאהוב".

פיקדו הציע בחודש שעבר נישואין לחברתו, איתה הוא כבר שמונה שנים יחד. השניים מתכננים להתחתן בקיץ הקרוב ולפיקדו יש רק מילים חמות להגיד עליה. וכן, אם אתם שואלים, אותה חברה לבנה אליה הלך זו הדר גואטה, אותה אחת שהוא איתה עד היום, ולצבע מסתבר, אין שום אישיו, "הדר מגיעה ממשפחה דתית. המשפחה שלה חזרה בתשובה לפני 12 שנה, אבל היא משפחה מאוד מקבלת. הדר היא ילדת בית ואני הייתי הבן הראשון שהופיע אצלה בבית באמצע החיים. אמא שלה באותה תקופה עבדה במרכז קליטה וסייעה לעולים חדשים מאתיופיה, ככה ששום היבט גזעני לא היה בבית שלה. מה שכן היה זה שהיא ראתה בשכונות את הסטריאוטיפ של האתיופים. כשהיא ראתה אותי מגיע לפגוש את הדר, ילד חמוד שמזיע מהלחץ עם זר פרחים ביד, ילד טוב, היא ידעה שאני לא חלק מהסטריאוטיפ. אבל כן, היה עניין. גם החברות שלה הרימו גבה על זה שיש לה חבר שחור. היום אנחנו החברים הכי טובים. בסוף עמדנו אני והיא מול כולם וניצחנו. המשפחות שלנו עושות חגים ביחד, יש לנו קשר מטורף. זה חיבור משמים של משפחות ובני אדם".

 

לאחרונה, פיקדו גם עלה לכותרות בזכות סרטון אחד, די ישן, שמצא את דרכו לרשתות החברתיות ואפילו לפריים טיים בטלוויזיה. סרטון שלו עלה אצל אחד מאושיות הרשת המצליחים בישראל, ומיד אחרי זה גם ב"תכנית בידוד" של ארז טל שרצה בזמן הקורונה. פיקדו הבין את הכוח של הרשת והחליט שהוא נותן את הטון גם שם, "אני הרבה זמן ברשתות. זה התחיל בפייסבוק לפני שש שנים, שהייתי מהראשונים להעלות סרטונים מצחיקים לרשת. זו היתה תקופה מטורפת. התקשרו אליי מבתי מלון מצימרים, רצו שרק אגיע להתארח ואעלה את זה לרשת. עכשיו יש כמובן את הטיק טוק שם העליתי כבר כמה סרטונים. החלטתי לקחת את זה קדימה. אני איש של בידור, זה לגמרי מתאים לי. אני יודע שהדור הצעיר שם. אני לא מדבר על גזענות אבל אני כן אומר שכל אחד יעשה מה שטוב לו בחיים, בלי קשר לצבע שלו או מאיפה הוא בא".

אם יש דבר אחד שמאוד בולט אצל פיקדו, שאי אפשר לפספס, אם זה על העמדה של הדיג'יי, אם זה בבילוי לילי ואפילו אם זה סתם סיבוב בקניון, פיקדו תמיד יהיה עם סטייל משלו. לא תמצאו הרבה חבר'ה עם סטייל כמו שלו, עם צבעוניות, עם אמירה אופנתית כמו שלו, "אופנה תמיד היתה אצלי במקום הראשון" הוא מצהיר, "סטייל מאוד חשוב לי וזה שוב חוזר לאמא שלי. אני זוכר שהייתי לוקח לה 2,3 טבעות מקופסת התכשיטים שלה ושם לבית ספר, ואני מדבר על כיתה ג' או ד'. אמא שלי נתנה לי את החופש לעשות מה שאני רוצה עם השיער, עם השרשראות והבלינג בלינג. גם יש לי 4 קעקועים, אחד מהם זה אוזניות במרכז הלב שהכבל שכביכול מתחבר והולך לכיוון הלב, לביט של הלב. הפעימות נמצאות שם. הסטייל זה משהו שמאוד חשוב לי. אם תגיד לי קווין לך תקנה לחמניות מלמטה אני אשים את החולצה הנכונה למכנס. אני חושב שדרך הבגד אתה מעביר וויב, אתה מעביר ביטחון.  גם אם אתה מתלבש בחולצה בצבע ורוד מסטיק ואתה תבוא בביטחון כולם יעופו על זה".

אבל בתור ילד זה יכול להפריע…

"כבר בגן היו לי שרשראות. הייתי בגן דתי והייתי מתאים את הבגדים. בתיכון כבר הייתי יותר מוחצן. הייתי קצת סקייטר אז הייתי לובש את האופנה של הרחוב. אתה מגיע למקיף שכולם עם מותגים מאוד ברורים ואתה מגיע להם עם נעל נפוחה מכנס רחב, כובע לצד ושרשראות של פיפטי סנט. זה יכול ליצור בעיות. לשמחתי זה לא קרה. לא חוויתי דחיה. זה גם ילדים שגדלו אותי מגיל קטן, ידעו מי אני, ידעו שאני "מוזר". בספר מחזור כתבו שאני אהיה דיג'יי, ידעו מי אני".

כמה הסטייל חשוב היום?

"המון. אני חושב שכל מי שמתעסק באומנות וצריך את היחס של הקהל צריך סטייל, זה הוויב שלך, זה מה שאתה משדר. הרושם הראשוני צגיע לפי הבגדים שלך. לפעמים אתה יוצר את האווירה בלי לדבר, רק מלהראות את עצמך. זה הכל עניין של כריזמה וסטייל עוזר המון"

לאחרונה גם הפכת לדוגמן

"נכון. התחלתי לדגמן לבולגריו. חנות שמוכרת חליפות חתן וערב לגברים. אני עושה איתם צעדים יפים בעולם הדוגמנות, וזה לא קל כמו שחושבים. יום שלם של צילומים יכול להיות מאוד קשה. לא ידעתי שזה ככה. אבל מבחינתי, זה חד משמעית משהו שהייתי רוצה להמשיך בו. להיכנס לעולם האופנה, דוגמנות, לייצר לעצמי קו מסוים. אני רוצה שיהיה לי את הקו שלי. אני יודע שאני אריץ את זה . אולי ליין קטן, אינטרנטי או חנות בוטיק".

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה

  • אדי

    קווין פיקאדו המלך!!!!
    קדימה לתוכנית טלוויזיה משלך, איך לחיות בסטייל…

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    מלך!!

  • משה

    מלךךך!!