מגזין

גאווה ודעה קדומה

מגזין18 ביוני 2020    10 דקות
1

הסרטון שהוציאה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון בשבוע שעבר, הנציח שוב את הסטיגמות על שכונות העיר באר שבע. למרות ההתפתחות של העיר ודווקא כשנראה היה שהסטיגמות מאחורינו, הסרטון הדגיש שוב את המתח בין הסטודנטים לתושבים המקומיים. הקש ששבר את גב הגמל

גאווה ודעה קדומה
קמפוס אוניברסיטת בן-גוריון בנגב | צילום: דני מכליס

בשבוע שעבר, התעוררה מיני מהומה בעקבות סרטון של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון שהנציח סטריאוטיפים ישנים על העיר באר שבע. הסרטון, ובעיקר התגובות הנזעמות העלו שוב את הקו העדין בין הסטודנטים באוניברסיטה לבין תושבי העיר הוותיקים ואת המתח שעדיין קיים ביניהם.

מי שזעם על הסרטון וגם הגיב על כך בפוסט ארוך הוא ד"ר נעם תירוש, חוקר ומרצה במחלקה לתקשורת באוניברסיטה, ולא פחות חשוב, גם תושב העיר כבר יותר מ-15 שנים. תירוש נשמע כועס גם שבוע לאחר פרסום הסרטון: "מה שהרגיז בעיקר היא העובדה שהאגודה לא מבינים שסרטון כזה מייצר סטיגמות, מייצר שיח ומייצר שיח שלילי על עיר שהאינטרס של כולם הוא שלא יהיה להם את הסטיגמות השליליות האלה", הוא סיפר השבוע. "זה בעיקר מעצבן כי ממה שאני מכיר, מהסטודנטים שלנו במחלקה, זה לא השיח, זו לא הדעה הרווחת. במקום לעשות מאמץ כדי לבטל אותה לחלוטין, לוקחים את הסטיגמה ובשביל פרסום של האגודה משתמשים בו. זה מה שהקפיץ אותי".

תירוש מדגיש כי העובדה שהסרטון נעשה על ידי אגודת הסטודנטים הוא זה שהופך את הסוגיה לגדולה וחמורה יותר, "אם מישהו עושה איזה פרסום על דעת עצמו ומפיץ ב'יוטיוב' זה זכותו. כשהאגודה עושה את זה, שהיא הגורם הרשמי שמייצג את הסטודנטים, יש לזה טעם לפגם. כאילו היא תומכת במסרים של הסרטון".

ד"ר נועם תירוש

אולי זה קצת מוגזם, בכל זאת סרטון הומוריסטי?

"יכול להיות שיש פה ממד סאטירי והומוריסטי שהוא בסדר אבל אז נכנס תפקיד האגודה. האם התפקיד של האגודה הוא לעשות סאטירה על באר שבע?. אגודת הסטודנטים אמורה להיות הכוח שמחזק את העיר, שיש לה האינטרס להשאיר את הסטודנטים. זה לא גוף תקשורת. גם למסרים של סאטירה והומור יש השלכות. היום יודעים להגיד שבסרטי הבורקס תמיד הדמויות המטומטמות כביכול היו מזרחיות, ואנחנו יודעים איזה קשר הוא עשה ליחסי מזרחיים ואשכנזים במדינה".

עם השנים, לצד דברים חיוביים נוצר כעס על ציבור הסטודנטים ש"באים להפריח את השממה" כדבריהם…

"אני חושב שגם האוניברסיטה צריכה לעשות יותר כדי לבטל את התחושה הזו וכדי להוריד את החומות בין האוניברסיטה לעיר, גם אם זה בשביל הסימבוליות. העובדה שהאוניברסיטה מגודרת כאקס טריטוריה בתוך העיר זה לא דבר חיובי. מצד שני,  הסטודנטים עושים גם המון דברים טובים. יש פה 20 אלף סטודנטים, רובם המכריע תורמים לעיר בצורה מופלאה. אבל יש שיח של אנחנו והם, השיח קיים גם בקרב הסטודנטים וגם בקרב התושבים ואני חושב שכולם מפסידים ממנו".

כאמור, המתח בין באי האוניברסיטה לתושבי העיר הוא לא חדש. מצד אחד, עם השנים נראה שנעשים ניסיונות לא מעטים, בעיקר מצד האוניברסיטה והאגודה לקרב את הסטודנטים לעיר. מצד שני, לא מעט מתושבי באר שבע מספרים כי זה מעט מידי, אולי מאוחר מידי. אחד המאבקים הזכורים בסוגיה היה המאבק על חיי הלילה. אי שם בשנת 2012, ואולי אפילו קצת לפני, החלה תופעה בה תושבים מקומיים לא הורשו להיכנס לחלק מהברים בקרבת האוניברסיטה בטענה שמדובר במסיבת סטודנטים בלבד. התופעה הלכה וגדלה, ולמעשה היו כמה ברים בעיר באר שבע שלא הרשו להכניס באר שבעים למסיבה אלא סטודנטים בלבד. באר שבעי וסטודנט? תוכל להיכנס. לא סטודנט? לא תיכנס. איתי פורמן, צעיר באר שבעי בזמנו, היה חלק מקבוצה שנאבקה נגד התופעה. השבוע פורמן נזכר: "היו מקומות בילוי שאפשר היה להיכנס אליהם רק בהצגת תעודת סטודנט. זו היתה מדיניות קבועה, בעצם הפרדה בין סטודנטים למקומיים שרק רוצים לשתות בירה. אנחנו הקמנו קבוצה מאורגנת, וביקשנו לשנות את זה. העברתי כחלק ממועצת הסטודנטים הצעת החלטה שאומרת שבית עסק שיש לו מדיניות קבועה יהיה לו מאוד קשה להתמודד על מכרזים של האוניברסיטה ולפעול ככה מול בתי עסק. ההצעה עברה, ולדעתי היא קיימת עד היום. אם אוכפים אותה אני לא יודע".

פורמן מדגיש כי דווקא בבאר שבע האינטראקציה בין הסטודנטים לתושבים הוותיקים יכולה וצריכה להיות אחרת: "אני מאמין שצריך שתיהיה כמה שיותר אינטראקציה בין מקומיים לסטודנטים, לא צריך להסתכל אחד על השני בצורה מסוימת. יש בני אדם שחיים בקהילה משותפת וחבר'ה שרוצים ליהנות ולשבת בפאב. בשבת האחרונה הייתי בפארק 'הסופרים' בשכונה ב', ואתה רואה שם המון סטודנטים והרבה זוגות צעירים, באר שבעים עם ילדים, וזה לא נראה חריג".

מתן סעד הוא מהסטודנטים שעברו לבאר שבע ולא רק נשארו בעיר, אלא גם פעלו, ופועלים עד היום, להשאיר כמה שיותר סטודנטים בעיר. סעד היה ממקימי "הרשת" שפועלת לקדם פרויקטים ומיזמים לסטודנטים וצעירים בבאר שבע ומראשוני הפעילים בפרויקט "עושים רחוב": "אני חושב שהכי חשוב זה המפגש, זה הפתרון הכי טוב לסטריאוטיפים, זה לפגוש את האנשים. אנחנו מדמיינים את הסטריאוטיפ, ואז אתה מייצר דעה, ובמפגש זה מה שאתה רואה ולא מה שאמרו לך", אומר סעד. "דבר שני, שאני חושב שהעיר עושה את זה, הוא שכמה העיר רואה את עצמה כחזקה וכאיכותית ותהיה מחוברת לצביון שלה, תהיה לה פחות רתיעה מהמפגש עם הסטודנטים בחוץ. לעיר יש במה להתגאות, היא לא צריכה להיות מובכת ממשהו כזה. זה כמו להיות מארח שאומר 'לא נעים לי מהבית' במקום להגיד 'בואו תעופו על הבית שלי כי הוא הבית הכי טוב בעולם'. זה מה שעשינו ב'רשת'. 'הרשת' זו קומבינציה של חבר'ה שסיימו אוניברסיטה ונשארו יחד עם חבר'ה באר שבעים שגרים. זה ארגון צעירים עירוני. המטרה והכלי היא לייצר סצנה צעירה קהילתית במטרה שאנשים יראו את באר שבע כאלטרנטיבה למגורים במקם אחר".

עשיתם דברים יפים ב"רשת", ובכל זאת הסטראוטיפ קיים. זה לא מעצבן אותך בסופו של יום?

"הסטריאוטיפ מאוד מעצבן אבל הבנתי שאצל הסטודנטים יש שני מחנות. יש את אלה שבאים ולא משנה לכמה זמן, כדי להרגיש חלק ולהיות בבית, ואז אתה לא עובר אורח. ויש סטודנטים שבאים לתחנת מעבר. מה שמעניין הוא המינונים של שתי הקבוצות. אני חושב שיש מגמה ברורה לצד הראשון כי העיר יותר אטרקטיבית ועם פחות רגשי נחיתות. ברור שיש עוד מלא עבודה, אבל יש מגמה חיובית".

כמה קשה היה להביא סטודנטים לפרויקטים חברתיים, כשזה לא קשור למלגה כזו או אחרת?

"אנשים רוצים דברים בחיים שלהם. אנשים רוצים פנאי, בילוי, מסיבות. החוכמה להביא את זה לאנשים שרוצים את זה. ברגע שאתה מארגן גרעין רתום שאיתך, אז הדברים ירוצו. האתגר הוא ההתחלה כי כשהוא קיים אתה כבר מייצר משהו שיש לו טראפיק".

היו לא מעט פרויקטים שעבדו טוב בשילוב בין סטודנטים לבאר שבעים.

"זה נכון. 'עושים רחוב' זו דוגמה טובה. מצד אחד, ברור שיש כעס של התושבים הוותיקים שאמרו שהסטודנטים באים לשלוש שנים. עושים הרבה רעש אבל עוזבים, וזה לא באמת מקדם או עוזר לשכונה. מצד שני, כן היו הרבה תושבים שאמרו שמזל שיש את הסטודנטים".

מי שהרבה להתבטא לא פעם בעניין הסטודנטים ומקומם בבאר שבע הוא הפעיל החברתי יהודה אלוש שגם הוא עם בטן מלאה על הסרטון והסטיגמות שמוצגות בו: "אני חייב לומר שהסרטון עשוי טוב, מקצועי ומגרה, אבל מאוד מאוד מעליב את תושבי באר שבע, מעליב את תושבי הנגב, ומגלה את היחס המוגזם שהוא מאוד שלילי של סטודנטים שבאים מהמרכז ללמוד בבאר שבע, ומרגישים שהם עושים לנו טובה, כאשר המצב הוא בדיוק הפוך; תושבי העיר נאלצים לשלם שכר דירה גבוה בגלל הנוכחות שלהם, והסטודנטים לא צרכנים גדולים של מוצרי צריכה, ולא מוסיפים הרבה לכלכלה של באר שבע, ההיפך, אבל בכל זאת אנחנו רוצים שיהיו הרבה מאוד סטודנטים מהנגב באוניברסיטה, כי אם היו סטודנטים מהנגב הם לא היו מתבטאים בכזאת התנשאות וניכור כלפי התושבים. הגיע הזמן לקרוא לאוניברסיטה 'אוניברסיטת באר שבע ע"ש בן גוריון'; השם באר שבע צריך להיות בפרונט כמו שהוא בפרונט באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת וושינגטון וכו' וכו'. לתת לבאר שבע את הכבוד המגיע לה".

וותיקן בתוך העיר. יהודה אלוש

 

ואלוש מוסיף: "הגיע הזמן להסיר את הגדרות סביב האוניברסיטה, ולהפוך אותה לחלק בלתי נפרד מהעיר. האוניברסיטה היא התקווה של צעירי הנגב, אבל כשצעירי הנגב לא מגיעים לאוניברסיטה הזו כי היא דוחה אותם, אז צעירי הנגב מאבדים תקווה. ישבנו עם הנשיאה הקודמת ואמרנו שהשאיפה שלנו כוועד הציבורי למען הנגב היא להגיע ל-50 אחוזים סטודנטים וסטודנטיות תושבי הנגב באוניברסיטה, וה-50 אחוזים הנותרים תושבי חוץ, וככה צריך להיות". אלוש מדגיש כי היום, האוניברסיטה לדעתו היא מובלעת בתוך העיר: "אוניברסיטת בן גוריון היא ותיקן תל אביבי בלב העיר, בועה בתוך העיר. זה בסדר שתהיה בועה, אבל הם גם מעליבים את תושבי העיר. נכון שזה בצחוק, אבל זה פרוידיאני, זה מה שהם מרגישים וחושבים עלינו באמת; זו האמת שלהם, וככה הם רואים אותנו. בנוסף, גם הסגל האקדמי הוא לא מקומי; אז, איך הם יבינו את צרכי המקום? אנחנו רק מספקים להם שירותים".

"האגודה הסטודנטיאלית משקיעה מאמצים רבים לחיזוק הקשר בין תושבי העיר באר שבע לבין הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטה. יוזמות כמו "עושים רחוב" לשדרוג השכונות והמרחב הציבורי, "פורום דרום" למען השארת צעירים בנגב והקמתו של "מרכז צעירים נעורים", הן רק חלק מהעשייה הבלתי פוסקת של האגודה למען אחת ממטרות העל שלה – חיזוק הקשר ושיתוף הפעולה עם תושבי העיר. צר לנו שהסרטון ההומוריסטי, שנוצר מתוך כוונה טובה ואהבה גדולה לעיר ובמטרה לייצר ממשק ישיר ונוח בין בעלי דירות לשוכרים, מתפרש בצורה שלילית. מהות מאגר הדיור היא חיבור ושיח חיובי עבור בעלי דירות שמתקשים לפרסם את הנכס שלהם או שאינם מסתדרים עם הרשתות החברתיות, ואנו מזמינים את כולם לקחת חלק במאמץ שלנו למען משכירים ושוכרים כאחד".

 

 

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה

  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    כתבה מעניינת ונכונה