בשבוע הבא אמורה להיפתח רשמית עונת האירועים, אחרי הדממה ארוכה של שלושה חודשים. שלושה חודשים בהן אלפי זוגות ברחבי הארץ נאלצו לדחות, חלקם אפילו לבטל את החתונה. גם עכשיו עתיד ענף האירועים הוא לוט בערפל. בכל יום ההנחיות משתנות ונכון לכתיבת שורות אלה, עונת האירועים אכן תיפתח אך עם הגבלה של 250 אורחים. ספיר פולסקי ואליסה וענונו מבחינתן כבר היו מוכנות ליום הגדול עליו כל אישה חולמת. הדמעות של האושר התחלפו בדמעות של אכזבה מביטול החתונה. עכשיו, רגע לפני שעונת האירועים חוזרת השתיים מלאות תקווה שהן יזכו ללבוש שמלה לבנה ולחגוג בגדול עם כל החברים והמשפחה.

אליסה וענונו (34) היא אחת המאפרות המוכרות והמבוקשות בבאר שבע. היומן שלה לרוב מלא חודשים קדימה והיא מאפרת עשרות כלות מאושרות מידי שבוע. תקופת הקורונה הביאה איתה כמובן עצירה מוחלטת של העבדה. במקום לאפר כלות, היא מצאה את עצמה מנחמת כלות שחתונתן בוטלה. אם כל זה לא מספיק, וענונו גם היתה אמורה להינשא בעצמה בשבוע שעבר, חתונה שנדחתה, לעת עתה לנובמבר.

וענונו כבר הספיקה לעמוד מתחת לחופה. כשהיתה צעירה היתה צעירה חרדית וכבר בגיל 18 נישאה וילדה שלושה ילדים כשהבת הגדולה שלה כבר בת 16, "זו בעצם חתונה שנייה שלי. הייתי חרדית והתחתנתי בגיל ממש מוקדם כי ככה זה נהוג. יש לי שלושה ילדים מקסימים לפני 10 שנים התגרשתי. אנחנו עדיין שומרים מסורת, שומרים שבת, זה לא סותר. אני בנאדם מאוד מאמין וזה שחזרתי בשאלה לא אומר כלום. תמיד ידעתי שהדת תישאר אצלי במקום מאוד מכובד".

כאמור, ב2.6 וענונו היתה אמורה להתחתן עם בן זוגה יוסי עדן באולמי סופיה בבאר שבע, חתונה אליה הוזמנו כמעט 1000 איש, " חודש אחרי שהתחילה הקורונה החלטנו לבטל. בגלל שאני בעצמי מאפרת כלות קיבלתי מלא ביטולים מכלות שכבר דחו לחורף או שביטלו את החתונה והתחתנו בחופה בלבד. היתה לנו תקווה אולי הדברים יסתדרו, גם באולם אמרו לנו לא לדחות ולחכות בתקווה שדברים יחזרו לשגרה. באפריל כבר היתה אסורה התקהלות בכלל, לא היו אירועים אז הבנתי שהחתונה לא תתקיים. היו לנו חששות כבר מההתחלה, לא ידענו אם תהיה חתונה. בגלל שאני בתחום הבנתי שזה לא יקרה. הייתי צריכה לאפר כלה יומיים אחרי החתונה שלי. זה היה ברור לי שהחתונה שלנו לא תקרה במועד במקורי.

ואיך הרגשת?

"אין ספק שזו אכזבה עצומה. אתה מחכה כלך כך למשהו ובסוף הוא לא קורה. גם על ההתארגנות, האולם, המדידות לשמלה, כל הכיף וההתרגשות של לפני היו אמורים להיות באפריל וזה לא קרה. קבענו את התאריך שנה מראש, תכננתי את היומן שלי לפי החתונה. עוד לא התחלנו להתכונן וזה כבר נגמר".

מצד שני כבר "חווית" חתונה בעבר

"בחתונה הראשונה אמנם היתה לי שמלה והכל אבל הייתי ילדה. זו לא אותה התרגשות, זו לא אותה חתונה. אני כן רוצה לחוות את הדברים מחדש, כמו שצריך, כי הייתי חרדית זו חוויה אחרת לגמרי. החתונה עכשיו זו חוויה מתקנת. שונה כמו השינוי שאני עשיתי בחיים שלי. עברתי דרך לא קלה בחיים עד שהגעתי למה שהגעתי".

וענונו כאמור נחשבת היום לאחת המאפרות המוכרות בעיר עם וותק של מעל ל- 10 שנים, "למדתי בתל אביב באיל מקיאג' ומשם התחלתי לעשות השתלמויות של איפור. לא האמנתי בהתחלה בעצמי, לא האמנתי שאני אצליח בתחום למרות שאני מאוד מאוד אוהבת את המקצוע. התחלתי לעבוד בחנות איפור בבאר שבע ואחרי תקופה עזבתי את החנות והתחלתי דרך עצמאית בבית. בשלוש השנים האחרונות פתחתי את העסק שלי במסרה של דודו קדוש שם אני מקבלת כלות ונשים לאיפור ערב".

הקורונה פגעה לך בחתונה אבל בטח גם בעסקים?

"הקורונה פגעה בי מאוד. כל עונת האירועים שזה פיק מאוד גדול לא עבדתי. עד עכשיו עדיין לא חזרנו. מימים שלא היה לי מקום לקבל לקוחות זה הגיע לימים של חוסר מעש מוחלט. זו כאילו מכה כפולה, אני לא עובדת ולא מתחנת. זה הכל ביחד. אני דוחה את החתונה שלי ומוצאת את עצמי מתקשרת לכלות שבוטלו להן החתונה ומרגיעה אותן".

ספיר פולסקי (26) היא אולי המתחתנת הארוכה בהיסטוריה. אם הכלי ילך לפי התכניות, בעוד חודש היא ובעלה יקיר אבקסיס סוף סוף תוכל לחגוג עם המשפחה והחברים אחרי דרך ארוכה מאוד שעברה, "אני ויקיר יוצאים יחד 6 שנים. בשנה שעברה היינו אמורים להתחתן ב6.6. הכל כבר היה מוכן. האולם, השמלה. אבל 4 חודשים לפני מסיבות אישיות נפרדנו וביטלנו את החתונה. כמה חודשים אחרי חזרנו והחלטנו לקבוע תאריך חדש, 25.3" . כידוע באמצע חודש מרץ נגיף הקורונה החל להתפרץ גם בישראל ופולסקי נאלצה לדחות את החתונה שוב, "החתונה היתה אמורה להתקיים ממש בשיא ההתפרצות של הקורונה. היינו בקשר ישיר עם משמר הנגב שם החתונה תתקיים והבנו שלא תהיה ברירה אלא לדחות. התייעצנו עם רבנים ואמרו לנו שלא נדחה את החופה שוב. בהתחלה חשבנו לעשות את החופה בבית של חמתי במושב גילת. אלא שאז היו הרבה נדבקים במושב, אי אפשר היה להיכנס או לצאת ואפילו לא מצאנו רב שיחתן אותנו שם. יום לפני האיסור על התקהלות עשינו חופה בבית כנסת בבאר שבע ולמעשה אנחנו כבר נשואים".

איך הרגשת ששוב היום הגדול לא מגיע?

"שאלתי למה זה קורה ככה, למה זה מגיע לי. זו אכזבה ענקית. הרגשתי שזה מתנקם בי, בגלל הביטול הקודם. היה עצב ובכי, סערת הרגשות. לא עניתי לטלפונים בימים שלפני החופה, כמעט ולא אכלתי. גם ביום החופה זו לא היתה אותה התרגשות. זה לא כמו בחתונה. מה שכן הוא שאחרי החופה הרגשתי שירדה לי אבן מהלב".

לפחות חווית איך זה לעמוד עם שמלת כלה מתחת לחופה

"נכון, לבשתי שמלת כלה אבל זו לא 'השמלה שלי', זו שרציתי. למזלי המעצבת שלי, עדן לוי, עשתה מצווה והביאה לי שמלה לבנה לחופה ללא עלות. ביום שהלכתי לקחת ממנה את השמלה לחופה בכיתי אצלה. זה היום שחיכיתי לו כל כך הרבה, ללבוש את השמלה שלי, שאני רציתי מהרגע הראשון וזה לא קרה. גם עכשיו אנחנו לא אופטימיים. בכלל לא. אני בעיקר לא רוצה לצפות כדי לא להתאכזב. אמורים להיות לנו 900 אורחים ואני מאוד מפחדת שזה לא יקרה. אני מעדיפה לצפות לדחייה שוב מאשר לצפות להתחתן. זה לא תלוי בי, זה לא בשליטה שלי. אין לי שום אפשרות לסדר את הדברים. אם לא יאפשרו לנו את כל האורחים אולי אצטרך לדחות שוב. אני לא רוצה לבחור מי המחברים יגיע ומי לא".

פולסקי מסכמת שאת החתונה הזו אי אפשר יהיה לשכוח, "אני מרגישה שאני מתחתנת כל כך הרבה פעמים. אפילו החברות שלי כבר צוחקות עליי שזו החתונה הארוכה בהיסטוריה. לפחות הספקתי לעשות מסיבת רווקות בבוקרשט, חינה, מקווה. ואני מקווה שאני באמת אוכל לחגוג כבר עם כולם".

# שמלות – ספיר פולסקי – סטודיו עדן לוי eden_leviii
אליסה וענונו – רות כהן מעצבת שמלות כלה. Ruthcohen_bridal
שיער : דודו קדוש מעצב שיער. Dudukadosh1
איפור : אליסה וענונו. Alias_vanunu_makeup

צילום : אדוה שלהבת ברזילי studiobutika

לוקיישן : הבית העות'מאני, רחוב האבות 9 באר שבע.
הבית העותמאני הוא מתחם של 20 דירות שמציע 2 סוויטות כלה, אחת דירת גן ואת דירת גג לבחירה. הסוויטה, בגודל של 60 מטרים מאפשרת למשפחה ולספקים ללוות את הכלה ביום המיוחד. לאחר שלושה חודשים של הפסקה בעקבות הקורונה, גם בבית העותמאני חוזרים לפעילות לקראת פיתחת עונת האירועים