מגזין

חזל”ש, בערך

מגזין21 במאי 2020    13 דקות
0

בקניונים בודקים חום לכל לקוח, בחנויות מסתובבים עם מסכות, ובמסעדות תפריטים חד פעמיים, באר שבע חוזרת לשגרה כמעט מלאה

חזל”ש, בערך
אגאדיר באר שבע. מוכנים לפתוח

ה-12 במרץ ייכנס לספרי ההיסטוריה בישראל כיום בו המדינה עצרה מלכת. קצת יותר מחודשיים אחרי ונראה שהחזרה לשגרה כמעט הושלמה. הקניונים כבר נפתחו ותנועה ערה כבר נרשמת, השווקים נפתחו, באיחור אם תשאלו את הסוחרים, ובשבוע הבא גם המסעדות ייפתחו. הכדורגל אמנם עדיין יהיה ללא קהל, אבל נראה שאם לא יגיע גל שני, גם הקהל יחזור למגרשים.

אז איך תיראה השגרה בבאר שבע בזמן הקורונה, מי “המפסידים” ומי המרוויחים של התקופה? תלוי את מי שואלים.

רן שקד הוא ללא ספק מי שיכול להיחשב כ”מפסיד” הגדול של התקופה. הוא לא יאהב את ההגדרה הזו, בכל זאת, שקד הוא אדם אופטימי מטבעו וגם לא כזה שיושב ואומר שקשה לו. מצד שני, שקד היה רגע לפני הגשמת החלום הגדול שלו, פתיחת הזאפה בבאר שבע, כשהכל כבר היה מוכן וממש רגע לפני שריקת הפתיחה, כיבו לו את האורות. שקד, חלק מקבוצת האיינשטיין שמחזיקה ברים ומסעדות בבאר שבע ובתל אביב נלחם כל התקופה ולא וויתר. השבוע, עוד לפני ההודעה על מתווה החזרה של המסעדות הוא הודיע שנמאס לו, שקד עשה מעשה עומר מילר והודיע שאם או בלי אישור ממשרד הבריאות והממשלה, הוא פותח את המסעדות והברים שלו ב1.6, “לא קיבלנו שום הודעה, הכל מגיע אלינו דרך התקשורת. שום מתווה ושום נעליים” אמר שקד, “בהתחלה דובר על ה- 31.5 כתאריך בו פותחים את המסעדות לקראת פתיחה ב14.6 של כל המשק עם הגבלות של עד 100 איש. לפני שבועיים הזיזו את המסעדות ל14.6 ואנחנו לא מוכנים לזה. אין שום סיבה. אני מצביע ברגליים ופותח ב1.6 לא משנה מה. אין שום סיבה להחזיק אותנו בני ערובה. השווקים מלאים, הקניונים מלאים, מזג האוויר חם, התחלואה במצב טוב. חייב להניע את המשק בחזרה, אנחנו על האדים”. שקד גם מכניס אותנו קצת איך אמורה להיראות שגרת הקורונה במסעדות, “מדברים על אירוח ב70 אחוז תפוסה תחת כיפת השמיים, או 70 אחוז תפוסה במקום שיש בו 8 החלפות אוויר בשעה. מדובר על מערכות מיזוג שעושות החלפת אוויר. כל המערכות המתקדמות מחליפות בין 8-14 פעמים אוויר בשעה. ככל שתחלופת האוויר יותר גדולה הסיכון מהמזהמים קטן יותר. קניונים, מסעדות חדשות, אין סיכוי שלא יהיו להם מערכת מיזוג כזו”.

מבחינתו של שקד, כבר בימים אלה הוא מכין את עצמו לפתיחה המחודשת והוא יהיה מוכן ב”דקת קריאה” כהגדרתו, “אנחנו לא מחכים להודעה, התחלנו לעבוד. עשינו חיטוי, עשינו רענון למקומות איפה שצריך שיפוץ קטן, צביעה, שפצורים על הדרך. הכנו את הצוותים שבסופ”ש הקרוב כבר יהיה סידור עבודה והם יהיו בדקת קריאה. אנחנו נפתח את המסעדות עם המתווה ובלעדיו. אם יבואו פקחים ניתן להם כוס מים כי חם בחוץ”.

איך תיראה השגרה?

“בהתחלה נעבוד עם תפריטים חד פעמיים, מרווחים בין שולחנות יותר גדולים בהתאם לתקן. מלצרים וצוותים יהיו עם בגדי עבודה שהם לובשים ופושטים בעבודה. לא לוקחים הביתה. כמובן שכולם יהיו עם כפפות ומסכות, יהיו כללי היגיינה ברורים. גם מבחינת הזמנות. התפריט יהיה יותר מצומצם בהתחלה. באגאדיר לדוגמה נלך על הנמכרים ביותר, מה שלרוב מזמינים. אני לא יכול להיערך מבחינת כמויות כמו בשגרה, אני לא יודע כמה יגיעו, כמה יחששו בהתחלה. אז בתור התחלה התפריט יצטמצם קצת”.

כשפרסמת שאתה פותח ב-1.6 לא משנה מה קיבלת גב מאוד חזק מהלקוחות

“גיליתי שלא יהיה חשש לאף אחד. אנשים כותבים לי הודעות גם בפרטי. מוכנים לבוא לנקות בחינם כדי שנפתח. כולם רוצים לבוא. בתל אביב אנשים פותחים, לא רואים בעיניים. פה חיכינו, אבל לא מוכנים לחכות יותר. הצעירים יבואו. הם צמאים לזה. הם שמרו על ההנחיות, עשו מה שביקשו, אבל די, הם רוצים לצאת. כן, הקהל הבוגר יותר, האוכלוסייה בסיכון בבעיה. להם יהיה יותר קשה לצאת אבל אחרי שייראו שהכל בסדר גם הם יירגעו”.

שקד בניסוי כלים בזאפה

אחד מבעלי בית הקפה בעיר שסירב להזדהות בשמו סיפר, “עשיתי פיילוט השבוע. פתחתי את בית הקפה לכמה שעות ביום. כדי לבדוק את השטח. לקבל הודעות מחברים ולייקים בפייסבוק זה נחמד, אבל רציתי לראות שאנשים באמת יבואו. פתחתי את בית הקפה, פרסמתי בקבוצות של חברים שאני פותח במתכונת מצומצמת של כמה שעות לקפה, כמה מאפים וזהו, גג 30 איש ביחד בהתאם להנחיות. פתחתי שלושה ימים, 3 שעות. תוך שעתיים מההודעה מילאתי את היומן לכל הימים. יכולתי לפתוח ולהיות מלא מ9 בבוקר עד 9 בערב כל יום. אנשים צמאים לזה. זו לא קלישאה. זה אמיתי. אנשים באו אליי ורצו להזמין דברים שאין לי. לא הזמנתי סחורה. רצו לאכול צהריים, לקחת הביתה. לא רק כי הם “רעבים” כי רוצים לשבת, לחוות את השגרה”.

גם מרכזי הקניות והקניונים נפתחו ובשבוע האחרון דיווחו על עלייה משמעותית. אם בימים הראשונים לפתיחה, אנשים עוד חששו, החנייה בגרנד קניון בשישי האחרון הזכירה את ימי שישי העמוסים, “הקניון חזר לפעילות מלאה מלבד בתי הקפה והמסעדות שצפויים לחזור בימים הקרובים. כיף לראות את הקהל חוזר במלואו, אנו נהנים מהסבלנות והאחריות שקהל הלוקחות מפגין באשר להנחיות משרד הבריאות ושמחים להחזיר את החוויה והבילוי גרנד  יודע לתת ללקוחותיו ” אמרו בקניון. נראה הלקוחות התרגלו מהר מאוד לשגרה בקניונים. בדיקת החום בכניסה עוברת חלק, גם אם יש המתנה קצרה לפני הכניסה. הלקוחות מגיעים עם שלל מסכות ובגרנד קניון הגדילו והציעו מסכות ממותגות בחינם לקונים בקניון.

שלט שמברך את באי הגרנד קניון

בקניון עזריאלי הנגב גם התרגשו מהחזרה. שחר טביב, מנכ”ל הקניון סיפר “אנו נרגשים לחזור לפעילות בקניון. קניון עזריאלי הנגב עומד תחת קריטריונים מוקפדים מאד בכדי להבטיח את בריאותם של המבקרים, השוכרים והעובדים. אנו ממשיכים לשים את קהל לקוחותינו במרכז ולהיות קשובים לצרכים ולרחשי ליבם, אנו מאחלים לכל עם ישראל בריאות איתנה וחזרה מהירה לשגרה”.

בקניון גם התאימו כמה שניתן את חווית הקניה ללקוחות, החל מתשלום דיגיטלי, ניתן לשלם באמצעות עזריאלי גיפטקארד במגוון רשתות וחנויות שבקניונים במקום לגעת בארנק ובכרטיס האשראי. עמדות אלכוג’ל בכל כניסה ומדידת חום וכמובן שילוט והסברים בכדי לעזור לחנויות לנהל תורים מסודרים במרחק 2 מטרים זה מזה”.

אחד העורקים החשובים בחזרה לשגרה הוא התחבורה הציבורית. אלפי נוסעים שמגיעים למרכזי הקניות, לשווקים, ובכלל מתניידים מהבית לעבודה בעזרת התחבורה הציבורית. בדן באר שבע סיפרו על מספר הנוסעים היום לעומת בחודש שעבר. במהלך חודש אפריל, היו כ–  1,200 נסיעות יומיות ובנוסף ללא תחבורה ציבורית, היקף פעילות של כ- 25%. יום, כ – 2,820 נסיעות יומיות, עם היקף פעילות של כ- 97%. כמות הנוסעים במהלך חודש אפריל (עד לתגבור נסיעות התחבורה הציבורית) היתה כ- 10% מהתקופה שלפני התפרצות נגיף הקורונה. כמות הנוסעים היום עומדת על כ- 40% מהתקופה שלפני התפרצות נגיף הקורונה.

יש לזכור כי גם בתחבורה הציבורית נעשו שינויים, המושבים הראשונים מול הנהג נסגרו לישיבה וכמות הנוסעים המותרת בנסיעה פחתה.

ומה לגבי כמות המובטלים והעובדים שהוצאו לחל”ת? מנתוני משרד התעסוקה לגבי דורשי העבודה דווקא עולה תמונה מדאיגה. בחודש מרץ היו כ23 אלף דורשי עבודה. בחודש אפריל, הנתון עלה ליותר מ26 אלף דורשי עבודה. יש לזכור שנגיף הקורונה התפרץ באמצע חודש מרץ וכי באפריל רוב מקומות העבודה נסגרו. הנתונים עדיין לא מתייחסים לחודש מאי, כאן כאמור אמורה להיות ירידה דרסטית. בכל זאת, מישהו אמור לפתוח את כל החנויות במרכזי הקניות.

מבחינת הרכבת היא אמנם עדיין לא נפתחה וצפויה להיפתח בסוף החודש, אבל ברכבת ישראל ניצלו את הפסקת תנועת הרכבות לשדרוג תחנות רכבת ביניהן תחנות באר שבע.

בתחנות באר שבע מרכז ובאר שבע צפון האוניברסיטה – בהן נוסעים למעלה מ-125 אלף נוסעים בממוצע מידי חודש, בוצעו עבודות צביעה נרחבות, ושודרגו מערכות בטיחות האש.

בתחנת ב”ש צפון האוניברסיטה- אף הוקמו תאי שירותים נוספים בקומת הרציפים ושודרגו השירותים הקיימים בקומת הכניסה לרווחת הנוסעים. בנוסף, שיפרו את הנגישות לבעלי מוגבלויות, היקף השיפוץ בתחנות נעמד בכ-2 מליון שקלים. כל  זאת לצד עבודות תשתית ופיתוח להוספת רציף חמישי בתחנת ב”ש מרכז, אשר יאפשר הגדלת תדירות הרכבות בתחנה בעתיד.

נראה שיותר ויותר עסקים ,”זכו” לתו הסגול שמאפשר חזרה הדרגתית לשגרה, ואחרי המסעדות האחרונים שיישארו סגורים ולא צפויים להיפתח בינתיים הם אולמות התיאטרון וחיי הלילה. בינתיים המועדונים בבאר שבע כבר החלו בחזרה איטית בתקווה לפתיחה מחדש בקרוב. במועדון הפורום החליטו לקיים כמה מסיבות בסופ”ש אך בגלל ההנחיות יהיו אלה מסיבות בוטיק. במועדון ציינו יתקיימו 4 אירועים נפרדים באזור של הבריכות תחת כיפת השמיים, כשכל מסיבה תהיה עד 50 איש כל אחד, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. בחמישי בלילה תתקיים מסיבת מיינסטרים, בשישי בצהריים טראנס, שישי בלילה שוב מיינסטרים ושבת בשעת שקיעה מסיבת טכנו.

גם במועדון הברקה מתכוננים למסיבות באותה מתכונת של עד חמישים איש עם שתי מסיבות בחמישי בלילה, שלוש מסיבות בשישי ושתי מסיבות בשבת. כל אחת מהן במתחם אחר.

דן לייבל, מנכ”ל מועדון הפורום אמנם שמח על האפשרות לארח מסיבות מצומצמות אבל דרש לפתוח את המועדונים, “המדינה ממשיכה להתעלם מחיי הלילה. בואו נדבר על זה רגע, אנחנו בכוונה לוקחים את ת”א דוגמא כי ב”ש היה יכול לצאת לנו בטעות קצת לא צנוע ולא אובייקטיבי אבל מה שווה ת”א בלי חיי הלילה? חופי הים בכל הארץ מפורקים באנשים, קניונים, סופרים, מסיבות פיראטיות, או איך שאומרים אצלנו הכל קורה. רק חיי הלילה שתמיד היו במשבצת בעייתית משותקים. למרות שעם ישראל מתאמץ לא לשמור כבר על ההנחיות  עדיין אין שום עליה בנתונים שכ”כ מפחדים מהם ונכון לעכשיו יש יותר חברי כנסת מושחתים מאזרחים מונשמים!!!!! זה גם ידוע שחיי הלילה מייצרים המון עבודה ופרנסה לסקטורים (אופנה, משרדי פרסום ודיגיטל, בתי דפוס, מפיקים, זמרים, סוכנים, נהגי מוניות, חנויות בגדים, איפור וטיפוח, צלמים ועורכי וידאו, גרפיקאים ומעצבים, מספרות וגם עסקי מזון) שלמעשה חזרו לפעילות אבל עדיין לא מצליחים להתפוצץ כי חלק גדול מהלקוחות שלהם הם אנשים שהדרך היחידה שלהם לעבור בעסקים האלו, זה שחיי הלילה יחזרו לבעוט. חיי הלילה הם כבר מזמן לא בשוליים ועצוב שהם מקבלים פה יחס כזה, אין שום עיר תיירותית בעולם אם אין שם חיי לילה וזה לא משנה באיזה צורה ואופי – ברלין, לונדון, מדריד, ברצלונה, ניו – יורק, מיאמי, סאו פאולו, בואנוס איירס, גואה, מיקונוס ובטח שכחנו עוד מלא. אתמול פרסמו שהשבוע יחזירו את עסקי המסעדנות לפעילות בפאקינג איטליה, המדינה הכי מוכת קורונה שהייתה פה אבל בישראל..? לא נותנים אפילו אופק. זאת לא בושה להגיד טעינו ולתקן את המצב באופן מיידי, להפך, העם יעריך את זה. אבל זאת בושה ענקית לא להודות מטעמי אגו ופוליטיקה שנעשתה פה טעות ענקית שגורמת לציבור ענק לדמם. אפשר לכלוא אותנו בבתים אבל אי אפשר לגרום לנו להפסיק לרקוד. חיי הלילה צריכים לחזור לפעילות עם הנחיות כאלו או אחרות עכשיו”.

מסיבת און ליין בפורום. צילום: טישה מאיילס, צח”ל

ומה לגבי אולמות התיאטרון. תיאטרון באר שבע אמנם העלה את ההצגות שלו מחדש בעמוד הפייסבוק של התיאטרון, אבל קהל המנויים, רוכשי הכרטיסים יודעים שתיאטרון חווים על הכיסאות ולא מאחורי צג המחשב. בשבוע שעבר התאגדו כל מנהלי התרבות בבאר שבע באולמות הריקים של המשכן לאמנויות הבמה למחות על היעדר מתחוה לחזרה, “תיאטרון באר שבע, הסינפונייטה הישראלית באר שבע, תאטרון הפרינג’, להקת המחול קמע, תזמורת כלי הנשיפה ע”ש ניסים אלשייך, גודמן בית הספר למשחק, כולנו לא נשאיר את הבמה לבד במשכן לאמנויות הבמה באר שבע, בבימת הקונסרבטוריון העירוני, באולם גודמן בית הספר למשחק הנגב, בסטודיו בבית בת דור ולהקת המחול קמע וברחבת תאטרון הפרינג’. כולנו צריכים את הבמה הזו לשמור על הרוח ולתת לנפש להתרגש, לחוות, להנות ולשמוח. לכן, אנו פונים לממשלה להציג מתווה כלשהו ואם אפשר הגיוני לחזרה כלשהי לשגרה של עולם התרבות בשביל כולנו. כי כרגע אנחנו האחרונים” אמר יאיר נגיד מנהל המשכן לאומנויות הבמה בבאר שבע.

קלאודיה צובל מנכלית הסינפונייטה הישראלית באר שבע הוסיפה, “אירוע המחאה של מוסדות התרבות חשוב מאין כמוהו- אני לא יודעת כמה זמן ייקח לנו לחזור לאולמות הקונצרטים ובינתיים הנגנים שלנו יושבים בבית ולא יודעים מה עתידם  כמו עוד אלפי אמנים בארץ. כולי תקווה שהמחאה תוביל אותנו למקום טוב יותר. גם אם בהתחלה נוכל להחזיר את התזמורת לחזרות. תזמורת היא כמו קבוצת כדורגל, היא זקוקה לזמן של אימון ועבודה ביחד ועכשיו צריך למצוא את הדרך לעשות את זה בהקדם. מה שאנחנו מבקשים ממשרד התרבות ומהממשלה זה תכנית יציאה מהמשבר, תקציב שבעזרתו לא נפקיר את הנגנים והעובדים שלנו, תקציב שיאפשר לנו לקיים חזרות ולשלם משכורות לנגנים גם אם הם עדיין לא יכולים להופיע, תקציב שבעזרתו לא נקרוס כאשר נוכל לפתוח את האולמות והתפוסה באולם תהיה 40% בגלל ההנחיות. המחאה לא נולדה מתוך מקום של הפרת ההנחיות של הממשלה אלא מתוך תקווה שהממשלה תבין שתרבות בארץ היא חלק מרכזי והכרחי במורל הלאומי והאמנים – אי אפשר בלעדיהם”.

סינפונייטה. צילום דניאל נירנברג

 

כתבות נוספות במגזין

0

אנשי השנה הבאה

ברפואה, בספורט, בקהילה, במוזיקה וברשת. אלה האנשים שיעשו לנו את השנה הקרובה

מגזין25 בספטמבר 2020    11 דקות
0

מרדכי הצדיק

בתוך מספר שנים מפטירת אביו, הרב יוסף שריקי זצוק"ל, הצליח בנו וממשיך דרכו, הרב מרדכי שריקי שליט"א, להפוך לרבם של המוני בית ישראל, פשוטי עם ושועי המדינה. בראיון בלעדי לעיתון "שבע", מספר הרב שריקי הבן לראשונה, בין היתר, על 2 החלומות עם אביו ששינו את חייו

מגזין24 בספטמבר 2020    13 דקות

כתיבת תגובה