מגזין

בכיוון הנכון

מגזין1 באפריל 2020    9 דקות
0

שלומי נומה, מנכ"ל חברת כיוונים מספר בראיון חגיגי על שגרת החירום והנזקים הכלכליים בעקבות משבר הקורונה, ומסביר מדוע הוא בכל זאת אופטימי

בכיוון הנכון
צילום: מאיר אבן חיים

בעוד כמה חודשים שלומי נומה יציין 4 שנים כמנכ"ל חברת כיוונים. בתקופתו כמנכ"ל הוא ידע לא מעט משברים כמו מבצעים צבאיים ועוד מהפכות, אבל גם הוא לא ציפה שביום אחד כל אירועי התרבות, הספורט, החוגים ומערכת החינוך יפסיקו. אבל נומה, ואת זה יגיד כל מי שקרוב אליו, הוא אדם אופטימי, והוא מאמין שגם מהמשבר הזה העיר באר שבע תקום ותפרח בשנית.

קשה שלא להתרשם מנומה, שבכל ראיון איתו מזכיר מישהו אחר, רוביק דנילוביץ' שמו, ראש העירייה ואחד האנשים הקרובים לנומה. אותו דנילוביץ' אגב, גם היה זה שעשה את הטלפון הראשון לנומה כשהיה עוד חייל משוחרר, "השתחררתי מהצבא בשנת 2000 ובעודי משתחרר רוביק התקשר והציע לי להצטרף כמדריך נוער באגף הצעירים. זה היה התפקיד הראשון שלי. עבדתי כמדריך במועצת הנוער העירונית בליווי של המועצה. אחרי זה עבדתי בוועדת חוץ וביטחון עם חיים רמון וב- 2004 חזרתי ונכנסתי להיות מנהל מחלקת הנוער והקהילה. מאז ועד היום אני בכיוונים במגוון תפקידים, ניהול אגף הנוער והצעירים, ראש מנהל וסמנכ"ל החברה ובשלוש וחצי האחרונות מנכ"ל הארגון".

האמנת שתהיה 20 שנה בארגון?

"הזמן רץ מהר. אתה מסתכל משנת 2000 ועד היום ואומר שהזמן באמת רץ מהר. תמיד האמנתי בעצמי וביכולות שלי. זה היה מסלול שהיה מסלול איטי. התחלתי כמדריך, עברתי להיות רכז ואחרי זה מנהל. לאט לאט עליתי בסולם הדרגות והתפקידים ותמיד האמנתי ביכולות וברצון שלי. אבל הזמן רץ מהר ואתה מסתכל עכשיו בפרספקטיבה של זמן וזה מאוד יפה ומאוד מחמיא לראות את הצמיחה. מה שיפה מבחינתי הוא שגם אני מנהל שמאפשר להרבה מאוד צעירים וצעירות שצמחו בארגון לצמוח ולפרוח. זה לא הצגה של איש אחד, זה קבוצה גדולה של אנשים שצומחים עם הארגון וזה סוג הקסם של העיר שלנו. שמאפשרת לצעירים לבוא לידי ביטוי".

צילום: איציק שריקי

לנומה יש חיבור מיוחד מאוד עם הנוער. הנוער והצעירים בעיר חשובים לו והוא תמיד דוחף לכמה שיותר פרויקטים שמערבים אותם, "כנער הייתי נער מאוד פעיל. הייתי יושב ראש מועצת התלמידים ככה שאני מכיר את העירייה מגיל 14. כמעט 30 שנה. תמיד הייתי מחובר לפעילות הנוער ולהתנדבות. אני חושב שבפרספקטיבה של זמן נושא הצעירים הפך לנושא אקוטי בצמיחה ופריחה של העיר. זה אחד הנושאים שאפילו היום נמצים בסדר גבוה בעדיפות של העירייה. זה מרתק לראות איך התחום הזה הוא תחום מניע. כשצעירים עושים את זה, אז זה מניע את הגלגלים של העיר. זו אחת המטרות של העיר באר שבע, ליצור את הסביבה הכי טובה לצעירים לגור ולהישאר בה. ההשקעה בפנאי, בתרבות, בפארקים, במרכזים ובבתי הספר. כל אלה יגרמו לאוכלוסייה צעירה להישאר פה. זה מאמץ מרוכז של כל כך הרבה אנשים ופה אני רואה את החיבור שלי. כמי שאחראי על חלק מהמערכות שאמורות לגרום לצעירים להישאר".

נומה הפך למכ"ל כיוונים בגיל צעיר, 38 אבל אף אחד לא הרים גבה, "אני נכנסתי לתפקיד ביראת כבוד ובחששות, אבל לצד אמונה שאני מכיר את החברה היטב. זה לא אני לבד, זה תמיד עם צוות גדול סביבי. מנהלי אגפים, אנשי כספים, מנהלים טובים. אז אולי נכנסתי בחששות אבל לצד החששות היה לי ביטחון גדול והוכחנו כצוות שאנחנו יכולים למשימה הזו והחברה הולכת וצומחת ומתפתחת ומגיעה להישגים גדולים. ברשויות אחרות מגיעים ללמוד מאיתנו וזה מה שמיוחד בעיני. זו בעיני סגירת המעגל שלי".

כמה חברת כיוונים גדולה? תנסו לחשוב על חייכם כתושבים בעיר באר שבע, אתם מיד תגלו שבצורה כזו או אחרת לכיוונים יש יד ורגל בנושא, "כיוונים נוגעת במגוון תחומי החיים של העיר. בתרבות הפנאי, הספורט והנוער, בחוגים והמרכזים הקהילתיים, באירועים ובנושאי הקליטה. יש מגוון מאוד גדול כשהחוכמה בניהול שלו זה לחבר בין המחלקות עצמן, לעשות דברים ופעולות שמחברות ומייצרות סביבת עבודה טובה. אחד העקרונות זה לייצר שיתופי פעולה ושפה משותפת, לייצר חיבורים".

משבר הקורונה תפס את העיר באר שבע רגע לפני תקופת האירועים שלה. מסיבת הרחוב הפורימית בוטלה ברגע האחרון, אירועי פסח ועצמאות בוטלו מראש והעיר עברה להדממה. אם בעבר באר שבע היתה צריכה לשלם את "מס באר שבע" והתקשתה להביא מופעים גדולים ואומנים גדולים להופיע, נראה שהשנים האחרונות הכניסו את באר שבע לשורה אחת עם כל הערים הגדולות בישראל, "אני חושב שכמעט כל מופע שאנחנו רוצים, אנחנו יכולים להביא. אנחנו רגע לפני רנסנס תרבותי גדול. גם הזאפה שייפתח בעיר באר שבע, הסינמה סיטי, המשכן והאמפי. קרו פה הרבה דברים מאוד מיוחדים בתחום של התרבות ושל האירועים והפנאי, באמת שלא חסר פה כלום. במגוון התרבותי לא חסר פה כמעט שום דבר. יש פה דברים שבעיניי הם ברמה הבינלאומית. גם פסטיבלים ואירועים מיוחדים. אירועי הקיץ, סמילנסקי ושני במוזיאון. המגוון התרבותי הוא גדול וכולל הרבה מאוד תחומים".

"תמיד האמנתי ביכולות וברצון שלי". נומה. צילום: מאיר אבן חיים

אז בוא נדבר קצת על משבר הקורונה. זה תפס את כולם לא מוכנים. איך זה תפס אותך?

"זה התחיל בימים הראשונים של חודש מרץ. לאור מה שקרה התחילה האטה בכל מרכזי המבקרים, בלונדע, בנגב זו, הרבה פחות מבקרים. ב13 לחודש הגיעה ההחלטה על סגירת מערכת החינוך וזה היה ברור שהולכים למקום אחר. לפני זה הכל היה בהדרגה אבל הבום הגדול הגיע עם מערכת החינוך שנסגרה. סגרנו את הצהרונים, המרכזים הקהילתיים, המשכן ומרכז הצעירים ואת תנועות הנוער, את כל הפעילויות שעושה החברה. ברגע אחד החברה עברה משגרה מלאה לחירום ולסגירה. זה מוזר כי אנחנו רגילים להיות פעילים ולהיות במתכונת כזו. אנחנו רגילים לחירום של טילים, פה זה משהו שהפך להיות לא מתוכנן ושונה מאוד ממה שהכרנו"

כמה המשבר גדול? אנחנו יודעים על אירועים שבוטלו, אבל כמה הנזק גדול?

"המשבר הוא גדול מאוד והנזק הכלכלי שבא איתו הוא מאוד גדול. אנחנו אומדים אותו כרגע. אני יכול להגיד שבחודשיים כאלה ההפסדים הם של מיליוני שקלים. הגירעון הוא גדול לכל החברות העירוניות בישראל. אנחנו מתגאים שההכנסות שלנו גבוהות אבל בעקבות המשבר הן לא מתקיימות, לא מחוגים ולא ממעונות וצהרונים. משבר כזה מכניס אותנו לגירעון של מיליוני שקליםם של כל החברות העירוניות שעובדות בתרבות הפנאי. נצטרך לדעת להתמודד איתו. אנחנו חברה מאוזנת, תמיד היינו חברה שלא מייצרת גירעונות, שנים שהחברה מאוזנת כלכלית אבל משבר כזה מטלטל. רק כדי לקחת בחשבון שבתקופה הזו של פסח רגילים ל- 100 אלף מבקרים באטרקציות, רק זה מיליוני שקלים. אמנם הוצאנו עובדים לחל"ת אבל זה אובדן הכנסות עצום".

 

לזכותה של "כיוונים" צריכים לציין שהם היו מהראשונים שהצהירו שתשלומי הצהרונים יוחזרו להורים, "ידענו תקופות של משבר ותקופות שבוטלה הפעילות. ידענו להחזיר כסף לציבור. אנחנו לא גובים כסף שהוא לא כדין. ההחלטה להחזיר את הכסף ללקוחות היא החלטה ניהולית שלדעתי היא טובה וישירה בתקופה כזו שהציבור כולל אלפי מפוטרים או בחופשות ללא תשלום. זה היה צעד מתבקש. הצעד נעשה בגיבוי של עירית באר שבע ששותפה איתנו לכל אורך הדרך. אני חושב שזה הדבר הנכון ביותר לעשות וברור לי שכל ניסיון של חברות כאלה ואחרות להתחמק מהתשלומים האלה לא מקובל. זה הקו שהובלנו".

גם בימים אלה נומה עובד קשה, אולי אפילו קשה יותר. הוא יוצא מהבית מוקדם מאוד בבוקר, וחוזר, במקרה הטוב, בשעות הערב המוקדמות, "גם לי יש שלושה ילדים ובימים האלה אני יוצא ב6 בבוקר מהבית וחוזר מאוחר. הילדים נמצאים בבית עם אשתי ליאת. הילדים בוגרים, מסתדרים וגם רבים לפעמים.  אני באמת משתדל בערב ובשבתות להיות איתם. השגרה בבית לא פשוטה כי הילדים משועממים אבל מהעדויות של אשתי היא מגלה הרבה מאוד צדדים אצל הילדים שלא הכירה, כשהם ביחד. צר לי שאני לא איתם אבל כולם מבינים את המחויבויות שיש לי לעיר והמענים שנותנים לעיר בימים האלה. אני מקווה, בעיקר בשביל הילדים, שהתקופה הזו תיגמר מהר".

בימי החירום כיוונים מספקת שירותים לעולים החדשים שהתמקמו בבאר שבע ובעיקר מנסים לדאוג לאנשי הגיל השלישי בעיר, "הקמנו חמל קהילתי שהוא משולב לכיוונים ולעיריית באר שבע ומעמידים מערך מתנדבים עצום של מאות מתנדבים שנותן מענה בעיקר לגיל השלישי שנמצא בבית, מבודד. הקמנו מערך שלם של מתנדבים שיגיע לאלפים. זו התקופה בה אנחנו מגלים  את הערבות ההדדית. לא צריך להביא תמיד אוכל לקשיש, לפעמים הוא צריך שתעשה לו קניות או סתם להרים לו טלפון. אנחנו מאתרים את הצרכים של הגיל השלישי ונותנים להם מענה נרחב גם באמצעות הכוחות שלנו וגם של המתנדבים. זה לא משהו שהתכוננו אליו, מצאנו את עצמנו מקדימים אפילו את המדינה בכמה צעדים. עבודת החירום היא באמת עבודה שמשולבת למטה שמובילה מנכ"לית העירייה, ראש העירייה ומנהלי האגפים".

כולם מפחדים מהיום שאחרי הקורונה. מה אתה חושב שיקרה?

"בתפיסה שלנו אנחנו קצת שינינו דברים עוד לפני. כמו אירועי פורים שבמקום אירוע אחד גדול היו כמה אירועים קטנים וזו הצלחה גדולה בתפיסה שלנו. לייצר גם אירועים קהילתיים שכונתיים זה חלק מהתפיסה שלנו. אני מאמין שמיד אחרי שיסתיים משבר הקורונה, במהרה בימינו, אני בטוח שהצמיחה התרבותית תמשיך בדיוק מהמקום בו היא הפסיקה. אני דווקא אופטימי".

 

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה