מגזין

בחול הייאוש נעשה יותר נוח?

מגזין18 במרץ 2020    7 דקות
0

בזמן שישראל נמצאת באי וודאות גדולה בעקבות משבר הקורונה, כמה צעירות מהאזור טסו לנפוש בחו"ל, רגע לפני שהנגיף שינה את מסלול החיים של כולם> עכשיו הן מחפשות לחזור, מביעות חשש מהמצב ובעיקר רוצות כבר לראות את המשפחה והחברים> אין כמו בבית

בחול הייאוש נעשה יותר נוח?
צילומים: אלבום אישי

עבור רובנו, חו"ל נראה עכשיו כמו חלום רחוק. דווקא בתקופה בה הישראלים שברו שיאים בטיסות לחו"ל, ורגע לפני חופשת הפסח, ללא ספק מתקופות השיא של הטיסות לחו"ל המרחב האווירי של ישראל כמעט ונסגר.

אלא שמסתבר שרגע לפני שמשבר הקורונה הגיע לשיא, כמה צעירות מבאר שבע לא חששו מהנגיף, עלו על מטוס וטסו לחופשה בחו"ל. אלא שעכשיו הן עוקבות בדאגה, חלקן קיצרו את הטיול הגדול ועכשיו עומדות מול אתגר חדש. טיסה לארץ, מה שהפכה להיות משימה לא קלה בכלל.

גפן כהן, (22) מבאר שבע תכננה את הטיול הגדול שלה ליבשת דרום אמריקה ממש עם שחרורה מהצבא. כהן עבדה וחסכה כסף, ועם כמה חברות עלו על המטוס אל הקרנבל בברזיל, בימים בהם תסריט בו נגיף הקורונה מגיע לישראל עוד היה נראה רחוק, "תכננתי טיול של בין ארבעה חודשים לחצי שנה בדרום אמריקה" מספרת כהן כשהיא נמצאת עדיין במולדת הסמבה, עוקבת בדאגה אחר המתרחש בישראל ובעיקר מחפשת טיסה חזרה הביתה לביתה ביישוב עומר, "הגעתי לברזיל באמצע חודש פברואר. ברור שחששתי לטוס עם כל הבלאגן שהיה עם הקורונה אבל ידעתי שבברזיל בטוח יותר מבארץ. גם עכשיו אפשר לראות שההתפשטות פה איטית מבארץ, בטח יותר איטית מאירופה אבל המודעות פה לעניין נמוכה בהרבה. האווירה פה רגועה וטובה, לא מרגישים פה שיש משהו שונה בעולם. אין היסטריה או פאניקה. בתחילת הטיול אנחנו היינו היחידות שהיינו עם מסיכות בשדות התעופה ובמקומות הומי אדם ורק השבוע ראינו עוד כמה בשדה תעופה עם מסיכות".

כהן מספרת כי בתקופה הזו, ברזיל היא ממש כמו בועה חיצונית לעולם, "אנחנו נמצאות פה באיזושהי בועה שלא יודעים מה קורה בעולם ולא מייחסים לזה חשיבות כלל. אנחנו דואגות להיות מעודכנות במה שקורה בארץ בכל זמן נתון, צמודות לאינטרנט ולכל מקור אמין נוסף. אפילו שמענו את הצהרת ראש הממשלה בשידור חי ואנחנו נמצאות בקשר עם המשפחה בארץ. אנחנו מתעדכנות לגביי הכל והיום (שבת)  החלטנו שעדיף לחזור לפני שיהיה מאוחר מידיי. אנחנו מאמינות שתכף יהיה מאוד קשה למצוא טיסה חזרה לארץ. גם ככה הקונקשיינים לארץ מפחידים אותנו מאוד".

עם המסכה גם בברזיל. כהן

כהן מדגישה כי רוב המדינות מתחילות לסגור את שעריהן לתיירים, גם אם זה אומר רק לעצירה בדרך ליעד אחר, "רוב המדינות מתחילות להבין ולסגור כניסה לתיירים. אנחנו מבינות שעדיף לנו לחזור מאשר להיות תקועות במדינות עולם שלישי ובמידה וחלילה נידבק או נחלה לא יהיה לנו טיפול ראוי וגם לא דרך חזרה. עדיף לחזור לפה כשהמצב יירגע. מה שחשוב כרגע הוא להיות עם המשפה שלנו. מפה אנחנו מרגישות ממש בבועה, מנסות להבין מה קורה בארץ אבל לא חוות את הפאניקה כמוכם. מנסות מאוד אבל לעולם לא נצליח באמת להבין מפה. המשפחה עד עכשיו הבינה שפה פחות מסוכן אבל גם חוששים מהסיכון שלא נוכל לחזור בקרוב וגם לא לצאת מפה ליעדים אחרים. מבחינת הברזילאים, החיים פה רגילים לגמרי הרחובות מלאים, מקומות בילוי ומסעדות גם. רק ישראלים מדברים פה ביניהם על זה והרוב גם מסרבים לצאת מהבועה, גם בתודעה, ולהבין שיש פעמים שעדיף פשוט להרפות ולחשוב על העתיד".

אתן חוששות מהחזרה? מבינות שתהיו בבידוד?

"יש המון חששות מהחזרה, שחלילה יבטלו לנו טיסה מקונקשין מסוים, שהוא לא יהיה ארוך מידיי באירופה. הבעיה היא שעכשיו אין יותר טיסות ישירות לארץ, לא מצאנו לפחות. הבידוד מעלה חששות, אנחנו מספיק מתגעגעות אבל לא רוצות לסכן את המשפחות שלנו. המון שאלות צפות, איך נחזור? איך נעבור את הטיסות? הרי המון חוזרים עכשיו לביתם וכל אחד מיעד אחר ואין לך יכולת לדעת איפה כל אחד היה ובאיזו סביבה, האם היו סביבו חולים? זה מאוד מסוכן, אנחנו יושבות כבר כמה שעות ומחפשות טיסות. באות לסגור טיסה ותוך דקה נגמרים עליה המקומות. אנחנו ממשיכות לחפש בנרות טיסה לארץ, כמה שיותר קרובה וכמה שפחות ארוכה".

גם אימבר בוכריס טסה ליבשת דרום אמריקה. טיול שהתחיל בדרום והיה אמור להמשיך גם למרכז אמריקה. בוכריס עלתה על הטיסה לפני שלושה שבועות לטיול שתכננה מבעוד מועד והיה אמור להיות טיול ארוך של כמה חודשים. כשהיא טסה, היא כבר ידעה על נגיף הקורונה אבל גם היא לא שיערה שיביא לסגירה, כמעט הרמטית, של המשק בישראל, "טסתי לדרום ומרכז אמריקה, התחלתי בפרו לפני שלושה שבועות. ‎אתמול (שבת) נחתנו בקולומביה ומכאן היינו אמורות לעלות על קרוז לאיים הקריביים ולהמשיך למרכז אמריקה, לפנמה קוסטה ריקה גואטמלה וכו׳. כמובן שזה כבר לא יקרה והקדמנו את טיסת החזור לשבוע הבא". היא גם מספרת כי הלחץ הגדול מגיע מכיוון המשפחה, בישראל, "המשפחה בלחץ, אבל הלחץ הוא יותר על הטיסות ועל החזור מאשר על השהייה פה, כי גם בארץ המצב לא טוב. האמת היא שמבחינת המטיילים פה לא דיברו על זה עד שהבינו שזה משפיע גם עלינו. כולם פה די מנותקים מהארץ,  בסופו של דבר הם בטיול שלהם. מבחינת המקומיים אפשר לראות שיש פניקה בעיקר בשדות תעופה. ברור שיש לנו חששות לחזור כי המצב ממש על הפנים, אבל אין לנו ברירה".

הקדימה את הטיסה וחוזרת לארץ. בוכריס

בוכריס מספרת, כי עד לפני שבוע, המודעות לנגיף הקורונה לא היתה גדולה בכלל, "‏‎עד לפני שבוע בערך לא ממש הייתה פה מודעות, פתאום התחילו לדבר על זה שאין כניסה ליעדים פה ביבשת כמו פנמה ובוליביה והבנו שאין לנו בעצם לאן להתקדם בטיול ושהמצב מחמיר בכל העולם".

גם נטלי לוי נמצאת בימים אלה בחו"ל. לוי נמצאת דווקא ביעד "קריר" יותר, רוסיה המושלגת. לוי לא טסה סתם לעוד חופשה, אלא היא הצטרפה לבן הזוג שלה, אדי גוטליב, שחתם בתחילת השנה ומשחק בקבוצת כדורגל בליגה הרוסית. לוי טסה כנגיף הקורונה החל להתפרץ בסין. גם היא לא האמינה שיגיע לכל אירופה ויביא להשבתה הגדולה בישראל,  כולל של הטיסות, "טסתי להיות עם בן הזוג שלי שמשחק כדורגל ברוסיה. כרגע הליגה משוחקת, הכל פה תקין ואין פה יותר מידי מקרים של קורונה. אבל גם פה מדברים שאולי ישביתו את המשחקים" אמרה."תכננתי לחזור לקראת פסח להיות עם המשפחה בחג אבל לאור המצב אני מחכה לראות מה יהיה. אני מאוד מעודכנת מה הולך בארץ ומאוד כואב לי לראות את כל מה שקורה. אבל אני מאמינה באמונה שלמה שלקראת פסח המצב יירגע. ההורים שלי מאוד רוצים שאהיה איתם בחג אבל מצד שני הם שמחים שטסתי בזמן הזה כי פה ברוסיה הכל מתנהל כרגיל כאילו הקורונה לא קיימת. אני חייבת להגיד שמפה זה ממש כואב לראות מה קורה במדינה. אני ממש מקווה שהדברים יירגעו ונוכל כולנו לחזור לשגרה".

מקווה שעד לפסח הכל יעבור. לוי ברוסיה

*הכתבה המלאה התפרסמה בגיליון סוף השבוע בעיתון שבע 

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה