באפריל הקרוב, תציין "רעם 7", יחידת החילוץ של עיריית באר שבע, 6 שנות פעילות מוצלחות, לשמחתנו רק באימונים ותרגולים ובסיוע בעבודה בתחום הרווחה. בימים אלה של סערות במזג האוויר ושיטפונות אסוניים שיכולים פוטנציאלית להגיע גם לבירת הנגב, מתברר ש"רעם 7" פחות מתמקדת בתחום גשמי הזעף, אלא בעיקר בהצלה מאירועי הרס שונים.

מנהלת היחידה, תמי איבגי-חדד, אומרת לעיתון "שבע": "'רעם 7' קיימת מאפריל 2014; ממש לפני מבצע 'צוק איתן', הקמנו את היחידה, שברובה מבוססת על מתנדבים ומתנדבות תושבי העיר, משלבת גם עובדי עירייה כצוות, אבל הליבה שלה מורכבת ממתנדבים ומתנדבות, כ-60 במספר. 'רעם 7' מחולקת ל-3 צוותים גיאוגרפיים, מלבד צוות עובדי העירייה. לכל צוות יש ראש צוות שעושה את התפקיד שלו בהתנדבות".

והיא ממשיכה: "התפקיד של היחידה הוא לתת מענה באירועי הרס שונים, כל הרס שתחתיו לכודים אנשים, כשהמטרה של מתנדביה היא להציל חיים. זה בעיקר בתחום הביטחוני, אבל אנחנו נערכים לתרחיש קיצון כמובן של רעידת אדמה, שהמענה שלנו לה יהיה הרבה יותר אינטנסיבי, גם מתוך תפישה שכוחות ההצלה יהיו עסוקים בזירות שונות, וחייבים להכשיר כוח מקומי שייתן מענה ראשוני לתושבים. חשוב להדגיש, שבמשך השנים רכשנו ציוד מתקדם ומאוד יקר לטובת הפעילות, לצורך האימונים שהיחידה עושה באתרים הכי מתקדמים בארץ. כל אימון עולה לנו עשרות אלפי שקלים, והוא מבוצע ברמה מאוד גבוהה".

אני מבין שאתם גם עוזרים בקהילה?

"כן, חוץ מהכשירות וההכשרות והאימונים שאנו עושים למתנדבים בשטח, זו יחידה שמסייעת ועוזרת המון בקהילה, דווקא בזמן שגרה. אנחנו נותנים מענה למקרים ספציפיים של רווחה, ומשתתפים בחלוקת סלי מזון ושמיכות לקשישים ובכל מיני משימות שעולות, והן כבר חלק מהדברים שאנו עושים, כדי לשמר אותם ככוח וכיחידה. המתנדבים הם אנשים שמאוד אוהבים את העיר, ואני כל פעם מופתעת מחדש כמה הם רוצים לתת לבאר שבע ולתושבים. היחידה היא מאוד מגובשת גם בין הצוותים ובין ההנהלה לראשי הצוותים המקשרים בינינו למתנדבים עצמם. זה לא ברור מאליו".

"כולנו עובדים ביחד" | נעמי גרשקוביץ

כאמור, טיפול בתוצאות שיטפונות אינם תחום המומחיות העיקרי של "רעם 7": "כמו שאמרתי קודם, זו יחידה שנותנת מענה למגוון של תרחישים. הם כן כוח מצוין למשל להיערכות לקראת השלגים בשנים האחרונות. כלי רכב 4 על 4 יכלו לסייע במקרים כאלה. האירוע הטרגי של תל אביב (טביעתם למוות במעלית של 2 בני זוג – י.ס.ד) קשור בכלל לכיבוי אש. אצלנו לעומת זאת כשיש מספר נפילות או רעידות אדמה בעיר במקומות שונים, שם הכוח של היחידה בא לידי ביטוי. בכל מיני סבבי לחימה כאלה, אנחנו נכנסים לפעולה, ונמצאים בכוננות יחד עם אגף הביטחון של העירייה. אנו נוטלים חלק בכל המשימות שאנחנו מתבקשים לבצע, גם לסייע בהפעלת ילדים במקלטים ולעזור לקשישים בחירום. היחידה מתמקדת בתרחישי איום שהרשות נערכת אליהן, ומתקבלים מכוחות החירום וההצלה. אנו ערוכים במידה אחרת לתרחיש של הצפות, ואני גם לא חושבת שמישהו היה ערוך למקרה הזה של תל אביב".

"הסיירת של כל הצוותים"

אחד מראשי הצוותים ב"רעם 7" הוא איש חיל האוויר גם במילואים תומר צמח, שמספר: "אני גר בבאר שבע, נשוי + 4 ילדים. הייתי הרבה שנים בחיל האוויר. במילואים יצאתי לקורס של קציני חילוץ, ואני היום משמש במילואים כמ"פ רציפות תפקודית בחיל האוויר; יש נישה מאוד מקצועית בחיל האוויר, בדיוק מה שפיקוד העורף עושים אבל בחיל האוויר. הצטרפתי ליחידה כשפתחו אותה לפני כמה שנים, אחרי שראיתי בעיתון 'שבע' כל הזמן מודעות של חצי עמוד שמגייסים מתנדבים. אני כבן אדם מתנדב באופן טבעי, אמרתי: 'וואללה, מתאים כי אני בא עם הידע והמקצועיות שלי, ויכול לתרום לקבוצה'. הגעתי עם כל הדברים הטובים שאני מביא איתי מהצבא וגם מהאזרחות (כממונה בטיחות בחברה פרטית של ממוני בטיחות 'צמח בטיחות' הנותנת שירותי בטיחות למפעלים בעיקר ועושה תרגילי חירום), וזה מאוד התאים לי. שמו אותי מיד כאחד מראשי הצוותים".

צילום: נעמי גרשקוביץ

וצמח מוסיף: "התחלנו לעשות תרגילים, הבאתי את הידע שלי, ובניתי צוותים חזקים; תמיד אנחנו במקום הראשון, ותמיד מנצחים בתחרויות גיבוש. אנחנו הסיירת של כל הצוותים. הם יודעים ביחידה, שכל דבר שיש, הצוות של תומר הוא המוביל והחזק, ואפילו לא מנסים להתחרות בנו. יש לו גם שם מאוד מיוחד: צוות TTGO, שאומר 'תיק תק גומרים הולכים'; נכנסים, נותנים את העבודה מהר, ולא מתעכבים. כשאנו באים לאתר הרס, אנחנו נכנסים ממש בצורה מאוד חזקה, בשביל לחלץ לכודים בשעות הראשונות הקריטיות. הרי, ככל שעובר הזמן, האבידות יותר גדולות. הרעיון הוא לתת את מכת הכוח כמה שיותר מהר, ולהוציא כמה שיותר לכודים כבר בהתחלה".

יש מקרים שאתה יכול לספר לנו עליהם שהיית מעורב בהם?

"אירועי אמת אף פעם לא היו לנו, ואני מקווה שגם לא יהיו. אולם, מהתרגילים שאנו עושים יש לנו כמה שיטות עבודה שנהוגות אצלנו. קודם כל, אנחנו מגיעים לאיתור ואיסוף מידע ראשוני וסיעור מוחות באתר, רגע להבין איך נראה הבניין, מי היה בו, כמה קומות יש לו, איפה החשמל והגז והמים, רגע להבין. וגם אם היו ילדים, מבוגרים, משפחות, מידע ראשוני. ואז, מתחילים לעשות הבניה ראשונית לתכנון העבודה. אם יש תוכנית הנדסית של המבנה, זה עוד יותר טוב. יחד איתי בצוות יש רופא ומהנדס חילוץ, כי אם אתה מרים קורה או אלמנט תמיד יש חשש שזה יקרוס עליך, אז צריך תכנון מוקדם למשימה. אחר כך, אנו מתחילים לסמן על האתר איפה אנחנו חושבים שיש לכודים או שמזהים בוודאות שיש לכודים או שומעים קולות. ואחרי זה, הצוות מתחיל בחילוץ כמה שיותר מהר בשביל להציל חיים. הצוות שלי תמיד נחוש וערוך, ומחכה עם סכין בין השיניים ליום קריאה. ויש אפילו מתנדבים שאומרים לי: 'יאללה, מתי יהיה משהו'?"…

המקצועיות של צמח בתחום החילוץ היא הדבר העיקרי מבחינתו בפעילות ביחידה, ולכן הוא מסתייג מעט מהסיוע האזרחי שהיא מעניקה: "אני פחות אוהב את הדבר הזה, כי יש לנו מטרה ספציפית שלשם כך אנו מתכנסים כמה פעמים בשנה לישיבות. אולם, לפעמים אנחנו נאלצים לעזור לאנשים מבוגרים שצריכים סיוע בבית או לפנות אותם ממנו או שמישהו מבוגר הולך לאיבוד ואנו עוזרים לחפש אחריו. מדי פעם בפסח או ראש השנה, צריך גם לעשות חלוקת סלי מזון, שמיכות חמות לפעמים ובכל פעם יש דברים כאלה מעניינים. לומר את האמת, הצוות שלי פחות בעניין, ואני לא מכניס אותם יותר מדיי לזה. קרן (נהון, ראש צוות נוסף ביחידה) ואורן דה ולנסה (ראש צוות נוסף) יותר חזקים ממני בתחום הזה. הם הולכים לאן שקל להם, כי הם תמיד מפסידים בתחום המקצועי"…

צילום: נעמי גרשקוביץ

והוא מסכם: "אנחנו כל הזמן עושים אימונים, ומתכננים לעשות עוד הרבה אימונים. אנו מקיימים גם כל הזמן ימי עיון מקצועיים בתחומים ספציפיים, ומחזקים איזשהו ידע גם בחבירה לעירייה בעיקר עם הקב"טים, ומבצעים לא מעט סימולציות; היינו לא מזמן באזור לוד לסימולציות יחד עם כל צוות החירום של העירייה, וזה היה מאוד מעניין. בסוף, אנחנו רוצים להיות קהילה ישראלית למופת, רוצים לתת, לתרום ולהיות שם כשקורה משהו. אם סיירת הורים לדוגמה, צריכה עזרה, אז אנו באים ונותנים, הכל בכיף, לא מחובה וכפייה. אנשים באים באמת ממקום טוב. זה ממלא אותנו מאוד, ונותן איזושהי תכלית; לא כל הזמן עבודה, בית, ילדים. זה נותן הרבה יותר לנותן. רק מי שמתנדב, מבין את זה".

"זרקו אותנו די מהר למים"

ראש הצוות קרן נהון, תושבת באר שבע, נשואה ואימא ל-3 ילדים, עובדת ב"בית הלוחם" במסגרת ארגון נכי צה"ל, ולדבריה "הצטרפתי ליחידת החילוץ עם הקמתה. הייתי בצוות הראשוני שהתחיל את הקורס, ולמעשה הקמנו את היחידה. לאט לאט עם השנים, הצטרפו עוד צוותים. הגעתי לפעילות אחרי שראיתי שהיה פרסום לגיוס מתנדבים. אני ובעלי החלטנו ביחד ללכת להירשם, לראות במה מדובר. התלהבנו ומאוד רצינו להשתתף בפעילות ביחידה, ועד היום אנחנו ביחד, אני כראש הצוות שלו"…

נהון שבאחרונה זכתה באחד מאותות מגן ראש העירייה למתנדבים מדגישה גם היא את הגיבוש היחידתי: "אנחנו יחידה מאוד מגובשת, כמו משפחה. בטקס קבלת המגן שהתקיים במשכן לאומנויות הבמה סיפרתי בסרטון שהתחלנו את היחידה 2 בנות בלבד, והיום אנו 12 בנות. אנחנו צוות נשי מאוד גדול, וזה כיף. ביחד עם הילדים והקריירה והמשפחה והעבודה והלימודים, כולנו מוצאים את הזמן להתנדב. בפן הנשי, זה גם מאוד מכובד, במיוחד שמדובר פה בחילוץ והצלה".

אורן דה ולנסה ("נשוי עם 2 ילדים, כלב וחתול", לדבריו…) משמש גם הוא כראש צוות ב"רעם 7", וכמו נהון נושא עימו את מגן ראש העירייה למתנדבים שקיבל לפני כשנתיים: "קרן ואני התחלנו ביחד, ואנו המחזור הראשון של יחידת החילוץ. מה שהביא אותי לשם זה האתגר, הרצון לתרום, ובינינו יש גם איזה משהו רומנטי במחשבה של לחלץ, סוג של אקשן, והדמיון מפליג לכל מיני מחוזות שלא תמיד נושקים למציאות. ופה אנחנו צריכים בעצם למלא את החלל. יש לנו כמעט הכל ביחידה, החל ממחלצים ברמה הכי בסיסית ועד לקציני חילוץ, מהנדסים, סטודנטים לרפואה ואנשי מודיעין, כך שהיחידה יכולה לפעול באופן אוטונומי בשטח. אנו עושים 4 אימונים בשנה, אחד כל רבעון, 3 אימונים גדולים ועוד אימון שבדרך כלל הוא נישתי בסגנון מודיעין אוכלוסייה או הדרכות חוסן למיניהם. אנחנו עוברים גם הכשרות 'מי יציל את המציל', של כשירות מנטאלית בשבילנו באזור מוכה אסון; המראות, הריחות והמגע הלא כל כך נעים, ומכינים אותנו מראש להתמודדות עם מצבי הקיצון האלה".

נהון מקבלת את מגן ראש העיר | צילום: באדיבות עיריית באר שבע

ודה ולנסה מרחיב על הפעילות הקהילתית: "אנו עושים גם הרבה מעבר לכל נושא החילוץ, בפן החברתי, וכאן נכנס השילוב של אגף הרווחה והשירותים החברתיים עם אגף הביטחון והמינהל לשעת חירום של העירייה. הפעילות הראשונה שעשינו ביחידה הייתה כחודש וחצי לאחר שסיימנו את ההכשרה הראשונה שלנו: קבלת שבת לחיילים בחברון במבצע 'שובו אחים' לחיפוש 3 הנערים שנחטפו, מיד לפני 'צוק איתן'; זרקו אותנו די מהר למים, לפעילות. ואז, נפלו כמה טילים בבאר שבע, לא יותר מדיי, ושלחו אותנו להעסיק ילדים במקלטים, ללוות קשישים למרחבים מוגנים, ולהראות להם איפה המרחבים. פה נסללה הדרך לפעילות החברתית שלנו, והתחילו כל מיני תעסוקות, כמו חדר המתנות של 'סורוקה', חלוקת סלי מזון ושמיכות לקשישים, הדלקת נרות חנוכה עם ניצולי שואה, מועדוניות לרווחה לילדים וכל מקום שבעצם קיים הצורך, אנחנו משתדלים מאוד להגיע".

אני לא רוצה לסכסך, אבל תומר אומר שהצוות שלו הוא "הסיירת" של היחידה, ושהצוותים שלכם לא יכולים להתחרות בו…

נהון: "אנו מפרגנים לתומר ולחברי הצוות שלו, כי סך הכל כולנו עובדים ביחד, אבל כולם טובים, גם חברי הצוות של אורן וחברי הצוות שלי שנרתמים ועושים מעל ומעבר".

דה ולנסה: "צוות TTGO זה בעיקר אגדה; עד היום לא ראינו, ואנחנו מקווים גם לא לראות שום פעילות אמיתית בשטח. בגדר הצהרה, אנו 'זורמים' איתו לגמרי, ומקווים מאוד שחובת ההוכחה לא תחול עליו בזמן אמת, אבל אנחנו מפרגנים למיתוס. חשוב לנו גם להזכיר חבר מאוד טוב שלנו, שלפני כ-3 חודשים נפטר ממחלה קשה, גוסטבו ברג ז"ל, שהיה מעמודי התווך של היחידה; לא הייתה פעילות שהחסיר, ואת האימון המרכזי השנה הקדשנו לו ולכבודו".

לסיום, מספרת איבגי-חדד על התוכניות העתידיות של "רעם 7": "בכל שנה אנו פותחים צוות חדש, וזה משהו שאנחנו שומרים עליו כל שנה, עם תוספת של 12 עד 15 איש, כך שהיחידה גדלה משנה לשנה, גם מתוך תפישה שבאר שבע היא עיר מטרופולין, וצריכה מענה הרבה יותר רחב. דווקא בשנים האחרונות, הכשרנו את המתנדבים להכשרה הכי גבוהה הקיימת: קורס מחלץ 02 של פיקוד העורף, הגוף המכשיר, שנמשך 4 ימים אינטנסיביים. מדהים אותי לראות איך תושבים מתפנים להתנדבות ביחידה, וזה ממש מחמם את הלב לראות כוח משמעותי כזה בעיר, גם של 12 נשים. אני מזמינה לקראת המחזור הבא נשים נוספות שיצטרפו אלינו, כי נשים מועילות ואפקטיביות לא פחות מגברים"…