מגזין

נבחרי העשור

מגזין2 בינואר 2020    17 דקות
0

אתם בחרתם, אתם השפעתם, אלה נבחרי העשור שלכם

נבחרי העשור
צילום אילוסטרציה: INGIMAGE

אושיית הרשת של העשור – ליזה ביך

ליזה ביך | צילום: שי פרנקו

 

איזה עשור עבר על ליזה ביך, שבעשור הקודם עוד הייתה תלמידה בבית ספר, והיום הפכה למושא הערצה לנערות בגיל הזה. עשור במהלכו עברה מעמדת הסלקציה של מועדון הפורום לצילומי דוגמנות, לווילה מרושתת ועד לוולוגים עם בן הזוג, גם הוא באר שבעי במקור, אלכס סמולקין.

ביך עלתה לארץ בגיל שנתיים מאוקראינה ונחתה ישירות בבאר שבע. את התיכון היא העבירה בבית הספר הטכני בעיר, שם הייתה מן הסתם, ילדה “מקובלת”, אבל לא כזו עם רצון עז להתפרסם. “הייתי ילדה מקובלת, כזו שנמצאת תמיד במרכז העניינים. לא הייתי שקטה. זה לא משהו שכיוונתי אליו, זה היה פשוט האופי שלי שמשך אליי אנשים”, היא מספרת ל”שבע” ומוסיפה: “לא הלכתי ללמוד תיאטרון לדוגמא וכנראה שכל העניין הזה של משחק ושל היוטיוב הגיע אליי די בטעות. הטעות הכי גדולה שקרתה לי בחיים, במובן הטוב של המילה”.

הבליינים מביניכם וודאי זוכרים אותה מעמדת הסלקציה של מועדון הפורום,”כשהייתי בת 20 חיפשו סלקטורית לפורום. שלחו לי הודעה, שאלו אם אני רוצה, והציעו לי להיות סלקטורית. אני יכולה להגיד היום שזו הייתה עבודה מאוד מעניינת והיה לי מאוד כיף. לראייה, זו העבודה שהצלחתי לעבוד בה הכי הרבה זמן. עד היום כשאני יוצאת לשם בסופ”שים, זה הכי כיף בעולם. לחלוטין משפחה שנייה שלי”.

היום ביך היא כבר אושיית רשת, מובילת דעת קהל ואפילו זמרת עם כמה שירים שהוציאה יחד עם סמולקין והצמד פלג ואלון. עד כמה ביך היא כוכבת אפשר להבין מהשבוע האחרון בו הופיעה יחד עם סמולקין והצמד עופר ומאור במופע מיוחד לחנוכה, "אינג'וי" שקיבע את מעמדה כאחת הכוכבות החמות באזור, "השנים האחרונות לגמרי היו שנים של הגשמת מטרות, יעדים וחלומות", אומרת ביך על השנים האחרונות שהפכו אותה לכוכבת גדולה עם מעריצים ומעריצות בכל הארץ,

"טיילתי בחלק גדול מכדור הארץ, אמריקה, זנזיבר, אירופה, חלק טיסות ביזנס וחלק טיסות פלז׳ר. פוסטים שמתעדים את הרגע ופוסטים שמפרסמים מוצרים שאני מאמינה בהם. היו לנו מיליוני דקות צפייה ביוטיוב, מיליוני לייקים, הופעות במשך כל השנה, ראיונות בעיתון ובטלוויזיה, והרשימה עוד ארוכה. כל הישג נחקק אצלי לנצח, וגם הרגע הזה שנבחרתי לאושיית הרשת של באר שבע, העיר בה גדלתי זה כבוד גדול בשבילי. אומרים שהשנה שמגיעה אלינו 2020, היא שנה טובה לאנושות, כנראה שמשהו שם בכוכבים בשמיים אמור להסתדר.  אז 2020 אני מוכנה, מקווה שאת מוכנה בשבילי, כי אני כאן ומוכנה לטרוף".

משחק העשור: הניצחון של הפועל באר שבע על אינטר, באצטדיון טוטו-טרנר

באר שבע בניצחון על אינטר | צילום: מאיר אבן חיים

 

24.11.2016 ייזכר לעד על ידי אוהדי הפועל באר שבע ואוהדי אינטר מילאנו האיטלקית כיום שבו האדומים מבירת הנגב היממו את אירופה ועשו את מה שאף קבוצה לא עשתה קודם לכן: לנצח את אינטר גם בבית וגם בחוץ במפעל אירופי.

יש שיגידו שבאינטר לא התייחסו ברצינות למשחק או למפעל, אבל בהרכבה של אינטר שיחקו אז שחקני נבחרת איטליה, ארגנטינה, ברזיל, קרואטיה ויפן ובדקה ה-25 האיטלקים כבר הובילו 2:0, משערים של איקרדי וברוזוביץ', תוצאה שנשמרה עד המחצית. אלא שאז, קסם 'טרנר' החל לפעול ובמיוחד החילופים של ברק בכר.

מהראן ראדי המחליף שנמצא היום בסכנין הגביה כדור ללוסיו מרינאו שנמצא בחדרה היום והברזילאי צימק ל-2:1 בדקה ה-58. בדקה ה-71 מאור בוזגלו, היום בהפועל תל אביב, אז כוכב האדומים מבירת הנגב סוחט פנדל וכרטיס אדום לסמיר הנדנוביץ' וטוני וואקמה משווה מהנקודה הלבנה. ואז, אחרי לחץ בלתי פוסק על השער של האיטלקים, הגיעה הדקה ה-93.

אחד מגיבורי המשחק, מוחמד גאדיר נזכר, "בדיוק חזרתי מפציעה ורצו לשלב אותי לאט לאט. עשיתי חימום ואז ברק בכר קרא לי. תמיד הייתה אווירה טובה וקהל נפלא בטרנר. היינו בפיגור 2:0 במחצית וזה משחק שאני לא אשכח. איך שנכנסתי הגעתי להזדמנות ואחרי זה הגיע הבישול. שיחקתי בעבר נגד באיירן מינכן ויובנטוס, ככה שהייתי במעמדים גדולים, אבל פה ניצחנו. זה משהו שלא קורה כל יום".

תחזיר אותנו לרגע ההוא?

"אני זוכר שהיה כדור חוץ ובן ביטון הוציא את זה ממש מהר לאוגו, שמסר לי ואני בחצי עין ראיתי את בן שהר", משחזר גדיר. "אני זוכר שבחגיגה כל אחד רץ לכיוון אחר ואני נורא שמח שעשיתי את זה כי ניצחון של אינטר זה דבר שלא שוכחים".

בעקב קטן, סידר גדיר המחליף לבן שהר המחליף, את אחד השערים הכי קלים שלו בקריירה, אך גם אחד הגדולים שלו. למרות שהחלוץ שמשחק היום בבני יהודה גם הבקיע שער שהיה שווה לבאר שבע מיליונים, אנשים עדיין זוכרים לו מהתקופה שלו בבאר שבע במיוחד את הבישול ההוא, "כי זה משחק רק נגד לודוגורץ, אתה מבין", אומר "מוחה", כפי שקראו לו פה בבירת הנגב.

שהר מודה לגאדיר | צילום: דני מרון

 

"הרבה פעמים מזכירים לי את העקב ההוא, במיוחד אוהדי באר שבע כשהם רואים אותי. אחרי אותו משחק הרבה שחקנים אמרו לי שצריך להיות אמיץ במיוחד רק כדי לנסות דבר כזה".

לדבריו, "באותו הרגע לא חשבתי על זה, אבל בדיעבד אתה אומר לעצמך שלא כל יום מנצחים את אינטר פעמיים, גם בבית וגם בחוץ. זה מראה על החיבור שהיה לקבוצה הזאת. זה היה ניצחון של כולם. באותה תקופה לא הייתי שחקן הרכב, אבל אם הייתם רואים את השמחה של שחקני הספסל זה אומר הכל. אני חושב שזו הקבוצה הכי גדולה שהייתה לבאר שבע ואחת מהשתיים הכי גדולות בישראל, יחד עם הקבוצה ההיא של דרור קשטן שהגיעה רחוק בגביע אופ"א".

הפעילה החברתית של העשור: ציפורה חלפון

"החלפנו את קצין העיר". חלפון בשטח | צילום: באדיבות "יחד למען החייל"

 

עבור ציפורה חלפון, יו"ר ארגון "יחד למען החייל" בבאר שבע, הנתינה היא דרך חיים ולא פעילות "על הדרך". חלפון (המועסקת כמנהלת מחוז דרום ב"נתיב" המרכז הלאומי ללימודי יהדות וזהות וגיור) מתנדבת "למען הזולת: חיילים, קשישים, ניצולי שואה, דרי רחוב וכל אלה שגורלם לא היטיב עימם. זו הדרך שבה בחרתי לחיות את החיים שלי".

היא וסניף המתנדבים בראשותה של ארגון "יחד למען החייל" בבאר שבע זכו אף לאות הוקרה מיוחד בכנס "רואים טוב", שנערך בכנסת שבירושלים, "הנתינה לחיילי צה"ל החלה אצלי מגיל קטן", נזכרת חלפון, "כאשר אבי שכל את אחיו במסגרת הצבא. היו לי כבר מהילדות אהבה וכבוד מיוחדים לחיילים, והחלטתי שכל פעילות שאני עושה למענם תהיה מוקדשת לעילוי נשמתו של דודי וכל מי שאינם כבר".

והיא ממשיכה: "זה החל בדברים קטנים; הייתי לוקחת סוכריות, הולכת לתחנה המרכזית, יושבת שם שעות, ומחלקת לכל חייל שמגיע. זה היה בגיל 12. ככה בכל שבוע, כל השבוע. סבתא הייתה נותנת לי דמי כיס, ועם הכסף הייתי קונה מסטיקים עגולים ו'בזוקות' לחיילים, שיהיה להם מתוק בפה. עם השנים, זה צבר תאוצה. לאט לאט ובעבודה קשה ועם מלא אהבה, בניתי לי 'צבא' של מתנדבים, ובכל שבוע יצאנו לבסיסים לעשות קבלת שבת לחיילים, וחילקנו מתוקים בבסיסים ובמוצבים ודברים טובים לחיילים המאושפזים בבית החולים 'סורוקה'".

מתי פרצת לתודעה הציבורית עם עניין ההתנדבות?

"כאשר נחשפנו לכל המדיה החברתית אז אתה פתאום נהיה גם השגריר של עצמך; אפשר להסתכל על זה בצד השלילי, אבל ברגע שאתה מייחצן את עצמך במדיה, ומביא את העשייה שלך לידי ביטוי וחשיפה, אפשר לעשות יותר, וזה גם סוחף אחריך אנשים. אנחנו היינו החלוצים, כשהייתי הדוברת ומנהלי קשרי הקהילה של הפועל באר שבע, וביקשתי להצטרף לחיפושים אחרי 3 הנערים שנחטפו, ועשינו קבלת שבת לחיילים שירדו לחברון לחיפושים. ביקשתי מאלונה רשות, לקחנו אוטובוס מ'מטרופולין', והעמסנו עליו את כל השחקנים. באותו יום, אלונה לא הפסיקה להתקשר, כי היא דאגה שיקרה משהו. משם הרעיון רק גדל וגדל, והצטרפו אלינו עוד ועוד אנשים".

וחלפון מוסיפה: "אחרי כ-5 שנים, החלטתי להתמודד לתפקיד יו"ר המתנדבים של 'האגודה למען החייל', וזכיתי ברוב של 100 קולות. מאז, אנחנו מנהלים סניף באמת למופת, עם מתנדבים מדהימים שעוזבים את הבית והמשפחה שלהם, ויודעים שאין פה שום שכר; אתה לא מקבל כאן שום חומריות. אני עובדת נורא קשה, אבל יודעת שכשאני מגיעה הביתה אני מתחילה לטפל בכמה תחומים: חיילים בודדים שמתגוררים בבאר שבע חלקם בדירות נפרדות וחלקם ב'בית החייל'; אנו גם מלווים את כל הילדים בדרום לפני גיוסם לצה"ל, כשאנחנו הדמויות הראשונות שהם פוגשים לפני שהם עולים לאוטובוס לגיוס, נותנים להם שי, ומספרים להם שהם יכולים לפנות אלינו בכל בעיה".

בהרכב מלא, חלפון עם 2 ילדיה ובעלה הנחבא אל הכלים | צילום: באדיבות ציפורה חלפון

 

"היו להורי החיילים אין לאן לפנות, ואנחנו כל היום עסוקים בטיפול בפניות; עצוב שהורידו את קצין העיר, זה פשוט לא הגיוני. פתחנו חמ"ל במבנה שקיבלנו מהעירייה ברחוב בני אור, לכל הפניות של ההורים. אנו מצליחים לעזור להרבה מאוד ילדים שנתקלים באוזניים ערלות. הפכנו ממש לעובדים סוציאליים של חיילים. כמו כן, אנחנו אחראים על כל נושא ביקור החולים ב'סורוקה'; לבית החולים מגיעים בשבוע ממוצע בין 8 ל-10 חיילים מסיבות שונות, ואנו נותנים להם מענה פעמיים בשבוע, למשל מקום שהייה למשפחה שלהם. בעיניי, זו עבודת קודש".

והיא מדגישה: "מעבר לזה, יש את כל הפעילויות השוטפות בחמישי ושישי קבוע בתחנה המרכזית ובתחנת רכבת מרכז, פעילויות בחגים באופן שוטף, ואנחנו גם יורדים למוצבים ולבסיסים. אנו מלווים גם את כל הפריסות של מסעות הכומתה בדרום, ומכינים לחיילים את ארוחת הבוקר אחרי המסע הלילי. הנוכחות שלנו בשטח מורגשת, ורואים את זה גם ברמה הארצית, עם פניות ממרכז הארץ של אנשים שרוצים לתרום, כאשר כידוע כל העסק מתנהל רק מתרומות".

מלבד זאת, חלפון גם "מקבלת המון פניות לעזרה. ב-5 השנים האחרונות, יצא לי לשלוח 3 ילדים לטיפול בחו"ל, הראל דבוש ז"ל שלצערנו לא שרד אחרי טיפול שעבר בפילדלפיה, עמוס סמדג'ה ז"ל שנשלח לטיפול בסין וגם לא שרד ושליו בוקובזה שחלה בניוון שרירים. עכשיו, אני בגיוס תרומות להשתלת ריאות למירי בן נעים מדימונה שנפצעה בפיגוע הגדול בעיר לפני כמה שנים. אחת לשנה, אני גם מתנדבת גם בארגון 'עזר מציון', באירוע הגדול שהם עורכים עבור משפחות הילדים".

פעמיים בשנה, קונה חלפון טושים מיוחדים וחומרי ניקוי, נוסעת לבית העלמין, עוברת בין מצבות דהויות וישנות, שוטפת אותן, וצובעת מחדש את האותיות שדהו. בשנתיים האחרונות, לאחר מות אביה שסבל מהתעללות, היא גם הובילה את המאבק בנושא התקנת מצלמות בבתי אבות, וניהלה פרויקט של השגחה על קשישים גריאטריים, בעיקר בבתי אבות, בעקבות הפרסומים על בתי אבות שבהם התעללו בקשישים חסרי ישע.

לסיום, מהן התוכניות העתידיות שלך בתחום החברה?

"אם אזכה ב'לוטו', אפתח בית ענק לילדים שזקוקים לעזרה ולחיילים בודדים, ואעשה את זה כל היום".

מכת העשור: המערב הפרוע בכבישים

צילום: דוברות המשטרה

 

זה אומנם לא ממש החל בעשור החולף, אבל המערב הפרוע בכבישי הנגב של נהגים עם ובלי רישיון, קיבל מ-2010 מימדים של מגיפה. כל אחד מאיתנו רואה כמעט כל יום נהג שאין כינוי אחר בשבילו אלא "פרוע", כשהוא "חותך" אותך, גם מימין, מתפרץ לפתע לנתיב הנסיעה שלך מדרך עפר או נוסע בצורה מסכנת חיים אחרת.

עד לכניסתן לפעולה נרחבת של הרשתות החברתיות, כולנו קיטרנו בעניין, אבל לא ממש היה אפשר להביא לשינוי במצב המביש והכמעט קטלני בדרכים. אולם, סרטון אחד או שניים של נהיגה פרועה ומסוכנת, ואפילו לעתים תוך כדי ירי באוויר, העירו כך נדמה בשנה האחרונה את מי שהיה צריך להעיר ושוטרי מרחב הנגב ומחוז הדרום, נכנסו לפעילות נרחבת בכבישים עירוניים ובינ-עירוניים.

אחד המבצעים המשטרתיים הראשונים, שמשטרת המרחב והמחוז דאגה לתת לו פרסום לא קטן, התקיים באזור מתחם "הביג" בבאר שבע, ו"הצלחתו" הביאה לכך שהוא לא יישאר "מבצע" חד פעמי, אלא פעילות מתמשכת, ונראה שגם יעילה באופן יחסי. אולם, ההודעות התדירות שיוצאות ממשטרת המרחב על עוד מבצעי תנועה באזור הנגב מלמדות שהמלאכה עוד רבה בתחום.

ולסיום, למרות שישנם גם נהגים יהודים פרועים בכבישים, די ברור לכל בר דעת שעיקר הבעיה נעוצה במגזר הבדואי בנגב, שפרנסיו מחויבים לשנס מותניים, וללמד את הדור הצעיר איך לנהוג נכון ובזהירות.

מתחם העשור – הגרנד קניון

גרנד קניון באר שבע | צילום: יח"צ

 

אם יש משהו אחד שאפשר להגיד על העיר באר שבע, הוא שאם יש לכם דחף פתאומי לשופינג, אתם תמיד תמצאו מה ואיפה לקנות. בעשור האחרון באר שבע הפכה לעיר הקניות עם מרכזי קניות גרנדיוזיים שמושכים אליהם את המכורים מבאר שבע ומהאזור כולו.

ב-2013 נפתח הגרנד קניון בבאר שבע, אז הקניון הכי גדול במזרח התיכון ומיצב את עצמו כאבן שואבת לכל מי שמחפש קניות, בילויים ובתי קפה. מאז, הגרנד הפך לסמל באר שבעי ונבחר כאמור, למתחם הקניות של העשור.

"מבחינתנו עופר גרנד קניון מביא חוויה מאתגרת מלאה בעשייה ורצון לחרוט על דגלנו את אות המצוינות בכל מה שקשור לחוויית הקנייה והבילוי של הלקוח ולכן אנו דואגים כל הזמן להתחדש ולהיות כמה שיותר טובים וגדולים", אומרת מורן בן אבו לייבל, מנהלת השיווק של הקניון.

"כבר בשנה הקרובה הולכים להיות שינויים תמהילים של חנויות ורשתות מהטובים ביותר בתחומם שיהיו שוברי שיוון בעיר באר שבע. בנוסף, אנחנו ממשיכים להעניק ללקוחות חווית בילוי ופנאי למשפחות וילדים אשר מלוות במתן תוכן חינמי של טובי האומנים והפעילויות האיכותיות והטובות שיש בארץ להציע".

בן אבו לייבל מספרת כי יום הבחירות האחרון היה אחד מימי השיא בקניון. "יום מדהים מלא בשופינג וכיף. פקדו את הקניון 46,000 איש.  גם חג חנוכה האחרון היה חג שמח מלא בקסם וחוויה" אמרה וסיכמה, "אנחנו גאים להיות המרכז האזורי המשפיע ביותר  אשר נבחרת המותגים המגוונת, הגדולה והעדכנית שלו הינה פורצת דרך באזור הדרום . הקניון משלב באופן מושלם תשוקה אדירה לאופנה ומרחב אינסופי של חנויות ואפשרויות , הלקוחות שלנו נהנים בכל יום ממותגי האופנה החדשים והמובילים בעולם  לצד חנויות  בוטיק מדהימות וכל זה  בשילוב בתי הקפה והמסעדות המובילות בארץ ומתחמי ילדים פעילים לאורך כל השנה . חשוב לנו בהזדמנות זאת להודות למייסד הקניון אלי להב על חזונו ופועלו אשר בשותפות אמיצה עם חברת מליסרון שינו את פניי המסחר בעיר באר שבע ובאזור כולו והביאו בשורה אמיתית  של בילוי, פנאי ושופינג  לכל המשפחה".

המסעדה של העשור – האותנטית

"האותנטית" | צילום: עידן אסלן

 

העשור האחרון היה עשור עשיר בטעמים וריחות. נראה שהעשור האחרון היה העשור שקבע בצורה חד משמעית שבאר שבע יצאה מהמדבר הקולינרי בו הייתה אל עולם חדש של טעמים. עוד ועוד מסעדות נפתחו כפטריות לאחר הגשם, הקהל גדל ואיתו גם התיאבון. שפים ובעלי עסקים ראו כי טוב ומלבד שווארמיות ופלאפליות, יותר ויותר מסעדות שף וקונספט התחילו להגיע לבאר שבע, מנות מיוחדות החלו לצאת מהמטבח ונראה שבירת הנגב בעשור האחרון נעמדה מאחורי המטבח וצעקה, אני פה ואני מוכנה לטרוף הכל.

אחד שהיה שם בתחילת העשור, שדרג את עצמו ופתח מחדש הוא יקיר מסרטי, שף מסעדת האותנטית החדשה. מסרטי הוא דמות קולינרית מוכרת ברחבי באר שבע שנים רבות. הוא היה מהראשונים שסיפק תפריטים שיצאו מהקופסה הקולינרית הרגילה של העיר, הוא עשה ניסיונות, טעם את מרכז הארץ ואפילו את חו"ל, אבל בסוף החליט לחזור ולפתוח את האותנטית בבאר שבע. אתם בחרתם במסעדה כמסעדת העשור ולא רק בגלל האותנטית החדשה שכשמה כן היא, עדיין מסעדה חדשה, אלא זכרתם חסד נעורים לאותה מסעדה בפסג' רסקו שהביאה טעם חדש לעיר.

"אחרי 5 שנים במסעדת השוק ברסקו שהייתה מסעדה ייחודית ויחידה מסוגה בבאר שבע החלטנו להרים את הכפפה ולפתוח מסעדת שף איכותית ומיוחדת בעיר", אומר מסרטי. "המעבר נעשה על מנת לחדש ולרענן וכמובן לגדול כי היום המסעדה מכילה כמות כפולה של אנשים מהמסעדה הקודמת".

מסרטי מסכים שהקולינריה המקומית עברה מהפך בעשור האחרון, "אני יכול לומר על הקולינריה הבאר שבעית בעשור האחרון שעברה מהפכה אדירה. נפתחה כמות מסעדות גדולה שמכבדת את העיר, רמת האוכל וחומרי הגלם עלתה משמעותית. הקהל הבאר שבעי מבין עניין ויודע להעריך איכות", הוא אומר וכבר מתכונן לעשור הבא.

"אני מכין לכם לעשור החדש בר חדש שייקרא ״דווארה״ במתחם המסעדה שיגיש קוקטילים איכותיים עם ארון סיגרים יוקרתי ותפריט עם נגיעות מולקולריות ודברים שעוד לא ראו בבאר שבע. אין דבר בעולם שמחמם יותר את הלב מלדעת שהקהל הבאר שבעי בחר בנו למסעדה הטובה ביותר ואני מבטיח לכולם הפתעות בשנה הקרובה".

כתבות נוספות במגזין

0

מסעדה עם ערכים

במסעדת כרמים היו רגילים בשנים האחרונות לסגור את המסעדה בגלל המצב הבטחוני, אבל לאירועי השבעה באוקטובר אף אחד לא ציפה. בחודשים האחרונים בישלו ותרמו לחיילים, לכוחות הביטחון ולפונים ועכשיו חזרו לשגרה עם סדרת ההרצאות כרמים של ידע שהפכה לשם דבר בעיr

מגזין13 בפברואר 2024    10 דקות
0

גיבורה על מדים

רפ"ק מורן טדגי התעוררה בשבת השחורה לקול האזעקות באופקים שם היא גרה. כשהבינה שמדובר ביותר מירי רקטי היא נישקה את משפחתה לשלום ויצאה לחזית הלחימה בעיר. כך, במשך 48 שעות פיקדה על הלוחמים ונלחמה לצד שוטרי משטרת ישראל שהגנו על הבית

מגזין11 בינואר 2024    7 דקות

כתיבת תגובה