הזמן עובר מהר כשנהנים: המועצה התעשייתית נאות חובב חוגגת החודש 30 שנות קיום, ותציין זאת באירוע חגיגי ומיוחד (26.11.19). מי שמוביל את המועצה התעשייתית זה כמעט שנתיים וחצי הוא עו"ד גדי אלפסי מבאר שבע.

אלפסי (64, אבא ל-3 ילדים וסב ל-5) העביר את כל חייו, האקדמאיים והמקצועיים בנגב. "את כל חיי עברתי פה בבאר שבע. עשיתי שירות צבאי בחיל האוויר בטייסת קרב. לימודים סיימתי באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת 'ספיר' לתואר ראשון במשפטים ותואר שני במשפטים מ'ספיר'. עשיתי גם לאורך השנים קורסים מקצועיים רבים מאוד בבן גוריון, אוניברסיטאות בר אילן ותל אביב וכו'. במשך כ-22 שנה עבדתי ב'מפעלי ים המלח', עד לתפקיד ראש לשכת ההנהלה ועוזר למנכ"ל 'מפעלי ים המלח' המיתולוגי אורי בן נון; לאחר מכן, שימשתי כמנכ"ל חברת הנכסים של ההסתדרות תחת עמיר פרץ, עם כל תוכנית ההבראה של ההסתדרות. במקביל, עסקתי בפעילות חברתית, והייתי ממייסדי צל"ש ו'די לסמים'".

כאמור, אל נאות חובב הוא הגיע לפני שנתיים וחצי ועכשיו הוא עומד רגע לפני חגיגות 30 למועצה. את החגיגות הוא מדגיש, בחרו לעשות דווקא באירוע מקצועי. "יכולנו לעשות טקס, להביא זמרים והופעות וכו', אבל בחרנו לקיים יום עיון עם דיונים ערכיים לגבי איכות הסביבה וטיפול בזיהום של קרקע, מים ואוויר, כמובן בשיתוף גורמים מכל הארץ. אנחנו רוצים להביא לכאן אוכלוסיות שיכולות לראות מה אנו עושים פה בנאות חובב, את עוגן התעשייה העיקרי של מדינת ישראל, ובין היתר לערוך 3 פאנלים יומיים שיעסקו אך ורק בנושאים האלו. יגיעו לאירוע שר הפנים והשר להגנת הסביבה ומנכ"לים של משרדי ממשלה. אנחנו חושבים שזו דרך יפה ונאותה לציין את ייסוד המועצה, מה עוד שלצערנו זה נפל בחודש שבו נרצח רבין; כידוע, גם רבין וגם השר אריה דרעי (שהיה גם לפני 30 שנה שר הפנים) הם החתומים על הצו לייסוד המועצה התעשייתית רמת חובב".

הקים אותה וחוזר לחגיגות ה-30 של נאות חובב. משמאל, השר אריה דרעי בביקור בנאות חובב לצד עו"ד אלפסי | צילום: חיים אוחיון

"התרומה הגדולה של המפעלים"

אלפסי מספר כי עם השנים, נאות חובב התאימה עצמה לטכנולוגיה ולפעולות הסביבתיות המבוצעות לצורך טיהור שטחים שונים ברחבי המועצה, "יש לנו אפליקציה, נאות חובב ניטור אוויר, כל אחד בארץ יכול להוריד את האפליקציה הזו, להיות מחובר אליה, ולראות אם האוויר מזוהם ברדיוס של כמעט 15 ק"מ מנאות חובב, והיא משדרת 24/7, ומשקיטה לפחות את המצפון למי שעדיין חושב שכל ריח וזיהום מגיעים מנאות חובב. דבר שני, אנחנו מטפלים באמצעות יותר מ-20 קידוחים בכל מיני אזורים בתחומי המועצה שאנחנו חושבים ויודעים שקיים בהם זיהום של מי התהום בכל האקוויפר באזור עד אשכול. אנו שואבים את מי התהום אל הבריכות המועצתיות שיש לנו, ובדרך הזאת גם עוזרים לטבע לנקות את מי התהום. זוהי פעולה שמצריכה הרבה משאבים, השקעה ופיקוח, ואנו מקווים להגיע למשהו כמו 300 קידוחים בכל האזור. אסור לנו גם להתעלם מכך שבעצם מי שמממן את כל הפעילות הזאת זה כספי הארנונה שאנחנו גובים מהמפעלים; רוב הכסף הולך לטיפול במזהמים הללו, בכל ההבראה של המים, האוויר והקרקע, וזאת התרומה הגדולה של המפעלים מעבר לתעסוקה ולתעשייה המתפתחת והכנסת הדולרים הרבה למדינת ישראל, בהיקפים של 4 מיליארד דולר".

פעילות בינלאומית. עו"ד גדי אלפסי (יושב במרכז) בטקס חתימת שיתוף פעולה ערי תעשייה תאומות עם משלחת סינית | צילום: חיים אוחיון

אז, מתי אפשר יהיה להערכתך להגיד שנאות חובב נקייה מזיהומים?

"נאמר כבר שנבואה ניתנה לאחרים, אבל בקצב הזה של הטיפול שלנו, אנו מעריכים שכל העבודה הזאת תסתיים במחצית הזמן שבה זיהמו את הקרקע והמים; אני מעריך שבסדר גודל של 10 שנים יהיה קשה מאוד להצביע על מקור זיהום בשטח של מועצת נאות חובב, ואנחנו משקיעים יומיום בתחום הזה".

"שיבואו לכאן עוד יזמים"

אלפסי רואה באוכלוסייה הבדואית ברחבי הנגב, בפרט סביב המועצה, כוח חברתי שצריך לדעת לשלב. "בכל הנגב יש 380 אלף בדואים, וגם סביב נאות חובב מתגוררים לא מעט תושבים בדואים. הם חלק מהנגב, וגם רוצים להיות שותפים בתהליך שבו משתפים את האוכלוסייה הזאת בכל הפעילויות החברתיות והציבוריות במרחב הנגב. זוהי אוכלוסייה לא שקופה, אוכלוסייה קיימת, וכזו שיכולה לתרום לכלכלת המדינה. אני מניח שבאמצע 2020 נצליח להקים כאן מרכז להכשרה מקצועית, שבו נקלוט תלמידים מהמרחב שילמדו מקצועות של לואו-טק, כמו מסגרות, ריתוך, שרברבות, חשמל וציוד סובב. ולמה אנו עושים את זה? כי בעצם אלה סוגי המקצועות שחסרים בתעשייה, והחוסר הזה מניע אותנו להפעלת המרכז להכשרה עצמאית. יש לנו מקום, יש לנו מנהלים של כל בתי המלאכה בכל המפעלים שמוכנים להקדיש מזמנם ללמד במסגרת ההכשרה כמדריכים או כמורים מלמדים, יש לנו את התמיכה של משרד העבודה ויש לנו גם ההמשך של מפעלים שיקלטו תלמידים שיסיימו בהצלחה את לימודיהם לעבודה במפעלים הללו, וכך המעגל נסגר מעצמו. תראה, לא כל אחד רוצה ללכת ללמוד באוניברסיטה, ויש כאלה שרוצים ללכת להתמקצע במקצועות שלא מלמדים היום, ויש להם ביקוש וגם שכר גבוה".

בשטח. אלפסי מימין בביקור עבודה במעבדה כימית במפעל בנאות חובב | צילום: חיים אוחיון

אלפסי גם מדגיש, כי במועצה תחת ניהולו, ישנו דגש מיוחד על יצירה ושימוש באנרגיה חלופית "אנחנו פועלים מאוד חזק בעניין הזה, וגם עושים לא רק מדברים. כרגע, יש לנו תחנת כוח שמייצרת 34 מגה-וואט עם תאים פוטו וולטאיים של חברת 'אנרג'יק'. יש אצלנו בנאות חובב גם תחנת כוח העובדת על גז טבעי, מייצרת חשמל בתוך המועצה, ומספקת חשמל למפעל 'מכתשים' וקיטור למפעלים מתוך התהליך של ייצור החשמל, שקוראים לה 'רמת נגב אנרגיה'. בימים אלה, הוגשו לנו בקשות להקצאת קרקע להקמת תחנת כוח נוספת לייצור אנרגיה סולארית בידי 2 חברות. מעבר לזה, יש לנו קו גז שמגיע מקידוח 'תמר', שגם הוא תורם תרומה אדירה לשיווק המקום כאזור תעשייה עם מקורות אנרגיה, תחבורה, רכבת שמגיעה לכאן והתשתיות מוכנות. אנו גם עובדים עכשיו על הכשרת קרקע עתידית למפעל שבמו"מ די ארוך עם חברת 'דלק', במסגרתו אמור לקום כאן מפעל אלומיניום בהשקעה של 4 מיליארד שקלים על כ-1,800 דונם, שבו תהיה גם תחנת כוח. מתנהל כיום מחקר חדש לטיפול בפסולת להטמנה, שנעשה בידי 3 סטודנטים מהמחלקה לתעשייה וניהול באוניברסיטת בן גוריון ביחד עם אנשי המועצה, שבו נבנים תהליכי שליטה, בקרה וניהול של פסולת להטמנה".

מה החזון שלך כראש המועצה התעשייתית לעשור ול-2 העשורים הבאים?

"אני רואה את נאות חובב ממשיכה להיות עוגן כלכלי, שנותן מענה בדיוק לבעיות שהעלינו קודם: תעסוקה ושיתוף האוכלוסייה הבדואית בעבודה. מבחינת החזון החברתי או המטרופוליני, אני רואה אותה כאזור תעשייה של מטרופולין הנגב ובאר שבע. יכול מאוד להיות שעד אז היא לא תהיה מועצה עצמאית אלא תצורף לעיר באר שבע, ואני רואה בזה חיסרון גדול; הכוחות שפועלים הם לא ברמה שבה אני יכול לקבל החלטה בעניין הזה. הייתי רוצה לראות את נאות חובב ממשיכה להיות אזור תעשייה עצמאי, שרוב עיסוקה והשקעת הזמן והטיפול בה נעשה באופן עצמאי, ולא כאיזו מין מחלקה ברשות מקומית, עם כל בעיות החינוך, הרווחה וכל יתר הדברים, שאין לנו כאן. אז, אתה פשוט מזניח את מה שבאמת חשוב, ושוב על חשבון הדברים הללו".

"תהיה גבר, אהלן וסהלן"

אלפסי לא סתם "חושש" שמועצת נאות חובב לא תישאר מועצה עצמאית, לדבריו, נעשות פעולות, כמו בעבר לספח את המועצה לתחומי העיר באר שבע. "ראש עיריית באר שבע שלח בשנה האחרונה מכתב בנושא לשר הפנים, ואני יודע גם שהוא נפגש איתו בעניין הזה. שר הפנים לא פסל את זה, אבל גם לא נתן תשובה חיובית או שלילית, הוא בודק. עצם העובדה שהנושא הזה עולה רק כשיש בעיות תקציביות לעירייה זה קצת צורם, ולא בגלל מקום עבודתי היום; אני רואה את כל התמונה, שבה אתה לוקח מתחם כזה גדול והופך אותו לאזור תעשייה משני של באר שבע, עם כל הבעיות הקשות והלא קלות שיש: פיתוח, רווחה ושיכון. איזה יתרון יחסי יש לעיריית באר שבע בעניין? ההיפך, יש לה רק חסרונות. ניהול לא באמצעות צוותים מקצועיים יכול רק להגדיל נזקים, ולהחזיר את המצב אחורה. לכן, חשוב שמי ששוקד על המלאכה צריך לשקול היטב את משמעות העניין הזה. המצב יכול להיות מאוד בעייתי, אם תתקבל החלטה מהסוג הזה, ואני יכול רק להגיד את עמדתי, כמי שמסיים את תפקידו פה בעוד כשנתיים וחצי. אני בא לעשות את חלקי למדינת ישראל, וללכת".

מועצה "ירוקה". כיכר הכניסה למועצה התעשייתית | צילום: קופטרפיקס

רעיון סיפוח נאות חובב לבאר שבע הוא לא רעיון חדש. 

"נכון, דיברו על זה בעבר, ובסופו של דבר העירייה נסוגה מכך, ולא בכדי. גם היום, אני חושב שאם יעשו את השיקולים הנכונים, הם ייסוגו מזה. בקשה מהסוג הזה רק מעוררת תהיות, כי הנושא כבר נדון כאמור, והם נסוגו בהם ואמרו שהם לא יכולים לטפל במועצה, אני גם מאמין שהם לא מסוגלים לטפל בה. אז, במקום שימנו ראש מועצה, ימנו מנהל אגף בעיריית באר שבע כאחראי על נאות חובב. וכל התקציב שהיה מיועד לטפל בדברים האלה יפיצו אותו לכל מיני בעיות אחרות. אם רוצים לקלקל את מה שעשו עד היום, זו דרך מאוד קלה. ואני שואל, למה לא מצרפים את עומר, למשל? הרי, היא נושקת לשכונת רמות בבאר שבע, ויש להם אפילו אזור תעשייה. ומדוע לא מצרפים את תל שבע או שגב שלום? הן יכולות להיות שכונות של באר שבע. למה ללכת  25 ק"מ מבאר שבע לנאות חובב, ולהשאיר את עומר, תל שבע ושגב שלום שצמודות דופן לבאר שבע בחוץ? אתה רוצה לחסוך בניהול רשויות? אין בעיה, הנה יש לך 3, 4 רשויות שיכולות לחבר, גם מועצת לקייה. אז, תהיה גבר, אהלן וסהלן, וטפל בבדואים. אני רוצה לראות אותו אומר את זה. בינינו, זה הרבה יותר רלוונטי לבאר שבע מאשר נאות חובב".